האם אולימפיאדת החורף תביא לסוצ'י שגשוג? והאם אוסלו תארח אותה ב-2022?

סוצ'י 2014

ממשלת רוסיה, על פי הדיווחים, שפכה 51 מיליארד דולר על אירוח משחקי החורף בסוצ'י, המשחקים האולימפיים היקרים בהיסטוריה, ותוך כדי כך נתנה לאזור הזדמנות להפיכתו ליעד תיירות משגשג, אולם דוח של חברת Moody's מבטא סקפטיות רבה לגבי האפשרות שהאזור ימשיך למשוך תיירות, גם לאחר שמשחקי החורף יסתיימו.

הדו"ח טוען כי "סקטור המלונאות הרוסי פגיע משילוב של עלייה מאסיבית במספר החדרים ותחרות עזה מיעדי תיירות אחרים היוצרים אי ודאות לגבי הסיכוי לאורך זמן של תעשיית התיירות בסוצ'י". עוד טוען הדוח כי העלות הגבוהה של האירועים ודיווחים שליליים אחרים מגבילים את היתרונות בתחום הדימוי המלווים בדרך כלל אירוח משחקים אולימפיים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הצמיחה המהירה של אוסלו מגדירה מחדש את הזהות הנורדית

הגג של בית האופרה באוסלו

הגג של בית האופרה באוסלו

באופן מסורתי, הזהות של אוסלו מקושרת להיסטוריה של ויקינגים, יערות מושלגים ולתעשיות דיג ונפט. אולם העיר הגדולה בנורבגיה היא גם העיר הצומחת ביותר באירופה, ועוברת את המהפך הכי הגדול והשנוי ביותר במחלוקת, מאז המאה ה-17. בשום מקום הפיתוח המהירה של אוסלו לא ניכר כמו מגג בית האופרה של העיר. הגג המשופע של בניין השיש והזכוכית שתוכנן על ידי משרד האדריכלים snohetta (טיימס סקוור, הספריה של אלכסנדריה), ושנפתח בשנת 2008, וקומם ביקורת על העיצוב המודרני, ותג המחיר הכבד שהוצמד לו, 835 מיליון דולר. אך הגישה החופשית לציבור לגג המשופע הפך את הבניין לאטרקציה, תוך שהוא מציע נוף פנורמי של ההרים הסובבים את העיר והפיורד של אוסלו.

לקרוא את ההמשך »


אסטנה, קזחסטן, מציגה את הלוגו לאקספו 2017, ובעצם מציגה את עצמה לעולם

אסטנה, קזחסטן

אסטנה, קזחסטן

בשנת 1997 החליט נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, להעביר את בירת המדינה מהעיר אלמטי. ההחלטה התבססה על המיקום הגיאו פוליטי של האתר החדש שנבחר, במרכז קזחסטן, וכן על אפשרויות התחבורה ותשתיות התקשורת. מיקום הבירה החדשה נבחר גם בשל עתודות הקרקע שיאפשרו לעיר להתפתח. ב-1998 הבירה החדשה קיבלה את שמה "אסטנה", שמשמעותו "עיר בירה" בקזחית, ויש הטוענים כי העיר לא זכתה לשם ספציפי, כדי לאפשר לה להיקרא בבוא הזמן על שם הנשיא. המהלך כולו נועד לייצר דימוי חדש ומודרני למדינה המרכז אסייתית, ולמצב אותה כמעצמה אזורית.

לקרוא את ההמשך »


זאהה חדיד מתכננת את המטרו המפואר בעולם שיקום בריאד

תחנת רכבת תחתית בריאד copyבתחרות בין אדריכלים, לתכנון תחנת רכבת תחתית בריאד, זכתה האדריכלית הבריטית, ילידת עירק, זאהה חדיד, עם הצעה יוצאת דופן למבנה במראה ספורטיבי, עטוף סבכות גליות, שאמורות להזכיר דיונות חול, ובעל מראה שמזכיר ספינה (בלב המדבר). התחנה תשמש צומת ל-3 קווי הרכבת התחתית החדשה המוקמת בריאד כחלק ממערכת התחבורה הציבורית והפיתוח המואץ של אזור העסקים החדש בעיר.

לקרוא את ההמשך »


שתיים מהכיכרות המפורסמות בעולם עוברות שינוי: טיימס סקוור, ויוניון סקוור. ניו יורק

יוניון סקוור 4היוניון סקוור בניו יורק הוא צומת תנועה מרכזית ומוקד משיכה היסטורי בלב מנהטן. הכיכר נבנתה בשנת 1882 והייתה מראשיתה אזור פופולרי לקיום אירועים, שווקים, אירועי תרבות והפגנות פוליטיות. הכיכר מאכלסת 70,000 איש, 900 חנויות, ויש בה שפע של מסעדות ומוסדות תרבות.

Union Square Partnership הוא ארגון אזרחי המתאם בהתנדבות את העסקים, התושבים, והמוסדות התרבותיים והאקדמיים כדי להבטיח צמיחה והצלחה לאזור. התכנית כוללת ביטחון ציבורי, פיתוח כלכלי, שיווק, ושיפור מראה פארק יוניון סקוור.

המיתוג מחדש מבוסס ההחמצה של קהלי היעד לזהות את ההזדמנויות של יוניון סקוור, ההצעות והעסקים, והוא עוצב באופן שיציג בצורה המיטבית את המידע, באמצעות שפה גרפית של אינפוגרפיקה.

הפסטיבל של יוניון סקוור הוא אירוע תרבות שנתי, החוגג את העסקים באזור. חגיגה של 3 ימים של גסטרונומיה, אמנות, ובידור. הפסטיבל נוסד כקמפיין קבוע, שבאופן עקיף ממתג את היוניון סקוור כמקום תוסס ואזור מלהיב לחיות בו. המיתוג בוצע עי ידי חברת THORBJØRN GUDNASON.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

חברת האדריכלים הנורווגית  Snøhetta (שתכננה את הספרייה של אלכסנדריה, וגם זכתה בתחרות לעיצוב מחדש "הנשיונל מול" בוושינגטון) נבחרה לחדש את כיכר טיימס בניו יורק. העבודות יחלו הקיץ. החברה נבחרה סיים פרויקט שהחל עוד בשנת 2009, שניסה להפוך את הטיימס סקוור לידידותי יותר להולכי רגל.

התכנון מחדש מכוון להתמודד עם חוסר העניין של הניו יורקרים בכיכר וכן לפתור בעיות רבות של אסתטיקה ולחצי תנועה בכיכר העמוסה. התכנון מחדש שיפר את התשתיות, יספק תשתית לקיום אירועים ציבוריים חדשים, ויהפוך את השינויים הזמניים שבוצעו בניסוי ב-2009, לקבועים. השיפוץ מתכוון להעשות באופן שיצור סביבה אינטגרלית יותר, בטוחה, ויצור מרחב ציבורי אייקוני בעל תפקודים שונים שישקף את הכיכר ואת ניו יורק.

התכנית למפלס הקרקע של הכיכר כוללת השטחה של אזור הולכי הרגל כך שיווצר משטח אחיד בגובהו בין המדרכה והכביש. ספסלי גרניט באורך 15 מטר ישברו את תנועת הולכי הרגל, ומפלס הקרקע ינסה להשיג סוג של איזון ויזואלי מול הכאוס של התאורה והפרסומות המרצדות מעל. התכנון יחלק את הכיכר לאזורי משנה שיאפשרו התקהלות, וישולב נתיב נסיעה לאופנים שיחצה את הכיכר, כדי לעודד תחבורה חלופית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ניו יורק הופכת את הטלפונים הציבוריים למרכזי תקשורת | ניו יורק רוצה 55 מיליון תיירים | פורסמו הזוכים בתחרות לתכנון ה"מיקרו דירות" בניו יורק | מיתוג פרויקט ה"high line" שמהווה השראה לערים בעולם | האם ארכיטקטים יצליחו ליצור שכונה חדשה של מגדלים בניו יורק?


התחרות לעיצוב "החצר הקדמית של אמריקה"

Diller Scofidio Renfro + Hood Design for Sylvan Theater

Diller Scofidio Renfro + Hood Design for Sylvan Theater

חלפו כמעט 230 שנים מאז הנשיא ג'ורג' וושינגטון הזמין מפייר ל'אנפנט את עיצוב השדרה הגדולה בבירה וושינגטון הקרויה D.C.'s National Mall או כפי שמותגה – "החצר הקדמית של אמריקה" (“America’s front yard”). השדרה המפורסמת לא השתנתה מאז כמעט, והשיפוץ האחרון היה לכבוד חגיגות ה-200 לארה"ב בשנת 1976.

בשנה שעברה הושקה תחרות לשיפוץ האתר ההיסטורי, המושך מדי שנה 25 מיליון מבקרים, והוא אחד הסמלים המוכרים ביותר של ארצות הברית, והמתמודדים שעלו לגמר הוכרזו. רשימת 32 ההצעות שהוגשו לתחרות צומצמה ל-4 מתמודדים בכל אחד משלושת האתרים: Union Square, Washington Monument grounds , וה-Constitution Gardens. המתמודדים שעלו לשלב הגמר הם:

 Boldfaced usual suspects like Diller Scofidio Renfro and Hood Design, Pei Cobb Freed & Partners and Ken Smith Landscape Architect, and Snøhetta and AECOM.

ההצעות כוללות הסתכלות חדשה על המורשת של המקום עם טיפול מורדני הכולל אלמנטים של מים, בתי קפה, גגות ירוקים והרבה שטח ציבורי. עלות הפרויקט מוערכת ב-700 מיליון דולר. הזוכים יבחרו ע"י ועדה בת 8 משתתפים, אך הציבור נקרא להגיב על כל הצעה באתר התחרות, והתגובות יהוו "מרכיב חשוב" בתהליך הבחירה, כך מובטח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים. שיקגו | מיתוג מרכז הסחר העולמי ניו יורק | עיצוב העתיד של ניו יורק | פארק תת קרקעי בניו יורק


הספרייה של אלכסנדריה- פרויקט דגל תרבותי למיתוג העיר ומצרים

לוגו מצרים

לוגו מצרים

הספריה של אלכסנדריה (The Bibliotheca Alexandrina) הוא פרויקט דגל של תרבות לא רק בגלל העלויות של הפרויקט, 220 מיליון דולר. מבנה הספרייה היא צללית על רקע קו הרקיע של הטיילת של אלכסנדריה, עם ארכיטקטורה מודרנית מרשימה וגג מצופה זכוכית (תוכננה ע"י משרד האדריכלים הנורבגי Snøhetta), היא בולטת כמו ציון דרך אמיתי וגם משמשת ככזו במיתוג העיר אלכסנדריה ואף במיתוג מצרים כולה (הספרייה מוצגת לתיירים בשורה אחת עם המקדשים והאוצרות ההסטוריים של מצרים). הספרייה מציעה שפע של מתקנים: זוהי אחת הספריות הגדולות ביותר בעולם הערבי ואפריקה. כוללת מרכז כנסים, ספריית מפות ואגפים מיוחדים אחרים, ספרייה לבני נוער ולילדים, ארבע גלריות אמנות, וכן פלנטריום. יחד עם מספר מרכזי מחקר אקדמיים, תערוכות קבע, ניתן לומר כי המאפיינים האדריכליים והעיצוב תואמים בהחלט את התוכניות לספרייה.

זה היה אחד היעדים העיקריים של מנהלי הפרויקט, להפוך את הספרייה למקום שבו הישן שזור בחדש: כך, למשל, על אחד הקירות החיצוניים הספרייה, אפשר לזהות תווים/אותיות עתיקות שונות ואילו בתוך הספרייה, משתמשים בטכנולוגיות החדשניות ביותר של העידן הדיגיטלי. התכונה המרשימה ביותר של BA  היא אולי ארכיון האינטרנט שלה, בו ניתן למצוא כל אתר אינטרנט מהשנים 1996-2001. עם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה BA היא כמו מגדלור של תרבות שהפך לסיפור הצלחה מאז פתיחתה בשנת 2002.

מעבר להיבטים אלה BA היא מקרה מעניין במיוחד, לאור השינויים הפוליטיים של השנה שעברה. בימים הראשונים של הספרייה, אבות הפרויקט רצו שהיא תהיה מקום שבו אנשים מכל רקע יוכלו בגלוי לקבל ידע ולהחליף רעיונות ודעות, ספריה כזרז לרפורמה ודמוקרטיה. הם לא ציפו לשינוי פוליטי בכזו מהירות ולראות את משימתם מתממשת בכזו דרך.

ל-BA יש פרט אדריכלי שאולי לא נראה משמעותי כל כך עבור תושבי מדינות המערב, אך הפך רלוונטי במיוחד לאור האירועים: כיכר פתוחה לציבור בין הספרייה המרכזית ומרכז הכנסים. ערים באירופה עוצבו לעתים קרובות עם/סביב מקומות ציבוריים, אך תכונה זו אינה נפוצה במיוחד באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. כאשר מסתובבים בקהיר, רואים מקומות ציבוריים רבים, אופרה, מוזיאונים, פארקים, מרכזי אמנות אך הם תמיד מגודרים, בוודאי גם מסיבות ביטחוניות, ולעיתים קרובות דורשים דמי כניסה, כך מעוכב התפקיד הפוטנציאלי שלהם בתור שטחים פתוחים של מפגש עם השונה והחלפת רעיונות ודעות.

לכן, זה בולט מאד כשרואים אנשים שונים (סטודנטים, עובדים, מרצים, תיירים וכו') עומדים ויושבים בכיכר הפתוחה של הספרייה ודנים זה עם זה, עובדים על פרויקטים, מפטפטים על החדשות האחרונות, וגם מוחים נגד משהו. BA הפך להיות פרויקט דגל תרבותי שבד"כ היינו מוצאים באירופה, בגלל העיצוב (מקום ציבורי פתוח) והחברה (לשינוי פוליטי).

BA הצליחה להפוך  גם למרכז הפיתוח העירוני החדש באלכסנדריה. היא מושכת תיירים רבים לעיר, ובו בזמן, מציעה יתרונות רבים למקומיים. יוצרת מקומות עבודה (בעיקר לנשים), אם כי השינויים האחרונים אילצו כבר את הנהלת הספרייה לקצץ בעלויות התקורה וכיום היא במצב של אי ודאות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג מצרים בוצע ע"י JWT המקומי, ומנסה למצב את מצרים כמקום שיש בו יותר מרק קברים ענקיים.

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. מניחים כי נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי השני ממצרים אלכסנדריה הייתה אז בירת הממלכה התלמית. נטען כי הספרייה אחסנה בשיאה בין ארבע מאות לשבע מאות אלף מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מתרבות היוונית הקדומה. משערים כי שריפה אחת של הספרייה נגרמה כשיוליוס קיסר שרף את אוניותיו בנמל אלכסנדריה על מנת לחבל במאמצי האויב לכבוש את העיר. עשרות אלפי ספרים אבדו בשריפה. שריפה נוספת התרחשה כאשר תקף המון מוסת של נוצרים את הספרייה בשנת 391, כיוון שראו במדע ובפילוסופיה משום איום על קודשי הנצרות.

סמוך לאתר הספרייה הישנה נוסדה בשנת 2003 הביבליותיקה אלכסנדרינה, הספרייה החדשה של אלכסנדריה.