הבניין החדש של עיריית תל אביב ומתחם סומייל

סמל עיריית תל אביב

סמל עיריית תל אביב

תכנית הבנייה השאפתנית במתחם סומייל כוללת – מלבד ארבעה מגדלים בני 45 קומות וכיכר בצומת אבן גבירול- ארלוזורוב, גם מגדל חדש למשרדי העירייה. בתחרות שקיימה העירייה לתכנון המגדל החדש שלה זכתה הצעתו של משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, שזכה באחרונה גם בתכנון עיר הבה"דים החדשה בנגב, ותכננה את בניין עיריית ירושלים. המשרד זכה במקום הראשון מתוך חמישה משרדי אדריכלים שהוזמנו להשתתף בתחרות לתכנון מבנה משרדים חדש עבור עיריית תל אביב – יפו.

המבנה ימוקם במרכז מתחם "סמל" העתידי ("סומייל"), השוכן במרכז רח' אבן גבירול. זהו בניין "ירוק" שנועד להכיל משרדים ואזורי קבלת קהל עבור אגפי העירייה השונים, בסמיכות לבית העירייה הראשי. המגדל החדש, 20 קומות גובהו, יאחד לתוכו את כל משרדי העירייה הפזורים ברחבי העיר, שנוספו עם השנים לבניין העירייה הקיים.

הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו "צומח" מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך. בנוסף ייחפרו ארבע קומות מתחת לקרקע לטובת חניון. למרגלות הבניין תהיה כיכר ציבורית קטנה, בגודל 40 מטרים על 40 מטרים, שמתוכננת להשתלב בגינה ציבורית שתוקם בין המגדלים ותהיה חלק בלתי נפרד ממערך מעברים להולכי הרגל, שיחצו את המתחם לאורכו ולרוחבו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: תל אביב 2013- כך תראה העיר, תכנית המתאר של תל אביב לעשור הקרוב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים?, תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב

מודעות פרסומת

תל אביב, 2013: כך תיראה העיר

שיפוץ כללי לנמל, בניית הטיילת מחדש, שימור הפנינים ההיסטוריות באזור המושבה שרונה, הענקת מראה אחיד לחופי הים ושתילת ריאות ירוקות לצד בניית עוד מגדלים – העיר ללא הפסקה גם לא מפסיקה להשתנות. בעוד כשנתיים צפויה תל אביב לעבור מתיחת פנים גורפת, לצעוד אל תוך המאה ה-21 ולהפוך, לפי התוכניות, להרבה יותר ידידותית למשפחות ולתיירים. מנכ"לי החברות שאחראיות לפרויקטים השונים, טוענים שהעתיד ייטיב עם כולם. לדבריהם, הבנייה החדשה תיצור עוד עשרות אלפי מקומות עבודה, מלאי הדירות יגדל, ובתי העסק הרבים שיתווספו יגבירו את התחרות על כיסם של הצרכנים.

נמל תל אביב, 70 מיליון שקל, ספטמבר 2012: "המטרה העיקרית היא שינוי התפיסה של הנמל", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת "אתרים" האחראית לפרויקט. "עד היום האזור נתפס כמקום בילוי לצעירים, מתחם של תרבות לילה. רצינו ליצור מתחם שפעיל לאורך כל שעות היום, מתחם שיהיה נגיש, פתוח ומזמין לכל שכבות האוכלוסייה – ילדים, מבוגרים ומשפחות.
בנמל המתחדש, יאורגנו שבועות מיוחדים על פי מפתח תרבותי-לאומי: יפני, איטלקי, אמריקני ועוד. תוקם טריבונה בת אלף מקומות סביב במה שבה יתקיימו הצגות ומופעים. בנוסף יהיו דוכני אוכל, אופנה ועיצוב, כולם ברוח המדינה שנבחרה. "מי שיסיים את הבילוי ביריד המזרח יוכל אחר כך ללכת לראות סרט במתחם הצפוני, כך שתמיד יהיה מה לעשות בנמל בכל שעה", אומר שמעוני. מבחינה חיצונית, היזמים שואפים להחזיר את הנמל לתקופת העיר הלבנה. "המבנים יהיו כולם בצבע לבן, החזיתות, התאורה והשילוט יהיו אחידים, וגובה המבנים יהיה זהה, כשהכוונה היא להשמיש גם את גגות הבניינים שיאפשרו למבקרים תצפית על הנמל והים", אומר שמעוני. אבל הנמל המתחדש לא יתמקד רק בתרבות. בימים אלה נבחנת האפשרות לייסד בשטחו שלוחות של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים. "התוכניות שלנו יהפכו את הנמל למקום שכל אחד ימצא בו מה לעשות", אומר שמעוני ושולף מתיקו טיוטת הצעה להקים בנמל מוזיאון לשירי ארץ ישראל.

רצועת החוף המרכזית, 140 מיליון שקל, דצמבר 2013: "החזון של ראש העיר רון חולדאי הוא לייצר רצועת חוף אחידה ולפתוח את העיר לים", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת אתרים. "אנחנו רוצים ליצור מצב שאדם יוכל להסתובב בטיילת ולהרגיש כאילו הוא בחוף הים, ולא כמו היום – שיש הפרדה ברורה בין החוף לטיילת. השאיפה היא שהמעבר בין קו החול לטיילת הסלולה יהיה הדרגתי".

במסגרת השיפוץ יוחלף ריצוף הגרנוליט הישן באריחי בטון, ובמקום החומה המפרידה בין הטיילת לחוף ייבנו גרמי מדרגות ארוכים וטראסות מוצללות שיתרמו לתחושת ההדרגתיות במעבר בין השטח הבנוי לחול. המזנונים הקיימים ייהרסו ובמקומם ייבנו חדשים, שגגותיהם יהיו בגובה הטיילת וישמשו לתצפית על הים, וחזיתותיהם האחידות יהיו עשויות מוויטרינות קעורות. עמודי התאורה שעל הטיילת והשמשיות בחוף יהיו בצבע כתום אחיד. לאורך החופים ייפרשו תאים (לוקרים) שישמשו את המתרחצים. מערכת של מצלמות שישדרו למרכז שליטה ולאתר אינטרנט תמנע או לפחות תפחית את מספר הגניבות.

כיכר אתרים, 26 מיליון שקל, יוני 2013: "אנחנו רוצים להחזיר את הכיכר לימים הטובים שבהם היא הייתה עמוסה באנשים", אומר שמעוני. "נחבר אותה מחדש לשדרות בן-גוריון ולמרינה, בתקווה שהדבר יפתח אופציה לבתי עסק לפעול בה במקום אלה העומדים כיום ריקים".מלבד החלפת רצפת הכיכר ובניית הצללות, יחודש גם גרם המדרגות שיורד אל הים ותוקם מעלית להגברת הנגישות לחוף.

מתחם "שרונה" והקרייה, 650 מיליון שקל (השטחים הציבוריים) , אוקטובר 2012: המבנים שהשאירו הטמפלרים עוברים בשנים האחרונות תהליך של שחזור מקיף ומסתמנים כאחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות של תל אביב. בצלם של 17 מגדלים חדשניים – בנייני מגורים, בית מלון ובנייני משרדים – בתוך פארק בעל אופי נוסטלגי, משוכנים 27 המבנים הקלאסיים של חברי התנועה.
המבנים נמכרו לשתי קבוצות יזמים, שהתחייבו לתמהיל מוגדר של בתי עסק שיופעלו במקום: 50 אחוז יהיו מסעדות ובתי קפה, השאר בתי אופנה, גלריות, מבני תרבות וחנויות למותגי יוקרה. באחד הבתים יוקם מרכז מבקרים למתחם כולו, באחר מוזיאון, ובשלישי בית בד שיפעיל חנות קטנה לממכר שמן זית. בנוסף, הטכניון צפוי להקים בשלושה בתים את שלוחת לימודי החוץ שלו.
כמו כן, יוקם בשטח הפארק "גן מוזיקה", שיהיה בנוי מרחבה קטנה שסביבה ספסלי בטון ובמרכזה במה, שעליה יתקיימו קונצרטים קטנים. במנהלת "גני שרונה" מתכננים טיול רגלי בפארק שייקח את המבקרים אחורה בזמן, עם נקודות הסבר ליד כל מבנה, פריט או נקודה היסטורית. "אנחנו מנסים לקיים סימביוזה בין העתיק למודרני, וכשזה יקרה, המקום יהיה אחד המדהימים לבקר בו", מבטיח גדי רויטמן, ראש מנהלת "גני שרונה".

ברוח השימור ההיסטורי, כלי רכב ממונעים לא יורשו להיכנס למתחם, והתנועה בו תיעשה ברגל או באופניים. מתחת לפארק תיבנה הדרך התת קרקעית הראשונה בישראל, שתתמשך לאורך קילומטר וחצי ותכלול ארבעה נתיבי תנועה, שניים בכל כיוון. במרתפי המגדלים ייבנו 12 אלף מקומות חנייה, שליש מהם ישמש כחניה ציבורית בתשלום.

פארק החורשות, 20 מיליון שקל (שלב ראשון), יוני 2013: "פארק החורשות" יוקם בדרום תל אביב, בין רחוב קיבוץ גלויות, דרך בן צבי ורחוב לבון. "זה יהיה פארק ייחודי שיתאפיין במסרים תרבותיים ואקולוגיים", אומר אלי גינזבורג, מנכ"ל חברת "עזרה ובצרון" האחראית להקמתו. הפארק, שיהפוך לריאה הירוקה הגדולה באזור, ישתרע על פני 240 דונם וייסללו בו שבילי אופניים שיחברו אותו עם השכונות הסמוכות.
בנוסף, יותקנו בו מתקני משחקים וכושר, חלקים ממנו יוקדשו לפיקניקים ויוקמו בו מרכז תצפית, אמפיתאטרון ופארק צפרות. בחלק ממנו יופעל שוק איכרים, ותיבנה בריכה ביולוגית שתגביר את תחושת הטבע הפראי במתחם.
לדברי גינזבורג, "הפארק צפוי להשתלב עם הפעילויות הקיימות בסמוך – כמו בית הספר לטבע, שטחים ארכיאולוגיים והכנסייה הרוסית, תוך שיקום והחייאת עצים עתיקים שעדיין השתמרו בו, הפרדסים והבוסתנים".

לכתבה המלאה: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/332/659.html?hp=54&cat=870&loc=83

כתבות קשורות: תכנית המתאר של תל אביב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, ירושלים ותל אביב מתחרות וכולם מפסידים, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים, תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב,


ירושלים ותל אביב מתחרות, וכולם מפסידים

שתי הערים המרכזיות בישראל לא השכילו לשתף פעולה עדיין, ומתקוטטות ביניהן שוב ושוב. התחרות הסמויה לכאורה המתקיימת בין הערים (שלא לומר בין ראשי הערים) פוגעת ומחלישה את שתיהן בהתמודדות על התיירות בעיקר, אך לא רק.

בעוד תל אביב ממוצבת זה שנים רבות כמרכז התרבותי והעסקי של ישראל, עושה עיריית ירושלים מאמצים רבים לשפר את תדמיתה ולתפוס מקום משמעותי יותר בתחומים של תרבות, אמנות, השכלה ותיירות הן בעינינו הישראלים, והן בעיני התיירים. שינוי התפישה והפעילות המאומצת של עיריית ירושלים אמנם משיגה תוצאות, והעיר אכן משפרת את מעמדה, אולם עדיין לא התגבש בידול אסטרטגי מיתוגי בין ירושלים ותל אביב, והן נעשות יותר ויותר דומות זו לזו.

בתחרות המתגברת על מיצוב ותדמית העיר, התיירות אליה, וההיצע שלה, נדמה כי ירושלים ותל אביב הופכות להיות דומות יותר זו לזו, ומאבדות את הייחוד שלהן. בתהליך זה של התקרבות ושחיקת הבידול ביניהן יוצאות שתי הערים ומדינת ישראל בהפסד.

השבוע התחרות הזו עולה השבוע מדרגה: שתי הערים יקיימו את מרתון 2013 באותו היום ממש – ב-15 במרץ. מאז השקת מרתון ירושלים בשנה שעברה, שוררת מתיחות בין שתי הערים במאבקן על קהל הרצים. בשנה שעברה נמתחה ביקורת על החלטת עיריית ירושלים לערוך את המרתון שבועיים לפני המרתון התל-אביבי וגם השנה התחרות בין הערים מתחממת לקראת מועד המרתון.

התפישה המיושנת של תחרות בין ירושלים ותל אביב גורמת לשתי הערים נזק רב, בעיקר בתחום שיווק התיירות הנכנסת לישראל. בעוד שניתן היה להציע מוצר תיירותי משולב, בו כל עיר נבדלת במוצר התיירותי שלה, והן משלימות זו את זו למוצר אחד, מגוון, עשיר וייחודי אין כיום שיתוף פעולה בין הערים, הן מתחרות ביניהן ויוצאות מופסדות.


תוכנית המתאר של תל אביב לעשור הקרוב – הציבור נקרא להגיב ולהשפיע

תוכנית המתאר, משמשת בסיס לקבלת החלטות משמעותיות: היכן יקומו מוסדות ציבור חדשים ומאיזה סוג, היכן יפותחו גינות ופארקים, אילו רחובות יהפכו לרחובות ראשיים ואילו יהפכו לרחובות שכונתיים, היכן יקומו מגדלים, ולמעשה, מה יהיה אופיו של כל מקום בעיר. ממסמכי התוכנית, שהציבור מוזמן לעיין בהם באתר האינטרנט של העירייה, יצטרפו לתל אביב יפו כ-50 אלף תושבים בעשור הקרוב והיא תמנה 450 אלף תושבים. מספר יחידות הדיור אמור לגדול ביותר מ-100 אלף.

מה מתוכנן בכל חלק של העיר

  • במרכז: המשך השמירה על העיר הלבנה. רחוב ארלוזורוב יהפוך לרחוב עירוני פעיל – כדוגמת אבן גבירול – והוא ישלב מסחר, שבילי אופניים ובניינים שיתנשאו לגובה של 8 עד 10 קומות.
  • בדרום: אזור תעסוקה חדש ומוקד תחבורה, סמוך לצומת חולון. האוטובוסים המזהמים יפונו מהתחנה המרכזית החדשה, והיא תהפוך לאזור תעסוקה, מסחר ואפילו מלונאות.
  • בצפון: רחוב איינשטיין מיועד להיות "רחוב עירוני תוסס" שיקשר בין האוניברסיטה לחוף הים והטיילת. בתחנת הכוח ההיסטורית רדינג, בשפך הירקון, יוקם מוסד תרבות.
  • במזרח: לה גרדיה, הרחוב הראשי של יד אליהו, יהפוך ל"דיזנגוף" של מזרח העיר. בשכונת כפר שלם יוקם מוסד ציבור עירוני.
  • יפו: הפיכת רחוב שלבים הסואן לרחוב עירוני שיהיה מוקד פעילות של מסחר וציבור. "ציר ירוק" יחבר את שדרות ירושלים עם שכונת קריית שלום.
  • נתיבי איילון: טיילת ירוקה להולכי רגל ורוכבי אופניים לכל אורך נתיבי איילון, שתחבר גם את פארק הירקון ופארק שרון (שיוקם בחירייה).

יש באמת סיכוי להזיז את התחנה המרכזית?

"התכנית תקבע באופן משמעותי את התפתחות העיר", סבורה מיטל להבי, סגנית ראש העירייה וראש סיעת מרצ במועצת העיר. "יעדי התוכנית נקבעו קודם למחאה החברתית, אך בעקבות המחאה עולה השאלה בקשר למינונים ולדרישה להכליל דיור בר-השגה". בין השאר מתייחסת התוכנית לשבילי אופניים ולצירים ירוקים, לבניית מגדלים ולשיטת הפינוי-בינוי לעומת שיטת העיבוי וההתחדשות של המצב הקיים.

התחנה המרכזית החדשה אמור להיפטר מהאוטובוסים, שיעברו לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים, במטרה לצמצם מפגעים הנגרמים ממיקום התחנה בשכונת נוה שאנן. להבי מסופקת אם השאיפה הזו אכן ניתנת למימוש, מאחר שהמבנה לכשעצמו בעייתי והמשמעות של הריסתו אינה פשוטה – מבחינה כלכלית וסביבתית גם יחד. עם זאת, היא מדגישה כי חשוב שהנושא מופיע בתוכנית: "סוף-סוף מכירים בעובדה שהתחנה הזו היא מפגע".

התוכנית לא תשפיע רק על תושבי תל אביב יפו: את רוב המגמות שהעיר הזו הובילה ומובילה, אימצו בדיעבד ערים אחרות – מדרחוב, אופניים להשכרה, מתחמי המסחר והבילוי, מגדלי המגורים ועוד – כך שמה שיקרה בתל אביב היום, עשוי להתרחש בשאר המדינה מחר או מחרתיים.

לכתבה המלאה : http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3093010,00.html

פרטים על תוכנית המתאר בעירייה:  http://bit.ly/wmr5jA
השתתפות בשולחנות העגולים מותנית בהרשמה מוקדמת: דרך האינטרנט: http://bit.ly/zz0Jk , דוא”ל: mitar@mail.tel-aviv.gov.il

מועדי ומיקומי המפגשים:

  • מזרח העיר – יום א', 5 בפברואר, בשעה 45  מרכז קהילתי בית דני, סמטת כביר 21 , שכונת התקווה
  • מרכז העיר – יום ג', 14 בפברואר, בשעה 17:45, בית ספר עירוני א’, אשכול פיס, רחוב הארבעה 13
  • דרום העיר – יום ה', 16 בפברואר, בשעה 17:45, מרכז קהילתי נווה עופר, רח' זלמן שז”ר 12 , נווה עופר
  • צפון העיר – יום א', 19 בפברואר, בשעה 17:45 , מרכז קהילתי בית פרנקפורט, רח' קיציס 23 , הדר יוסף
  • יפו – יום ד', 22 בפברואר, בשעה 17:45, בית ספר עירוני ז’, אשכול פיס, רח' חידושי הרי”ם 20 , יפו

מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב

תל אביב – עיר עולם: עיריית תל-אביב-יפו השיקה זה מכבר מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם'. המונח 'עיר עולם' מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר המשמשת 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל. מיצוב תל אביב-יפו כעיר גלובלית, יבוצע בשני תחומים:

  • מרכז עסקים בין-לאומי, עם דגש על תעשיות ההייטק והיזמות.
  • מרכז תרבות בין-לאומי, המבוסס על ה DNA הייחודי של העיר.

המהלך למיתוג תל אביב כעיר עולם חורג מגבולותיה המוניציפליים של העיר וכולל שיתופי פעולה עם ערים שכנות, וזאת כחלק מההתייחסות לתל אביב כמטרופולין.

2012 – שנת האמנותבמסגרת הפעילות למיצוב תל אביב יפו כעיר עולם, וכמרכז תרבות בין לאומי, הוכרזה שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב. הילה אורן, מנכ"ל עיר עולם: "בשנת 2012 תועשר המפה התרבותית בתל אביב יפו בשלושה נכסים מרגשים: מוזיאון תל אביב לאמנות, התאטרון הלאומי הבימה, וסינמטק תל אביב. פתיחת המוסדות היא הזדמנות מצוינת להעלות למודעות הבין לאומית את העשייה האמנותית בעיר באמצעות עשרות אירועים ייחודיים ולהשאיר מורשת יצירתית לדורות הבאים."

האירוע המרכזי בשנת האמנות יתקיים במרץ 2012, ה-Tel Aviv Art Weekend. במהלך ארבעת ימי האירוע תתקיים חגיגה עירונית נרחבת שתמשוך תשומת לב רבה בקרב חובבי האמנות והקהל הרחב – בארץ ובעולם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המיתוג לשנת האמנות בוצע ע"י חברת ברוך נאה סטרטיג'יק דיזיין, שמלווה את עיריית תל אביב מאז חגיגות ה-100 לעיר.

תכניית שנת האמנות      מה זה עיר עולם: ויקיפדיה


הערים היצירתיות בעולם

מגזין The Globe and Mail הקנדי בוחר את חמשת הערים היצירתיות והמסעירות בעולם כיום וכולל ברשימה המכובדת את תל אביב, לונדון, סידני סטוקהולם ושנחאי. 

לכתבה: http://www.theglobeandmail.com/report-on-business/rob-magazine/the-worlds-most-creative-cities/article2286363/


נתב"ג 2020 – האופציה הימית

פרויקט "נתב"ג 2020 – האופציה הימית", הושק היום. על פי יוזמי הפרויקט:

נתב"ג 2000 הוא שדה תעופה שנבנה על התשתית המנדטורית, מאבד את יכולת תפקודו, וממשיך לסכן ולאמלל את הציבור הישראלי. זהו שדה תעופה היושב על שטח נדל"ן ששווה מיליארדים לקופת המדינה, ומהווה סכנה בטיחותית וביטחונית. פינוי נתב"ג יאפשר קרקע לבניית 500 אלף דירות במרכז הארץ. היוזמים קוראים לציבור להצטרף ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. הרעיון הוא לקדם את הקמתו של נמל תעופה בינלאומי על אי חדש שייבנה על הים. מדובר באי צף ולא באי שימולא בעפר. מוצעות שתי אופציות להקמתו – האחת, מול חופי תל אביב והשנייה מול חופי ראשון לציון.

בין התומכים והשותפים ליוזמת הפרוייקט: האלוף (מיל) יצחק מרדכי; האלוף (מיל) אורן שחור, נשיא ICC, פרופ' מיכאל בורט אדריכל מהטכניון בחיפה; פרופ' יחיאל רוזנפלד מהטכניון בחיפה; עורכי הדין ניר אדרי, ואברהם (אייב) נאמן; פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה, ראש קתדרת חייקין והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה; מתכנן שדות תעופה המהנדס הוגו מרום ויו"ר ועד תושבי כפר טרומן לשעבר שאול אלמוג. בצוות היעוץ המקצועי הבינלאומי חברים פרופ' ארון גלמן, מומחה לתעופה בינלאומית, משיקגו, פרופ' גו'ן קסארדה, מומחה לתעופה בינלאומית מצפון קרולינה והאדריכל אראטה איסוזאקי מטוקיו.

http://www.natbag2020.com/

מאמרים קשורים: שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב, אוקראינה | חברות תעופה ככלי למיתוג מדינות