שטוקהולם חושפת את המיתוג מחדש – עיר אחת, חזון אחד, אמירה אחת

מיתוג שטוקהולם

מיתוג שטוקהולם

שטוקהולם אינה רק המקום בו נוצרו המצאות ששינו את כללי המשחק, כמו Skype או Spotify , היא גם דוגמה עולמית לניהול עיר. השנה שטוקהולם עושה צעד משמעותי נוסף בהתקדמותה על ידי הצגת חזון חזק ואמירה ברורה, שממצב אותה כבירה האמיתית של סקנדינביה.

הפטרון הקדוש של שטוקהולם, בירת שבדיה, הוא סנט אריק, שעל פי האגדה מלך בשבדיה במאה ה-12. מימי הביניים הוא הופיע בסמלים וחותמות, ודמותו שימשה כסמל העיר. השבוע עיריית שטוקהולם חשפה את הזהות החדשה המעניקה למלך סביבה חדשה.

הלוגו קיבל עיצוב חדש ועדכני יותר, ומלווה בגופן הקרוי שטוקהולם, שפותח על ידי עמנואל ריי מ- Swiss Typefaces. המגן קיבל 3 צורות – האחד בשחור ולבן, אחד בקווי מתאר עבור רקע צבעוני, ואחד בצבעים מלאים. המיתוג החדש פותח על ידי Essen International, חברת מיתוג משטוקהולם. הלוגו הישן עוצב בשנת 1961 על ידי מעצב שבדי ידוע בשם קארל אריק פורסברג, והשתנה רק מעט במהלך השנים.

המיתוג החדש גמיש מספיק כדי לתמוך בריבוי האחריות והתפקודים של העיר, על פי חברת המיתוג. המיתוג כלפי האזרחים פושט, עם הפטרון הקדוש של שטוקהולם כגיבור. המערכת היא גמישה ונתמכת בגופן ייחודי שעוצב עבור מיתוג העיר, כקישור מאיד היוצר עיר ברורה ועכשווית יותר.

שטוקהולם נבחרה כעיר הראשונה שתשמש כבירה הירוקה של אירופה בשנת 2010. מאז, היא משקיעה מאמצים עצומים בשיפור איכות החיים של תושביה, היא מובילה עולמית בבנייה ירוקה וקיימות, והשכונות הירוקות של שטוקהולם הן מודל לחיקוי בכל העולם. העיר מקדמת במקביל תחבורה ירוקה, ודורגה בשנה שעברה כעיר השנייה הכי ירוקה באירופה. שבדיה כמדינה עושה רבות כדי לקדם אנרגיה ירוקה וטיפול באשפה, וכבר נכתב כאן בעבר כי שבדיה מייבאת זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה. הפעילות המקיימת של שטוקהולם לא רק משפרת את איכות החיים, היא גם מגבירה את התיירות. העיר כל כך ידועה בעילות הסביבתית שלה, עד כי תיירים מגיעים לראות מה עשתה העיר בתחומים אלה, ולאחרונה העיר אפילו השיקה אפליקציית תיירות ירוקה, כדי לאפשר לתיירים אלה גישה למידע וסיורים.

אבל אם משתמע מכל זה ששטוקהולם עסוקה רק בפארקים ואוויר נקי, זו טעות חמורה. שטוקהולם מדורגת שישית בעולם כעיר המציעה את ההזדמנויות העסקיות הטובות ביותר, ובמקום התשיעי ב"ברומטר לחדשנות עולמית". מנגד העיר מדורגת רק במקום ה-46 ביוקר המחייה (הרבה מתחת לתל אביב – 31). כל זאת מביא לשטוקהולם את המקום ה-9 בעולם בדירוג מוניטין הערים – הערים הטובות בעולם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאזרחים מנהלים את המדינה באמת. שבדיה | גישה חדשנית לשתיוף ציבור בשבדיה | מיתוג ארוויזיון 2013, מאלמו, שבדיה | מיתוג פינלנד- צוות עבודה בכל העולם | ניסוי בדמוקרטיה דיגיטלית. איסלנד

מודעות פרסומת

תיירות מקיימת: מה זה? ואיך זה קשור לישראל?

תיירות היא עסק ענק, שהגיע בשנת 2010 להיקף של טריליון דולר בשנה. במדינות מסוימות (העניות בעיקר) התיירות אחראית ל-70% מהכנסות המדינה.

בשונה מהאופן בו רבים תופשים את התיירות המקיימת, כמגמה חדשה, הרעיון הזה התפתח כבר משנות ה-60 בקרב התנועה הירוקה למען הסביבה. בעוד הציבור סביב העולם מבין יותר ויותר את ההשלכות של סגנון החיים המערבי על הסביבה, התרבות והחברה, זהו מושג שמתייחס לתעשייה המחויבת לצמצום ההשפעה הסביבתית והתרבותית תוך יצירת הכנסה עבור מקומיים. הנושא של תיירות מקיימת ואחראית רלוונטי במיוחד בימים אלה, בהם יש סלידה גוברת והולכת מתרבות הבזבוז והשפע, וחיפוש אחר אופני צריכה אחראיים יותר, גם כלפי הסביבה וגם כלפי החברה.

כדי לפשט את הרעיון מה היא תיירות מקיימת, ניתן לומר כי הכוונה היא לשמור על העולם. רעיון שלפיו נכדינו יוכלו לחוות את אותם אתרים יפים שלנו הייתה הזכות לבקר בהם. קיימת הנחה מוטעית לפיה תיירות מקיימת יכולה להיות מושגת רק על ידי החרמת טיסות ונסיעות לטווחים ארוכים, החלפת המפואר בכפרי, ולא לגעת בחלקים ה"אמיתיים" של העולם. אבל כל זה פשוט אינו נכון. תיירות מקיימת אינה עורכת רשימה של דברים שאין לעשות. היא עוסקת בדרכים לשיפור הדברים שאנו כן עושים, ובלהבטיח כי בעוד 20 שנה, אותן הזדמנויות עדיין יהיו קיימות.

תיירות מקיימת עוסקת במספר נושאים:

  • נסיעות ליעדי טבע, המצמצמים את התלות באטרקציות תיירותיות גדולות, כגון פארקי נושא ואתרי חופשה גדולים (resorts), שלעיתים קרובות בעלי השפעה עצומה ומזיקה על הסביבה.
  • מינימום השפעה – בעולם אידיאלי, לתיירות לא תהייה השפעה על הסביבה. זה כמובן אינו אפשרי, אולם, תיירות מקיימת מנסה לפגוע עד כמה שפחות בסביבה באמצעות בחירת אופני תחבורה ידידותיים לסביבה, מניעת זיהום, ואפילו הימנעות מאזורים מסוימים.
  • מודעות סביבתית –  יש תיירים הבוחרים חופשות התומכות בתכניות המקדמות מודעות סביבתית, או חופשות שהכנסותיהן מועברות לטובת שימור צמחיה, בעלי חיים וטבע בסכנת הכחדה או הרס.
  • חופשות שהכנסותיהן תורמות לקהילות והאוכלוסיות המקומיות (במקום לרשתות מלונאות בינלאומיות), והבטחה כי צורות חיים מסורתיות יושפעו באופן המינימלי מהתיירות.
  • תמיכה בזכויות אדם ותנועה דמוגרפית – לצד המיקוד בנושאי הסביבה והטבע, איכות החיים של החברה גם כן נלקח בחשבון, על ידי הימנעות מנסיעה למדינות בהן קיימת פגיעה בזכויות אדם.

עד לא מזמן, אנשים התלהבו מהרעיון של הטיסה עצמה, והיו מוכנים לעלות על מטוס רק בכדי להחליף את מזג האוויר. אבל הצרכנים השתנו בעשורים האחרונים, וכיום זה לא מספיק. אנשים רוצים יותר מסתם לנסוע למקום כלשהו. תיירים מחפשים כיום נסיעה עם משמעות, עם ערך ועם חוויה, ולחזור בתחושה של גילוי, של עשייה, או של תרומה.

חברות רבות בעולם מתמחות בחופשות מסוג זה, חופשות שאינן סביב השיזוף או הקניות. כתרבות, אנו נעשים יותר מודעים לבחירות בסגנון החיים שלנו, ועם עסקים ירוקים, מוצרים אורגניים, תכניות לחסכון באנרגיה, ומודעות לבריאות, תיירות מקיימת הינה צעד מקומי שהולך יד ביד עם הרצון של הציבור להרגיש גאה בעצמו בזכות בחירות מסוג זה.

טרקים בקניה או קוסטה ריקה, ביקור בחופי אוסטרליה הבלתי נגמרים, לחוות את החיים באפריקה, או לבקר בכמה מהאתרים המרוחקים ביותר בעולם לא חייבים להיות בעלי עלויות לסביבה. כשהתיירות אחראית לכ-30% מההכנסות של המדינות המתפתחות, תיירות מקיימת יכולה להיות הדרך בה ההכנסה מגיעה לידיים הנכונות. ההבדל המשמעותי שמציעות תיירות אחראית ותיירות מקיימת הוא המיקוד החזק בהשקעה ושימור לא רק של הסביבה, אלא גם של האנשים, והתעשייה עצמה.

ועכשיו לישראל: מפת התיירות לישראל, עבור התייר הנכנס, מורכבת למעשה מ-3 יעדים: תל אביב, ירושלים ואילת. זהו גם האופן בו משרד התיירות משווק את ישראל בעולם- אילת משווקת כיעד תיירות שיזוף וים, המתבסס על אפס עשייה, חוסר תנועה, ללא תוכן תרבותי, ואין פלא שהתיירות לעיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת. תל אביב וירושלים משווקות כמרכזים תרבותיים עירוניים, ירושלים גם כמרכז היסטורי ודתי, ונקודות מוצא לטיולים חד יומיים באתרים כגון קיסריה, מצדה, הכנרת וכדומה.

רוב שטחה של ישראל אינו נמצא כלל על מפת התיירות, ואינו מציע חלופה לשלוש הערים המוזכרות, וחבל. הצפון והדרום של  ישראל יכולים להיהפך למרכזים לתיירות מקיימת, המציעים גם חוויה תרבותית עשירה, עם מגוון האוכלוסיות והדתות המיוחד שיש בישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים…), גם חוויה המחוברת לטבע, ולערכים הייחודיים לישראל כמו מכתש רמון, ים המלח, הגליל ואחרים, ואפילו לטבע שקיים בארץ הכולל טבע מדברי ייחודי, נדידת ציפורים, צלילה ועוד.

מעבר לכך, התיירות כמנוע צמיחה, יכול להביא פריחה כלכלית, יצירת מקומות תעסוקה ועסקים לפריפריה, שלא מצליחה למשוך מקורות תעסוקה משמעותיים אחרים, ולמעשה הולכת ודועכת, ואת הפתרון הממשלתי אפשר לסכם בסיסמה "לקרב את הפריפריה למרכז". גישה זו משקפת הכרה בחוסר היכולת לשקם את הפריפריה ולייצר סיבה ותנאים לחיים באזורים אלה, ולכן הפתרון בדמות "לקצר להם את הדרך למרכז" נראית כפתרון היחיד.

המרחק הקצר של ישראל מאירופה, ומרחקי הנסיעה הקצרים בתוך ישראל, בשילוב הנכסים התיירותיים, היו יכולים להציע לתייר הנכנס מוצר תיירותי, קרוב לאירופה, שלצד התיירות העירונית הקיימת, תציע סוג אחר של תיירות- מקיימת, סביבתית, מחוברת לטבע, לתרבות ולמגוון האוכלוסייה בישראל.

בפוסט קודם הצגתי מאמר מאת מעוז ינון, יזם תיירות (שזכה בפרס היוקרתי של Responsible Tourism Awards), המפרט את הכשלים של מדיניות התיירות בישראל, ומציע במה כדי לישראל להתמקד. בפוסט נוסף הצגתי בפירוט את נושא התיירות האקולוגית והצפרות בעולם, ומה ישראל עושה בתחום (רמז- לא מספיק). אתר משרד התיירות על תיירות מקיימת בישראל

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | מגמות בתיירות העולמית 2012 | המדינה שאוהבת אופניים


ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית: היום הבינלאומי לציפורים נודדות, לא בישראל

היום הבינלאומי לציפורים נודדות WMBD שהוכרז ע"י האו"ם יתקיים ב-12-13 למאי, ומטרתו להעלות את המודעות העולמית להגנה על הציפורים הנודדות וסביבות המחייה שלהן. מאז שנת 2006 מצוין היום מדי שנה בסופ"ש השני של חודש מאי, ואנשים סביב העולם מקיימים פעילויות ואירועים כגון פסטיבלים, אירועים חינוכיים וצפרות לציון האירוע.

תחת הסיסמה – Migratory birds and people – together through time היום העולמי יתרכז בחשיבות התרבותית והסביבתית של הציפורים הנודדות. קיימת מגמה גוברת בקרב מארגני טיולי צפרות לשלב קיימות ואחריות חברתית, תיירות אקולוגית (ecotourism), ולהתבסס על מוצרים ושירותים מקומיים ותמיכה בפרויקטים של שימור.

דוח האו"ם על כלכלה ירוקה אכן מאשר שההוצאות העולמיות בכל התחומים של תיירות אקולוגית נמצאת בעלייה מתמדת, וצומחת פי 6 מקצב הצמיחה של התיירות הכללית.

מחקר בארה"ב (United States Fish & Wildlife Service) מציב את הערך של תיירות הצפרות, וסוגים אחרים של צפייה בחיות בר סביב 32 מיליארד דולר בשנה, בארה"ב לבדה. נתון זה מקביל לתמ"ג של מדינה כמו קוסטה ריקה, אשר במקרה גם מהווה יעד פופולרי לצפרי ארה"ב. בסקוטלנד, החברה להגנת הציפורים (RSPB) גילתה כי בשנת 2011 בין 5 ל-8 מיליון ליש"ט הוצאו ע"י תיירים שרצו לצפות בעיט לבן הזנב באי מול (Mull ) בלבד. 110 משרות נתמכות למעשה בסקוטלנד מדי שנה ע"י התיירים הבאים לצפות במין דורס זה לבדו, וההכנסות הכלכליות שהציפור מביאה לאי שילשו עצמן משנת 2005.

בתחילת אפריל החליטה ממשלת ישראל להשקיע 37 מיליון ₪ להקמת 4 מרכזי צפרות חדשים בישראל ושדרוג 3 קיימים. המרכזים יהוו חלק מרשת מוקדי צפרות וצפויים למשוך אליהם עשרות אלפי תיירים בשנה מכל העולם. על פי התכנית יוקמו ארבעה מוקדי צפרות חדשים בשדה בוקר, עין גדי, לוטן וחצבה, וישודרגו שלושת המרכזים הקיימים בכפר רופין, מעגן מיכאל ואילת. מטרת ההחלטה הינה לקדם את התיירות, החינוך, הסביבה והמחקר בתחום הצפרות.

מיקומה של ישראל במפגש בין שלוש יבשות, מהווה נתיב נדידה מרכזי של 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו מאירופה ומערב אסיה לאפריקה וחזרה באביב. בתי הגידול בישראל מגוונים ומושכים מגוון ביולוגי של 540 מינים, תופעה ייחודית למדינה קטנה כמו ישראל. השילוב של כמות אדירה ומגוונת של ציפורים, לצד תשתית תיירותית מצוינת ומזג אוויר נוח הופכים את ישראל ל"גן עדן" בתצפיות על ציפורים. עשרות אלפי מבקרים, צפרים וחובבים, פוקדים את מוקדי הצפרות והפסטיבלים השונים הנערכים בישראל מידי שנה. מספר הצפרים בעולם מוערך בכ- 100 מיליון איש.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב: "החלטת הממשלה תאפשר את מימוש הפוטנציאל התיירותי בתחום הצפרות בישראל ותהפוך אותה ליעד מוביל בעל שם בינלאומי בתחום. רשת הצפרות החדשה תגוון גם את המוצר התיירותי ותביא לגידול בכמות התיירים המגיעה לישראל".

החלטת הממשלה היא כמובן צעד חיובי בכיוון הנכון, אולם, כמו בפעילויות רבות אחרות של ממשלת ישראל ההחלטות והיוזמות הן נקודתיות ומקומיות, ובשל כך, לעיתים קרובות, אינן מביאות את התוצאות המיוחלות. ההחלטה על הקמת מרכזי הצפרות צריכה לבוא מתוך תכנית כוללת לתיירות אקולוגית, שמרכזי הצפרות הם חלק ממנה, והיא מציעה לתייר חוויה אקולוגית מלאה בישראל ולא אירוע יחיד ונקודתי. באתר יום הצפרות הבין לאומי לדוגמה, אין שום אזכור לפעילות בנושא המתקיימת בישראל, ודווקא ברשות הפלסטינית, בירדן, במצרים ואפילו בסוריה אירועים כאלה מתקיימים, בין מאות אירועים ברחבי העולם. פסטיבל הצפרות הבינלאומי באילת, של החברה להגנת הטבע, התקיים בסוף מרץ.

מאמרים קשורים: יום הסביבה הבינלאומי | ועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | מיפוי כל שמורות הטבע באפריקה | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית | מגמות בתיירות העולמית 2012


מדינה בת 20, מותג בן 20. סלובניה

מאז ומתמיד מדינות התחרו על תשומת הלב של המדיה וקהלי יעד אחרים, על משקיעים, על מיצוב טוב יותר בשוק הבינלאומי של סחורות ושירותים… והן תמיד התחרו על תיירים. סלובניה הייתה מודעת למשמעות של הכרה עוד לפני שהפכה למדינה עצמאית לפני 20 שנה. קמפיין The Slovenia, My Country היה הבסיס ליצירת מותג המדינה.

The Slovenia, My Country – המרכז לקידום תיירות ומסחר הוקם ב-1983. זו הייתה גם התקופה של מספר פעילויות השקעה ראשונות, אשר היה מעוצבות בשיתוף עם חברת שיווק: הלוגו עם העלה, חשיפה רחבה לציבור המקומי, כרזות, חוברות, סרט, ועוד.

ב-1995 התקיים לראשונה פורום התיירות של סלובניה. לקראת אירוע זה הוחלף הלוגו לזר צבעוני של פרחים עם הסיסמה: “The green piece of Europe”. אחד היישומים כתוצאה מהאסטרטגיה בתחום התיירות היה להציג את סלובניה כהצעה אינטגרלית, הזר הצבעוני היה הביטוי שלו. שורת המיצוב “The green piece of Europe” נבחרה כדי להשלים את הסמל של ההצעה האינטגרלית של המוצר התיירותי עבור השווקים הזרים, אשר הצביעה על המרכיב ה"ירוק" של התיירות הסלובנית. בתקופה זו האזורים התיירותיים השוני בסלובניה הוגדרו כמוצרים עצמאיים וכך גם שווקו.

בדצמבר 2003 הנושא בפורום התיירות של סלובניה היה המדינה כמותג. השאלה הגדולה הייתה: האם סלובניה היא מותג? התשובה הייתה כי המדינה עדיין לא הפכה למותג, אבל היא יכולה. התוצאה של הפורום הייתה שבניית מותג המדינה דרך תיירות תהיה הדרך הפשוטה והאסטרטגיה המתאימה ביותר. בנובמבר 2003, תיירות סלובניה הזמינה חברות להתמודד על שיווק התיירות לסלובניה מתוך כוונה להגביר את ההיכרות עם סלובניה בשוק המשותף. החברה שנבחרה: אימגו, עם הקמפיין Slovenia invigorates. היה זה קמפיין ארוך טווח ראשון, שדרכו סלובניה ביקשה למצב עצמה בחו"ל כמדינה המפתיעה, מגרה ומעשירה את השוק המשותף. למסר המרכזי ולסלוגן היה תפקיד לאחד בין התיירות לסלובניה לבין המדינה סלובניה: סלובניה מחזקת את השוק המשותף, ובקיצור, Slovenia invigorates.

מטרות הקמפיין היו ליצור רושם ראשוני ראשון טוב, להתחיל לבנות גישה חיובית כלפי סלובניה כחברה חדשה בשוק המשותף, להעלות את המודעות לגבי סלובניה ואת רמת ההתעניינות, וכן להעלות את הדרישה למידע על סלובניה. זה נעשה באמצעות הגברת הערך של מותגים בתחום התיירות, התרבות, הכלכלה והפוליטיקה.

אסטרטגיית השיווק של סלובניה ל-2003-2006 העריכה שעד 2008 המדינה תמצב עצמה מיעד תיירותי הדומה לאחרים, ליעד שונה, מפתיע ויוצא דופן וגן עדן של רוגע. הסלוגן “Slovenia invigorates” היה הניסיון הראשון להשתמש בסיסמה אחת עבור כל האזורים בסלובניה, לא רק בתיירות. ב-2006 הוחלף סלוגן זה בחדש – “I feel Slovenia”, שעדיין נמצא בשימוש עד היום.

I feel Slovenia”– ב-2006 משרד התקשורת פרסם תחרות לעיצוב הלוגו והסיסמה החדשים עבור סלובניה בה נבחר  “I feel Slovenia”. המותג לסלובניה פותח ועוצב ב-2007. משרד הכלכלה היה אחראי על בחירת המודל ליצירת המותג של סלובניה, ליצירת אלמנטים לזהות המותג, ההטמעה של המותג בכל הרמות. חברת Pristop, d.o.o. נבחרה באמצעות מכרז ציבורי לבנות ולנהל את המותג של סלובניה. באוקטובר 2007 החברה הגישה את ספר המותג. ב-2008, בהתאם לתכנית, הרבה תשומת לב ניתנה בבניית המותג כלפי הציבור המקומי ועידודו להזדהות עם המותג ולבסוף להשתמש בו. אבל תשומת לב זו גם כוונה לתיירים ושיווק בחו"ל (אירועים, פרסומים וקידום מכירות).

ב- 2008 סלובניה הייתה נשיאת האיחוד האירופי. הזדמנות זו העלתה את השאלה באילו דרכים המותג צריך לתקשר עם מדינות זרות במהלך תקופת הנשיאות, משום שתכנית מיוחדת אינטגרלית לתדמית כבר הייתה קיימת. הדעה הכללית הייתה שאין היגיון בשימוש בשני סמלים חזקים בו זמנית, כך שעדיף להציג את המיתוג החדש של המדינה לציבור המקומי ולעודד הזדהות עימו, ובמקביל לא להשתמש במותג באירועים הקשורים לנשיאות, אלא להשתמש ולבחון באינטנסיביות את הסמל כמו גם אלמנטים אחרים של המותג על אירועי קידום שתוכננו מראש בחו"ל.

ב-2008 וב-2009 המותג התקבל באופן מובחן בתחום התיירות. השתתפות בירידים, אירועים בסלובניה ומחוץ לה, פרסומים, מזכרות וכו' עם השימוש באלמנטים של המותג והשימוש בלוגו תרמו משמעותית להיכרות הגדלה של המותג של סלובניה בקהלי היעד בתחום התיירות בחו"ל. כעיקרון, השימוש בלוגו היה מותר לכל מי שביקש. הוכנו גם חוקים, אשר אפשרו לארגונים ויחידים לפנות לשימוש מסחרי משותף של המותג במכירת מוצרים ושירותים. עד 2010 הלוגו I feel Slovenia היה בשימוש בעיקר בתיירות. בתחום זה ההטמעה של המותג הייתה עקבית, גם במונחים של ניראות וגם של תוכן. משנת 2010 המותג, והאלמנטים הוויזואליים שלו בעיקר, היו בשימוש גם בתחומים אחרים. לדוגמה, לוגו המותג צורף גם לרוב אירועי הספורט המרכזיים כמו המשחקים האולימפיים, משחקי גביע העולם פיפ"א, ואליפות העולם בכדורסל.

אפילו כיום החיזוק, ההכרה והיעילות של מותג התיירות I feel Slovenia הוא אחת המטרות העיקריות. המותג מתפתח בשיתוף עם נושאים אחרים במטרה להשיג יעילות סינרגטית, ובאותו זמן לפתח צעדים לממש את הבטחת המותג ע"י פיתוח תיירות ברמה גבוהה, אחראית ומקיימת. בשנה בה חוגגים בסלובניה 20 שנות עצמאות, עודכנו השווקים והחומר הפירסומי כדי להגדיל ולייעל את השיווק.

מאמרים קשורים: המיתוג החדש של ליכטנשטיין | מיתוג העיר שלא קיימת, אוסטריה | יוון מנסה לתקן את התדמית | תחרות היעד האירופי הטוב ביותר | מגמות בתיירות העולמית