האם אתה גר במקום שמשפר את חייך? כלי חדש מאפשר בחינה

 

תל אביב

לכולנו ברור כי גורמים כמו בריאות, חינוך או ביטחון משפיעים באופן מהותי על איכות חיינו, אולם עד לא מזמן, הניסיונות לכמת ולמדוד את איכות החיים לא התייחסות לגורמים אלה, ונעשו בעיקר על ידי כלכלנים, שבחנו מרכיבים כלכליים בלבד. בשנים האחרונות מופיעים יותר ויותר מדדים המנסים לבחון את המציאות של חיינו באופן מורכב יותר ולשקלל בו מרכיבים נוספים על המרכיבים הכלכליים. מדד המדינות הטובות, שהתפרסם השנה בפעם הראשונה, מנסה למדוד את השפעת המדינות ברמה הגלובלית: מה הן תורמות ל"נחלת הכלל" העולמית, ומה הן לוקחות ממנו. הקונספט של "מדינה טובה" סובב סביב עידוד התושבים וממשלותיהם להביט למרחק, ולשקול את המשמעויות הבינלאומיות של התנהגות המדינה. האו"ם מפיק את מדד המדינות המאושרות בעולם, ואילו ה-OECD הפיק את מדד החיים הטובים, שכלל אינו מדרג את המדינות, אלא מהווה כלי אישי שבאמצעותו כל אחד יכול לבחון את המציאות על פי סדרי העדיפויות האישיים שלו.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

תמ"ג זה לא הכל. הכירו את דירוג המדינות על פי מדד "החיים הטובים יותר", ואיזה חיים יש בישראל?

מדד החיים הטובים יותרדירוג המדינות על פי התוצר הלאומי, שהיה מקובל לאורך שנים, ספג ביקורת רבה בשל ההתמקדות הרבה מדי בנתונים מוניטריים בלבד. השוואת מדינות על פי נתונים אלה אינו משקף לדעת רבים, את איכות החיים האמיתית או את שביעות הרצון מהחיים. מדדים שונים שפותחו ניסו לדרג מדינות לפי מדדים אחרים, וכאן פורסמו כמה מהם בעבר: המדינות המאושרות בעולם, איפה הכי כדאי להיוולד? וכדומה. בשלוש השנים האחרונות, הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי פרסם דירוג אלטרנטיבי המכונה Better-Life Index, הכולל 24 אינדיקטורים ב-11 קטגוריות.

חלק מהמדדים ניתנים לכימות בקלות, כמו עבודה, אבטלה והכנסה, ואילו אחרים מדויקים פחות, כמו מעורבות חברתית וקהילה. ה-OECD  אינו מעניק ציונים למדינות, כפי שניתן לראות באתר המפרסם את תוצאות המחקר, אלא מעוצב כך שהקורא יחליט על כך בעצמו. מי שמאמין כי דיור הוא הנושא חשוב יותר מסביבה, לדוגמה, יכול לשנות את משקל הקטגוריה במדד, וציוני המדינות ישתנו בהתאם. לאחר קביעת משקל המדדים על ידי המשתמש, הוא יכול ללחוץ Compare (השווה) כדי לראות איך אחרים בארצו ובעולם עיצבו את המדד. לקרוא את ההמשך »


התכנית החדשה לפיתוח אילת: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה

על פי דו"ח שהגיש לאחרונה מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה לראש הממשלה ולשרי האוצר והתמ"ת, לאזור הנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק של המזרח התיכון. פרסום דו"ח ה-OECD לפיו הנגב יכול וצריך להפוך למרכז בינלאומי לתעשיית הקלינטק עורר עניין רב בנגב וראשי הרשויות התאחדו בקריאה להפוך את הדו"ח למסמך עבודה מחייב. על פי הדו"ח לנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק על בסיס שורה של נתונים חיוביים במיוחד של תעשיית הקלינטק בנגב, שרשמה גידול כפול מבשאר אזורי הארץ ובה מבוצע שליש מהמחקר בתחום.

מהדו"ח, עולה כי למרות הנתונים החיוביים הרי שהדרך להגשמת החזון של הפיכת הנגב למוקד קלינטק עוד ארוכה, בשל שורה של כשלים בתחום כוח האדם והתעשייה באזור. בין השאר מצאו חוקרי ה-OECD כי הנגב סובל ממחסור בעובדים משכילים בתחום הקלינטק, כמו מהנדסים וחוקרים, בשל הקושי למשוך אותם לעבור לגור באזור.

בעבודת מחקר שערך משרד התמ"ת זוהו ארבעה עוגנים לקידום ופיתוח העיר אילת, בעלי יתרון יחסי ויכולת למימוש: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה. עבודת המחקר בחנה את האמצעים הדרושים לצורך גיוון מקורות התעסוקה בעיר, לרבות איתור כשלים וחסמים. בין החסמים שזוהו- באילת קיימת הסתמכות קיצונית על ענף התיירות המחייב פיתוח ענפים נוספים  (למעלה מ-50% מהמועסקים עוסקים בתיירות), משק סגור ומרוחק, תחלופה גבוהה של עובדים, שיעור גבוה של מהגרים אפריקאים ופליטים, והיעדר כח אדם מקצועי.
בתחום האנרגיה המתחדשת מציע התמ"ת לבחון את המשמעויות להפיכת אילת ל"עיר ירוקה", באמצעות סיוע בקידום פרויקטי התייעלות אנרגטית בעסקים ובבתי מגורים, סיוע בהתקנת מתקנים פוטו וולטאיים ביתיים ומסחריים לצורך התפתחותה של תעשייה מקומית.  המשרד החליט לאמץ את כנס אילת איילות לאנרגיה מתחדשת והוא תומך בו ושותף מלא כבר מספר שנים. המשרד הוביל והוציא לפועל הקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בחבל איילות מה שיתרום משמעותית לפיתוח כלכלי וטכנולוגי באזור. לדברי השר שמחון יש לפעול למיתוג האזור כולו והעיר כעיר ירוקה המקדמת תחום האנרגיה המתחדשת לאור יתרונות האזור, מיתוג שישפיע על תפיסת העיר ועל האוכלוסייה הפוטנציאלית להגיע אליה. (העיר אילת סיימה לא מכבר תהליך מיתוג תחת הסיסמה אילת+. פירוט בהמשך)

ביולוגיה ימית ואקדמיה – תמיכה בתכנית לפיתוח כלכלי של תחום הביולוגיה הימית באילת וסביבתה ולבחון הקצאת המשאבים הנדרשים לפעילות התוכנית לצורך מימוש הפוטנציאל המדעי מחקרי, הכלכלי והתעסוקתי של תחום הביולוגיה הימית תוך ניצול יתרונותיו הייחודים של האזור.
השר שמחון הציע להקים ועדת היגוי, אשר תמליץ על  תכנית לפיתוח תחום הביולוגיה הימית. כן תבחן הקמת מאגד באילת, אשר יוכל לשמש כמטה פעילות ולהוות גוף מתאם ומנחה בתחום הביולוגיה הימית בתחומי התעשייה, ארגון ומינהל, הנגשת מידע, הכשרה מקצועית וחינוכית ועוד.
ההצעה מתבססת על הנתונים שעלו במחקר התמ"ת, על פיהם לאילת יתרונות בתחום המחקר הביולוגיה הימית, אשר אינם קיימים במשולב במיקום אחר בארץ: שונית אלמוגים טרופית- הופכת את מפרץ אילת לשטח מחקר ימי ייחודי בעולם, עומק המים – עקב השבר הסורי אפריקני, מגיעים המים במפרץ אילת לעומק רב במרחק קצר מן החוף. נתון זה מאפשר ביצוע מחקר באזור החוף ללא שימוש באמצעי תעבורה שונים, המייקרים את עלויות המחקר. בנוסף, רמת קרינת שמש גבוהה- באזור אילת (ובפרט באזור אילות שם קיימת רמת קרינה גבוהה), אשר מסייעת בפיתוחם של חומרי טבע שונים , ובדגש על תעשיית המיקרו אצות.
כמו כן, ריכוז גורמי אקדמיה, כח אדם מקצועי וגורמים מסחריים בתחום באילת וסביבתה – באילת ובסביבתה מספר מוקדי ידע בתחום מדעי הים (מחקריים ותעשייתיים), אשר אינם קיימים בריכוז שכזה באזורים אחרים בישראל. חלק ממוסדות אלו נחשבים למוסדות המובילים בתחומם בישראל.
השר שמחון אמר במהלך הישיבה כי "מטרתנו להביא לפיתוח תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והממשל, באמצעות הפיכתה של העיר אילת למרכז לאומי ובינלאומי לביולוגיה ימית, קידום מקצועי של ענף הביולוגיה הימית, הבאת מסה קריטית של אוכלוסייה אקדמית ומקצועית לאזור (הן כמבקרים והן כתושבי קבע), הרחבת הגיוון התעסוקתי באזור וחיזוק הכלכלה המקומית, הגדלת המעגל התעסוקתי המשני של התחום (נותני השירותים ותמיכה), חיזוק אקדמי והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באזור.

מיתוג אילת – העיר אילת סיימה תהליך מיתוג בשנת 2011 (שהתרכז בתחום התיירות) באמצעות משרד הפרסום אדלר, ובו התעורר הצורך להתמודד עם הבעיות הרבות בעיר, התחרות הגוברת מירדן ומצרים, חוסר הבידול בין היעדים השונים בתחום התיירות ועוד.

עם ההתפתחות העצומה של ענף התיירות בעולם, מוצאת את עצמה אילת בעמדת נחיתות, כשלמעשה המוצר התיירותי האילתי הוא דל ביותר. מזג אויר טוב ונוף יפה זה פשוט כבר לא מספיק כיום. התיירים מחפשים תרבות, פעילות ועניין – ובאילת, בוא נודה על האמת, אין יותר מדי מה לעשות. דבר זה הוביל את האסטרטגיה שפותחה בתהליך המיתוג שהובילה ללוגו אילת+. משמעות האסטרטגיה היא, למעשה, שמכיוון והיהצע באילת הוא דל ולא מספק, יש לצרף לאילת מוצרים תיירותיים מחוץ לעיר: אילת+ ירושלים, אילת + ים המלח, וכולי.

עוד עלה בתהליך המיתוג הצורך הדחוף להשקיע בתוכן תרבותי, פסטיבלים וכנסים בעיר, שאינם מספקים. ובמיוחד הצורך בטיפול בתשתיות העיר ושיפור רמת השירות בתחום התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מגפת המיתוג של ערי הדרום ולמה זה יכשל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | דברים מחוץ לארץ עבור אנשים מחוץ לארץ- התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | מגמות במיתוג ערים בישראל


מפת החדשנות העולמית, והקשר לרכבות תחתיות…

הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של ה-OECD פיתח בסיס נתונים ענק על פיתוח פטנטים המקיף יותר מ-2000 ערים ברחבי מדינות ה- OECD. ניתן לראות במפה האינטראקטיבית את "כלי מיפוי החדשנות".

המפה הראשונה מציגה את מספר הפטנטים וחלקם היחסי בעולם על פי מדינות. למדינות האיחוד האירופי יש את החלק הגדול ביותר עם כ-30% מהפטנטים העולמיים, ואחריה ארה"ב, יפן וסין.

המפה השניה מציגה את מספר הפטנטים בעולם לפי מדינות, אזורים. כאן בולטת במיחוד סן פרנסיסקו ואזור החוף המזרחי בארה"ב, צפון אירופה וסקנדינביה, וכן יפן, דרום קוריאה וסין. שאר העולם ברובו ריק.

המפה השלישית מציגה את כמות הפטנטים בעולם לפי ערים מרכזיות. שוב מרכזי הפיתוח העולמיים בולטים. בארה"ב הפיתוח מתרכז בחוף המזרחי והמערבי, וגם באזור המידווסט. באירופה ואסיה יש אפילו ריכוז גבוה יותר כשמרכזי הפיתוח הבולטים הם בדרום גרמניה, שוויץ, דרום שבדיה, פינלנד וסביב פריז. באסיה מרכזי הפיתוח הם בטוקיו ואוסקה, סיאול (קוריאה), שנגחאי ובייג'ינג, ובחופים המזרחיים והמערביים של אוסטרליה, ושוב, רוב העולם נותר ריק.

רוב המכריע של הפיתוח נעשה בערים ומטרופולינים, בהם מפותחים 93% מהפטנטים העולמיים, בעוד ערים אלו מאכלסות רק 23% מאוכלוסייה העולמית. זה למעשה מרוכז עוד יותר: 10 אזורי רכבת תחתית, בהם חיים רק 2% מהאוכלוסיה העולמית הם מקורם של 24% מהפטנטים העולמיים והם (לפי סדר): טוקיו, סן חוזה, ניו יורק, בוסטון, קנגאווה (יפן), שנזן (סין), אוסקה, סן דייגו, לוס אנג'לס וסיאול. חמשת אזורי המטרו שבארה"ב מתוך רשימה זו אחראים ל-12% מהפטנטים העולמיים ומאכלסים אחוז אחד מאוכלוסיית העולם.

אבל ארה"ב, כך נראה, מאבדת את מקומה כמובילת חדשנות. חלקה של ארה"ב ירד מכ-40% בשנת 2000 ל-28% ב-2009. אסיה התחזקה כשחלקן של יפן וסין על ב-6% באותה תקופה. אירופה עדיין שומרת על מקומה כיצרנית הפטנטים הגדולה בעולם, כשרוב אזורי הפיתוח המרכזיים ממוקמים בשטחה. במונחים של מדינות חדשניות ביחס לגודל האוכלוסיה- המדינות החדשניות ביותר הן דווקא המדינות הקטנות: שבדיה, שוויץ, פינלנד, ישראל ודנמרק.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הערים התחרותיות ביותר בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים בעולם | המדינות הטובות ביותר לעסקים | הערים היצירתיות ביותר בעולם


התחרות למיתוג מחדש לנסיכות ליכטנשטיין

דגל ליכטנשטיין

דגל ליכטנשטיין

30,000 תושבי ליכטנשטיין מתבקשים לבחור את המיתוג החדש לנסיכות הזעירה. חברות מיתוג מרחבי אירופה לקחו חלק בתחרות ליצירת הסמל החדש. 25,000  אירו יוענקו לזוכה בתחרות.

ליכטנשטיין היא מדינה קטנטנה בין שוויץ לאוסטריה, שעיקר כלכלתה מבוססת על בנקאות ומשמשת מקלט מס. המדינה היא קטנה הזו היא גם אחת העשירות ביותר בעולם במונחים של GDP. בשנת 2000 כשה-OECD הכניס את המדינה לרשימה השחורה של מקומות המשמשים להלבנת כספים, נפגע הדימוי של המדינה קשות. וולף אולינס נקרא למתג את המדינה ולשפר את תדמיתה ב-2004. המיתוג אז התבסס על הצבע הסגול, שהוסבר ע"י אולינס כייחודי ונבדל. כעת מבקשים בליכטנשטיין לחזור לצבעי הדגל- אדום וכחול.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות העשירות בעולם וולף אולינס מדבר על מיתוג מדינות | תחרות מיתוג המדינה הטוב ביותר


העולם נערך לוועידת האקלים בריו דה ז'ניירו

לוגו מלא ריו+2020 שנה לאחר ועידת האקלים ההיסטורית בריו דה ז'ניירו, יתכנסו שוב אומות העולם ביוני, וינסו לגבש עסקה להתמודדות עם התחממות כדוה"א.

בחודש יוני יגיעו לריו משלחות מכל העולם לכנס Rio+20, שיתרכז בנושא פיתוח בר קיימא ויציין, 20 שנה לוועידת כדור הארץ שנערכה בריו ונחשבת לאחד מאבני הדרך החשובים ביותר בהתפתחות הדיון בנושא הסביבתי ופיתוח בר קיימא. בדוח שהוציאה  KPMG לקראת הוועידה ניתן לראות איך ההשפעה של יבשת אסיה, ובמיוחד סין והודו, על השימוש הגלובלי במשאבים כדי להבין איך ההשפעה של היבשת הזו הופכת לקריטית.

רבים סוברים כי חלק משמעותי ממערכת הלחצים על הכדור הינו הגידול באוכלוסין, אבל לא כך הוא. הבעיה האמיתית, הינה צמיחתו המהירה של מעמד בינוני חדש שמבקש לחיות בסגנון חיים מערבי ומגדיל בשל כך את הלחצים על המערכות האקולוגית בין אם על ידי רכישת מכוניות חדשות או אימוץ דפוסי אכילה חדשים (יותר בשר ופחות ירקות).
לפי ה-OECD גודלו של מעמד הביניים בעולם צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד אנשים כיום ל-3.2 מיליארד ב-2020, ול-4.9 מיליארד ב-2030. כמעט כל הגידול הזה, אמור להתרחש באסיה.

כשמסתכלים על המשאבים השונים, נוטים הרבה פעמים לחשוב שהבעיה העיקרית הינה בתחום האנרגיה, אולם, מים הוא משאב הרבה יותר קריטי כרגע. לא רק מבחינת מספר האנשים שחיים באזורים שמים הינו משאב שהאספקה שלו מוגבלת או ייקרת המציאות – כרגע מדובר ב-4 מיליארד אנשים, אלא גם מבחינת הפערים הצפויים בין הביקוש והאספקה של מים.

הנושאים הללו, גם אם עדיין אינם זוכים למקום הראוי להם בסדר העדיפויות התאגידי, נמצאים על סדר היום של החברות וגם מקבלים ביטוי הולך וגדל בשטח. אפשר לראות חברות מכל המגזרים האפשריים ומכל קצווי העולם שלוקחות את הנושאים הללו ברצינות, הרי שעדיין מספיק היה לראות את רשימת המשתתפים בכדי להבין שאצל רוב רובן של החברות המשתתפות בכנס האסימון כבר נפל.

הלוגו לכנס, תוכנן על ידי יחידת העיצוב גרפי של האו"ם במחלקת ההסברה בניו יורק. הלוגו מציג את שלושת המרכיבים של פיתוח בר קיימא – הון חברתי, צמיחה כלכלית והגנה על הסביבה, מחוברים בצורה של כדור הארץ. שלושת הצבעים מתמזגים, מה שמעיד על קשרי הגומלין בין המרכיבים השונים. המילים "ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא" אשר מופיעות תחת הלוגו, יחד עם השם הלא רשמי של האירוע, "ריו+20". הלוגו זמין בשש השפות הרשמיות של האומות המאוחדות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית, סינית, ופורטוגזית.

באופן אישי, הייתי מצפה ללוגו יותר מקצועי, חדשני ומעורר השראה עבור כנס בסדר גודל כזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים, מיתוג פסגת מדינות ה-BRICS בהודו, העיר המקיימת הראשונה בעולם,


ישראל התקבלה כחברה בסוכנויות הפיתוח של האו"ם

סגן ראש משלחת ישראל, חיים וקסמן: "זהו ביטוי למסע שעברנו ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת החברה ב-OECD וכעת שותפה מלאה בניהול סוכנויות הפיתוח של האו"ם כנציגת מדינות המערב"

הודעת דוברת המשלחת הישראלית הקבועה לאו"ם: לראשונה בתולדותיה, ישראל חברה במועצת המנהלים של סוכנויות הפיתוח של האו"ם. החברות החדשה מאפשרת לישראל להיות שותפה מלאה בקביעת האסטרטגיה והקצאת משאבי האו"ם למדינות מתפתחות. מהלך זה מסמן עליית מדרגה במעורבות ישראל בסדר היום הבינלאומי בנושאים מעבר לסכסוך הישראלי-ערבי.

הבוקר (2 בפברואר 2012) מתכנס במטה האו"ם בניו יורק מושב הפתיחה של מועצת המנהלים, בו ישתתפו 36 המדינות החברות, ביניהן, לראשונה, ישראל. במסגרת המפגש קראה ישראל לאו"ם – בשם קבוצת מדינות המערב ובהן: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן, גרמניה, צרפת והולנד – לפעול לשילוב נשים בפוליטיקה ובממשל על רקע חילופי שלטון ובניית מוסדות חדשים במדינות רחבי העולם.

חיים וקסמן, סגן ראש המשלחת לאו"ם, בנאומו: "זהו ציון דרך חשוב בהשתלבות ישראל באג'נדה הגלובלית של האו"ם. יתרה מזאת, זהו ביטוי למסע שעברנו ממדינה מתפתחת, שנולדה בתנאים קשים, למדינה מפותחת החברה ב-OECD  וכעת שותפה מלאה בניהול סוכנויות הפיתוח של האו"ם כנציגת מדינות המערב".

"אנו גאים להיות חברים במועצת המנהלים של סוכנויות הפיתוח של האו"ם ולקחת חלק פעיל במאמץ הבינלאומי לסייע למדינות מתפתחות. לישראל מומחיות בתחומי פיתוח שונים בהם: חקלאות, חינוך ושירותי בריאות ציבוריים.
אנו פועלים באמצעות הסוכנות הישראלית לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב), לשתף מהידע והניסיון שצברנו בששת העשורים האחרונים במאמץ להקל על העוני והרעב בעולם".

סוכנויות הפיתוח של האו"ם – UNDP: UNDP הינה סוכנות הפיתוח המובילה של האו"ם, הפועלת ב-177 מדינות ברחבי העולם, בתקציב של למעלה ממיליארד דולר. הסוכנות מקדמת פרויקטים בתחומי בריאות, רווחה, מיגון עוני, העצמת נשים במדינות מתפתחות.
בראש הארגון עומדת הלן קלארק, לשעבר רה"מ ניו-זילנד.