איך לנסוע לחופשה, להתארח ולבלות עם מקומיים (ולא על הספה)

כולנו מכירים את תחושת הקנאה, כשחבר מספר על נסיעה למקום נחשק, בה התארח אצל ידיד נחשק לא פחות, כזה שיודע בדיוק לאן כדאי ללכת, ויש לו את הזמן, הרצון ואהבת האירוח לעשות זאת. מארח המונע ממך לאכול במסעדות תיירים, לטובת אוכל מקומי ואותנטי, שחושף אותך למקומות שלא מופיעים במדריכי התיירים, ושנותן לך להרגיש שבאמת הכרת מקום חדש, הבנת אותו וחווית חוויה משמעותית, מרגשת ומספקת.

אם מאסתם בנסיעות סתמיות, מהן אתם חוזרים בידיעה ברורה שהולכתם בהן, כמו המוני תיירים, עיוורים אחרי מדריך תיירים מיושן, למקומות שכבר ראיתם מכל כיוון בטלוויזיה או באינטרנט, רק כדי לגלות שהמציאות מרשימה פחות, וצפופה יותר, שילמתם הון עבור מלון בינוני, בו שתייה בלובי מחסלת תקציב יומי, ועל חיבור לאינטרנט גובים מחירים מופקעים, שהחדר בינוני ומשעמם, והנוף הוא של קיר בניין סמוך, אכלתם במקדונלדס, ולא גיליתם שום דבר חדש – כנראה שגם אתם מחפשים נסיעות מסוג אחר. החדשות הטובות הן, שנסיעות כאלה הן אפשריות, זמינות וזולות, אתם פשוט לא מחפשים במקומות הנכונים: יש גם תעשיית תיירות אחרת, שיכולה לשמש עבורכם בדיוק את אותו חבר נחשק שאין לכם.

הוסטלים, היוו חלופה של אין ברירה, עבור דלי התקציב, אבל הם הפכו בשנים האחרונות לחלופה מתוך בחירה בנסיעה מסוג אחר. המהפך שעברו ההוסטלים בעולם הוא מרשים, ומתאים בדיוק לסוג הנסיעות שהתייר המתקדם והמתוחכם יותר מחפש כיום, רק שלא רבים מודעים לכך.

כשפיתחתי את האסטרטגיה למיתוג "אברהם הוסטל" בירושלים, האכסניה הגדולה בישראל, עם רמות תפוסה שכל עסק תיירות יכול להתקנא בהן, שאלתי את מעוז ינון, גל מור, ירון בורגין ושותפיהם, שהקימו את האכסניה, איזו חוויה הם רוצים לתת לתייר שמגיע אליהם. התשובה הייתה מאד ברורה- הם רוצים להיות אותו חבר נחשק עבור התייר, בירושלים: להיות בית לתייר, מקור מידע אמין ועדכני, לתת חוויה חברתית ותרבותית שלא ניתן לקבל בשום מלון.

ואכן, לא במקרה אכסניית אברהם בירושלים זוכה לפופולריות עצומה כל כך. במיקום מרכזי, באחת הערים המעניינות בעולם, עם מחיר שהייה זול, אבל חדרים ושירות ברמה גבוהה, אינטרנט חופשי, סיורים חינמיים בעיר, ספריה, מטבח לשימוש האורחים, ובעיקר חללים ציבוריים גדולים ומזמינים, המאפשרים למבקרים להכיר תיירים אחרים, לבלות איתם ולקבל מידע, נוצרה באכסניה תרבות טיול אחרת המאפשרת, בעזרת צוות מקצועי ונגיש מאד, להכיר את ירושלים כאילו חבר מקומי מארח אותך. לבלות עם תיירים כמוך, ולקבל באמת תחושה שנחשפת לתרבות ולאוכלוסייה המקומית בצורה בלתי אמצעית וישירה.

תעשיית התיירות הייתה לאורך שנים מנוכרת וקרירה, ולא השכילה לתרגם את רצון התייר לחוויה מעמיקה יותר, לטובת שירות שידע לתת אותו. דווקא הוסטלים הבינו את הצורך של התיירים בחוויה מסוג זה, והתאימו עצמם לתייר המתוחכם, כזה שסבון יוקרתי באמבטיית החדר לא מרגש אותו כמו אוכל, שוק או מסיבה של מקומיים.

אברהם הוסטל. חווית תיירות חברתית ומקומית

אברהם הוסטל. חווית תיירות חברתית ומקומית

ההוסטלים בעולם עוברים התפתחות ומעבר מלתת שירות שהוא רק זול יותר, לטובת מתן שירות ייחודי, שונה וטוב יותר מזה של המלונות, והופכים כך לאלטרנטיבה המציעה חוויה מקומית וחברתית במחיר שפוי. ההוסטלים של הדור החדש הם מעוצבים, חדשניים ומעודכנים, ממוקמים במקומות הטובים ביותר במרכזי הערים המרכזיות בעולם, ומעניקים חוויה מחוברת למקום, מעודכנת ומשוחררת. באמצעות שיווק ישיר באינטרנט וברשתות חברתיות, מצליחים ההוסטלים להגיע ישירות לקהלי היעד שלהם, ללא תיווך (או דמי תיווך), ולייצר קשר אישי עם התייר לפני, במהלך ואחרי החופשה.

אברהם הוסטל. אורחים מבשלים ארוחות משותפות

אברהם הוסטל. אורחים מבשלים ארוחות משותפות

השינוי שעוברים ההוסטלים בעולם, וההתמקדות בתיירות חברתית יותר, מקיימת יותר ואותנטית יותר, הוא תהליך הדרגתי, שרוב הציבור עדיין אינו מודע אליו. בתפיסה הרווחת בציבור, הוסטל הוא עדיין מלון זול, צפוף ומלוכלך שמאכסן תרמילאים מאובקים או צעירים רועשים. אבל המגמה של התמקצעות ההוסטלים, שיפור איכות השירות, בשילוב הקשר עם הקהילה המקומית, מייצרת עבור התייר חוויה מחוברת למקום, שהיא כבר בגדר תופעה חובקת עולם.

בכנס ההוסטלים הבינלאומי, שיערך השנה לראשונה בישראל (5-7/11/12), נקיים פאנל בנושא המיתוג מחדש של תעשיית הוסטלים בעולם, כתיירות חלופית, חברתית ומקומית, המציעה חווית תיירות אותנטית, נגישה ומקומית, ועל הדרכים בהן הוסטלים מתמקדים בסוג שירות זה כאסטרטגיה לפיתוח התיירות והקהילה, ובאופן בו הציבור משנה את התפיסות שלו לגבי הוסטלים.

מאמרים קשורים: מלון שהוא שכונה שלמה | הוסטל זה לא מה שחשבת | סיכום התיירות ב-2011 | מבט על התיירות בישראל | תיירות מקיימת- מה זה? ואיך זה קשור לישראל?

מודעות פרסומת

תיירות מקיימת: מה זה? ואיך זה קשור לישראל?

תיירות היא עסק ענק, שהגיע בשנת 2010 להיקף של טריליון דולר בשנה. במדינות מסוימות (העניות בעיקר) התיירות אחראית ל-70% מהכנסות המדינה.

בשונה מהאופן בו רבים תופשים את התיירות המקיימת, כמגמה חדשה, הרעיון הזה התפתח כבר משנות ה-60 בקרב התנועה הירוקה למען הסביבה. בעוד הציבור סביב העולם מבין יותר ויותר את ההשלכות של סגנון החיים המערבי על הסביבה, התרבות והחברה, זהו מושג שמתייחס לתעשייה המחויבת לצמצום ההשפעה הסביבתית והתרבותית תוך יצירת הכנסה עבור מקומיים. הנושא של תיירות מקיימת ואחראית רלוונטי במיוחד בימים אלה, בהם יש סלידה גוברת והולכת מתרבות הבזבוז והשפע, וחיפוש אחר אופני צריכה אחראיים יותר, גם כלפי הסביבה וגם כלפי החברה.

כדי לפשט את הרעיון מה היא תיירות מקיימת, ניתן לומר כי הכוונה היא לשמור על העולם. רעיון שלפיו נכדינו יוכלו לחוות את אותם אתרים יפים שלנו הייתה הזכות לבקר בהם. קיימת הנחה מוטעית לפיה תיירות מקיימת יכולה להיות מושגת רק על ידי החרמת טיסות ונסיעות לטווחים ארוכים, החלפת המפואר בכפרי, ולא לגעת בחלקים ה"אמיתיים" של העולם. אבל כל זה פשוט אינו נכון. תיירות מקיימת אינה עורכת רשימה של דברים שאין לעשות. היא עוסקת בדרכים לשיפור הדברים שאנו כן עושים, ובלהבטיח כי בעוד 20 שנה, אותן הזדמנויות עדיין יהיו קיימות.

תיירות מקיימת עוסקת במספר נושאים:

  • נסיעות ליעדי טבע, המצמצמים את התלות באטרקציות תיירותיות גדולות, כגון פארקי נושא ואתרי חופשה גדולים (resorts), שלעיתים קרובות בעלי השפעה עצומה ומזיקה על הסביבה.
  • מינימום השפעה – בעולם אידיאלי, לתיירות לא תהייה השפעה על הסביבה. זה כמובן אינו אפשרי, אולם, תיירות מקיימת מנסה לפגוע עד כמה שפחות בסביבה באמצעות בחירת אופני תחבורה ידידותיים לסביבה, מניעת זיהום, ואפילו הימנעות מאזורים מסוימים.
  • מודעות סביבתית –  יש תיירים הבוחרים חופשות התומכות בתכניות המקדמות מודעות סביבתית, או חופשות שהכנסותיהן מועברות לטובת שימור צמחיה, בעלי חיים וטבע בסכנת הכחדה או הרס.
  • חופשות שהכנסותיהן תורמות לקהילות והאוכלוסיות המקומיות (במקום לרשתות מלונאות בינלאומיות), והבטחה כי צורות חיים מסורתיות יושפעו באופן המינימלי מהתיירות.
  • תמיכה בזכויות אדם ותנועה דמוגרפית – לצד המיקוד בנושאי הסביבה והטבע, איכות החיים של החברה גם כן נלקח בחשבון, על ידי הימנעות מנסיעה למדינות בהן קיימת פגיעה בזכויות אדם.

עד לא מזמן, אנשים התלהבו מהרעיון של הטיסה עצמה, והיו מוכנים לעלות על מטוס רק בכדי להחליף את מזג האוויר. אבל הצרכנים השתנו בעשורים האחרונים, וכיום זה לא מספיק. אנשים רוצים יותר מסתם לנסוע למקום כלשהו. תיירים מחפשים כיום נסיעה עם משמעות, עם ערך ועם חוויה, ולחזור בתחושה של גילוי, של עשייה, או של תרומה.

חברות רבות בעולם מתמחות בחופשות מסוג זה, חופשות שאינן סביב השיזוף או הקניות. כתרבות, אנו נעשים יותר מודעים לבחירות בסגנון החיים שלנו, ועם עסקים ירוקים, מוצרים אורגניים, תכניות לחסכון באנרגיה, ומודעות לבריאות, תיירות מקיימת הינה צעד מקומי שהולך יד ביד עם הרצון של הציבור להרגיש גאה בעצמו בזכות בחירות מסוג זה.

טרקים בקניה או קוסטה ריקה, ביקור בחופי אוסטרליה הבלתי נגמרים, לחוות את החיים באפריקה, או לבקר בכמה מהאתרים המרוחקים ביותר בעולם לא חייבים להיות בעלי עלויות לסביבה. כשהתיירות אחראית לכ-30% מההכנסות של המדינות המתפתחות, תיירות מקיימת יכולה להיות הדרך בה ההכנסה מגיעה לידיים הנכונות. ההבדל המשמעותי שמציעות תיירות אחראית ותיירות מקיימת הוא המיקוד החזק בהשקעה ושימור לא רק של הסביבה, אלא גם של האנשים, והתעשייה עצמה.

ועכשיו לישראל: מפת התיירות לישראל, עבור התייר הנכנס, מורכבת למעשה מ-3 יעדים: תל אביב, ירושלים ואילת. זהו גם האופן בו משרד התיירות משווק את ישראל בעולם- אילת משווקת כיעד תיירות שיזוף וים, המתבסס על אפס עשייה, חוסר תנועה, ללא תוכן תרבותי, ואין פלא שהתיירות לעיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת. תל אביב וירושלים משווקות כמרכזים תרבותיים עירוניים, ירושלים גם כמרכז היסטורי ודתי, ונקודות מוצא לטיולים חד יומיים באתרים כגון קיסריה, מצדה, הכנרת וכדומה.

רוב שטחה של ישראל אינו נמצא כלל על מפת התיירות, ואינו מציע חלופה לשלוש הערים המוזכרות, וחבל. הצפון והדרום של  ישראל יכולים להיהפך למרכזים לתיירות מקיימת, המציעים גם חוויה תרבותית עשירה, עם מגוון האוכלוסיות והדתות המיוחד שיש בישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים…), גם חוויה המחוברת לטבע, ולערכים הייחודיים לישראל כמו מכתש רמון, ים המלח, הגליל ואחרים, ואפילו לטבע שקיים בארץ הכולל טבע מדברי ייחודי, נדידת ציפורים, צלילה ועוד.

מעבר לכך, התיירות כמנוע צמיחה, יכול להביא פריחה כלכלית, יצירת מקומות תעסוקה ועסקים לפריפריה, שלא מצליחה למשוך מקורות תעסוקה משמעותיים אחרים, ולמעשה הולכת ודועכת, ואת הפתרון הממשלתי אפשר לסכם בסיסמה "לקרב את הפריפריה למרכז". גישה זו משקפת הכרה בחוסר היכולת לשקם את הפריפריה ולייצר סיבה ותנאים לחיים באזורים אלה, ולכן הפתרון בדמות "לקצר להם את הדרך למרכז" נראית כפתרון היחיד.

המרחק הקצר של ישראל מאירופה, ומרחקי הנסיעה הקצרים בתוך ישראל, בשילוב הנכסים התיירותיים, היו יכולים להציע לתייר הנכנס מוצר תיירותי, קרוב לאירופה, שלצד התיירות העירונית הקיימת, תציע סוג אחר של תיירות- מקיימת, סביבתית, מחוברת לטבע, לתרבות ולמגוון האוכלוסייה בישראל.

בפוסט קודם הצגתי מאמר מאת מעוז ינון, יזם תיירות (שזכה בפרס היוקרתי של Responsible Tourism Awards), המפרט את הכשלים של מדיניות התיירות בישראל, ומציע במה כדי לישראל להתמקד. בפוסט נוסף הצגתי בפירוט את נושא התיירות האקולוגית והצפרות בעולם, ומה ישראל עושה בתחום (רמז- לא מספיק). אתר משרד התיירות על תיירות מקיימת בישראל

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | מגמות בתיירות העולמית 2012 | המדינה שאוהבת אופניים


סינגפור: מעיר-גן לעיר בתוך גן

פרויקט Gardens by the Bay גנים ורטיקליים בסינגפור יפתח רשמית לציבור ב-29 ביוני. הגנים שעוצבו ע"י Grant Associates מתפרסים על כ-100,000 מ"ר, וכוללים 3 גנים על שפת המים. הפרויקט הוא חלק מהתכנית האסטרטגית של הממשלה להפוך את סינגפור מ"עיר גן" ל"עיר בתוך גן".

כחלק מתכנית האב, 18 מבני עצי ענק יתנשאו לגובה וישמשו כגנים וורטיקליים, שיכללו יותר מ-200 מינים שונים ומעל 220,000 צמחים וכן שימושים נוספים כגון יצירת אנרגיה סולרית, מגדלי איוורור, ואיסוף מי גשמים לטובת הגינון בגנים.

מתנשאים לגובה 50 מטר, עצי הענק מעוצבים להיות מכוסים במגוון צמחים, ואמורים להיות מנוע סביבתי ל"עיר בתוך גן". עצי הענק ישמשו כמצננים טבעיים עבור סינגפור, מערכת איסוף והזרמת מי גשמים, ספיגת והפחתת החום, ויצירת אנרגיה סולרית עבור תאורה. הגנים, ועצי הענק אמורים לשמש אטרקציה למבקרים ותיירים אבל היא בעיקר צעד משמעותי לקראת מודעות סביבתית וקידום תיירות מקיימת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איך הוסיפה לעצמה טורונטו שטחים ירוקים | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים בשיקגו | פארק תת קרקעי בניו יורק | נווה מדבר עירוני, בחריין | גינון ורטיקלי במקסיקו


יוון מתעשתת ומנסה לתקן את התדמית שלה

אחרי ההלם מאירועי החודשים האחרונים ביוון, המדינה מנסה להתאושש ולתקן את הנזק העצום שנוצר לתדמיתה, בעיקר באירופה אך לא רק. המשבר הכלכלי ביוון הוצג, פעמים רבות, כבעיית "אופי" של היוונים, שהוצגו כעצלנים, נצלנים ומושחתים.

כעת היוונים משיבים מלחמה, ובעוד המדינה נמצאת במצב של פשיטת רגל, הציבור לוקח יוזמה גם ביוון וגם ברחבי העולם, ומנסה להניע תהליכים שונים ומגוונים כדי לשקם את התדמית ולהחזיר למדינה את מיליוני התיירים, משקיעים ויזמים.

Reinventing Greece מגייס יוונים תושבי ארה"ב לפרויקט מדיה בנושא האתגרים של יוון, www.greeceischanging.com הוא פרויקט הממומן ע"י כמה מהחברות הגדולות ביוון, ושמטרתו להציג את יוון מעבר לסטריאוטיפים שהתפתחו, ו- GoodNews.gr הוא אתר המדווח רק חדשות טובות מיוון.

ויש גם יוזמות ממוסדות יותר – מחלקת התכנון והפיתוח האזורי באוניברסיטת תסליה (Thessaly ) מארגת כנס בנושא. בפעם הראשונה, אנשי אקדמיה, קריאייטיב, יזמים ומשרתי ציבור מכל רחבי יוון ויוונים מרחבי העולם ישתתפו בדיאלוג אינטרדצפלינרי שיכלול שיווק יעדים עבור פיתוח ערים ואזורים, מיתוג ערים והמדינה, ניהול יעדים ותכנון תרבותי. באותו זמן, מספר אירועים מקבילים כולל תערוכות, נקודות מידע ומעורבויות עירוניות יתקיימו בעיר וולוס, ויערבו את האוכלוסייה באופן פעיל בנושאים שידונו בכנס.

ΙDEA|TOPOS 2012 מתכוון לשים את נושאי השיווק והמיתוג בשיח הציבורי, על מנת לשתף בידע, לחלוק דעות, כמו גם לשמש בסיס עבור שיתוף יצירתי בין הציבור למגזר הפרטי לטובת התחדשות עירונית ופיתוח אזורי. הכנס יכלול את הנושאים הבאים:

  • שיווק יעדים ומיתוג ככלים לפיתוח עבור פיתוח ערים ואזורים. פיתוח אסטרטגית זהות מקומית.
  • התפקיד של הקהילה בשיווק יעדים ומיתוג: שיתוף בתכנון, ניהול בעלי עניין ופתרון משברים.
  • תרבות מקומית ופסטיבלים כאלמנט לקידום זהות של מקום.
  • חיבור פיתוח תיירות מקיימת לשיווק יעדים.
  • שיווק יעדים ואסטרטגיות מיתוג עבור משקיעים ויזמים.
  • הטמעה והערכה של תוצאות שיווק יעדים ואסטרטגיות מיתוג.
  • תדמית של מקום (ארכיטקטורה, עיצוב אורבני, עיצוב תקשורת שיווקית, עיצוב לוגו).
  • מתודולוגיות של מחקר וכלים לשיווק יעדים ומיתוג.
  • מיתוג מדינה: קידום בינלאומי של יוון.
  • רשתות חברתיות ושיווק אינטרנטי.

מאמרים קשורים: מיתוג סלוניקי | כנס מיתוג בספרד | מגמות בתיירות העולמית | תחרות יעד התיירות האירופי הטוב ביותר


קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים

הארגון הבינלאומי לשמירת הסביבה, Rainforest Alliance יצר כלי חיפוש באינטרנט עבור מטיילים מנוסים שרוצים שלנסיעות שלהם תהיה השפעה חיובית על הסביבה והקהילה המקומית בה הם מבקרים. האתר נקרא SustainableTrip.org, והוא כולל רשימה של מלונות השומרים על הסביבה, ומפעילי תיירות ועסקים תיירותיים אחרים באמריקה הלטינית והאיים הקריביים.

כל עסק באתר התחייב לקיימות והם נוקטים פעולות מעשיות לשמירה על משאבים טבעיים,להגן על הצומח ובעלי חיים מקומיים, ולתמוך בקהילות המקומיות. המחויבות לקיימות של כל עסק נבדק באופן יסודי, כך שהרשימה ב- SustainableTrip.org כוללת רק עסקים המאומתים על ידי Rainforest Alliance, ומאושר על ידי תכנית הסמכה בקיימות, או המומלץ על ידי ארגון מכובד.

SustainableTrip.org כולל מנועי חיפוש חזקים ופרופיל מעמיק לגבי כל עסק הכולל מידע אודות מחירים ושירותים, תיאור של האזור, פעילויות, מפה של גוגל, מיקום העסק, תמונות וסרטוני וידאו, ותכנית העסק ליוזמות באחריות סביבתית,

SustainableTrip.org תומך במאמצי בעלי העסקים  להיות ברי קיימא על ידי קידומם בשווקי התיירות המרכזיים בארצות הברית, קנדה, אירופה ואמריקה הלטינית ללא עלות. חשיפה זו חשובה במיוחד עבור אכסניות קטנות ועסקים תיירותיים, לעתים קרובות מופעלים ע"י קהילות,  החסרים תקציבי שיווק גדולים ומתקשים להגיע ללקוחות פוטנציאליים.

מאמרים קשורים: כנס מיתוג וניהול יעדי תיירות באזור הים התיכון