במקום להפוך כל שטח עירוני לשלט חוצות, אפשר להפוך כל שלט חוצות לריהוט עירוני

שלטי חוצות שימושים

שלטי חוצות שימושים

לאורך שנים התרגלנו כבר שתאגידים מנסים לחדור ולכבוש כל חלקה, ולהשתמש בכל מקום אפשרי לצורך קידום מכירות ושטחי פרסום. הפרסומות חדרו לכל פינה במרחב הסובב אותנו, וכיום אפילו הליכה לשירותים עשויה להיות מלווה במסר שיווקי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו, אלא מה אנחנו באמת

"קיים פער בלתי-נסבל בין הדימוי שלנו בחו"ל ובין מי שאנחנו באמת". בדברים אלו פתח (14.1.08) מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ, את הצגת תהליך "מיתוג ישראל" בפני פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה.

באוקטובר 2006 השיק משרד החוץ את פרויקט "מיתוג ישראל", שמטרתו לקדם את התדמית של ישראל בעולם בכלים ובאמצעים השאולים מענפי הפרסום והשיווק. דוח מבקר המדינה מ-2011 מעלה כשלים רבים שגרמו לאי-הצלחת הפרויקט. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס קבע כי הניהול הפנים-משרדי בפרויקט לקה בחסר, בין היתר בשל העובדה שמשרד החוץ לא קבע הנחיות עבודה מקצועיות וברורות, המגדירות ממשקי עבודה משותפים בין אגף תקשורת והסברה לאגפי קשרי תרבות ומדע וכלכלה. כמו כן, הדוח קובע כי למרות ש"התקנון מגדיר את תפקידו של 'מדור תדמית ישראל', לא נמצאה יחידה כזו במבנה המשרדי, והמדור אינו קיים בתקן המשרדי המאושר".

בחזרה לדברי מנכ"ל משרד החוץ על הפער הבלתי נסבל של הדימוי שלנו לבין מי שאנחנו באמת, עולה התהייה האם הבעיה האמיתית היא לא הדימוי, אלא מי שאנחנו באמת. אולי ערכי המותג האמיתיים של ישראל כוללים: חוסר ארגון, כשלים ארגוניים, היעדר הנחיות עבודה מקצועיות וכיוצ"ב. (והבעיה היא כלל לא המצב הביטחוני, השטחים והסכסוך), ועד שלא נתקן את אופן ניהול המדינה, לא תתוקן התדמית, שהרי בבסיס כל מיתוג חייבת להיות אמת.

במשך שנים פרויקט מיתוג ישראל הסתכם בפעילות של אדם אחד- עידו אהרוני שזכה בתואר "ראש צוות מיתוג ישראל במשרד החוץ", אבל התואר המרשים לא גובה בתקציב או תקני כוח אדם. עידו אהרוני היה מופיע עם מצגת על מיתוג ישראל, שהתבסס על עבודת מחקר ואסטרטגיה שהוזמנה כבר לפי שנים מחברה בריטית, בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע. ובזה הסתכמה הפעילות של המדינה בנושא. ב-2011 עידו אהרוני מונה אהרוני לתפקיד ממלא מקום קונסול ישראל בניו יורק, ונראה כי תהליך מיתוגה של ישראל נקלע להקפאה.

לתוך הווקום של חוסר הפעילות הרשמית של ישראל בעניין החלו להיכנס גופים פרטיים, המנסים גם הם לפעול למען הצגת ישראל בעולם באופן מוצלח יותר, לדוגמה, ג'ואנה לנדאו שהקימה את kinetis, ארגון חינוכי ללא מטרות רווח המתמקד בהעמקת הידע על ישראל כסביבה חדשנית, יצירתית ויזמית . קינטיס פועלת באמצעות פרויקטים עסקיים, אקדמאים וקהילתיים להעצמת המשוואה: ישראל = Creative Energy (האסטרטגיה שגובשה ע"י חברת המיתוג הבריטית). הפרויקטים של קינטיס חושפים ומעצימים את מקורות החדשנות של ישראל והישראלים.

ביוני 2011 פרסם משרד החוץ מכרז ל"עיצוב כלים חזותיים עבור אגף תקשורת והסברה" – בימים אלו המכרז נמצא בשלביו האחרונים, ותוצאותיו יפורסמו בקרוב. על השתלשלות העניינים ואופן הניהול השערורייתי והבלתי מקצועי של המכרז מספר אמיר ברנט, קריאיטיב פלנר וקופירייטר בחברת Adlai&Partners, שהתמודדה במכרז:

"לפני כמעט שנה, קיבלנו הצעה להשתתף במכרז רשמי של משרד החוץ לבניית "כלים חזותיים" לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם. ובבירוקרטיה כמו בבירוקרטיה, טובי המוחות שלנו נאלצו לשבת כדי לעשות סדר במסמך הארוך כאורך הגלות (literally) הסבוך והדרקוני עד מאוד. אלו היו עקרי הדברים: משרד החוץ מחפש חברה שתיצור עבורו לוגו וסיסמא ותמחיש איך הם יכולים לבוא לידי ביטוי בכל מיני מדיומים.

על מנת להשתתף במכרז צריך למלא ולהמציא שלל מסמכים ולהביא ראיות לניסיון רב שנים, להכניס הכול למעטפה גדולה ולהניח ידנית בתיבת מסוימת בירושלים בין השעות 12:30-13:00 של תאריך מסוים. משרד החוץ יבחר עפ"י הנתונים חמישה-עשר (!!!) מבין המציעים שיעברו לשלב הבא. השלב הבא מהותו קבלת תדריך בירושלים. חודש מרגע סיום התדריך על החברות להציג את הקונספט שלהם.מתוך חמישה עשר הקונספטים משרד החוץ יבחר זוכה אחד בלבד והוא היחיד אשר יתוגמל בשכר מגוחך שהמשרד כלל לא מתחייב לשלם.

אז נשאלת השאלה.. למה לא לבעוט למכרז הזה בטוסיק?

למה Adlai & Partners צריכה לעבור את כל המדורים ולהשתתף בטריפ המוזר של משרד החוץ (ובאמת חסכתי את כל פרטי החוזה המבזים). לשאלה הזו שתי תשובות: ראשית, לא אכחיש, מדינת ישראל היא בהחלט לקוח סקסי מבחינת תיק העבודות. שנית, כשמדובר בהשפעה על התדמית של ישראל בעולם, אפילו ציני שכמותי מוצא את הציוני שבו.

לאחר שצלחנו את השלב הראשון, ניגשנו לעבודה. למותר לציין, שהאסטרטגיה (במימון משלם המיסים) שנעשתה לקראת המהלך הייתה בהחלט מעמיקה וראויה מאוד. אך, אם בדרך כלל על מנת להתחיל לעבוד, אנו מנסים למקד את קהל היעד העיקרי, ולחדד את האלמנט המייחד של המותג, במקרה זה המחקרים העלו שלמדינת ישראל נקודות ייחוד רבות וכולן מאוד נכונות וחשובות וישנם גם מספר קהלי מטרה שונים מאוד זה מזה. מאוד יפה בשביל ישראל… מאוד מאתגר מבחינת המיתוג.

כתום חודש, מצוידים במצגת מפוארת, עלינו עם תחושת שליחות בפעם השלישית לירושלים הבירה. הגענו לקריית הממשלה בשעה היעודה ולאחר בדיקות ביטחוניות משמעותיות הצגנו לצוות של אביגדור ליברמן את כל מרכולתנו. הבעת הפנים של החבורה נראתה כמו שילוב של עייפות ושעמום. לי היה אפילו נדמה שחלקם לא הבינו למה הטילו עליהם לשבת שם, בזמן שהם יכולים לכרסם משהו במזנון. חזרנו הביתה עם תחושה יבשושית מאוד והרגשה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק.

לאחר מספר חודשים אנחנו וכל החברות האחרות קיבלנו מייל לקוני מכבוד סגן החשב של אגף תקשורת והסברה, שכלל את המסר הבא: 'ועדת המכרזים של המשרד לא מצאה מקום לאשר הצעה כלשהי מבין ההצעות שהוגשו למכרזים שבנדון. לאור זאת, המכרזים שבנדון הסתיימו מבלי שנמצא בהם זוכה'."

אלו 3 ההצעות שהגישה חברת Adlai&Partners למכרז. פירוט נוסף והסברים על ההצעות כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל | כמה מדברים עלינו ומה חושבים. דירוג מדינות | קרן 7 פלאי תבל חוסמת את ישראל | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קמפיין "הפנים של ישראל"


יוון מתעשתת ומנסה לתקן את התדמית שלה

אחרי ההלם מאירועי החודשים האחרונים ביוון, המדינה מנסה להתאושש ולתקן את הנזק העצום שנוצר לתדמיתה, בעיקר באירופה אך לא רק. המשבר הכלכלי ביוון הוצג, פעמים רבות, כבעיית "אופי" של היוונים, שהוצגו כעצלנים, נצלנים ומושחתים.

כעת היוונים משיבים מלחמה, ובעוד המדינה נמצאת במצב של פשיטת רגל, הציבור לוקח יוזמה גם ביוון וגם ברחבי העולם, ומנסה להניע תהליכים שונים ומגוונים כדי לשקם את התדמית ולהחזיר למדינה את מיליוני התיירים, משקיעים ויזמים.

Reinventing Greece מגייס יוונים תושבי ארה"ב לפרויקט מדיה בנושא האתגרים של יוון, www.greeceischanging.com הוא פרויקט הממומן ע"י כמה מהחברות הגדולות ביוון, ושמטרתו להציג את יוון מעבר לסטריאוטיפים שהתפתחו, ו- GoodNews.gr הוא אתר המדווח רק חדשות טובות מיוון.

ויש גם יוזמות ממוסדות יותר – מחלקת התכנון והפיתוח האזורי באוניברסיטת תסליה (Thessaly ) מארגת כנס בנושא. בפעם הראשונה, אנשי אקדמיה, קריאייטיב, יזמים ומשרתי ציבור מכל רחבי יוון ויוונים מרחבי העולם ישתתפו בדיאלוג אינטרדצפלינרי שיכלול שיווק יעדים עבור פיתוח ערים ואזורים, מיתוג ערים והמדינה, ניהול יעדים ותכנון תרבותי. באותו זמן, מספר אירועים מקבילים כולל תערוכות, נקודות מידע ומעורבויות עירוניות יתקיימו בעיר וולוס, ויערבו את האוכלוסייה באופן פעיל בנושאים שידונו בכנס.

ΙDEA|TOPOS 2012 מתכוון לשים את נושאי השיווק והמיתוג בשיח הציבורי, על מנת לשתף בידע, לחלוק דעות, כמו גם לשמש בסיס עבור שיתוף יצירתי בין הציבור למגזר הפרטי לטובת התחדשות עירונית ופיתוח אזורי. הכנס יכלול את הנושאים הבאים:

  • שיווק יעדים ומיתוג ככלים לפיתוח עבור פיתוח ערים ואזורים. פיתוח אסטרטגית זהות מקומית.
  • התפקיד של הקהילה בשיווק יעדים ומיתוג: שיתוף בתכנון, ניהול בעלי עניין ופתרון משברים.
  • תרבות מקומית ופסטיבלים כאלמנט לקידום זהות של מקום.
  • חיבור פיתוח תיירות מקיימת לשיווק יעדים.
  • שיווק יעדים ואסטרטגיות מיתוג עבור משקיעים ויזמים.
  • הטמעה והערכה של תוצאות שיווק יעדים ואסטרטגיות מיתוג.
  • תדמית של מקום (ארכיטקטורה, עיצוב אורבני, עיצוב תקשורת שיווקית, עיצוב לוגו).
  • מתודולוגיות של מחקר וכלים לשיווק יעדים ומיתוג.
  • מיתוג מדינה: קידום בינלאומי של יוון.
  • רשתות חברתיות ושיווק אינטרנטי.

מאמרים קשורים: מיתוג סלוניקי | כנס מיתוג בספרד | מגמות בתיירות העולמית | תחרות יעד התיירות האירופי הטוב ביותר