יש לכם תחושה שבפריפריה יש יותר שחיתות? אתם צודקים!

אם קיימת בכם התחושה כי בערי הפריפריה, ובקצוות המרוחקים של המדינה יש יותר שחיתות מאשר במרכז, אתם כנראה צודקים, משום שהכוח אולי משחית בכל מקום, אבל הריחוק הגיאוגרפי, מסתבר, מעודד את השחיתות. ממצאים אלה עלו במחקר מתמשך אודות שחיתות ממשלתית, שנערך על ידי פיליפ קמפנטה, חוקר מהארווארד. במחקר טוען קמפנטה כי הבירות של מדינות ארה"ב מאבדות את הדיווחיות שלהן, ויחד עמה את היושרה שלהן, כאשר הן מבודדות ממרכזי האוכלוסייה הגדולים.

המידע שמציג המחקר חושף את תפקיד הגאוגרפיה בשחיתות פוליטית, כפי שנמדדה בהרשעות פדרליות. מדינות כמו ניו יורק ופלורידה נמצאות בצד המושחת יותר של הספקטרום, משום שבירותיהן מרוחקות ממרכזי האוכלוסייה – אלבני מרוחקת כ-200 ק"מ מניו יורק, וטאלאהאסי מרוחקת יותר מ-600 ק"מ ממיאמי. לעומת זאת, שחיתות היא נמוכה יחסית במדינות בהן הבירה ומרכזי האוכלוסייה הגדולים נמצאים בסמוך אלה לאלה, או באותה עיר עצמה, לדוגמה, דנוור, קולורדו.

שחיתות מול ריחוק גיאוגרפי

שחיתות מול ריחוק גיאוגרפי

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ניסוי בדמוקרטיה דיגיטלית. רייקיאוויק, איסלנד

איסלנדדרושה ממשלה אמיצה ובטוחה בעצמה כדי לאפשר לאזרחים שלטון חופשי על המדיה החברתית, לדבר ולדון על ההצלחות ועל הכישלונות של המדיניות. ממשלות רבות רועדות מעצם המחשבה, אבל איסלנד משיקה ניסוי חדש בביטוי ברשת. כאזרחים של מדינה דמוקרטית לאורך מאות שנים, לאיסלנדים יש חופש דיבור מלא, אבל ראש עיריית רייקיאוויק, בירת איסלנד, הלך צעד נוסף קדימה כדי לעודד את הציבור להשתתף בדיון ציבורי במדיה החברתית בנוגע לדמוקרטיה.

Jon-gnarr ראש עיריית רייקיאוויק

Jon-gnarr ראש עיריית רייקיאוויק

Jón Gnarr, ראש העירייה, שחקן, בדרן ופוליטיקאי, הקים את מפלגתו כמענה לתיסכול שנוצר מאסון הסקטור הבנקאי בשנת 2008. הוא מאמין נלהב בהשתתפות וחושב שהבעיות נבעו בחלקן בשל אנשים שהפכו חסרי זהירות לגבי הדמוקרטיה.

כדי לשפר את ההשתתפות, המפלגה שלו הקימה את האתר זוכה הפרסים  ‘Better Reykjavik’, פלטפורה חברתית אונליין בה אזרחים יכולים להתווכח על פוליטיקה, להציע שינויים, להצביע על נושאים, ולבצע החלטות על תקציבים. האתר הוא מוקד קבלת החלטות שנותן עוצמה ישירות לידי הציבור. בדיוק כמו בפייסבוק, אזרחים יכולים לסמן like ליד החלטות מדיניות שונות, ואילו עם המספר הגבוה ביותר של הצבעות עולות לראש הרשימה של פעולות לביצוע.

אתר ‘Better Reykjavik’

אתר ‘Better Reykjavik’

דר' אנדי וויליאמסון, יועץ לדמוקרטיה דיגיטלית, מאמין כי צירוף של נסיבות וחדירה מאסיבית של האינטרנט באיסלנד יצרו את הסביבה המתאימה לקידום רפורמה של דמוקרטיה דיגיטלית. הוא מאמין כי מדינות אחרות יכולות להרוויח ממתן אפשרות לאזרחיהן ליצור דיונים פתוחים, להתווכח על נושאים אונליין, ולהציג תגובה מיידית בנודע לנושאים בעלי חשיבות לאומית.

עם זאת, אחרים שהתייחסו למהלך היו ביקורתיים יותר וקראו לפוליטיקאים להתקדם בזהירות. אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא החוקה של איסלנד, שנוצרה ב-2010, לאחר ההתמוטטות הכלכלית של המדינה, ושזכתה לכינוי "החוקה הראשונה בשיתוף ציבור", כשעקרונות היסוד של איסלנד נקבעו ביום אחד על ידי קבוצה רנדומלית של 950 אזרחים. הביקורת טוענת שדבר משמעותי כמו חוקה צריך היה להיכתב על ידי מומחים לאורך זמן, ולא במהירות על ידי אנשים מקריים. שני שלישים מהאומה הצביעו בעד אישור החוקה, אולם עם הבחירות הקרבות קיים חשש כי המסמך לא יצליח לעבור את אישור הפרלמנט. במקרה כזה, ההחלטה תהיה מאד לא פופולרית בקרב האיסלנדים, כאזרחים במדינה המחויבת לדמוקרטיה.

איסלנד היא מדינה קטנה ומבודדת, ותלויה מאד בקשרי החוץ שלה. מסיבה זו, היא לוקחת ברצינות רבה את הדימוי של המדינה, ומשקיעה לאורך שנים בפיתוח הדימוי החיובי. אולם ב-2008, הכל התמוטט עם הקריסה של המערכת הבנקאית, הביא את המדינה לפשיטת רגל ומוטט את הדימוי שלה בעולם כמדינה יציבה ושקופה.

איסלנד הייתה מוכרת היטב בזכות השקיפות הנהוגה בה וחוסר השחיתות. היא דורגה בצמוד לניו זילנד ולפינלנד כמדינות הכי פחות מושחתות בעולם בדירוג של 2007. מומחים קושרים הצלחה זו ב"חוזה חברתי חזק בין הממשלה לעם", וב"תרבות של אחריות" הן מצד האזרחים והן מצד מוסדות.  אבל לאחר 2008, נפגע הדימוי של איסלנד, ויחד איתו היא התדרדרה בדירוג המדינות המושחתות, עד למקום 11 בשנת 2012. בנתים לפחות, המדינה קיבלה את הדירוג הראשון במדד "איך מדינות מתייחסות למבקרים בהן", ואיסלנד היא הידידותית מכולן.

כעת איסלנד רוצה לבנות מחדש את הדימוי שלה, שלא יתבסס שוב על שקיפות בבנקאות, אלא על שקיפות בפוליטיקה. אם הרעיונות החדשניים והאמיצים של ראש עיריית רייקיאוויק הם מדד, איסלנד תהפוך תהיה מוכרת בקרוב כמקום בו חופש הדיבור הוא החופשי והנרחב ביותר. במקרה כזה, מדינות וערים אחרות עשויות לאמץ את הגישות הללו, ולנו האזרחים תהיה השפעה גדולה יותר, ואחריות רבה יותר.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות המושחתות בעולם | המדינות הדמוקרטיות ביותר בעולם | מדד שקיפות העיריות בישראל- תל אבי וירושלים בראש | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עירוני בשבדיה | כשאזרחים מנהלים את המדינה- שבדיה


מדד שקיפות העיריות: תל אביב וירושלים בראש, חדרה ורחובות בתחתית

שקיפות בינלאומית-ישראל לוגומדד חדש שנערך בקרב 15 הערים הגדולות מעלה כי העיריות נמנעות מפרסום תוצאות מכרזים וקריטריונים לזכייה במכרזים. השקיפות הרבה ביותר נרשמה בעיריות תל אביב וירושלים, חדרה בתחתית הרשימה. גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, אומרת כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע"
מדד חדש של העמותה לשקיפות בינלאומית ישראל מגלה כי הרשויות בערים הגדולות בישראל אינן מפרסמות נתונים חשובים לציבור בנושאים שונים החל מקבלת מענקים ותמיכות, המשך בייעוד ושינוי הקצאה של מבני ציבור וכלה במכרזים ובפטורים מהם. ניכר כי העיריות עושות מאמץ על מנת לפרסם את הנתונים המחויבים לפי חוק חופש המידע, אך גם בתחום זה הנתונים עדיין לא משביעי רצון.

במסגרת המדד נבדקו אתרי האינטרנט של 15 הרשויות הגדולות בישראל על ידי עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, באמצעות סקירת עשרות פרמטרים של סוגי מידע ובדקו את נגישות המידע באתרי הרשויות. בראש הרשימה דורגו רשויות הערים הגדולות ביותר – תל אביב וירושלים, אשר קיבלו ציון של 66% ו-64% בהתאמה. בתחתית הרשימה עיריית חדרה עם תוצאה של 39%. בסקירת הפרמטרים המחויבים לפי חוק חופש המידע בלבד קיבלו העיריות תוצאות גבוהות יותר שנעו בין 81% לעיריית תל אביב ל-38% לעיריית רחובות. מכלל הנושאים בלטו לרעה תחומי המכרזים והסביבה.

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

"הפרויקט הוקם מתוך מטרה להעמיד רף וסט קריטריונים ליושרה ושקיפות", מסבירה מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל. לדבריה, "במקומות שבהם אין שקיפות והציבור אינו  יכול להשתתף ולקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד הסביבה שבה הוא מתגורר, קיימת סכנה כי עלולים להתפתח מקרי שחיתות. מדדים בינלאומיים מראים כי ככל שרמת השקיפות גבוהה יותר כך מתמעטים מקרי השחיתות ובזבוז כספי ציבור".

מענקים, תמיכות ומכרזים – לפי ממצאי הדו"ח שקיפות התחום הכלכלי של מתן מענקים ותמיכות לוקה בחסר כאשר מרבית העיריות לא חושפות נתונים משמעותיים באתרן. רק שליש מאתרי העיריות כללו רשימה ברורה של קרנות ומלגות הניתנות על ידי העירייה, 20% מהרשויות בלבד הציגו את רשימת הקריטריונים לקבלת קרנות ומלגות, ועיריית ירושלים הינה היחידה שבה קיים פרסום מוקדם באתר של סדר היום ופרוטוקולים מלאים של דיוני ועדות המענקים והתמיכות (שליש מהעיריות פרסמו פרוטוקולים חלקיים). רק ברשות אחת (ירושלים) מפורסמים הקריטריונים לקבלת עובד שלא במסגרת מכרז.

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

רק כמחצית מהרשויות שנבדקו (53%) הראו אילו תמיכות וחסויות ניתנו על ידי הרשות המקומית בשנה הקודמות, 66% מהעיריות חשפו לאיזה מוסדות ציבור ניתנה תמיכה כלכלית אך רק ב-53% מהן פורסם היקף התמיכה שניתן. ב-26% מהרשויות בלבד מתאפשר להגיש בקשה לתמיכה דרך אתר האינטרנט. העיריות אינן מגלות שקיפות גם בנוגע להקצאת מבני הציבור שבידיהן – רק 26% מהן התייחסו לעניין באתרן, ורשות אחת בלבד (ירושלים) פרסמה מקרים של שינוי ייעודו של מבנה ציבורי.

שקיפות תחום החוזים והמכרזים בתחום התשתיות קיבל ציונים נמוכים במיוחד כאשר רק שלוש עיריות קיבלו את הציון הגבוה ביותר שנרשם של 38% (חדרה, אשדוד וחולון), ואילו ארבע עיריות קיבלו ציון של 13% בלבד (ירושלים, תל אביב, רחובות והרצליה). שום רשות לא חושפת לציבור את התכנון שנתי של תכניות הרכש; פרוטוקולים, החלטות ונימוקים של ועדות הפטורים; ופרסום מתן זיכיונות על ידי העירייה. רק 26% מהרשויות מפרסמות את הקריטריונים במכרזים ואת המשקל שניתן לכל קריטריון.

באף רשות לא מפורסמים נתונים לגבי הנושאים הבאים: תכנון שנתי של תכניות הרכש (אשדוד מפרסמת מידע חלקי), אימוץ מסמך מדיניות נגד שחיתות במכרזים, פרוטוקולים של ועדת הפטורים ו/או החלטות ונימוקים, פרסום תוצאות המכרזים באתר העירייה בנפרד מפרוטוקול הוועדה (בפרמטר אחרון זה הדבר נכון לכולן למעט חולון), פרסום מתן זיכיונות ע"י העירייה.

ציון כולל במדד חברות עירוניות

ציון כולל במדד חברות עירוניות

סיכונים סביבתיים – אזרחים שירצו לדעת יותר על הסיכונים הסביבתיים באזורם יתקשו פעמים רבות לקבל מענה מהאתר המקומי, והציון המקסימלי בתחום זה היה 60% שקיבלה עיריית ירושלים: הפרסומים הנוגעים לזיהומים בסביבה, מקורם וסוגם, חסרים מאוד ואף לא קיימים בחלק מהמקרים כאשר בשליש מהעיריות אין התייחסות למקורות מזהמים כלל, ואילו בכמחצית מהרשויות יש מידע בנוגע לסוג אחד עד שלושה סוגי מזהמים בלבד באזור הרשות. כשלישי מהרשויות כלל לא מפרסמות מידע בנוגע לסוגם ורמתם של הרעש, הריח והקרינה הנמדדים בסביבה. רק בכמחצית מהעיריות כולל המידע הסבר על ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של סוגי הזיהום.

מוקד כוח של הרשויות הן החברות העירוניות הפועלות ברשויות. מהדו"ח עולה כי רוב העיריות מפרסמות את רשימת החברות העירוניות הפועלות בתחומן אך רק שליש מהן מציגות גם את רשימת חברי הדירקטוריון של החברות, ו-13% בלבד מפרסמות את הדו"חות השנתיים של חברות אלה.

הסכמים קואליציוניים – שתי רשויות בלבד (כפר סבא ותל אביב) מפרסמות את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם החליטו המפלגות השונות. שום עירייה אינה מפרסמת טפסים לגבי ניגודי עניינים של בכירים ונבחרי ציבור, ורשות אחת בלבד (ירושלים) כוללת באתרה קוד אתי.

לסיכום אומרת שגיא כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע. המערכת המוניציפלית אחראית לסיפוק הצרכים היומיומיים והבסיסיים של התושב, החל מתאורת הרחוב, דרך רישום ילדים לגן או לבית הספר ועד השתתפות במכרזים ואישור עסקים. שביעות הרצון של הציבור מהרשות המקומית אינה תלויה אך ורק באספקת שירותים, אלא גם במידת הניהול התקין, השיתוף והשקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ברשות. ממצאי הבדיקות נשלחו לרשויות במטרה לעודד דו-שיח, שיתוף פעולה ושיפור השקיפות".

מאמרים קשורים: דירוג המדינות המושחתות ביותר | הערים הטובות בישראל. דירוג צאום – פורבס | סיכום דו"ח מבקר המדינה 2011/12 | מכרז מיתוג בית שאן- יש זוכה, וגם ריח של מתפרה זולה | עיריית תל אביב במרחב המקוון


מידע זמין בניו יורק: צרכן חכם יותר, עושה את העיר חכמה יותר

בשנה שעברה, ניו יורק הייתה לעיר בראשונה בארה"ב המחייבת הצגת QR codes על כל הפרויקטים נושאי הרישיון ממחלקת הבנייה של העירייה. עבור משתמשי טלפונים חכמים, כל אתר בנייה נושא כעת קוד, המאפשר גישה למידע העירוני.

השבוע, העירייה הצביעה פה אחד לחייב הצגת QR codes על כל העסקים בעלי הרישיונות והאישורים העירוניים, ואלו שעוברים ביקורת על ידי העירייה. מסעדות, ברים ואפילו גני ילדים או חנויות קעקועים, יחויבו מעתה להציב QR codes המזמינים משתמשים לבדוק את האינפורמציה העירונית הרלוונטית. החוק ממשיך חקיקה קודמת הדורשת מכל הסוכנויות העירוניות לאפשר גישה לכל המידע שלהן עד שנת 2016. אם לדוגמה, תעודת ביקורת התברואה במסעדה אליה נכנסת לא מציגה מספיק פרטים, ניתן יהיה למצוא אותם במהירות באמצעות סריקת הקוד בטלפון, ולקבל לא רק את תוצאות הביקורת האחרונה, אלא גם הסבר מפורט על הביקורת, וכן את היסטוריית הביקורות של העסק.

QR Code

QR Code

את החשיבות והיתרונות של מידע זמין והנגשתו לציבור כבר הצגתי בכמה פוסטים קודמים (המטרופוליס של מידע ההמון, ערי ארה"ב מאחדות מידע) המפרטים לא רק את הצדדים הקשורים למינהל תקין, שקיפות וביקורת ציבורית הנובעים ממידע זמין ושקוף, אלא גם את התנופה שמהלכים כאלה נותנים לכלכלת העיר, לקידום חדשנות והצעדת העיר לעתיד של עיר חכמה, כתוצאת מפיתוח שירותים מבוססי מידע.

מאמרים קשורים: ניו יורק- המטרופוליס של מידע ההמון | ערי ארה"ב מתאחדות כדי להיות חכמות יותר | עיר חכמה: מה זה? ומאיפה מתחילים? | סוף סוף אינטרנט חופשי ברחובות ניו יורק | סיליקון ואלי, לונדון, ניו יורק או תל אביב- איפה צומח ההייטק בעולם?


דו"ח תחרותיות המדינות 2012-2013. הפורום הכלכלי העולמי

#1 שווייץ – נותרה מדורגת ראשונה. החוזקה המשמעותית ביותר של המדינה קשורה לחדשנות ויעילות שוק העבודה, כמו גם התיחכום של המגזר העיסקי. מכוני המחקר השווצריים הם בין המובילים העולם, ושיתוף הפעולה החזק בין תחומי האקדמיה והעסקים, יחד עם השקעה גבוהה במחקר ופיתוח מבטיחים שהרבה מהמחקר הזה מתורגם לתהליכי ומוצרי שוק. הייצור מחוזק על ידי מגזר עסקי המציע הזדמנויות הכשרה מצוינות, הטמעה של טכנולוגיות חדשות. מוסדות הציבור בשווייץ הם מהיעילים והשקופים ביותר בעולם (מקום 5). התשתית מצוינת (#5), שוק הסחורות (#7) ושוק פיננסי מפותח (#9).

#2 סינגפור – מציגה ביצועים יוצאים מן הכלל בכל התחומים. היא מדורגת בשלישיה הראשונה ב-12 קטגוריות במדד. המוסדות הציבוריים והפרטיים מדורגים במקום הגבוה בעולם זו השנה החמישית ברציפות. סינגפור מדורגת ראשונה ביעילות המוצרים ושוק העבודה שלה, ומדורגת 2 במונחים של שוק פיננסי ופיתוח. התשתית מדורגת במקום השני בעולם, עם כבישים, נמלים ותחבורה אווירית מעולה. בנוסף, התחרותיות מחוזקת על ידי מיקוד רב בחינוך.

#3 פינלנד – עלתה מקום אחד בדירוג משנה שעברה בזכות שיפורים בתחומים שונים. כמו מדינות אחרות באזור למדינה מוסדות ציבוריים המתפקדים היטב ובשקיפות (#2). המוסדות הפרטיים (#3) הם גם בין הטובים בעולם ומנוהלים באופן האתי ביותר. פינלנד מדורגת ראשונה בעולם הן בבריאות והן בחינוך יסודי, וכן זוכה לדירוג גבוה בחינוך המתקדם. התוצאה של ההתמקדות בחינוך במהלך העשורים האחרונים, הוביל לכוח עבודה מיומן וגמיש לשינויים, המשלב טכנולוגיה גבוהה וחדשנות. פינלנד היא מהמדינות החדשניות ביותר באירופה, ושנייה רק לשוויץ.

#4 שבדיה – ירדה מקום אחד מהשנה שעברה (לטובת פינלנד). כמו שוויץ, המדינה שמה דגש רב על יצירת תנאים לצמיחה המובלת על ידי חדשנות. איכות המוסדות הציבוריים גבוהה מאד, עם יעילות רבה, בטחון ושקיפות. מוסדות פרטיים מקבלים גם הם ציונים מצויינים, עם חברות המציגות התנהגות אתית למופת. המדינה ממוקדת מאד בחינוך ומוכנות טכנולוגית (#1). שבדיה פיתחה תרבות עסקית מתוחכמת מאד (#5) והיא מהמדינות החדשניות ביותר בעולם (#4).

#5 הולנד – ממשיכה להתקדם במדד, ועלתה השנה למקום החמישי. ההתקדמות משקפת התחזקות מתמדת בחדשנות כמו גם בהתייעלות ויציבות השוקים הפיננסיים. תחכום השוק העסקי מדורג במקום הרביעי בעולם, והחדשנות (#9). מערכת החינוך המעולה ויעילות השווקים מועילים מאד לפעילות העסקית. איכות התשתיות במדינה היא מהטובות בעולם במיוחד בתחומי הים, אוויר ורכבות.

#6 גרמניה – נשארת במקום השישי. מדורגת #3 בתחום התשתיות. שוק הסחורות יעיל ותחרותי מאד, ומאופיין בשליטה מועטה של חברות גדולות (#2). המגזר העיסקי מאד מתוחכם בעיקר בנוגע לתהליכי ייצור והפצה, וחברות גרמניות הן מהמובילות בעולם בחדשנות, משקיעות הרבה במחקר ופיתוח (#4) ומציגות רמה גבוהה של חדשנות (#3). מאפיינים אלה מאפשרים לגרמניה להנות מגודל השוק שלה (#5), המבוסס על שוק מקומי גדול וייצור רב.

#7 ארה"ב – ממשיכה בהתדרדרות שהחלה לפני מספר שנים, ויורדת השנה בעוד שני מקומות. חברות אמקיראיות הן בעלות תחכום רב וחדשניות מאד, ובתמיכת אוניברסיטאות מעולות המשתפות פעולה עם המגזר העסקי במחקר ופיתוח. שוק העבודה גמיש, וההזדמנויות שהוא מציע בשל גודל השוק המקומי הוא הגדול בעולם. עם זאת, במונחים של אמון בפוליטיקאים במדינה ארה"ב מדורגת 54. החוסר ביציבות בתחום המקרוכלכלה נותרת החולשה הגדולה ביותר של ארה"ב, ובתחום זה דירוג המדינה צנח מהמקום ה-90 למקום ה-111

#8 בריטניה – עלתה השנה בדירוג 2 מקומות. המדינה שיפרה ביצועים במספר תחומים והתחזקה ביעילות שוק העבודה (#5), תחכום (#8) וחדשנות (#10). השוק הפיננסי גם כן ממשיך בהתאוששות (#13), וגודל השוק מדורג במקום השישי בעולם. עם זאת, האקלים של המקרוכלכלה ירד בדירוג מהמקום ה-85 למקום 110, ומשקף ירידה בתחרותיות.

#9 הונג קונג – הכלכלה האסייתית השנייה בעשיריה הראשונה (אחרי סינגפור). הונג קונג הציגה ביצועים טובים בתחומי התשתית, שווקים פיננסיים (#2), יעילות גבוהה ויציבות וביטחון במערכת הבנקאית. שוק סחורות דינמי ויעיל (#2), ושוק עבודה (#3) מעולה מוסיפים לביצועי הכלכלה. עדיין יש מקום לשיפור בהשכלה גבוהה (#22) וחדשנות (#26)

#10 יפן – ירדה מקום אחד מהמדד של שנה שעברה. המדינה ממשיכה להינות מתחרויות גבוהה בתחכום העסקים (#1) וחדשנות (#5). הוצאות חברות על מחקר ופיתוח נותר גבוה מאד (#2).

#26 ישראל – ירדה השנה 4 מקומות בדירוג, והפכה מגמת עלייה שנמשכה מספר שנים. החוזקה העיקרית של ישראל נותרה החדשנות (#3), המבוססת על עסקים חדשניים ונהנית מהיוקרה של מכוני מחקר עולמיים. החדשנות של ישראל משתקפת במספר הפטנטים הרב (#4). הסביבה הפיננסית החיובית (#3), תרמה להפיכת ישראל לחממה טכנולוגית. האתגרים בשימור ושיפור התחרותיות של ישראל קשורים בצורך בהמשך שיפור המוסדות (#34) ושיפור החינוך. אם לא יטופל, חינוך לקוי, במיוחד במתמטיקה ומדע (#89) עשויים לפגוע באסטרטגיה מבוססת החדשנות בטווח הרוך. כמו בשנים קודמות, המצב הבטחוני מוסיף להיות שביר ומטיל עלויות גבוהות על עסקים (#65). מקום לשיפור קיים גם בתחום המקרוכלכלה, בו משמעת תקציבית וצמצום החוב הלאומי יעזרו למדינה להשיג יציבות ולעזור לכלכלה לצמוח.

מאמרים קשורים: דירוג ערך 100 מותגי המדינה המובילים | דירוג המדינות התחרותיות ביותר | דירוג הערים התחרותיות ביותר | המדינות הטובות ביותר לעסקים | המדינות העשירות בעולם


אולימפיאדת ריו 2016 – הספירה לאחור החלה: ההכנות והמיתוג

עם טקס הנעילה של אולימפיאדת לונדון 2012, הפוקוס עובר כעת לריו דה ז'ניירו שתארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2016 (ואת המונדיאל בשנת 2014).

המשחקים, מטבעם, מביאים לעיר המארחת פיתוח משמעותי, וציפייה לרווח כלכלי המבוסס בעיקר על תיאוריות של השקעות הקשורות לשיווק העיר המארחת. תאוריות אלה עזרו לממשלות להצדיק השקעות עצומות של כספי ציבור כדי לפתח אזורים ולשדרג תשתיות בערים, שאחרת היו נמתחים על זמן רב מאד, אם היו מושקעים כלל. המסורת היא כי חלק מפתח בתהליך הארוך והמורכב של בחירת העיר המארחת, הוא שימת הלב המיוחדת לאופן בו העיר תנצל את אירוח המשחקים לפיתוח ושדרוג כדי לקדם זכויות אדם וידע. החוסר במרכיב זה בהצעה יכול להיות הגורם לאי בחירתה.

לאחר 3 כישלונות לזכות באירוח האולימפיאדה, ריו דה ז'ניירו השקיעה בהתחייבויות שאפתניות בתחומי החברה והפיתוח כדי לזכות באירוח משחקי 2016. העיר לבדה צפויה להשקיע 13 מיליארד דולר בכל דבר מייפוי העיר ועד שיפור תשתיות. התכנית כוללת חיזוק התחבורה הציבורית, יותר כבישים, מנהרות ושבילי אופניים, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. שיפור תשתיות ואיכות המים, סניטריה, חשמל, גז וטלקום. 5 מיליון מ"ר של משרדים ומסחר, והתחדשות עירונית באזורים כמו פוארטו מרבילה (הנמל הישן) עם פארק אולימפי עירוני וארכיטקטורה אייקונית כמו מוזיאון המחר של סנטייגו קלטרבה.

ריו גם השקיעה רבות בשיפור הביטחון בעיר, כולל סוג של משמר אזרחי, פשיטות על ברוני סמים מקומיים, ועל אזורים בשכונות עוני (פבלות) שהיו בשליטת כנופיות, ולאחר מכן נוכחות מאסיבית של משטרה "חברתית". עם זאת, טענות עדיין נשמעות כי חסר בתכנון האלמנט של שיפור זכויות האדם, לדוגמה, תכניות התחבורה אינן בהכרח משפרות את הגישה לאזורים הזקוקים לה, אלא מתמקדות בהנעת קהל האולימפיאדה מאתר לאתר. טענות נוספות שעולות הן בנוגע לרמת השקיפות בתכנון המשחקים, אבל כל זה כבר אינו פתוח לדיון. התומכים, לעומת זאת, אומרים כי זו הזדמנות לריו לצבור יוקרה כמרכז עסקים, שאבדה לה כשמדינה העבירה את הבירה אל העיר החדשה שנבתנה מהיסוד בשנת 1960- ברזיליה.

למרות שתכניות נרחבות נעשו לקראת האולימפיאדה, ההתקדמות בשטח עדיין מינימלית. למרות הדחיפות לסיים את הפרויקטים, חלקם טרם החלו. בברזיל ובעולם עולות תהיות האם תהיה ריו מוכנה בעוד 4 שנים לארח את האלפים הצפויים להגיע לעיר. מהצד החיובי, יש עדיין זמן לשינויים שיאפשרו לתכניות להביא לעיר הטבות שמעבר לתיירים ופרויקטים של נדל"ן.

מיתוג אולימפיאדת ריו 2016 – את הלוגו לאולימפיאדת ריו 2016 עיצבה חברת tatil הברזילאית (שגברה על 138 מתמודדים אחרים), שנאלצה להתמודד עם אתגר לא פשוט, לאחר מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012. בפוסט קודם סיפרתי על האסטרטגיה המורכבת והמתוחכמת שהובילה את מיתוג לונדון 2012, ששמה בצד את העיר ואתרי התיירות שלה, והתרכזה בצד החברתי של המשחקים, תוך הבנה כבר בשלבים המוקדמים (2006), כי רשתות חברתיות צפויות להיות  המדיה המרכזית, כפי שאכן קרה.

במיתוג אולימפיאדת ריו 2016 האתגר הוא כפול ומכופל. המארגנים לא רק צריכים להתמודד עם הזיכרון המאד מוצלח של אולימפיאדת לונדון 2012, הם צריכים לעשות משהו שבלונדון לא היה צורך לעשות: לבנות דימוי חדש בעולם לעיר ולמדינה המארחת. ברזיל כבר אינה המדינה של הסמבה והכדורגל, כפי העולם הכיר עד לא מזמן. זו אחת הכלכלות הגדולות בעולם, אחת המדינות המשפיעות בעולם, ואירוח האולימפיאדה והמונדיאל הם ההזדמנות לשנות בעולם את התפיסה לגבי ברזיל.

במיתוג ריו 2016, לא ניכרת אסטרטגיה ברמה דומה לזו של לונדון, והלוגו חוזר אל המסרים הישנים והשחוקים של אולימפיאדות קודמות. המארגנים מצהירים לגבי הלוגו כי הוא מסמל:

"תשוקה המאחדת את כל הברזילאים בארגון אולימפיאדת ריו 2016 ומשחקי הנכים. שינוי בגאווה של יצירת מציאות חדשה להתקדמות. תשוקה דרך ספורט, המשתקפת במניע וברצון להשיגים. התשוקה של רוח הקריוקה (תושבי ריו א.צ.) שמתפשטת לחיבוק חם וידידותי, באוסף של מחוות שמביאות את החגיגה הנמשכת שלנו לטבע. תשוקה ושינוי לעיר ולמדינה כולה, המוזנת על ידי ההתחדשות של הרוח האולימפית, מקרינה את ברזיל וריו לעולם כולו. תשוקה ושינוי של הכוכב שלנו ואנשיו, על ידי קידום תרבות יותר עצמאית, מודעת ומקיימת, כהשראה להווה וכמורשת לעתיד".

החידוש היחיד שניתן למצוא בלוגו של ריו 2016 הוא המעבר אל לוגו תלת מימדי, אותו מתכוונים המארגנים לשלב במקומות שונים בעיר כפסלים, אנימציות והקרנות לייזר. כמו כן עוצב עבור המותג גופן ייחודי (פונט) שאמור לבטא את הערכים של המותג שפורטו קודם. "כל אות מבטאת את המאפיינים של ריו 2016, האנשים והעיר. האותיות כתובות בקו אחד נמשך, עם תנועה מהירה וזורמת, המביעה את התנועה של האתלטים בפעולה. המגוון של העיקולים באותיות השונות משדרים חוסר רישמיות מיוחדת, שהושפעה משמחת החיים של העם הברזילאי."

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: האסטרטגיה שמאחורי מיתוג לונדון 2012 | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג כיום? | המירוץ העולמי לאירוח אולימפיאדת 2020- 3 ערים נותרו | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | הקרנבל בברזיל- אירוע יחיד שמיתג מדינה שלמה