ערי המדע המובילות בעולם. מי מייצרת ידע, ומי צורכת אותו?

מדע וטכנולוגיה הן מנועים מרכזיים לצמיחה כלכלית, מחקר חדש שפורסם ב-Nature מדרג את הערים המובילות במחקרים בפיזיקה ברחבי העולם. המחקר עקב אחר "דפוסי ציטוט" של פרסומים אמריקאים בתחום הפיזיקה בין השנים 1960 ועד 2009, ויצר "רשת גלוקאלית של ציטוטים" המקיפה יותר מ-2,000 ערים בעולם. המידע שימש לזיהוי הערים המייצרות ידע ואלו הצורכות אותו.

יצירת וצריכת ידע מדעי ב1990 וב-2009 בעולם

יצירת וצריכת ידע מדעי ב1990 וב-2009 בעולם

ממצאי המחקר מצביעים על כך שערי ארה"ב איבדו את מעמדן כמרכזים למחקר פיזיקלי. בשנות ה-60, ארה"ב הייתה אחראית ל-85.6% מהפרסומים בפיזיקה, ואילו בעשור האחרון היא ירדה לרמה של 36.7%. המפות מתוך המחקר מציגות את הגאוגרפיה המשתנה של הפקת מחקרי פיזיקה וצריכתם לאורך חצי המאה האחרונה. ערים המייצרות ידע מסומנות באדום, ואלו הצורכות אותו בכחול. "ידע בפיזיקה היה מרוכז במספר מצומצם של ערים בחוף המזרחי והמערבי של ארה"ב, ובמספר אזורים של בריטניה וצפון אירופה. ב-2009 התמונה שונה לחלוטין, עם ערים יצרניות רבות במרכז ודרום ארה"ב, אירופה ויפן" מציין המחקר.

הערים המובילות בייצור ובצריכת ידע ב-1990 וב-2009

הערים המובילות בייצור ובצריכת ידע ב-1990 וב-2009

ההתפזרות הגאוגרפית הזו התרחשה הן בארה"ב והן באירופה. בארה"ב ייצור הידע עבר מהאזורים האורבניים הגדולים של החוף המזרחי והמערבי לפיזור גאוגרפי נרחב יותר הכולל מרכזים במידווסט ובדרום. תנועה דומה התרחשה באירופה, מבריטניה ומדינות צפון אירופה לכיוון ספרד, איטליה וצרפת. תנועה משמעותית היא העלייה של הערים המרכזיות בסין כצרכניות גדולות של ידע בעשור האחרון, אבל מגמה זו אינה נכונה במדינות ה- BRICS  האחרות. המחקר מצא כי ערים ברוסיה ובהודו "צרכו פחות ב-2009 מאשר ב-1990".

הערים המובילות בעולם לידע מדעי

הערים המובילות בעולם לידע מדעי

הטבלה מהמחקר מציגה את הערים המרכזיות לפיזיקה כל 5 שנים, בין 1990 ועד 2009. למרות הירידה הכללית של ארה"ב, מרכזים עירוניים בחוף המזרחי והמערבי נותרו המובילים בתקופה זו. לארה"ב היו 17 מתוך 20 הערים המובילות בשנת 2009, ו-14 בשנת 2009. מספר ערים בארה"ב כמו בוסטון, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ניו יורק, ניו הייבן, פילדלפיה, לאמונט, שיקגו, רוצ'סטר וקולומבוס מדורגות בקביעות בין 20 המובילות. ניו יורק, באופן מעניין, נעלמה מרשימת 20 המובילות בשנת 2009.

מחוץ לארה"ב, טוקיו, לונדון ואוקספורד, פריז ואורסיי, ורומא משתלבות בין 20 הערים המובילות בעולם ב-2009.  בעוד המדע הופך להיות מפוזר יותר גלובלית, הייצור של הידע נותר מרוכז מאד. המרכזים המובילים בעולם נותרו זהים בשלושת העשורים האחרונים, בעוד ערי סין צמחו להיות צרכניות של ידע מדעי, ומעניין יהיה לראות אם הן גם יתחילו לייצר ידע כזה.

מרכזים מדעיים גדולים צריכים לא רק אוניברסיטאות מעולות ומעבדות, הם זקוקים לסביבה רחבה יותר של כשרון ופתיחות למגוון היכול למשוך כישרונות מובילים מרחבי העולם. מסיבה זו נראה כי לא יתרחש שינוי משמעותי בערים המובילות בעשורים הקרובים. המדע כיום קשור יותר לצמיחה כלכלית מאי פעם. מרכזי מחקר אוניברסיטאיים כיום מתפקדים גם כמרכזי ידע כלכליים, וקיום מרכז מדעי גדול הוא כשלעצמו מקור לחדשנות וצמיחה כלכלית. דבר זה צפוי להוביל יתר התרכזות של חדשנות ופיתוח כלכלי גם בעתיד, ויגביר את הפער בין המרכזים המדעיים לאלו שאינם.

מאמרים קשורים: הערים החדשניות ביותר בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | הערים התחרותיות ביותר בעולם | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק | מהו "הקריאייטיב קלאס" ומדוע כל הערים מחזרות אחריו?

מודעות פרסומת

מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה

במהדורה האחרונה של כתב העת Nature, בוחנת אליסון אבוט את המחקרים האחרונים הבודקים את הקשר בין מתח עירוני ופסיכוזה. הקישור הוא הגיוני- ערים הם מקומות מתוחים, ולמתח תפקיד ידוע בבעיות נפשיות – אבל עדיין קשה לבודד אותו, מסיבות ברורות.

מספר מחקרים התרכזו ביחסים שבין ערים ופסיכוזה ב-20 השנה האחרונות. חוקרים גילו כי שיעור הלוקים בסכיזופרניה גבוהים יותר בקרב אנשים שגדלו בערים ביחס לאלו שלא, שאנשים שפשוט נולדו במקומות אורבניים יותר הראו רמת סיכון גבוהה יותר, וכי משפחות עם עבר משפחתי במחלה היו פגיעות יותר בערים. חלק מהחוקרים מרגישים נוח מספיק להצביע על קשר סיבתי בין ערים ופסיכוזה: ככול שאתה מבלה בגיל צעיר יותר בערים, הסיכון הוא גבוה יותר להפרעה נפשית.

משמעות הדבר צריכה להיות כי שיעורי סכיזופרניה עולים עם הזמן, ככול שהעולם הופך יותר אורבני. אולם אמפידמיולוגים רבים מצאו כי אין זה כך, באופן כללי, אבל מספר מחקרים מקומיים הצביעו על מגמה כזו. במחקר שפורסם ב-2003, חוקרים בריטיים מצאו שכיחות של סכיזופרניה כפולה בדרום מזרח לונדון בין השנים 1965-1997. השיעור היה בין 7-11 מקרים לכל 100,000 תושבים בתחילת המחקר, ועלה ל-15-21 בשנים המאוחרות.

עדיין נותר לא ברור לאיזה מרכיב של חיי העיר יש את התרומה הרבה ביותר לקשר שבין חיים עירוניים ופסיכוזה. מחקר פורץ דרך על תפקיד המתח הופיע בכתב העת Nature (למחקר) בקיץ שעבר. העבודה, שנעשתה על ידי אנדראס מייר- לינדנברג מהמכון המרכזי לבריאות הנפש בגרמניה, מצא כי חיים בעיר או גדילה בעיר משפיע על הדרך בה אנשים מעבדים מתח ביחס לאלו ממקומות אחרים.

החוקר ועמיתיו הגיעו למסקנותיהם דרך סדרה של הדמיות מוח. הם הכניסו אנשים בריאים לסורק והלחיצו אותם על ידי מתן משימות מתמטיות קשות בזמן קצוב, ותוך מתן משובים שליליים מהחוקרים תוך כדי כך. אחר כך הם הישוו את התוצאות של נבדקים מערים (עם אוכלוסייה של מעל 100,000 תושבים), מעיירות (אוכלוסייה של 10,000 תושבים) ומאזורים כפריים.

הנבדקים שחיו בערים הציגו פעילות מוגברת באמיגדלה, ואלו שגדלו בערים הציגו פעילות מוגברת בקליפת המוח הפנימית – שני אזורים המקושרים עם הסדרת מתח – ביחס לנבדקים מעיירות או אזורים כפריים. אזורי מוח אחרים לא הציגו הבדל ברור במהלך המבדקים. כשהחוקרים עשו מבחן שני, עם משימת מתח אחרת, התוצאות היו זהות. כדי להיות בטוחים שהם בודקים מתח, שהביא לתוצאות, ולא ביצועים קוגניטיביים, החוקרים ביצעו בדיקה שלישית ששילבה פעילות זיכרון ומשימת זיהוי פנים. הפעם הם לא מצאו קשר בין אנשי העיר ופעילות מוגברת באמיגדלה או בקליפת המוח.

מחקר זה היווה השראה לגל של מחקרים נוספים הבוחנים מתח, קוגניציה וחיי עיר. החוקר ההולנדי ג'ים ואן אוס מתכנן מחקר שדה בעלות 2.6 מיליון דולר, שיערך באמצעות אפליקציות סלולר, כדי לזהות אילו אספקטים של העיר בדיוק הם הגורמים ביותר למתח. כל המחקרים הללו, בסופו של דבר, יעזרו לתכנן ערים בריאות יותר, בעיקר בשילוב עם הממצאים בנוגע לפארקים עירוניים וההשפעה שלהם על המוח. ואכן, מתכנני ערים כבר פנו למייר – לינדנברג.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | הקשר בין תיירים, הטלפון הסלולרי ומתח נפשי | מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? | האם העיר משיארה אותך רווק/ה? | מה עושה את האנשים בעיר שמחים?