עשר הערים שמובילות את הדרך לקיימות עירונית, וזכו על כך בפרס

פרס מנהיגות אקלימית לעריםערים הן המעבדות בהן הרעיונות החדשניים ביותר להישרדות בעתיד נבחנים. 10 ערים אלה, מניו יורק לטוקיו ועד בוגוטה, זכו לאחרונה בפרס City Climate Leadership עבור פעולותיהן. למעט מספר יוצאי דופן, נראה כי ממשלות אינן מתכוונות הרבה בעניין שינויי האקלים ובעיות סביבה אחרות. ממשלות הן גדולות מדי, אטיות מדי, ובמקרים רבים, אינן מעוניינות להכיר בבעיות אלה. במהלך חצי המאה האחרונה, התברר יותר ויותר, כי דווקא ערים הן שמובילות את הדרך, וכי להן יש את הסיכוי הטוב ביותר בהנעת שינוי שישפר את סיכויי הישרדותנו מול הצטמצמות המשאבים ועליית פני הים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

לקרוא את ההמשך »


איך יראו הערים בשנת 2050? הנה כמה תשובות

על פי האו"ם, עד שנת 2050  70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. אז איך יראו ערי העתיד? הנה כמה מהשאלות המרכזיות של The City 2.0 – פלטפורמה שנועדה לאסוף את הרעיונות והפעולות הקיימים סביב העולם בנושא החיים בערים. כיצד נשתנה? איפה נגדל את המזון שלנו? איזו אנרגיה תפעיל את בתינו, משרדינו? מה יקרה לעולם החי?

ה-13 לאוקטובר הוא היום בו קהילות סביב העולם מציעות תשובות לשאלות אלה כחלק מ- TEDxCity2.0 Day, כשכמעט 70 אירועי TEDx  מתקיימים במטרה לחלום על עיר העתיד. אירועים אלה מתקיימים במקומות שונים, ממדגסקר, לדרום קוריאה. הנה כמה הרצאות שניתנו במסגרת אירועים אלה של TEDxTalks:

דיאנה לינד, TEDxPhiily, מציבה אתגר: בואו נדמיין מחדש את עתיד התחבורה העירונית ונהרוס את הכבישים המהירים החוצים את ערינו. ברחבי ארה"ב ערים מייעדים מחדש את הרחובות, ובשיחה זו דיאנה לינד מתארת את הדרכים הרבות בהן מרחבים עירוניים יכולים להרוויח מדחיית "תרבות המכונית", בנייה מחדש של רשת הכבישים, הוספת נתיבי אופניים, ליצירת מרחבים ירוקים ולהפיכת הרחובות לידידותיים לאנשים.

חקלאות עירונית, רומן גאוס, TEDxZurich: רומן גאוס מעולם לא חשב שיהיה חקלאי. אבל כיום, כחלק מקולקטיב של חקלאות עירונית בציריך, הוא מגדל דגים ומייצר מוצרים על בסיס קבוע. בהרצאה שלו הוא מסביר על חקלאות המקיימת את עצמה והמתבססת על יחסים סימביוטיים בין צמחים ודגים – כל זאת בתו מכלים ניידים העשויים מחומרים ממוחזרים.

הכישרונות הלא מנוצלים בערים – איבט ג'ונס-ג'ונסון, TEDxSkidRow: מה עושה עיר: התשתית שלה או התושבים שלה? איבט ג'ונס-ג'ונסון מאמינה כי ניתן לשנות מקום על ידי שינוי האדם בלבד. בשיחה שלה היא מתארת איך תושבים מועצמים יכולים ליצור אפקט של גל, להעצים קהילות, שירותים, ועסקים לעבוד טוב יותר. היא מתייחסת במיוחד לחסרי בית ועניים, שלהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי.

להפוך ערים למפעל הפועל על אנשים – לורנס קמבל-קוק, TEDxBerlin: לורנס קמבל-קוק, מהנדס עיצוב תעשייתי, הוא הממציא של Pavegen, אריח ריצוף עשוי מצמיגים ממוחזרים שממיר את האנרגיה הקינטית של ההליכה לחשמל. בשיחה שלו הוא מדמיין עיר בה אנרגיה קינטית מניעה הכל.

ארכיטקטורה היא שפה – דניאל ליבסקינד, TEDxDublin: ה"סטארכיטקט" דניאל ליבסקינד רואה במקצוע שלו יותר מרק בניה ועיצוב. עבורו, ארכיטקטורה היא אמנות, מוזיקה, שפה בה עיר יכולה לתקשר את תרבותה, עתיד, שאיפות ואנרגיה. בשיחה שלו, דניאל ליבסקינד מציג את העיצוב החדשני והמחשבה קדימה שהציבו אותו במעמד הבינלאומי של ארכיטקטים מובילים

עיצוב המתאים ליותר אנשים בכל עיר – קנט לארסון, TEDxBoston: קנט לארסון ושותפיו ב- MIT Media Lab City Science Initiative עובדים כדי לעצב את הבתים, כלי הרכב והמוצרים שיהיו בערי העתיד שלנו – מאור שמש מותאם אישית עבור דירות חשוכות ועד מכוניות המתקשרות עם הולכי רגל בשיחה שלו הוא חושף למה הוא מאמין שהעיר של העתיד תראה הרבה יותר כמו העיר של העבר.

מאמרים קשורים:  איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | איך תראה תל אביבי ב-2025? | החזון לעתיד נמצא בעבר- חזרה אל העיר העצמאית | המדריך לקופנהגן 2025 | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים?


האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות?

מדידה והשוואה בין ערים לצורך הקביעה עד כמה הן "מצליחות" יכולה להיות מסובכת למדי. עם רמת עיור עולמית הולכת וגדלה, המרכיבים או הנתונים להצלחת עיר משתנים כל הזמן. עבור כלכלות, המדד להצלחה הוא התמ"ג, שהוא למעשה אינדיקטור ליניארי המסכם צריכה והשקעות. עבור ערים, ברור כי "תמ"ג עירוני" אינו המדד שיוביל אותנו לעתיד טוב יותר. יש צורך למצוא דרכים אחרות שיעזרו לבחון וישפרו את איכות החיים בערים.

צוות החשיבה ‘Livable Cities’ של ה- Philips Center for Health and Well Being פיתח קווים מנחים למה דרוש לעיר כדי שתהיה חיה, אהובה ומצליחה. המודל מבוסס על 3 מרכיבים קשורים וחשובים המנחים שינוי עירוני: אותנטיות, הכללה ועמידות. כל אחד מהשלושה יכול להיות מחולק לסביבה וסוציו-כלכלה/טכנולוגיה, אשר יחד מהווים את הלב של כל מרכיב מהשלושה.

כשבוחנים את שלושת המרכיבים של "מודל האויר" ומשמעות התאורה בו, במבט ראשון מספר דברים בולטים: תאורה של מבני ציבור, בתי ספר ורחובות מהווים בממוצע 50% מתקציב האנרגיה של העיר, הוא משפיע על תחושת הביטחון שלנו ועל ההכללה החברתית, וגם בעל השפעה על הרמה בה העיר היא סביבה מזמינה עבור תיירים ועסקים.

"מודל האויר" נוצר כדי לעזור לערים למצוא את האיזון הקריטי הדרוש כדי שהעיר תהיה מצליחה. לכל אחד בעיר יש את השאיפה להרגיש בטוח, שמח ובריא. השאלה היא האם אספקטים אלה מובטחים לנו, בתקופה בה העיור הולך ומתגבר. התגברות העיור מציגה הזדמנויות ענקיות לערים, כלכליות וחברתיות, אבל גם מציבה אתגרים עצומים, מצמצום צריכת אנרגיה, הפחתת פליטת גזי חממה, הבטחת אספקת אנרגיה ועד ביטחון ציבורי שישמר תחושה של קהילה, גם כשהעיר הולכת וגדלה. פתרון אחד לאתגרים אלו הוא באמצעות התאורה – אשר באופן מעניין, כולל את כל שלושת המרכיבים של "מודל האוויר". תאורה חכמה ואחראית היא כבר לא דבר ש"נחמד שיהיה"- היא הכרח.

ערים הן בחזית והן מרכז הדיון בנושא שינויי אקלים. הן אחראיות ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ופליטת גזי החממה. כדי להתמודד עם השפעה זו, ממשלות מחוקקות יותר ויותר חוקים בתחום פליטת הגזים כדי להשיג יעדים עולמיים מוסכמים, ובאותו הזמן הן משקיעות משאבים רבים בפרויקטים תשתיתיים שיגבירו צמיחה וכלכלה ירוקה.

כדי לשמור הן על התושבים והן על העסקים, ערים צריכות לספק בטחון, באמצעות מניעת פשיעה, וגם באמצעות רחובות בטוחים עבור הולכי רגל וכלי רכב. תאורה דלה או שאינה מותקנת נכון, עשויה להפחית בביטחון. באותה רמת תאורה, יותר מ-80% מהאנשים מרגישים בטוחים יותר בתאורה לבנה בהירה, מאשר בתאורה צהובה. יש גם הטבות כלכליות מתאורה המתוכננת היטב. ערים יכולות להרוויח מחסכון כלכלי בצמצום פשיעה בעוד הן מחזירות את ההשקעה בשיפור תאורת רחוב, ברמה של בין פי 2.5 ועד פי 10, תוך שנה בלבד.

העובדה כי תאורה מלאכותית דרושה כחלק מהסביבה העירוני היא ברורה, לא רק בשעות החשכה, אלא גם כחלק מהזהות של העיר. תאורת רחוב אחראית ל-75% מכל החשמל הנצרך לתאורה בערים. חסכון גלובלי של 120 מיליארד אירו ו-630 מיליון טונות של CO2  מדי שנה הוא בר השגה, רק ע"י החלפת תאורה ישנה בטכנולוגיות חדשות.

האחריות לקיימות בערים תלויה במספר רב של בעלי עניין, מהמגזר הפרטי והציבורי. דרוש מספר גדול של מקבלי החלטות כדי להבטיח השגת היעדים ברמה המקומית והבינלאומית. תאורה היא רק פתרון אחד המאפשר לערים לצעוד צעד משמעותי לכיוון הצלחתן כמו גם מודעות סביבתית ואחריות. באופן מסוים, ערים המוארות טוב יותר, מקיימות את כל האספקטים של "מודל האוויר", אולם פתרונות תאורה לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, עדיין.

מאמרים קשורים: תחרות לערים שיפתחו פתרונות לבעיות מהותיות | הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי אקלים | לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | איך האופניים משנים את העיר | 100 מיליון סנסורים שעושים את PlanIT לעיר חכמה