הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים

כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה"כפר הגלובלי" יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות, ויוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר.

כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. בעשור הבא, חוזים, כי 100 ערים, בעיקר באסיה, יגיעו לגודל אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים. במדינות העשירות, חלק מערים הן צל עצוב של עברן (דטרויט, ניו אורלינס), אבל רבות אחרות פורחות.

תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר ומשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. דומה הדבר למה שקרה במאה ה-19, עם המצאת מנועי הקיטור היעילים שהגבירו ולא צמצמו את צריכת הפחם, משום שהפכו את האנרגיה לזולה יותר בסך הכול. באותה דרך, יתכן שתקשורת אלקטרונית זולה הפכה את הכלכלה המודרנית לתלויה יותר בתקשורת מכל הסוגים.

הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של דאטה על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. "סוג זה של מיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג לנו הזדמנות לחשוב על ערים כמעט כמו על מחשב באוויר הפתוח", אומר אסף בידרמן מ- SENSEable lab לאקונומיסט. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים.

סונגדו דרום קוריאה

סונגדו דרום קוריאה

חלק ממחשבי אויר פתוח אלה מתוכננים מהיסוד, רובם באסיה. בסונגדו, עיר חכמה חדשה הנבנית על אי מלאכותי, סיסקו התקינה בכל בית ועסק מסכי וידאו וסיפקה מערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אבל רוב הערים תקועות עם התשתיות הקיימות. ניצול המידע שתשתיות אלה מייצרות נותנת להם אפשרות לשדרוגן. מהמורות בבוסטון, לדוגמה, מדווחות אוטומטית אם לנהג המכונית שפגע בהם יש את האפליקציה Street Bump במכשיר הנייד. ובעיקר במדינות עניות, למקומות ללא תשתית מתוכננת היטב, יש את ההזדמנות לזנק קדימה. חוקרים מ- SENSEable lab עובדים עם קואופרטיבים של אוספי אשפה לא פורמליים בסאו פאולו, שחבריהם ממיינים את הזבל של העיר עבור דברים שניתן למחזר. על ידי הצמדת תגים לזבל, החוקרים הצליחו לעזור לקואופרטיבים למצוא את הנתיבים הטובים ביותר דרך העיר כך שיוכלו לאסוף יותר כסף ולחסוך זמן והוצאות.

ניצול המידע משמעותו גם פחות פקקי תנועה. לפני מספר שנים, אלכסנדר באיין, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושותפיו הריצו פרויקט לאיסוף אותות מהטלפונים החכמים של נהגים שהשתתפו בניסוי, שהציגו את המקומות העמוסים ביותר, והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. הקבוצה של באיין וחטיבת המחקר של IBM עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים את עומסי התנועה והפקקים, ולא רק מוסרים לנהגים מידע עליהם. בשלוש השנים הבאות הצוות אמור לבנות פרוטוטייפ של מערכת ניהול תנועה עבור מחלקת התחבורה של קליפורניה.

גם מכוניות חכמות עוזרות, על ידי התקשרות בינהן ואזהרת נהגים משינויים בלתי צפויים בתנאי הכביש. בסופו של דבר, יתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות לכל המידע הזה הם גם יהיו נקיות יותר. במכון Fraunhofer FOKUS  בברלין, מראים איך מכוניות היברידיות יכולות לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות כדי עבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האויר בעיר ירודה, או אם הם עוברות ליד בית ספר.

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר. תוך מספר שנים כוחות משטרה יוכלו לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות. המחשבה על כך עשויה לזעזע את מי שחרד לפרטיותו, אבל בלונדון זוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, ורבים מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את היכולת הזו לחיזוי.

מידע קיים לגבי פשע ניתן לניתוח באופן שיטתי יותר. "הבעיה העיקרית של אכיפת חוק היא הקיטוע של האינפורמציה" אומר מארק קלברלי מ-IBM. אנשי משטרה מקומיים אולי יודעים כי שוד ברחובות יתכן יותר בימים מסוימים של השבוע. שילוב אינפורמציה כזו עם מידע אחר (כמו מזג אויר, שעות היום וכו') הופכים את הפשע קל יותר לחיזוי. בממפיס תוכנת ניתוח וחיזוי עזרה לצמצם פשיעה ביותר מ-30% ואלימות ב-15% בין השנים 2005-2010.

עם זאת, הרווח האמיתי, אומר ג'והן דיי מ-IBM Research, לא נמצא בתחום אחד כמו תנועה או שיטור אלא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אפילו טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם ערים מנוהלות רע או שהמדיניות שלהן אינה מתפקדת. מחלקות שונות או רשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב"קונטרול סנטר" של ריו דה ז'ניירו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים מסכים יחדיו. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

בעיה נוספת היא כיצד לשלם עבור כל הניתוח והתשתיות החדשות בערים. אספקה פרטית היא אפשרות אחת. לדוגמה, חברות ביטוח גרמניות מספקות ללקוחותיהן מערכת התראת מזג אויר. סיסקו טוענת כי הערים עצמן יכולות לחייב עבור הרבה מהשירותים החכמים. תושבים יכולים לשלם סכום נמוך עבור יעוץ רפואי אונליין, הודעות על כך שילדהם הגיעו לבית ספר או שימוש באינטרנט באוטובוסים.

אבל הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים עצמם. ממשלות וערים רבות מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע. האיחוד האירופי מממן פרויקט הנקרא CitySDK, בהשתתפות 8 ערים ממנצ'סטר ועד איסטנבול, הנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים. פיילוט אחד, בהלסינקי, מתכוון לעשות לאזרחים חיים קלים יותר כשהם מדווחים על תקלות. אחר, באמסטרדם, ישתמש במידע בזמן אמת על תנועה ויאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר ולהימנע מפקקים. פרויקט אחר, בליסבון, ידריך תיירים.

קיימת אפילו דרך טובה עוד יותר לאיסוף מידע, וזאת על ידי האנשים עצמם האוספים מידע בזמן אמת. לדוגמה, איכות האויר יכולה להיות מנוטרת באופן בלתי פוסק על ידי רוכבי אופניים ברחבי העיר, תוך שילוב עם מידע על המקום בו נאסף המידע, מזג האויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. פרויקט מוקדם יותר של SENSEable  איתר 3,000 פריטים של אשפה מסיאטל באתרי הטמנה מקומיים בעיר, וגם בפורטלנד, שיקגו פלורידה וקליפורניה ועד אתרי הטמנה בכל ארצות הברית. אינפורמציה כמו זו יכולה לאפשר לאנשים לחשוב אחרת על מה הם זורקים לזבל. חלקם עשויים אפיו לעשות משהו בנידון.

בתל אביב הושקה לאחרונה תחרות ראשונה מסוגה בישראל: תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל, שמטרתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה ב-2015 | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | 100 מיליון סנסורים שעושים את העיר לחכמהעיר חכמה: מה זה? ואיך מתחילים?תל אביב עיר חכמה: צעדים ראשונים

מודעות פרסומת

בקרוב ערים יוכלו לוותר על שירות תלונות התושבים, ויקבלו אותם ישר מהרשתות החברתיות

כיום, סביר יותר כי אנשים יעדיפו לקטר על עניינים עירוניים ברשתות חברתיות, מאשר יתקשרו לעירייה בתלונה בנושא. אבל מה אם היית מפרסם תלונה בטוויטר או בפייסבוק בידיעה שהעירייה שלך קוראת אותה, וחוסכת לך את הצורך להתקשר להתלונן?

השבוע, חברת IBM חשפה את התוצאות של מדד תחושות הציבור לגבי התנועה בהודו. המדד, שבחן יותר מ168,000 הערות בפייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, מהם נגזרו יותר מ-52,000 הערות בעלות ערך, באמצעות סדרה של טכניקות סינון מתקדמות, לשם ניתוח וקבלת תובנות, מגלה כמה מסקנות חזקות לגבי התנועה במדינה, ואיך מתכנני ערים יכולים להקל עליה בעתיד. הממצאים של המדד כללו:

  • תחושות התושבים לגבי תנועה בהודו

    תחושות התושבים לגבי תנועה בהודו

    גורמים שהשפיעו על התנועה והעומס בערים. אנשים בבלגלור היו מודאגים לגבי בעיות כלליות של נהיגה, חנייה ושיפוצי תשתיות. תושבי מומבאי דאגו לגבי זיהום, תאונות דרכים ותחבורה פרטית, ואילו תושבי דלהי התבטאו בנושאי מזג אוויר, לחצי תנועה ותחבורה ציבורית.

  • תושבי דלהי נמצאו לחוצים יותר מהתושבים במומבאי או בנגלור- ייתכן ובשל הבעיות האחרונות ברשת החשמל, אירועי מזג אויר ועצרות.
  • שיחות ברשתות חברתיות לגבי חנייה הן פי 3 יותר שליליות בעיר בנגלור, מבערים אחרות.
  • לפי הרשתות החברתיות, הרגשות השליליים כלפי שעות העומס משפיעות בעיקר על התנועה בדלהי, וזו אולי גם הסיבה לכך שהתושבים שם נמצאו תחת לחץ רב יותר.
  • ההתבטאויות לגבי עבודות תשתית הן חיוביות יותר בדלהי ובנגלור, ואנשים חשו תחושות חיוביות ושליליות באותה מידה לגבי עבודות תשתית. המשמעות היא כי יתכן ועבודות התשתית האחרונות בערים אילו כבר שיפרו את מצב התנועה.

האינפורמציה העצומה והמעודכנת הנמצאת ברשתות החברתיות יכולה לעזור לערים הן בשיפור התכנון לתשתיות תחבורה, תוך כך שהיא מדגישה וחושפת את הייחודיות של כל עיר, ומגלה באילו מקומות דרושה תחבורה ציבורית טובה יותר, ובאילו שעות וימים. אבל היא גם יכולה לאסוף מידע דומה על כל שירות לקוי בעיר, או כל מפגע כמו מדרכה שבורה, תאורה מקולקלת או ריחות רעים ורעש. איסוף האינפורמציה הזו באופן עקבי, שיטתי ומיידי, יכול להפוך לכלי רב עוצמה בידי העירייה לשיפור שירותים ומתן מענה מיידי לצרכי התושבים.

מאמרים קשורים: אינטליגנציה משותפת למען ערים ירוקות יותר | הערים החכמות באות | העיר החכמה הראשונה תהייה מוכנה ב-2015 – החזון של אורוול מתממש | ערי ארה"ב מתאחדות כדי להיות חכמות יותר | מדבר ל מדרכה? אתה לא משוגע, אתה כנראה במדריד


מערכת ההפעלה לערים – איך IBM מתכננת להפוך ערים לחכמות יותר

קיצור זמני מענה החירום בריו דה ז'ניירו ב-30%? צימצום זיהום בסן פרנסיסקו? חיסול עומסי תנועה בליון, צרפת? כל אלה ניתנים לביצוע אם הופכים ערים לחכמות. יבמ קוראת לזה Intelligent Operations Center IOC, ובמהלך 3 השנים האחרונות החברה הובילה יותר מ-2,000 פרויקטים ל"ניטור, מדידה, וניהול שירותים עירוניים כגון מערכות מים, בטחון ציבורי, תחבורה, בתי חולים, רשתות חשמל, ובניינים". רק בשבוע האחרון החברה הודיעה על פרויקטים חדשים באינדיאנה ארה"ב, הפיליפינים, וליון צרפת.

בכל אחד מפרויקטים אלה, החברה תחבר סנסורים לתשתיות יומיומיות, תתקין תוכנה לשלב ולנהל את כמויות הדאטה העצומות, ותספק לעיר את האינפורמציה והמודיעין הדרושים כדי לנהל את העיר טוב יותר. התוצאה, זו המטרה, תהיה טובה יותר, נוחה יותר למחייה, ויותר מקיימת בסביבה העירונית. המגזין הטכנולוגי VentureBeat ריאיין את כריס אוקונור, סמנכ"ל יבמ האחראי על מוצרי עיר חכמה, במטרה לבדוק איך המערכת פועלת, וללמוד מה צפוי בעתיד לערים חכמות.

שאלה: מה כוללת מערכת ההפעלה לערים חכמות? אוקונור: "יש 2 דברים מרכזיים. בכל תחום (לדוגמה תחבורה, שירותים חברתיים, שיטור), אתה רוצה לקחת את האינפורמציה ולהפוך תחום זה למאד יעיל ומקצועי. שנית, אתה מחבר בין תחומים שלא תמיד עובדים יחד. לדוגמה, אתה מקשר בין תהליכי אישור לבין כיבוי אש, תחבורה, מערכת אמבולנסים, מה שמאפשר לך לייצר אישור דינמי לאירועים מיוחדים. או, אתה יכול לקחת סט אחד של נכסים, כמו מצלמות, ולהשתמש בהם במקביל עבור תחבורה ומשטרה. זה מאפשר לרשויות שונות לעבוד יחד במקרי חירום."

שאלה: על איזה סוד סנסורים אתם מדברים, שתפיצו ברחבי הקהילה? אוקונור: "במהלך 5-7 השנים האחרונות, הכל מגיע עם מידע (דאטה): מדי מים, כל המערכות המכניות כמו מעליות, סנסורים לתחבורה, רמזורים, מדחנים, אוטובוסים, מוניות. אפילו לשוטרים יש סורקים ידניים למתן דוחות. מכאן שיש מידע, והרבה."

שאלה: אז מה עושה יבמ? אוקונור: "התפקיד שלנו הוא לקשור את כל האינפורמציה הזו וליצור מודל אינפורמציה אחיד, המאפשר לרשויות השונות לתקשר. לדוגמה, בליון, צרפת, אנו עובדים עם שותף עיסקי בשם ואוליה, שעובד עם העיר ליון באמצעות מרכז תפעול לשפר את התחבורה בעיר. בפיליפינים אנו עובדים כדי לקשר שתי רשויות – מענה חירום עם התחבורה. המטרה היא לתת תיאום טוב יותר ובכך מענה חירום טוב יותר. ודוגמה שלישית היא עיר באינדיאנה המשתמשת במערכת לטובת ניהול מים, ביוב, במטרה לשפר את תנועת המים בעיר, ולנהל את מי הגשמים והסערות היכולות להיות מאד משמעותיות בעיר זו לעיתים. במקום לקנות את התוכנות, הם משתמשים בהן בענן. הם שולחים את המידע לענן של יבמ, הענן מריץ את מרכז התפעול, ואז הם מתחברים למרכז התפעול של יבמ, בלי הצורך להתקין או לקנות את התוכנה עצמה. זהו מדל השכרה, מאד יצירתי."

מאמרים קשורים: לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | המטרופוליס של המידע – ניו יורק | הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | 100 מיליון סנסורים בעיר חכמה


10 הערים החכמות בעולם

המונח "smart cities" הוא מעורפל. יש מי שבוחר בהגדרה הצרה – ערים אשר משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי לספק שירות לתושביהן. ההגדרה הרחבה, לפיה נעשה מחקר זה מעדיף את ההגדרה הרחבה יותר: ערים חכמות משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי להיות חכמות יותר ויעילות יותר בשימוש במשאבים, מה שמביא לחסכון בעלויות ואנרגיה, שיפור השירות ואיכות החיים, וצמצום פגיעה בסביבה. אלו 10 הערים החכמות ביותר:

  1. וינה – זו העיר היחידה המדורגת בעשיריה הראשונה בכל הקטגוריות: עיר חדשנית (5), עיר ירוקה (4), איכות חיים (1) ומינהל דיגיטלי (8). וינה הציבה לעצמה יעדים ברורים תוך מעקב אחרי ההתקדמות בכל תחום, עם תכניות כמו חזון אנרגיה חכמה 2050, מפת דרכים 2020, ותכנית פעולה 2012-2015. המתכננים של וינה משלבים תהליכי יעוץ של בעלי עניין לבניה והוצאה לפעולה של צמצום פליטת פחמן, תחבורה ושינוי תכנון שימוש בקרקע בתקווה להפוך את העיר לשחקן אירופאי משמעותי בטכנולוגיות של עיר חכמה.
  2. טורונטו – העיר הצפון אמריקאית המדורגת גבוה ביותר, מציגה ביצועים טובים בכלל הקטגוריות. בהכירה בחשיבות העיר בתחום, פתחה לאחרונה יבמ מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים בטורונטו. טורונטו היא גם חברה פעילה ב"קלינטון 40 מגה סיטיס" (C40), המחפש פתרונות למעבר לכלכלה ללא פחמן. המגזר הפרטי בטורונטו משתף פעולה גם הוא, ויוצר את יוזמת Smart Commute Toronto בתקווה לשפר את יעילות התחבורה באזור המטרו. טורונטו גם החלה לאחרונה להשתמש בגז טבעי המופק ממזבלות כדי להניע את משאיות הזבל של העיר.
  3. פריז – העיר מדורגת גבוה בכל הקטגוריות, כולל חדשנות (3), עיר ירוקה (10), ומינהל דיגיטלי (11). העיר מפעילה בהצלחה רבה את תכנית השכרת האופנים, ולאחרונה השיקה מודל דומה עבור מכוניות.
  4. ניו יורק -העיר מדורגת גבוה יותר מרוב הערים בכל הקטגוריות חוץ מאיכות החיים, בה היא מדורגת  במקום ה-47. ניו יורק חברה לחברת יבמ בשנת 2009 להשקת מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים במטרה לפנות "לצורך הגדל ביכולות מורכבות לבניית ערים חכמות ולסייע ללקוחות לייעל את כל התהליכים העסקיים וההחלטות העסקיות." בניו יורק, יבמ כבר עוזרת לעיר למנוע שריפות וגם לזהות תביעות החזרי מס מפוקפקות, צעד שצפוי לחסוך לעיר כ-100 מיליון דולר בחמש שנים.
  5. לונדון – מציגה דירוגים גבוהים בקטגוריות השונות. העיר מוכרת בחשיבה הסביבתית החדשנית שלה (כמו מיסוי על הכניסה למרכז העיר), ובמערכת התחבורה האיתנה שלה. בקרוב יפתח באמפיריאל קולג' בלונדון מרכז המחקר לערים חכמות, שישפר תחבורה, מינהל, עסקים, אקדמיה ומידע צרכני בתקווה לעשות את העיר יעילה וחדשנית יותר. לאחרונה הכריזה לונדון על שותפות עם O2 להשקת אזור ה- Wi-Fi החינמי הגדול באירופה.
  6. טוקיו – העיר האסייתית הראשונה בדירוג, מדורגת גבוה בקטגוריות החדשנות (22) ועיר דיגיטלית (15). בשנה שעברה הכריזה טוקיו על תכנית להקמת עיר חכמה בפרבריה. בשיתוף עם פנסוניק, טוקיו גז וחברות נוספות, הפרבר האקולוגי יאכלס בתים בעלי לוחות סולריים, סוללות אחסון, ומכשירי חשמל חסכוניים כשהכול מחובר למערכת חכמה. טוקיו גם מתרכזת בקידום פתרונות תחבורה חכמים.
  7. ברלין – גם ברלין מציגה ביצועים טובים, עם ציונים גבוהים בקטגוריות החדשנות (14), קיימות (8 באירופה), ואיכות החיים (17). בשיתוף עם BMW וחברות נוספות, העיר בוחנת את טכנולוגיה ה- (vehicle-to-grid (V2G בתקווה ליצר תחנת כוח וירטואלית מכלי רכב חשמליים.
  8. קופנהגן – לאחרונה נראה כי קופנהגן עושה הרבה דברים נכון. היא דורגה ראשונה באירופה במדד הירוק של סימנס. קופנהגן תופשת מנהיגות בחדשנות סביבתית. העיר התחייבה לניטרליות בפחמן עד 2025 ו-40% מאזרחיה נעים באופן קבוע באופניים. לאחרונה ראש העיר הסביר את חשיבות הערים כמנוע צמיחה וכבעלות פוטנציאל לזרז את הכלכלה באמצעות חדשנות בקלינטק.
  9. הונג קונג – מדורגת די טוב בקטגוריות מרכזיות כמו מינהל דיגיטל (3). עם זאת, איכות החיים בה מדורגת (70). העיר מתנסה בטכנולוגית RFID בשדות התעופה שלה, כמו גם בשרשרת אספקת החקלאות שלה. העיר גם הייתה למובילה בשימוש בכרטיסים חכמים, המשמשים מיליוני תושבים בשירותים כמו תחבורה ציבורית, כניסה לספריות, כניסה לבניינים, קניות וחניונים.
  10. ברצלונה – העיר דורגה לאחרונה במקום השני ברשימת הערים החכמות בספרד. ברצלונה היא חלוצה בפתרונות צמצום הפחמן. היא הייתה בין הראשונות בעולם בשילוב תקנות לחימום סולרי, לפני כעשור, לאחרונה העיר השיקה את פרויקט LIVE EV לקידום והטמעת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, והעיר הכריזה לאחרונה על שיתוף פעולה גדול בפיתוח מעבדות לחדשנות בתחום הערים החכמות.

כותב המחקר: Boyd Cohen, Ph.D., LEED AP, is a climate strategist helping to lead communities, cities and companies on the journey towards the low carbon economy. Dr. Cohen is the co-author of Climate Capitalism: Capitalism in the Age of Climate Change.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | דירוג איכות החיים בערים בעולם | מהי עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | עיר חכמה- מה זה? ואיך להתחיל?


IBM מכריזה על הערים הזוכות ב- 2012 Smarter Cities Challenge לשיפור החיים בעיר

33 ערים מרחבי העולם זכו במענק במסגרת 2012 Smarter Cities Challenge של חברת יבמ. התכנית התלת שנתית שהושקה ב-2011 וכוללת 100 ערים ומענק של 50 מיליון דולר, היא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים. עבור השנה השנייה של התכנית, ערים מרחבי העולם התחרו על האפשרות לזכות במוחות ובטכנולוגיה של יבמ, והן הציעו פרויקטים מרתקים ותחומי התמקדות עבור מומחי יבמ, כגון:

  • פיתוח כוח עבודה ופיתוח כלכלי – משיכת כוח עבודה מגוון ותעשיות
  • תחבורה – שילוב רכבות, אוטובוסים, אופנים, מכוניות והולכי רגל
  • קיימות – מדידת מרחקי נסיעות באופן מדויק יותר לצמצום הזיהום
  • חינוך – הטמעת מידע לצורך זיהוי ההשקעות הטובות ביותר לשיפור מערכת החינוך
  • תכנון עירוני – החייאה ושיקום שכונות ישנות.

הערים שזכו הן: אקרה (גאנה), אחמדאבאד (הודו), אטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב), ברמינגהם (בריטניה), בוסטון (מסצ'וסטס, ארה"ב), צ'אונגג'ו (קוריאה), צ'ונבורי (תאילנד), קורטיבה (ברזיל), דה נאנג (ויאטנם), דורטמונד (גרמניה), דורהאם (צ. קרוליינה, ארה"ב), איינדהובן (הולנד), ג'רלדטון (אוסטרליה), יוסטון (טקסס, ארה"ב), אישינומאקי (יפן), ג'אקסונוויל (פלורידה, ארה"ב), ג'ורונג לייק דיסטריקט (סינגפור), לואיסוויל (קנטאקי, ארה"ב), מלאגה (ספרד), מדליין (קולומביה), ניו טאיפיי סיטי (טאיוואן), נאנג'ינג (סין), ניירובי (קניה), אומהה (נברסקה, ארה"ב), אוטווה (אונטריו, קנדה), פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), פונה (הודו), רבאט (מרוקו), רוסאריו (ארגנטינה), סירקוסה (איטליה), סארי (קולומביה הבריטית, קנדה), טשוואנה (דרום אפריקה), טולוקה (מקסיקו).

 יבמ תספק לכל אחת מהערים הזוכות אתר אינטרנט במסגרת cityforward עם מומחי מדיניות ציבורית. תושבים, נבחרי ציבור ומתכנני ערים יוכלו להשתמש באתר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ערים מחפשות פתרונות לשיפור, כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים,

 


בלומברג מדרגת את שוק המניות הישראלי במקום הראשון מבין השווקים המתפתחים

ישראל, הניבה תשואה מותאמת סיכון טובה יותר מאשר בכל השווקים המתפתחים האחרים בעשור האחרון, עם כלכלה מונעת טכנולוגיה שמשכה משקיעים מהעולם.
דירוג בלומברג מראה שמדד תל אביב 25 היה הגבוה בין 24 השווקים המתפתחים ב -10 שנים. ישראל ניצחה את מדד Hang Seng בהונג קונג, ואת מדד OBX הנורבגי.

משקיעים בינלאומיים ביניהם וורן באפט רכשו חברות מקומיות והכלכלה, שהובלה על ידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, גדלה יותר מפי שניים מהר יותר מכלכלת ארה"ב בשנה שעברה. המניות הישראליות עשויות להמשיך להרוויח בעקבות רכישות של חברות סטארט אפ טכנולוגיות מקומיות ע"י חברות בינלאומיות כמו אפל ו-IBM.

"ישראל היא מקום מרגש להשקיע בו", אמר מייקל שטיינהרט, לשעבר מנהל קרן גידור בראיון טלפוני מפלורידה. "ארץ מוקפת אויבים, שתמיד נמצאת על סף הכחדה, אך מתרחבת ומשגשגת."

המשך המאמר מנתח את חלקו של סטנלי פישר בהישג ואת כניסת חברת אפל ויבמ לשוק הישראלי. לכתבה המלאה: http://www.bloomberg.com/news/2012-02-19/israel-safest-as-stock-investors-discount-threat-of-war.html