אגרות חוב ירוקות לערים: הדרך לעתיד ירוק יותר

אגרות חוב ירוקות

אגרות החוב הירוקות הופכות לדרך יותר ויותר אטרקטיבית למימון פרויקטים לצמצום זיהום האוויר, וכעת ערים רבות מנפיקות אגרות כאלה. נקודת ציון משמעותית הושגה לאחרונה כשה-(International Finance Corporation (IFC, חברה בקבוצת הבנק העולמי שמספקת תמיכה לכלכלות מתפתחות, הנפיקה 500 מיליון אגרות ירוקות בערך הקרוב ל-80 מיליון דולר. זו הייתה ההנפקה הראשונה של מוסד רב לאומי בשוק הסיני.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

עשר הערים שמובילות את הדרך לקיימות עירונית, וזכו על כך בפרס

פרס מנהיגות אקלימית לעריםערים הן המעבדות בהן הרעיונות החדשניים ביותר להישרדות בעתיד נבחנים. 10 ערים אלה, מניו יורק לטוקיו ועד בוגוטה, זכו לאחרונה בפרס City Climate Leadership עבור פעולותיהן. למעט מספר יוצאי דופן, נראה כי ממשלות אינן מתכוונות הרבה בעניין שינויי האקלים ובעיות סביבה אחרות. ממשלות הן גדולות מדי, אטיות מדי, ובמקרים רבים, אינן מעוניינות להכיר בבעיות אלה. במהלך חצי המאה האחרונה, התברר יותר ויותר, כי דווקא ערים הן שמובילות את הדרך, וכי להן יש את הסיכוי הטוב ביותר בהנעת שינוי שישפר את סיכויי הישרדותנו מול הצטמצמות המשאבים ועליית פני הים.

לקרוא את ההמשך »


הגלובליזציה כבר לא מונעת על ידי מדינות, אלא ע"י ערים. וראשי הערים תופסים פיקוד בעולם

העיור בעולם כבר ביסס את עצמו כמגמה המשמעותית ביותר של המאה ה-21, כשחצי מאוכלוסיית העולם כבר חיה בערים, לראשונה בהיסטוריה האנושית. בעוד ההשלכות לצמיחה כלכלית כבר נדונו בהרחבה, ההשפעה של העיור על הדיפלומטיה ועל הריבונות יהיו משמעותיות באותה מידה.

שני נושאים משמעותיים הנמצאים באג'נדה העולמית הם ביטחון ושינויי האקלים. לאחר התקיפה על מגדלי התאומים בניו יורק, והתקפת הטרור ב-2008 במומבאי, שתי הערים החלו לחזק את שירותי הביטחון שלהן ואת יכולות המודיעין, מעבר למה שהבירות וושינגטון ודלהי יכולות לספק. דובאי, האייקון המזרח תיכוני, כבר עשתה זאת קודם לכן.

שני עשורים של דיפלומטיה הביאו לשינוי מזערי בלבד בתחום שינויי האקלים, ולהחלטות מהוססות לגבי צמצום פליטות הפחמן של המדינות. אולם יוזמה חדשה, שהובלה על ידי ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, ב-2006, יוזמת ה-C40 , הביאה 60 ערים וראשי ערים להחליף בינהם שיטות עבודה, טכנולוגיות, וקידום שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים לצמצום פליטות הפחמן של הערים. הסטנדרטים שנקבעו על ידי קבוצת ה- C40  בפיתוח אנרגיה ירוקה, ניהול אשפה, ותחבורה ירוקה עברה את הסטנדרטים שנקבעו על ידי משאים ומתנים בין מדינות. בעוד ערים הופכות להיות חשובות יותר ויותר, ומניעות מהלכים משמעותיים יותר ויותר, האם עדיין יש מקום לדבר כלל על יחסים בינלאומיים בין מדינות?

כדי להבין את תפקיד הערים במאה ה-21, יש לזכור כי ערים הן צורת ההתיישבות האנושית הראשונה והקבועה ביותר, והן שימשו כשחקנים הפוליטיים מתחילת התרבות האנושית. ערי מסופוטמיה ואנטליה העתיקות החליפו בינהן משלחות באופן קבוע כדי לבסס הכרה הדדית ומסחר. הדיפלומטיה בימי הביניים וברנסנס נשלטה על ידי ערי מדינה, בעיקר באיטליה וצפון אירופה, שגם ניהלו את מרבית הסחר הבינלאומי ויצאו למסעות גילוי ארצות באסיה ובאמריקה. מנקודת המבט ההיסטורית, מדינות הן למעשה המצאה חדשה, הקיימת פחות מ-200 שנה.

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

גם הגלובליזציה עצמה, היא במידה רבה תופעה המתקיימת בין ערים, ושמשמעותה הסרת המגבלות שמטילות מדינות. על פי מחקר של McKinsey Global Institute, כמעט כל הכלכלה העולמית מיוצגת על ידי כ-400 ערים מרכזיות. הקישורים האוויריים סביב העולם תלויים על פיתוח מרכזים כמו שיקגו, לונדון, ציריך או סינגפור, שמגבירים את הגלובליזציה לערים קטנות יותר באזורן.

לאורך השנים האחרונות, הערים הגלובליות צמחו להיות מצבור של ייצור שירותים פיננסיים והן מגדירות את האבולוציה של קשרים כלכליים בין מדינות, יחד עם סקטור הפיננסים. מיזוגים של בורסות מעידים על ההשתנות של הגיאוגרפיה של ההשפעה: הקשר בין בורסות ניו יורק ופרנקפורט והשיחות על מיזוג הבורסות, כפי שמתקיים גם בין בורסות לונדון וטורונטו, שיקגו וסאו פאולו, דובאי ומומבאי, סידני וסינגפור, או השילוש של בורסות שנזן- הוג קונג ושנגחאי, כולם מעידים על איך הרשת הפיננסית הגלובלית מעוצבת מחדש על ידי ערים.

כיום, לערים רבות יש משקל כלכלי, קישורים בינלאומיים, והשפעה דיפלומטית רבים יותר בעולם, מאשר לעשרות מדינות. העלייה של הערים כשחקנים חוצי גבולות מונעת לא רק על ידי העיור והגלובליזציה, כי אם גם על ידי תופעה שלישית בלתי ניתנת להיפוך – האצלת סמכות. התקופה שמאז סיום המלחמה הקרה התאפיינה לא רק בגל לידות של מדינות חדשות שבאו לאחר פירוק ברה"מ ויוגוסלביה, אלא גם באזורים רבים בתוך מדינות העולים כבעלי זהות ייחודית, קישוריות ועוצמה המביאים להם יותר ויותר אוטונומיה. קוויבק, חבל הבסקים, גרינלנד, סקוטלנד וקטלוניה הן דוגמאות למאות אזורים כאלה ברחבי העולם. אוסטרליה וקנדה חוו עליה משמעותית בכוחן של מועצות מקומיות כמו זו של העיר סידני או וונקובר, המתקדמות בתחומים רבים יותר מהמדינות שלהן.

לא מעט ערים נוספות, שאינו בירות, כמו מומבאי או לאגוס ואפילו תל אביב צברו נוכחות בינלאומית משמעותית. לאורך העשור האחרון, רוב הפרובינציות בהודו וסין הקימו לעצמן משרדי קידום מסחר והשקעות ברחבי העולם, בעיקר ללא מטרות דיפלומטיות כי אם במטרה למשוך סחר, השקעות ותיירות. בסך הכל, היוזמות הללו והדיפלומטיה הכלכלית של ערים ואזורים ממחישים את העוצמה העולה והשאיפות של אזורים עירוניים לזהות את עצמן כ"ערים גלובליות", עצמאיות ושכפיפותן למדינה הולכת ויורדת.

עליית תעשיית מיתוג הערים, אשר כוללת הצעות לאומיות להתמודדות על אירוח אולימפיאדות, קידום תיירות והשקעות, וקמפיינים של ערים, מוסיפים עדויות על האופן בו ממשלות עירוניות ומומחי שיווק חוברים כדי לחזק את דימוי הערים אל מעבר לגבולות המדינות.

בעוד ערים תובעות את ניסיונן והנהגתן על הבמה העולמית, מנגנון ורשתות חדשים עשויים לעלות. הכל כבר נמצא: כוחות ייעודיים פנים עירוניים, תיאום בין ערים, פעולה בתחום שינויי האקלים וטיפול באסונות, חינוך ומרכזי תקשורת מחשבים ועוד. מעבר לכך, יוזמת הערים לטיפול בשינויי האקלים כבר הוכיחה כי הדיפלומטיה בין הערים היא יעילה יותר ואפקטיבית יותר מזו שבין מדינות. ובעוד העיור בעולם רק הולך ומתגבר, ערים צריכות לקבל את הכוח והמעמד שלהן, וכן את האפשרות לפתור בעיות, ולא להיות מוגבלות על ידי המדינות.

תופעה מקבילה משתקפת דרך מערכות הבחירות הלאומיות סביב העולם: ראשי ערים הופכים יותר ויותר להיות מנהיגי מדינות, ולמובילים בנושאים גלובליים.

בישראל המסלול מהרשות המקומית אל הכנסת מוכר שנים רבות, אולם למעט אהוד אולמרט לא כיהנו ראשי ערים כראש ממשלה בישראל. כיום, יותר ויותר ראשי ערים הופכים לראשי מדינות. ראש עיריית סיאול לשעבר לי מיונג בנק, ראש עיריית איסטנבול לשעבר רסיפ טייפ ארדואן מכהן כראש ממשלת טורקיה, ראש עיריית טהרן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד הוא נשיא אירן, וגם ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד כיהן כראש עיר. בסך הכל, 8 ראשי מדינות כיום היו ראשי ערים, והמספר צפוי רק לגדול. בסין, מתוך שבעת חברי הועדה של הפוליטבירו, שישה היו ראשי פרובינציות.

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

בשנה שעברה, מושל סאו פאולו הפסיד באחוזים בודדים את ראשות ממשלת ברזיל, והוא צפוי להתמודד שוב בבחירות הבאות. ראש עיריית בואנוס איירס מתכוון להתמודד ב-2015, וגם לראש עיריית מקסיקו סיטי, מרסלו אבררד יש שאיפות לנשיאות. ראש עיריית לאגוס, העיר הגדולה בניגריה, הוא הדמות הפוליטית הפופולרית ביותר במדינה, ומעטים שוללים את האפשרות שראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון יתמודד מול דיויד קמרון על ראשות ממשלת בריטניה בבחירות הבאות, או שמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק יתמודד על הנשיאות בארה"ב.

באופן היסטורי, ראשי מדינות הגיעו מתוך הפרלמנט, אולם ראשי ערים כיום תופסים יותר ויותר תפקידים של ראשי מדינות, ומציגים ניסיון בניהול ערים גדולות, ונשענים על פרופיל ציבורי נרחב שהתפקיד מעניק, ועם עליית חשיבות הערים, אלו המנהלים אותן בהצלחה, מקבלים מהציבור אישור לתפקידי ניהול מדינה.

כדי לנהל יחסים חדשים אלה באופן יותר יעיל, ערים וראשיהן עוברים יותר ויותר לפעילות דיפלומטית שמעבר לגבולות העיר, ברחבי העולם. בניו יורק, מייקל בלומברג ייסד את "משרד ראש העיר ליחסים בינלאומיים" כדי לנהל את יחסי העיר עם האו"ם, וכעת המשרד עוסק ביחסים בינלאומיים, קידום השקעות, ביטחון, ויוזמות בתחומי שינויי האקלים. בעיריית תל אביב, במסגרת מנהלת עיר עולם עובדים מנהלת פיתוח בינלאומי, יועץ ראש העיר ליחסים בינלאומיים, 2 יועצי תקשורת בינלאומית, ומנהל שותפויות גלובליות.

מגמה נוספת המעידה על עליית חשיבות הערים וראשיהן, מול הפרלמנטים, היא התנועה של פוליטיקאים ופרלמנטרים מוכרים אל תפקידי ניהול ערים. רם עמנואל עזב את הבית הלבן כדי להתמודד ולהיות ראש עיריית שיקגו. בארץ, כרמל שאמה עומד להתמודד על ראשות עיריית רמת גן השנה, יואל חסון על ראשון עיריית ראשון לציון, ציון פיניאן בטבריה, יעקב אדרי באור עקיבא, וכמובן, ניצן הורוביץ שוקל התמודדות על ראשות עיריית תל אביב.

מאמרים קשורים:  "עיר גלובלית"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?עצמאות לתל אביב. האם הגיע הזמן לשקול זאת ברצינות? | החזרה אל הפוליס- העיר העצמאית | מיהן הבירות הכלכליות של העולם? | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | 300 הערים הצומחות בעולם | כך נראית עיר גלובלית – רק 19% מרוכשי הדירות בלונדון הם בריטים


הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינוי האקלים

הקבוצה C40 היא רשת עולמית של מגה-ערים המחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים. בפעולות מקומיות ומשותפות בין הערים הקבוצה משפיעה באופן מהותי הן בצמצום פליטת גזי חממה וכן בסיכוני אקלים. באמצעות שותפות עם יוזמת האקלים של קלינטון (Clinton Climate Initiative) הקבוצה מביאה סדרה של נכסים ויוצרת שותפות במטרה. C40 מציעה לערים פורום אפקטיבי בו הן יכולות לשתף פעולה, לחלוק ידע ולהניע שינוי לפעולות בעניין שינויי האקלים.

בין הערים השותפות: קהיר, אדיס אבבה, לאגוס ויוהנסבורג – באפריקה. בנגקוק, בייג'נג, דלהי, הונג קונג, איסטנבול, מוסקבה, מומבאי, סיאול, שנגחאי, טוקיו ועוד – באסיה. אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, קופנהגן, לונדון, מדריד, פריז, וורשה, ואחרות- באירופה. שיקגו, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, ניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו ואחרות – בצפון אמריקה. בוגוטה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ועוד – בדרום אמריקה.

טוקיו - שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – כל הבניינים הגדולים החדשים בטוקיו מחוייבים בתכנית הבנייה הירוקה של העיר. ע"פ התכנית, שהחלה ב-2002, יותר מ-1300 בניינים כבר נכנסו לתכנית, וכ-200 נוספים מדי שנה. לתכנית מטרה ליצור שוק נדל"ן ירוק בו בניינים המתחשבים יותר בסביבה נמדדים על פי התכנית.

בוגוטה – CicloRuta היא מערכת שבילי האופניים הנרחבת ביותר בעולם. היא כוללת יותר מ-340 ק"מ ומחברת תושבים לנתיבי תחבורה ציבורית, פארקים, ומרכזים עירוניים. המערכת פועלת היטב לא רק משום שהיא מצמצמת את התלות במכוניות ואת פליטות הפחמן, אלא גם שינתה באופן מהותי את ההתנהגות בעיר. המערכת היא גן ייחודית וגם מצליחה משום שהיא מעוצבת תוך התחשבות במאפיינים הטבעיים כדי לימור זרימה ותפקוד טובים יותר.

מלבורן - בניין ירוק

מלבורן – בניין ירוק

מלבורן – (Melbourne Council House 2 (CH2 הוא בניין של עיריית מלבורן, שזכה במספר פרסים ומהווה השראה בכך שצמצם את פליטת הפחמן ב-87%, צריכת החשמל ב-82%, גז ב-87% ומים ב-72%. הבניין מטהר אויר בלילה ושואב 100% אויר נקי ביום. החזיתות החיצוניות של הבניין נעות עם תנועת השמש כדי לאסוף חום, וכן מטהר את הביוב לכדי מים שמישים.

סיאול - יום ללא מכוניות

סיאול – יום ללא מכוניות

סיאול – תכנית היום השבוע ללא מכוניות בסיאול משפר את איכות האויר בעיר, מצמצם את הצפיפות וחוסך אנרגיה. מדי שנה, 2 מיליון המכוניות הנשארות מחוץ לכבישים, מצמצמות את כמות התנועה ב-3.7%. פליטת הפחמן ממכוניות ירדה ב-10% המהווים סכ"ה 2 מיליון טונות של CO2 , ומביאים לחיסכון שנתי של 50 מיליון דולר בהוצאות על דלק. שיפור איכות האויר גם משפיעה על רמת הבריאות של הציבור, וגם זה חוסך מיליונים בעלויות בריאות. בתכנית עובדת משום שהיא בתוקף במהלך השבוע, ומעודדת אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

ברלין – העיר בשיתוף עם סוכנות האנרגיה של ברלין עשו עבודה חלוצית בפיתוח והטמעת מודל לשיפור יעילות אנרגטית בבניינים. המודל מציע שיפוץ בניינים ציבוריים ופרטיים בעל יתרונות רבים לבעלי בתים. עד היום 1,300 בניינים שופצו, וצימצמו בכך פליטת פחמן ב-27.3%.

ניו יורק – ממשלת העיר ניו יורק מהווה דוגמה במאמציה להשיג את היעד השאפתני של צימצום פליטת גזי החממה ב-30% עד 2017.

האתר היפיפה המסביר

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את הערים | ועידת האקלים בריו | עיר ללא מכוניות- בוגוטה | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | עיר הבירה הירוקה של אירופה


10 הערים החכמות בעולם

המונח "smart cities" הוא מעורפל. יש מי שבוחר בהגדרה הצרה – ערים אשר משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי לספק שירות לתושביהן. ההגדרה הרחבה, לפיה נעשה מחקר זה מעדיף את ההגדרה הרחבה יותר: ערים חכמות משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי להיות חכמות יותר ויעילות יותר בשימוש במשאבים, מה שמביא לחסכון בעלויות ואנרגיה, שיפור השירות ואיכות החיים, וצמצום פגיעה בסביבה. אלו 10 הערים החכמות ביותר:

  1. וינה – זו העיר היחידה המדורגת בעשיריה הראשונה בכל הקטגוריות: עיר חדשנית (5), עיר ירוקה (4), איכות חיים (1) ומינהל דיגיטלי (8). וינה הציבה לעצמה יעדים ברורים תוך מעקב אחרי ההתקדמות בכל תחום, עם תכניות כמו חזון אנרגיה חכמה 2050, מפת דרכים 2020, ותכנית פעולה 2012-2015. המתכננים של וינה משלבים תהליכי יעוץ של בעלי עניין לבניה והוצאה לפעולה של צמצום פליטת פחמן, תחבורה ושינוי תכנון שימוש בקרקע בתקווה להפוך את העיר לשחקן אירופאי משמעותי בטכנולוגיות של עיר חכמה.
  2. טורונטו – העיר הצפון אמריקאית המדורגת גבוה ביותר, מציגה ביצועים טובים בכלל הקטגוריות. בהכירה בחשיבות העיר בתחום, פתחה לאחרונה יבמ מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים בטורונטו. טורונטו היא גם חברה פעילה ב"קלינטון 40 מגה סיטיס" (C40), המחפש פתרונות למעבר לכלכלה ללא פחמן. המגזר הפרטי בטורונטו משתף פעולה גם הוא, ויוצר את יוזמת Smart Commute Toronto בתקווה לשפר את יעילות התחבורה באזור המטרו. טורונטו גם החלה לאחרונה להשתמש בגז טבעי המופק ממזבלות כדי להניע את משאיות הזבל של העיר.
  3. פריז – העיר מדורגת גבוה בכל הקטגוריות, כולל חדשנות (3), עיר ירוקה (10), ומינהל דיגיטלי (11). העיר מפעילה בהצלחה רבה את תכנית השכרת האופנים, ולאחרונה השיקה מודל דומה עבור מכוניות.
  4. ניו יורק -העיר מדורגת גבוה יותר מרוב הערים בכל הקטגוריות חוץ מאיכות החיים, בה היא מדורגת  במקום ה-47. ניו יורק חברה לחברת יבמ בשנת 2009 להשקת מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים במטרה לפנות "לצורך הגדל ביכולות מורכבות לבניית ערים חכמות ולסייע ללקוחות לייעל את כל התהליכים העסקיים וההחלטות העסקיות." בניו יורק, יבמ כבר עוזרת לעיר למנוע שריפות וגם לזהות תביעות החזרי מס מפוקפקות, צעד שצפוי לחסוך לעיר כ-100 מיליון דולר בחמש שנים.
  5. לונדון – מציגה דירוגים גבוהים בקטגוריות השונות. העיר מוכרת בחשיבה הסביבתית החדשנית שלה (כמו מיסוי על הכניסה למרכז העיר), ובמערכת התחבורה האיתנה שלה. בקרוב יפתח באמפיריאל קולג' בלונדון מרכז המחקר לערים חכמות, שישפר תחבורה, מינהל, עסקים, אקדמיה ומידע צרכני בתקווה לעשות את העיר יעילה וחדשנית יותר. לאחרונה הכריזה לונדון על שותפות עם O2 להשקת אזור ה- Wi-Fi החינמי הגדול באירופה.
  6. טוקיו – העיר האסייתית הראשונה בדירוג, מדורגת גבוה בקטגוריות החדשנות (22) ועיר דיגיטלית (15). בשנה שעברה הכריזה טוקיו על תכנית להקמת עיר חכמה בפרבריה. בשיתוף עם פנסוניק, טוקיו גז וחברות נוספות, הפרבר האקולוגי יאכלס בתים בעלי לוחות סולריים, סוללות אחסון, ומכשירי חשמל חסכוניים כשהכול מחובר למערכת חכמה. טוקיו גם מתרכזת בקידום פתרונות תחבורה חכמים.
  7. ברלין – גם ברלין מציגה ביצועים טובים, עם ציונים גבוהים בקטגוריות החדשנות (14), קיימות (8 באירופה), ואיכות החיים (17). בשיתוף עם BMW וחברות נוספות, העיר בוחנת את טכנולוגיה ה- (vehicle-to-grid (V2G בתקווה ליצר תחנת כוח וירטואלית מכלי רכב חשמליים.
  8. קופנהגן – לאחרונה נראה כי קופנהגן עושה הרבה דברים נכון. היא דורגה ראשונה באירופה במדד הירוק של סימנס. קופנהגן תופשת מנהיגות בחדשנות סביבתית. העיר התחייבה לניטרליות בפחמן עד 2025 ו-40% מאזרחיה נעים באופן קבוע באופניים. לאחרונה ראש העיר הסביר את חשיבות הערים כמנוע צמיחה וכבעלות פוטנציאל לזרז את הכלכלה באמצעות חדשנות בקלינטק.
  9. הונג קונג – מדורגת די טוב בקטגוריות מרכזיות כמו מינהל דיגיטל (3). עם זאת, איכות החיים בה מדורגת (70). העיר מתנסה בטכנולוגית RFID בשדות התעופה שלה, כמו גם בשרשרת אספקת החקלאות שלה. העיר גם הייתה למובילה בשימוש בכרטיסים חכמים, המשמשים מיליוני תושבים בשירותים כמו תחבורה ציבורית, כניסה לספריות, כניסה לבניינים, קניות וחניונים.
  10. ברצלונה – העיר דורגה לאחרונה במקום השני ברשימת הערים החכמות בספרד. ברצלונה היא חלוצה בפתרונות צמצום הפחמן. היא הייתה בין הראשונות בעולם בשילוב תקנות לחימום סולרי, לפני כעשור, לאחרונה העיר השיקה את פרויקט LIVE EV לקידום והטמעת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, והעיר הכריזה לאחרונה על שיתוף פעולה גדול בפיתוח מעבדות לחדשנות בתחום הערים החכמות.

כותב המחקר: Boyd Cohen, Ph.D., LEED AP, is a climate strategist helping to lead communities, cities and companies on the journey towards the low carbon economy. Dr. Cohen is the co-author of Climate Capitalism: Capitalism in the Age of Climate Change.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | דירוג איכות החיים בערים בעולם | מהי עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | עיר חכמה- מה זה? ואיך להתחיל?