סיכום התיירות ב-2011: בעולם עלייה, בישראל ירידה

משרד התיירות מפרסם את הדוח השנתי של התיירות לשנת 2011, המשקף מגמות בתיירות הנכנסת והיוצאת לישראל, התפלגות מדינות המקור לתיירות ומאפיינים של התייר המגיע לישראל.

בשנת 2011 נרשם שיא חדש בתיירות העולמית, שהסתכמה, על פי אומדנים של ארגון התיירות העולמי, ב-982 מיליון נוסעים, 5% יותר מבשנת 2010. ההכנסות מתיירות בעולם עלו ביותר מ-4%. בישראל לעומת זאת, נרשמה ירידה של 2% בתיירות הנכנסת, והיא הסתכמה בכ- 3.4 מיליון תיירים: מאירופה הגיעו ישראל 2.2 מיליון תיירים (64% מכלל התיירים)- ירידה של 3% בהשוואה ל-2010. מאמריקה הגיעו 854,000 מבקרים (25% מכלל התיירים) – ירידה של 3%. 211,000 מבקרים הגיעו מאסיה (6% מכלל המבקרים).

מדינה

מספר מבקרים

שינוי בהשוואה ל-2010

ארצות הברית

634,000 (19%)

3%-

רוסיה

491,000

11%-

צרפת

301,000

1%-

בריטניה

221,000

10%+

גרמניה

220,700

10%+

איטליה

151,000

18%-

אוקראינה

137,000

51%+

פולין

96,000

26%-

קנדה

77,000

4%-

הולנד

63,000

9%+

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

מברזיל ומספרד הגיעו 56,000 מבקרים (כ-2% מכלל התיירים)- עלייה של 9% וירידה של 25% בהתאמה. התיירות מסקנדינביה הסתכמה ב-2% מכלל התיירות, 79,600 מבקרים, עם עלייה של 9% בעיקר מדנמרק (30%+) ונורווגיה (18%+). מכל אחת מהמדינות הבאות הגיעו כאחוז אחד מכלל התיירים: ניגריה (42%+), שווייץ (19%+), רומניה (3%-), בלגיה (5%+), אוסטריה (9%+), ואוסטרליה (3%-). מהמזרח הרחוק הגיעו בסך הכל כ-159,000 מבקרים (1%+): 39,000 מהודו (4%-), 33,000 מקוריאה (18%-), 22,000 מאינדונזיה (24%+), 17,000 מסין (31%+), ו-14,000 מיפן (2%+). מירדן הגיעו לישראל 21,000 מבקרים (13%+), וממצרים 2,700 (5%-). מארגנטינה ומדרום אפריקה הגיעו 23,000 מבקרים (1%-, 5%+ בהתאמה), ממקסיקו הגיעו 21,000 מבקרים (20%-), מיוון 19,000 (32%-) ומצ'כיה 21,000 (24%-).

התפלגות לינות התיירים בישראל

התפלגות לינות התיירים בישראל

לינות תיירים: פחות בירושלים, יותר בתל אביב ובאילת: בשנת 2011 היו בישראל 337 בתי מלון, שכללו 47,600 חדרים. 11,000 באילת, 9,300 בירושלים, 6,800 בתל אביב, 4,200 בטבריה ו-4,000 בים המלח. סה"כ נרשמו 21.9 מיליון לינות ב-2011, בדומה ל-2010. 10 מיליון לינות הן של תיירים והשאר של ישראלים.

3.2 מיליון, שהם 32% מלינות התיירים נרשמו בירושלים (5%-), 2.3 מיליון (23%) מלינות התיירים נרשמו בתל אביב (3%+), 1.1 מיליון, שהם 11% מלינות התיירים נרשמו באילת (7%+), בטבריה התארחו 7% יותר תיירים מבשנה שעברה ובים המלח 4% יותר. בנתניה נרשמה עלייה של 9% (352,000), ובבתי הארחה של הקיבוצים חלה ירידה ש 3%.

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

חצי מהמבקרים באילת הגיעו מרוסיה – 66,000 תיירים הגיעו לאילת בטיסות ישירות ב-2011, עלייה של 9%. כמעט מחציתם- 33,000 תיירים, הגיעו מרוסיה (41%+), 23% מצרפת (16%-).

ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2011 הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר (2%+), והיוו 17% מסך יצוא השירותים ו-5% מסך היצוא של ישראל. היצוא ש ישראל ב-2011 עלה בסך הכל ב-3% (חקלאי 2%+, תעשייתי 5%+, שירותים 12%-). ההכנסות מיצוא שירותי תיירות היו יותר מפי 3 בהשוואה להכנסות מהיצוא החקלאי, ומבחינת נתוני הערך המוסף, מראים הנתונים כי הערך המוסף מתיירות הסתכם ב-3.2 מיליארד דולר.

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

מי מבקר בישראל: 26% מהתיירים היו יהודים, 11% פרוטסטנטים, 29% קתולים, 15% מזרמים אחרים בנצרות, והשאר ציינו דת אחרת או ללא שייכות דתית. מבין התיירים מצרפת היוו היהודים 63%.

11% באו למטרת חופשה או מנוחה, 30% למטרת טיול, 22% הגיעו למטרת צליינות. כל אלה יחד היוו 63% מהתיירים. השאר- 20% הגיעו לבקר קרובים וידידים, 10% לעסקים, וכאחוז אחד למטרות רפואיות.

31% מהתיירים הגיעו במסגרת חבילת סיור מאורגן, ו-22% קנו חבילת תיור שלא במסגרת קבוצה. 47% הם נוסעים עצמאיים (FIT). עבור 60% מהתיירים היה זה ביקור ראשון בישראל, והשאר כבר ביקרו פה לפחות פעם אחת (מתוך התיירים החוזרים 65% ביקרו פה בשנתיים האחרונות).

72% מהתיירים לנו בבתי מלון, 17% אצל קרובים וידידים, 4% באכסניות נוער, 2% באכסניות נוצריות, 2% בדירה/חדר שכור, והשאר (3%) באמצעי אכסון אחרים. השהות הממוצעת לתייר ששהה פחות מחודש בישראל היתה 8 לילות

התיירים דירגו את הביקור בישראל מציון 1 (גרוע) עד ציון 5 (מצוין):הציון הממוצע הכללי היה 3.9, כשהתיירים מארה"ב ומבריטניה דירגו את הביקור בציון 4.0, ואילו התיירים מרוסיה, גרמניה ואיטליה דירגו את הביקור בציון 3.9 בממוצע.

מאמרים קשורים: מבט על התיירות ישראל | תיירות מקיימת- מה זה? ואיך זה קשור לישראל? | הוסטל זה לא מה שחשבת |שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל |מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו

מודעות פרסומת

דברים מחוץ לארץ, עבור אנשים מחוץ לארץ – מבט על התיירות בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

מעוז ינון הוא יזם תיירות שכבר רשם לזכותו הצלחות מרשימות ביותר כמו הקמת אכסנייה בנצרת, האכסניה הגדולה בארץ במרכז ירושלים וכן יוזמות תיירות כגון "שביל ישו". עם פילוסופיה של חיבור למקום ולקהילה, הבנת הצרכים האמיתיים של התיירים, ושימוש ברשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית לשיווק, מצליח ינון למשוך תיירים מכל העולם ולהעניק להם חוויה ייחודית, מקומית ואותנטית ברמה הגבוהה ביותר. כיזם תיירות, נאלץ ינון להתמודד עם מדיניות ממשלתית בעייתית, אותה הוא מפרט, וגם ממליץ במה כדאי למדינה להשקיע, ומדוע:

מדינות מעוניינות בעידוד תיירות נכנסת כחלק מהפעילות הכלכלית. התפיסה הרווחות היא ש"תיירות יוקרתית", עבור אלו היכולים לשלם על סחורות ושירותים יקרים כגון: בתי מלון, ספא וסיורים מאורגנים, היא שתיצור את עיקר ההכנסות מתיירות. ביסוסה של תיירות זו נשען על קבוצות מאורגנות ופחות עידוד התיירות של "בודדים" המכונה FIT.

הנחת היסוד היא שהכסף אותו מוציאים התיירים, יגדיל את הכנסות המדינה ואת פעילותה הכלכלית. אולם, החוקרת רגינה שייונס (Regina Scheyvens) מצאה, שלמרות האופטימיות מההשקעה ב"תיירות יוקרתית" המציאות מורכבת יותר. בספרהּ "תיירות למען פיתוח", טוענת החוקרת שדווקא תיירות זו יוצרת תלות ברכישת מוצרים מיובאים יקרים, דורשת השקעה משמעותית מחוץ לארץ ומנצלת ידע מקצועי זר במקום פיתוחן של מיומנות מקומית.

במילים אחרות, "תיירות יוקרתית" מספקת דברים מחוץ לארץ, עבור אנשי חוץ לארץ, ובכך חוזרים הרווחים מהתיירות לארצות המוצא. המחקר גם רומז שההכנסות מִ"תיירות יוקרתית" לא מגיעים לפריפריה, מכיוון שרוב המתקנים המיועדים ל"תיירי יוקרה" מרוכזים באזורים עירוניים מפותחים, ונמצאים בבעלות גורמים זרים. מצב זה משאיר את הפריפריה והאזורים המרוחקים כמעט בלתי נגישים לתיירות הנכנסת.

במקום להשקיע ב"תיירות יוקרה" על מדינות להשקיע ולפתח "תיירות עצמאית" (FIT) המתבססת על תקציב נמוך לחופשות, וטיולים לאורך זמן. השקעה בפלח תיירותי זה היא מנוע לצמיחה כלכלית והתפתחות כלכלית לכלל השכבות – המטיילות והתיירניות.

תיירים עצמאיים מוציאים הרבה יותר כסף ובהרבה יותר מקומות. ע"פ מחקר, התרמילאי האוסטרלי הממוצע מוציא 2,667 דולר, בהשוואה לתייר ממוצע שיוציא 1,272 דולר. כלומר, תרמילאי יוציא פי שתיים. בישראל תייר ממוצע הוציא 1,091 דולר בשנת 2010. מכאן, שבישראל ניתן לצפות ל- 1,000 דולר הכנסה נוספת מכל תייר עממי. בנוסף, התרמילאי נוטה לטייל ולבקר בכל רחבי המדינה, ומפזר את כספו באופן שווה יותר בין המרכז לפריפריה.

תיירים עצמאים - יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירים עצמאים – יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירות עצמאית נוטה להשתמש יותר בתשתיות ובתחבורה מקומיות. היא נסמכת על תחבורה ציבורית ותשתיות קיימות. השימוש בתחבורה ציבורית מקטין את העלות, ידידותי לסביבה, מוריד את הצורך בסחורות מיובאות, ומצמצם את הצורך בשירותים מיוחדים, שחלק גדול מהם מסופק ע"י תקציב הממשלה. ב- 2010, ממשלת ישראל הוציאה 1.3 מיליארד דולר בהשקעות ומימון במוצרים נלווי תיירות, במקום לספק מימון לפעילות תיירותית פר אקסלנס. כספים אלו היו יכולים לעזור בחיזוקן של מערכות ותשתיות התחבורה הציבורית הקיימות, וכה נחוצות הן לתושבים והן לתיירים.

תיירות עצמאית נוטה לצרוך פחות משאבים (מים, חשמל, אשפה וכו'). תרמילאים, לרוב, שוחים בחופים ציבוריים ומתרחצים במקלחות, בעוד ש"תיירות יוקרה" דורשת בריכות שחייה ואמבטיות בחדרי המלון. דרישות "תיירות היוקרה" הן מהגורמים למתיחת שמיכת האפשרויות של משק המים והיבטים נוספים הפוגעים בסביבה. תיירות עצמאית, מתוך מהותה מקיימת דרישות סביבתיות צנועות יותר.

תיירות עצמאית מטבעה מייצרת תעסוקה לקהילות המקומיות. היא נפגשת יותר עם האוכלוסייה המקומית. וכך גם הדרישה והצריכה למוצרים מקומיים, וזאת על פני צריכה של מוצרים מיובאים, שמאפיינת "תיירות יוקרה". בדומה, עסקים המספקים צרכי תיירות עצמאית נוטים יותר להעסיק מקומיים ולרכוש מהם את המצרכים. תמיכה בתיירות עצמאית לכן, מהווה מנוע לצמיחה כלכלית ע"י עידוד הביקוש לשירותים ומצרכים מקומיים,ומתן אפשרויות והזדמנויות תעסוקתיות. ואלו פרמטרים משמעותיים ביותר ביצירת גאות כלכלית.

בכדי שתיירות עצמאית תצליח, הקהילות המקומיות צריכות להשתתף בתהליך. אסטרטגיות לפיתוח תיירות שאינן משתפות את הקהילות המקומיות עלולות להיכשל. משמעות הדבר היא, שאספקת סחורות ושירותים לתיירים, תכנון ופיתוח החלטות, וניהול מקורות חייבים לכלול את הקהילה המקומית. החוקרת מצאה שתיירות עצמאית, בכלל, ותרמילאים בפרט, טובים יותר בחיזוק המעורבות של האוכלוסייה מאשר "תיירות היוקרה".

קיימים ניצנים של התפתחות איטית הקשים לאבחון, מהיבטים סטטיסטיים. חלק מהבעיה היא, שהסטטיסטיקה הרשמית מדווחת רק על אכסניות שחברות בארגון הישראלי של אכסניות הנוער (אנ"א), בעוד אכסניות מעמותת האכסניות הפרטיות ILH ואכסניות פרטיות אחרות, אינן נכללות במסד הנתונים. כך לדוגמא נפקד מקומה של האכסניה הגדולה ביותר בישראל, "אכסניית אברהם בירושלים".

ע"פ דיווחי הלמ"ס, מספר האכסניות ומספר המיטות שבהן, ירד בין 2001 ל- 2010. אולם אם נתחשב בקבוצה השנייה, "הנעדרת " מהרשומות,  מספר האכסניות דווקא גדל מ-48 בשנת 2007 ל- 58 בשנת 2012. גם מספר המיטות באכסניות גדל מ 7,270 בשנת 2007 ל- 8,120 בשנת 2010. גם דירות נופש ו-B&B אינם נספרים, על אף שזהו פלח שוק גובר והולך בתיירות העולמית.

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מה שמעניין הוא שחלק גדול מאכסניות "החסרות" בסטטיסטיקה הרשמית נמצאות בפריפריה, ומוכוונות לתייר העצמאי ותרמילאים. דוגמא לכך היא  אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת. מבנה בן 200 שנה שהוסב לפני 7 שנים לאכסניה, ושהפכה לסיפור הצלחה ומאוזכרת באופן קבוע במדריכי תרמילאיות פופולאריים כמו  "לונלי פלנט", ואף זכתה לביקור של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. האכסניה היא בין זוכי הפרס התיירותי היוקרתי Responsible Tourism Awards. ועדיין אינה נכללת בנתוני הלמ"ס. במילים אחרות, אכסניות בפריפריה ממחישות את האיכויות שהחוקרים מציינים כנחוצים להצלחה כללית, לא רק לקהילה המקומית, אלא למדינה כולה.

העובדה שבישראל יש שני ארגוני אכסניות, שרק אחד מהם מקבל תמיכה, מלמדת יותר מכל על מורכבות הבעיה במדיניות התיירותית של ישראל. העדר תמיכה ממשלתית במאמצי העוסקים בתיירות בפריפריה, מחטיאה הזדמנות ההכרחית לצמיחתה של מערכת כלכלית מקומית ולאומית, כשהסטטיסטיקה מראה שתרמילאים ותיירים עצמאיים מכפילים את הערכים הכלכליים, ביחס לתיירים היושבים באוטובוסים ומסתכלים דרך החלונות.

מעוז ינון – יזם תיירותי מצליח אשר בין הפרויקטים הבולטים שלו ניתן למצוא את פאוזי עזאר אין, רשת האכסניות הפרטיות ILH, שביל ישו ו"אכסניית אברהם בירושלים", ישראל. מעוז הוא זוכה פרס Responsible Tourism Awards 2011. ניקול ריי בירג – דוקטורנטית בכלכלה פוליטית באוניברסיטת אמורי, ארצות הברית. וחוקרת אורחת באוניברסיטה העברית בירושלים.

מאמרים קשורים: אתר התיירות החדש של ירושלים | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | טבריה חוגגת 2000 – תכנית לשיפור התיירות | מגמות בתיירות העולמית | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית


מסדאר, איחוד האמירויות, העיר המקיימת הראשונה בעולם – התכנון והמיתוג

העיר המקיימת הראשונה בעולם, הממוקמת באיחוד האמירויות הערביות, שבנייתה אמורה להסתיים 2020-2025 נקראת Masdar אשר בערבית פירושו "המקור".
שבע עשרה קילומטרים מאבו דאבי, מסדאר העיר המוקמת ביוזמת הממשלה ובעיצוב של Laboratory for Visionary Architecture LAVA. העיר תבנה בשבעה שלבים. שישה בניינים של השלב הראשון הושלמו בחודש אוקטובר 2010, אך השלמת השלב הראשון הושעה עד 2015. כמה אלמנטים מהעיצוב הזוכה:

  • אפס פליטת פחמן, אפס פסולת
  • מופעל כולו על ידי מקורות אנרגיה מתחדשים
  • "חמניות" מטריות המשמשות לתווך את הטמפרטורות
  • חיפויי קירות המתאימים את עצמם לטמפרטורות המשתנות
  • גינות גג
  • חזיתות בנינים המסתגלים ומתאימים את עצמם ללכוד אור השמש
  • אחסון מים תת קרקעי
  • מלון חמישה כוכבים מקיים, כיכר מרכזית, מרכז קונגרסים, קומפלקס בידור, חנויות

מסדאר תאכלס 40,000 תושבים, 50.000 נוסעים, ומעל 1.500 חברות. העיר תתפרס על 6 קילומטרים רבועים, בעלות משוערת של 18.7 מיליארד דולר. מכוניות או כלי רכב אישיים לא יורשו בתוך העיר, מה  שיאפשר הליכה, בשבילים צרים וקרירים ללא זיהום. מטריות ה"חמניה" ייצרו צל, יישקפו את שמש המדבר, ויאגרו חום במהלך היום. בלילה, המטריות ייסגרו, ישחררו את החום שאוחסן במהלך היום ויפנו מקום לקניות, לינה ומסעדות, ואפילו למטה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת IRENA.
האם זו באמת תחילת מגמת של פיתוח בר קיימא, או פרויקט יקר מדי ולא מציאותית מכדי להצליח? לא משנה מה התשובה שתהיה, העיר הראשונה בעולם נטולת הפחמן היא דוגמה לחדשנות וחשיבה קדימה בתכנון שיכול לשנות את העולם.

מיתוג העיר: בעוד התכנון העירוני מצטייר כפורץ דרך וחדשני, מיתוג העיר Masdar שבוצע ע"י חברת fit הבריטית, לא ניחן במעוף או חזון מיוחד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סקר איכות החיים בערים ברחבי העולם | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | שדה התעופה הבינלאומי בעמאן, ירדן | קטאר- אירועי ספורט בשירות מיתוג המדינה | איך יראו הערים בעתיד