דירוג 10 הערים החכמות ביותר באמריקה

בוסטון - העיר השנייה בדירוג הערים החכמות ביותר בצפון אמריקה

בוסטון – העיר השנייה בדירוג הערים החכמות ביותר בצפון אמריקה

הישרדות האדם על פני כדור הארץ תהיה תלויה, במידה רבה,  במה שיקרה בערים בעתיד. עד שנת 2050, 70% מאוכלוסיית העולם תחייה בהן, ואנו עדים להגירה המונית אל הערים בקצב שלא היה כמותו מעולם. המרחבים העירוניים הגדלים דורשים תשתיות כמו תחבורה ובנייה, וכן דרישה גוברת למשאבים כמו מזון, מים ואנרגיה. ערים בעולם אינן יכולות יותר להתפשט באותו אופן שעשו במהלך המאה ה-20.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן

מי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.

קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.

טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.

אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.

רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.

לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.

לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.

מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.

בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.

שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.

את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.

מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה


הזוכים בתחרות לתכנון האצטדיון האולימפי ריו 2016, והאצטדיון הירוק של גביע העולם ברזיל 2014

ריו 2016חברת 3DReid  שתכננה את הארנה למשחקי חבר העמים הבריטי בגלזגו 2014, וחברת ANDarchitects  הבריטיות זכו בתחרות לתכנון האצטדיון האולימפי למשחקי ריו דה ז'ניירו 2016. שתי החברות ישתפו פעולה עם חברות האדריכלים הברזילאיות BLAC arquitetura ו- lopes, santos & ferreira gomes.

תכנית האב לאתר המשחקים האולימפיים תוכננה על ידי חברת AECOM, שהתמודדה עם הסטנדרטים החדשים והמחמירים שנקבעו במשחקי לונדון 2012, ולפיהם תכנון אתר המשחקים האולימפיים צריך לכלול חשיבה באשר לעתיד האתר, המתקנים והמבנים לאחר סיום המשחקים, ומציאת שימוש אחר עבורם בתום האולימפיאדה. האתר, Barra de Tijuca, הממוקם מדרום מערב לעיר, תוכנן באופן היעיל ביותר לאכלוס אירוע הענק, הצופים והמבקרים הרבים הצפויים להגיע למקום. התכנית כוללת הסבה של האזור כולו, תוך 5-7 שנים לקהילה שתכלול מגורים, מסחר ומשרדים והרבה מאד שטחים ירוקים סביב המבנים הקבועים שיוסבו למרכזי אימונים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

שנתיים לפני אולימפיאדת ריו 2016, תארח ברזיל את משחקי המונדיאל, גביע העולם בכדורגל בשנת 2014. במסגרת משחקים אלה ישחקו חלק מהנבחרות כדורגל, לראשונה, באצטדיון חדש שכל האנרגיה להפעלתו היא סולרית. משחקי מונדיאל 2014 יתקיימו בערים שונות בברזיל, אולם האצטדיון בברזיליה, Estádio Nacional de Brasília, הוא זה שמושך את מרבית תשובת הלב, בשדרוג שהוא עובר, שיהפוך אותו לאצטדיון בעל דירוג פלטיניום של LEED (התקן הירוק המחמיר ביותר), ויהיה האצטדיון הראשון בעולם המייצר לעצמו אנרגיה סולרית ואינו צורך חשמל כלל, וכך טביעת הרגל הסביבתית שלו היא אפסית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

האצטדיון בעלות 400 מיליון דולר, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Castro Mello Architects, יהיה האצטדיון השני בגודלו במשחקי 2014, ויכיל יותר מ-70,000 צופים. את דירוג הפלטיניום של LEED  משיג האצטדיון בזכות טבעת של פאנלים פוטוולטאיים על גג המבנה, חניון עבור 1,000 זוגות אופניים בתוך האצטדיון, וסה"כ 3,500 מקומות חנייה לאופניים, ממברנה על גג האצטדיון הלוכדת זיהום אוויר, ומפרקת ולוכדת את הכימיקלים, מערכת איסוף מי גשמים ומיחזור מים ושימושם להשקייה, תאורה טבעית רבה וגם הצללות, ושימוש חוזר בחומרים מהאצטדיון הישן.

מאמרים קשורים: אולימפיאדת ריו 2016- החלה הספירה לאחור. ההכנות והמיתוג | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | מיתוג אולימפיאדת החורף, סוצ'י 2014 | התחרות על אירוח אולימפיאדת 2020 – נותרו 3 ערים


מיתוג רומניה – ירוק זה לא תמיד נכון

רומניה היא מדינה עם טבע ונופים שאינם נופלים מאלה של ניו זילנד או אוסטרליה. למדינות כאלה יש יתרון בכל הנוגע לקידום תיירות, משום שמלכתחילה הן מקושרות באופן הדוק עם דימויים חזקים שתיירים אוהבים. למרות היתרון הזה, המותג רומניה נכשל ב-2012 הן במונחים ויזואליים והן במונחים פוליטיים. בשנה החולפת התדמית הבינלאומית של רומניה סבלה בשל הדחת הנשיא, בעקבות השימוש בכוח של הממשלה והפגיעה שלה בדמוקרטיה. ראש הממשלה גם נשפט בשל שחיתות, וניסיון ההתאבדות שלו, שכשל, תרם עוד יותר לחוסר היציבות הפוליטית במדינה.

לוגו התיירות לרומניה

לוגו התיירות לרומניה

משרד התיירות הרומני החליט לאמץ את ה"קו הירוק" לפני כמה שנים, ועדיין משתמש בלוגו שעוצב אז. הלוגו, אינו משקף את המגוון הנופי של המדינה, העשירה בהרים גבוהים ובטירות יפיפיות, אלא נותן תחושה של מדינת ג'ונגל ירוק. ניתן לחשוב, מהתבוננות בלוגו, שמדובר במדינה טרופית כמו איי הבהמאס, פיג'י או מדגסקר. אחת הסיבות לכך נעוצה בצבעוניות של גווני הירוק, שמתאימה יותר לצמחיה טרופית מאשר אירופאית, ולהעדר כל סימן או אזכור למשהו אחר מלבד צמחיה. מעבר לכך, שורת המיצוב (הסלוגן), "גלה את הגנים הקרפטיים" שוב מושך לכיוון הצמחייה, ואינו מרמז אפילו על ההרים, הטירות, התרבות או כל דבר אחר. באופן זה, תיירים אינם יכולים אפילו להתחיל לדמיין את התרבות העשירה של המדינה ואת הנופים המרשימים.

טירת רסנוב, רומניה

טירת רסנוב, רומניה

מותג תיירות חדש ומעודכן הוא הכרחי לרומניה, אבל לפני כן, המדינה חייבת להוכיח כי היא מסוגלת לקיים דיאלוג עם תושביה, לגבש מדיניות בריאה שתחזק את הדמוקרטיה, ותציג דאגה לזכויות אדם, צדק, סובלנות ויציבות פוליטית. רק פעולות אלה יוכלו לקדם את המדינה, ולייצר תקשורת חיובית עם הקהל העולמי, שיחזקו את מותג המדינה.

בדירוג מותגי התיירות של המדינות בעולם דורג מותג התיירות של רומניה במקום ה-59, מהנמוכים באירופה, והמדינות השכנות דורגו: פולין (34), הונגריה (35), צ'כיה (36), בולגריה (53). בדירוג המדינות המושחתות בעולם דורגה רומניה במקום ה-66, הלא מחמיא, כששכנותיה מדורגות: צ'כיה (54), הונגריה (46), פולין (41). דירוג מותגי המדינות מציב את רומניה במקום גרוע עוד יותר, המשקף את המצב העגום של רומניה, והיא מדורגת במדד זה במקום ה-100, מתוך 118 מדינות, כשמתחתיה מדורגת רק מדינה אירופאית אחת, סרביה (108).

אבל לא הכל עגום ברומניה. בשנת 2007, כשהמדינה הצטרפה לאיחוד האירופי, המילה קיימות התחילה להישמע יותר ויותר במדינה. לפתע נפתחו עבור התושבים אפשרויות חדשות ללימוד אודות מדינות אירופה האחרות, אבל המדינה גם נדרשה לעמוד בתנאים מינימליים, המתחייבים מההצטרפות לאיחוד. בעוד המדינה הציגה מיתוג ירוק (יותר ירוק של מתחילים מאשר של מקיימים), בערים שונות במדינה החלו לנקוט צעדים לקידום הקיימות על ידי חסכון באנרגיה, התחדשות עירונית וקידום שימוש בתחבורה שאינה רכב פרטי.

בשנת 2009 אישרה הממשלה הרומנית תכנית לשיקום אזורי מגורים עם בניינים שנבנו בין 1950-1990, והיו הרבה כאלה. התכנית הגבירה את היעילות האנרגטית של הבניינים ב-40%, שינתה את חזיתות הבניינים, הגנה על הסביבה על ידי צמצום פליטות הפחמן וצמצום הכספים שהוצאו על ידי בעלי בתים.

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה - הבניין הירוק הראשון

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה – הבניין הירוק הראשון

בעניין תחבורה חלופית, ערים הסכימו שאופניים צריכים להיות בשימוש רב יותר, ופרויקט האופניים הגדול ביותר במדינה – I’Velo – הושק ב-2010 בבוקרשט. לאחר מכן פרויקטים זהים הושקו גם בערים קלוג'-נפוקה, קונסטנטה, טימיסוארה ולאסי. כל הערים מקוות שדבר זה יצמצם את פליטות הגזים, יבנה קהילה של אוהבי אופניים וישמר את פיתוח התשתית עבור הרוכבים. בשלוש השנים האחרונות בוקרשט, טימיסוארה וקלוג'-נפוקה חגגו את ה- European Mobility Week – קמפיין שנתי המקדם תחבורה ירוקה באירופה.

בוקרשט, הבירה של רומניה, עיר בת כ-1.7 מיליון תושבים יכולה להתגאות כי בעיר יש 23 מטרים רבועים של שטח ירוק לכל תושב, יותר מבפריז או מדריד, אולם העיר תצטרך להגדיל את השטח עד סוף השנה לרמה של 25 מטרים רבועים לתושב, כדי לעמוד בסטנדרטים האירופאים. ב-4 השנים האחרונות העיר נטעה 65,000 עצים ושיחים ויותר מ-90,000 מטרים רבועים של פארקים שוקמו. עדיין, יש המון מה לעשות בתחום בבוקרשט, לדוגמה, הבניין הירוק הראשון בעיר נפתח רק ב-2010, היורו טאוור.

לעיר קלוג'-נפוקה יש בניין עם אישור LEED , פארק אקולוגי ראשון העשוי מ-98% חומרים טבעיים, ואת בית הספר הירוק הראשון ברומניה. החל מ-2013, בניית בניינים ירוקים מקבלת עידוד על ידי הרשויות המקומיות על ידי צמצום המיסוי ב-50%.

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

טימיסוארה היא העיר המערבית ביותר ברומניה, ולכן באופן היסטורי הקשר עם שאר אירופה התקיים תמיד דרכה. בשנת 1884, תאורת רחוב הודלקה לראשונה באירופה ברחוב בעיר זו, ורחוב אחד בעיר הוא הראשון שמשתמש במערכת אוטומטית לניקוי הרחוב, מ-2012. התקנת המערכת שולבה בהטמנת החשמל מתחת לרחוב ובסלילת נתיבי אופניים ושטחים ירוקים חדשים. רחוב מרססטי במרכז העיר "אומץ" על ידי חברה בינלאומית והפך למדרחוב, ועד שנת 2014 העירייה מתכוונת להפוך את כל העיר העתיקה לאזור להולכי רגל בלבד, עם נתיבי אופניים. העיר גם מתכוונת למשוך חברות גדולות למרכז העסקים החדש והירוק הכולל 5 בניינים.

העיר לאסי השיקה קמפיין נרחב לקידום תחבורה ירוקה. התוצאה המרכזית של המהלך היה נתיב אופניים שנבנה באורך 11 ק"מ בשנת 2010. בנוסף מערכת התדלוק של 30 אוטובוסים ציבוריים הוחלפו לתחליפים יותר ידידותיים לסביבה. ב-2010 העיר גם השיקה מפה אקולוגית שמציגה לתושבים את נתיבי האופניים, איסוף סוללות, שווקים מקומיים, אזורי ספורט ופארקים.

העתיד נראה ירוק יותר עבור רומניה, עם יותר ויותר פרויקטים מתוכננים. כל אדם במדינה יכול להיות מעורב בפעולות למען הסביבה, בכל רמה. מאמץ, זמן ותקציב עדיין חסרים, אולם ערי רומניה התחילו לעלות על המסלול לקיימות.

מאמרים קשורים: התלאות של מיתוג אוקראינה | מותג תיירות פייסבוקי לצ'כיה | פולין מתחדשת לקראת יורו 2012 | 20 שנה לפירוק ברה"ב- מה מצב המדינות? | אסטוניה- איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת?


הקריסטל: המרכז הראשון בעולם לשיפור הידע על קיימות ועיר חכמה, וראיונות עם מומחים בתחום

קריסטל לונדוןהקריסטל, יוזמה לערים מקיימות וחכמות של חברת סימנס, נפתח בלונדון, ומציע את התערוכה הגדולה בעולם בנושא קיימות וערים. מרכז הלימוד יאחד מקבלי החלטות בערים, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ארכיטקטים ומומחי תשתית, כמו גם מבקרים מכל העולם, חברי קהילות וילדי בית ספר וילמד על האופן בו אנו חיים כיום בערים ועל הדרכים לעשותן טובות יותר במונחים של איזון סביבתי, כלכלה ואיכות חיים. נושא זה הוא חשוב יותר מתמיד, עם ערים ברחבי העולם המתפתחות לממדי אוכלוסייה, שבחלקן הוא גדול יותר מזה משל מדינות כמו אוסטרליה, צ'ילה וישראל. מספר האנשים החיים במרכזי הערים גדל ללא הפסקה בקצב של מיליון איש בשבוע.

הבניין המיוחד של הקריסטל ממוקם ברויאל ויקטוריה דוקס, מרכז אזור היזמות הירוק החדש של לונדון. הרעיון של המרכז הונע על ידי החזון לעולם עירוני רב פנים, והמבנה דמוי הקריסטל בא לשקף רעיון זה של פנים רבות ומורכבות החיים העירוניים. מבחינת לונדון, יש לקריסטל משמעות היסטורית ותרבותית, כשהוא שואב השראה מה"קריסטל פאלאס", אשר בשנת 1851 הימם את המבקרים בתערוכת החדשנות והטכנולוגיה שנערכה בו בשיא המהפכה התעשייתית, והוא נבנה משלד ענק של פלדה וזכוכית – פלא הנדסי באותה תקופה.

כיום הקריסטל לוקח את השם לשיא חדש, ומסמל את תחילתו של עידן חדש של קיימות. הבניין עצמו תוכנן להיות אחד הבניינים הידידותיים ביותר סביבה בעולם, ושואף לדירוגים הגבוהים ביותר של LEED ו- BREEAM (תקני הבנייה ירוקה המחמירים בעולם). פאנלים סולריים וחום מבטן האדמה מספקים את האנרגיה למבנה, ומבטלים בכך את הצורך בשריפת דלקים. והוא אף מאחסן אנרגיה בעצמו. הבניין גם קולט מי גשמים, מטפל בביוב שהוא מייצר, ועיצוב הבניין, כולל הזכוכיות, מספקים בידוד ברמה גבוהה ביותר ועוזרים ליעילות האנרגטית שלו. בנוסף לכל אלה, יש בבניין תחנת טעינה למכוניות חשמליות.

מופע ההקרנה על הבניין בטקס הפתיחה:

להלן כמה מומחים שהגיעו לטקס הפתיחה ומדברים על חלק מהנושאים בהם המרכז עוסק. ריצ'רק רוסן, נשיא Urban Land Institute נשאל מדוע לא משתמשים יותר ב"לכידת ערך קרקע" כדרך לממן השקעות בתשתיות?

פאולו וג'יאונה, כותב בכיר ב- UN-Habitat Guide for city leaders נשאל מהי הצפיפות האידיאלית עבור עיר, כדי שתהיה מקיימת?

מפו פרנקלין אטו, ראש עיריית יוהנסבורג נשאל עד כמה זה חשוב לערב את תושבי עירו בתכנון העיר?

חואן קרלוס, ראש UN-Habitat נשאל מהם האלמנטים החשובים לתכנון עירוני טוב המאה ה-21?

הולגר דלקמן, מנכ"ל Embarq/WRI, נשאל כיצד תכנון עירוני משפיע על תבניות התחבורה שלנו?

הארכיטקט דניאל ליבסקינד נשאל איך מערבים את הקהילה המקומית כאשר מפתחים פרויקטים אדריכליים?

מאמרים קשורים: איך יראו הערים ב-2050- הנה כמה תשובות | הערים החכמות באות- יוזמה גלובלית של האו"ם | מערכת ההפעלה לערים חכמות של IBM | העיר המקיימת הראשונה בעולם- מסדאר | העיר החכמה הראשונה


מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות

סיטי פרוטוקול לוגומי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.

הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.

הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:

תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:

  • CP  תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
  • המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.

שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.

עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.

מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015


אוניברסיטת קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז טכנולוגיה ירוק במיוחד בניו יורק

בתחילת השנה זכו אוניברסיטת קורנל (ניו יורק) והטכניון (חיפה) בזכות לפתח יחד קמפוס וחממה טכנולוגית חדשים באי רוזוולט בניו יורק. משרד האדריכלים סקידמור, אואינגס & מריל שמובל כיום בידי דיוויד צ'ילדס, ומשרד SOM  זכו בתחרות לתכנון הקמפוס, וכעת התכניות יוצאות לפועל במטרה להפוך את האי כולו לקמפוס ענק וירוק שיכלול מעינות גיאותרמיים ומערכת סולרית הגדולה פי 3 מהגדולה ביותר הקיימת כיום בניו יורק.

הקמפוס תוכנן באופן שימקסם אנרגיה סולרית ויכלול כמעט 50,000 מ"ר של שטחים ירוקים שיהיו פתוחים לציבור. הבניין הראשון, שהמתכננים מקווים שישיג את דרגת הפלטינום של LEED (דירוג מבנים ירוקים בארה"ב), יכלול את שטחי הלימוד המרכזיים של קורנל והטכניון, והוא יהיה הבניין הירוק ביותר בחוף המזרחי. הבניין יבנה מחומרים ממוחזרים, והמערכות הסולריות שבו ימקסמו אור יום באמצעות עיצוב פאסיבי, והוא גם ייהנה ממערכת איורור דיגיטלית.

כל הבניינים האחרים, כולל מגורי הסגל והסטודנטים, ישאפו לכל הפחות לדירוג סילבר של LEED. השדה הגיאותרמי יכלול 400 בארות שינצלו את האנרגיה התרמית ממעבה האדמה לשם קירור וחימום הבניינים, זאת בנוסף לאנרגיה הסולרית. בנוסף לתכנית לטיפול ומחזור מי גשמים, מתוכננים גם קירות ירוקים, גגות ירוקים, גינות גשם ואפילו יער אורבני.

קורנל והטכניון מכוונים ללא פחות מהקמת המכלול המדהים ביותר, העצמאי ביותר מבחינה אנרגטית בכל אמריקה, והשטח הציבורי הירוק הגדול ביותר בעיר ניו יורק

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כל התמונות copyright Cornell University

מאמרים קשורים: התכנית שתביא לניו יורק מה שאין בה- תעלות וטיילת על החוף | כדי לראות שדה חקלאי בניו יורק צריך פשוט לעלות לגג | עיצוב העתיד של ניו יורק | פארק תת קרקעי ראשון בעולם, בניו יורק | סיליקון ואלי, לונדון, ניו יורק או תל אביב- איפה צומח ההייטק בעולם?