דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל

יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בערים המהוות את מרכזי התרבות, הכלכלה והבילוי שלנו, ומשמשות כקטרי הצמיחה של המשק, מוקדי התיירות ויצרניות התעסוקה. התחרות המתגברת בין הערים בישראל, והתחרות הגלובלית העזה בין ערים על משיכת תושבים, תיירים, משקיעים ועסקים הולידה בשנים האחרונות מדדים שונים לדירוג ערים בתחומים שונים והשוואה בינהן.

גם בישראל מתעצמת התחרות בין הערים, והיא מתחוללת בשני מישורים מקבילים: פנים ארצית ובין לאומית. ערי ישראל מתחרות בינהן על משיכת האוכלוסייה הטובה ביותר, המשקיעים והעסקים אבל גם מתחרות עם ערים מובילות אחרות בעולם על משיכת תיירות, השקעות ועל הדימוי הבינלאומי.

לראשונה בארץ, נערך דירוג כולל לערים הטובות בישראל על ידי איל צאום בשיתוף מגזין פורבס ישראל ועדי דקל קורן. המדד בוחן ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-50,000 תושבים, דרך 7 קריטריונים מרכזיים בחיים העירוניים, ומתבסס ומשכלל מחקרים שונים שנעשו בתחום. הקריטריון המרכזי ביותר שקיבל 20% ממשקל הדירוג הוא ציון ה"מרכזיות מול פריפריאליות" של העיר, כפי שחקרה אותו הלמ"ס. למבנה הגיאוגרפי, כמו גם הכלכלי של ישראל, יש מרכז מובהק וברור, והמחקר מיישם תיאוריות חדשניות שמודדות כל עיר ברמת הנגישות של תושביה לשירותים בעיר ובסביבתה, וביחס לגודל האוכלוסייה באיזור. קטגוריה זו משקפת נגישות וזמינות ברמה כמותית ותחבורתית לשירותים רחבים- תשתיות, שווקים, תרבות, חינוך תעסוקה ועוד.

שני קריטריונים בוחנים את העוצמה הכלכלית של העיר דרך העוצמה הכלכלית של תושביה: רמת ההכנסה שלהם, ורמת האבטלה בעיר. כל אחד משני הקריטריונים קיבלו משקל זהה של 10% מהמדד הכללי. מדד נוסף שנבחן הוא איזו עיר פועלת ומתקדמת לעתיד ירוק ומקיים יותר, שלו השפעה ישירה על איכות החיים והבריאות של התושבים. כאן נעשה שימוש במחקר של מרכז השל לקיימות, המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת ת"א וארגונים נוספים. מדד זה מדרג את פעילות הרשויות המקומיות ועיריות שאימצו את אירוע "שעת כדור הארץ", והתנהלות הרשויות במחקר נבחנה בתחומים שונים כגון מספר העצים ביחס לגודל האוכלוסייה, הפרדת פסולת, התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה, שקיפות ושיתוף ציבור, ככלה מקיימת, צדק סביבתי ועוד. משקל מדד זה בדירוג הכללי הוא 15%.

3 הקטגוריות הבאות: ביטחון אישי, חינוך ובריאות קיבלו משקל זהה של 15% במדד, כשרמת הביטחון נבחנה על פי נתוני הפשיעה של משטרת ישראל, החינוך נבחן על ידי שיכלול אחוזי הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים לתואר ראשון בקרב תושבי העיר (גילאי 21-29), ואילו הבריאות נבחנה על פי נתוני תוחלת החיים בערים (הלמ"ס).

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

1/ תל אביב יפו 

תל אביבבסקר עמדות הציבור שנערך לאחרונה לגבי "איפה הכי טוב לגור?" הגיעה תל אביב למקום הראשון בישראל, והציבור יודע למה. תל אביב אינה רק העיר המרכזית בישראל, מרכז הכלכלה, העסקים והתרבות של ישראל היא גם העיר שהשיגה את הציון הגבוה ביותר בפעילות למען הסביבה, בין השאר בזכות השירות להשכרת אופניים שמציע דרך תחבורה ידידותית לסביבה, זולה ויעילה, הקמת גינות קהילתיות אקולוגיות, פיתוח פארק מדרון יפו ופארק החורשות, ועוד.

ברמת התעסוקה מגיעה תל אביב רק למקום השמיני, אולם אלו שעובדים משתכרים בה יותר מבערים אחרות ובקטגורית ההכנסה לנפש היא ממוקמת במקום השני. עם זאת, מבחינת השכלה תל אביב מדורגת רק במקום התשיעי, כשליוקר המחייה יש השפעה ישירה על מספר הסטודנטים בעיר, המתקשים לממן את הדיור היקר בה. מבחינת אחוז הזכאים לתעודות בגרות מדורגת תל אביב במקום החמישי. תוחלת החיים בתל אביב עומדת על 80.1 שנים, ואילו בקטגוריית הביטחון האישי מדורגת תל אביב אחרונה, עם נתוני הפשיעה הגבוהים מבין הערים שנבדקו.

המתחמים החדשים הצפויים להתפתח בתל אביב ופרויקטי פינוי בינוי, תכנית המתאר, הרכבת הקלה, בניין העירייה החדש, שיפוץ הטיילת, פיתוח התרבות והאמנות, תחבורה ירוקה ואפילו עתידנית, יחד עם פעילות נרחבת במרחב בדיגיטלי ממצבים את העיר כמובילה בישראל, וכעיר הייטק מובילה ברמה העולמית.

2/ הרצליה 

הרצליה

לוגו הרצליההרצליה אינה מדורגת ראשונה באף אחת מהקטגוריות שנבחנו, אולם ציונים גבוהים בכל המדדים מביאים אותה לדירוג הגבוה. בכל הקטגוריות, למעט הביטחון האישי, מדורגת הרצליה בין הערים המצטיינות. מבחינת זכאות לתעודות בגרות היא מדורגת 2, באחוז הסטודנטים 4, שיעור התעסוקה 2, גובה הכנסה 3, ותוחלת חיים 3.

הרצליה מאז ומעולם נחשבה כעיר איכותית, בעיקר בזכות אזורי היוקרה של הרצליה פיתוח החביבה על עשירי ישראל ושגרירים, ואזור התעשייה שמשך חברות הייטק ותקשורת רבות. אולם העיר עצמה עברה שידרוג משמעותי בשנים האחרונות שכלל הקמת מרכז אקדמי, מוזיאון עירוני תוסס עם ביאנלה לאמנות, פארק גדול הכולל אגם, אמפיתאטרון, שבילי אופניים, ושימור שלולית החורף האקולוגית של העיר. הרצליה גם עברה תהליך מיתוג עירוני, פיתחה את המרינה וקו החוף, ולאחרונה אימצה תקן בנייה ירוקה מחייב בעיר.

3/ גבעתיים

גבעתיים היא אחת הערים הקטנות בדירוג, עם 55,000 תושבים. קוטנה של העיר מהווה יתרון בדירוגים מסוג זה, מכיוון ואוכלוסייתה הומוגנית יותר מבערים גדולות. גבעתיים מדורגת ראשונה בשתי קטגוריות בדירוג, וזוכה לציונים גבוהים גם בשאר הקטגוריות. בחינוך גבעתיים מדורגת ראשונה, עם יותר מ-73% זכאות לבגרות, ואילו באחוז הסטודנטים היא מדורגת שישית. גבעתיים היא גם המדורגת ראשונה ברמת ההכנסה של תושביה, בעיקר בזכות  העובדה שבעיר הקטנה והאחידה אין שכונות מצוקה כמו בערים גדולות, המושכות את הדירוג מטה. גבעתיים ממוקמת בלב גוש דן וזוכה בשל כך לציון המקסימלי בקטגוריית המרכזיות/פריפריליות, אולם בניגוד לתל אביב היא לא סובלת מדירוגים נמוכים בביטחון האישי ובתוחלת חיים, בהם דורגה במקומות 8 ו-7 בהתאמה.

4/ רעננה

רעננה מדורגת ראשונה ב-3 קטגוריות: תוחלת חיים (85.5), חינוך – זו העיר עם אחוז הסטודנטים הגבוהה ביותר וכן אחוז הזכאים לתעודת בגרות. גם בתחום התעסוקה רעענה מובילה עם שיעור תעסוקה של 97.9%. בקטגוריית הביטחון האישי לעומת זאת מקבלת העיר ציון נמוך, ובקטגוריית הקיימות היא מדורגת שישית, למרות הדימוי הירוק של העיר. עם זאת פארק רעננה הוא מוקד משיכה אזורי ומרכז בילוי, איזור התעשייה של העיר מאכלס כמה מחברות הייטק והטכנולוגיה הגדולות בישראל, כולל אמדוקס, hp וסטארטאפים רבים, והקניון הסמוך הוא מוקד קניות ובילוי לעובדים במתחם ולאזור כולו.

רעננה הצליחה להתבסס כעיר מובילה בשרון בעיקר בזכות אסטרטגיה מעניינת של משיכת אוכלוסיית עולים ממדינות אנגלוסקסיות ובשנים האחרונות גם מצרפת. עם זאת העיר סובלת, למרות המרחק הקצר מתל אביב, מבעיות תחבורה ונגישות למרכז בשעות העומס.

5/ כפר סבא

עיר השרון השלישית בדירוג מצטיינת בעיקר בקטגוריית הקיימות, ומדורגת שנייה אחרי תל אביב. לאחרונה אף זכתה העיר במקום הראשון בתחרות "העיר הירוקה" של קלינטק. צפון מערב העיר שעובר תהליך פיתוח מואץ, מוגדר כשכונה ירוקה ומאופיין בבנייה ירוקה ושטחים פתוחים רבים. מבחינת תעסוקה העיר דומה מאד לשכנתה רעננה, אולם ברמת ההכנסה היא נופלת ממנה. גם בתחום החינוך ניכר פער משמעותי בין כפר סבא לרעננה, ותלמידי העיר מדורגים רק במקום השביעי באחוזי הזכאות לתעודת בגרות, אולם אחוז הסטודנטים בעיר גבוה, והיא מדורגת בתחום זה במקום השלישי.

בקטגוריית תוחלת החיים כפר סבא מדורגת חמישית, עם ממוצע של 82.5 שנים (3 שנים פחות מהשכנה רעננה). בדומה לרעננה גם כפר סבא סובלת מבעיות נגישות למרכז, וגם היא השכילה לפתח איזור תעשייה המושכת חברות בינלאומיות וישראליות מובילות. המשך צמיחת אזור הייטק "עתיר ידע" ואזור תעשייה מזרחי עתידי יוכלו להבטיח לעיר המשך התפתחות ומשיכת עסקים ותושבים איכותיים.

6/ פתח תקווה

פתח תיקווה

פתח תקווה הפכה בשנים האחרונות להיות אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל, בזכות עתודות קרקע, רמת מחירים סבירה, ונגישות תחבורתית שהשתפרה, ותמשיך להשתפר עם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. העיר נהנית מדירוג גבוה בקטגוריית המרכזית/פריפריאליות, והיא כיום העיר ה-6 בגודלה בישראל.

לוגו פתח תיקווה

לוגו פתח תיקווה

גם פתח תקווה עברה תהליך מיתוג עירוני, אף שזה לא זכה לחשיפה ומודעות רבה, העיר מנסה להתנער מהדימוי האפור והמשעמם. פתח תקווה אינה מצטיינת באף אחת מהקטגוריות, אולם סיכום הנתונים מוביל אותה למקום מכובד ביותר.

בדומה לערים אחרות פיתחה פתח תקווה את אזור התעשייה קריית אריה המאכלס חברות הייטק וטכנולוגיה רבות, כולל מטה חברת יבמ, ונהנה מנגישות ישירה לכביש 4. מיקום העיר בצד המזרחי של גוש דן, ובין שני הצירים המרכזיים כביש 4 וכביש 6, מעניקים לה נגישות טובה, אולם העיר חסרה עדיין אופי וזהות מגובשים ונתפסת בעיקר כ"עיר שינה".

ראשון לציון 1307/ ראשון לציון

אם יש עיר העשויה לאיים על ההגמוניה של תל אביב במשהו, זו ראשל"צ. העיר הרביעית בגודלה בישראל, עם שטח שיפוט גדול מזה של תל אביב, שטחי פיתוח נרחבים ואוכלוסייה צומחת, ראשל"צ כבר מספקת לתושבי כמעט הכל. היא ממוקמת במרכז, אך אינה סובלת מהצפיפות של תל אביב, מקושרת לנתיבי איילון, כביש 4 וכביש 431 וקו הרכבת מקשר אותה לצפון ולדרום.

בחינוך העיר מציגה נתונים טובים ומדורגת במקום דומה לזה של גבעתיים באחוז הסטודנטים. בתעסוקה היא דומה לתל אביב, ובהכנסה אף גבוה יותר. בקטגוריית הסביבה הציון של ראשל"צ אינו גבוה, אולם הפארקים החדשים שבפיתוח במקום מחנה צריפין, והפארק החדש באזור הסופרלנד וכן פינוי מחנה צה"ל שיאפשר את הרחבת חוף הים, יעניקו לעיר שטחים ירוקים חדשים רבים, ויהוו מוקד משיכה לבילוי, פנאי וקניות מכל הארץ, מעבר ל"עיר הקניונים" סינמה סיטי, יס פלאנט ומתחם איקאה.

העיר שחגגה השנה 130 שנים להיווסדה עושה מאמצים ניכרים גם לפיתוח התרבות בעיר, ואזור התעשייה הישן עובר הסבה למתחם תרבות. בסקר לגבי מיקום המגורים המועדף על הישראלים דורגה ראשל"צ רביעית, מה שמעיד על ההערכה שיש לישראלים לעיר. עם זאת, ראוי ציין כי מבנה העיר הוא בעייתי מאד, חסר מרכז ברור, וההתניידות בה מחייבת רכב והעיר קרועה גיאוגרפית בין צירי התנועה המרכזיים של ישראל.

8/ רמת גן

רמת גן

עיריית רמת גן לא השתתפה ביוזמת "יום כדור הארץ" ולכן לא דורגה בקטגוריית הסביבה/קיימות, מה שמעיד על עשייה דלה בתחום. רמת גן נהנית ממיקום מרכזי ביותר, וסובלת ממחלות העירוניות שאיפיינו את הערים בעבר, ושתל אביב הצליחה להחלץ מהן על ידי פעילות סביבתית ענפה. כדי שלא לפלוט את רמת גן מהדירוג כליל, ניתן לה בקטגוריית הסביבה ציון זהה לזה של גבעתיים שכנתה, שהוא גם הנמוך ביותר מבין הערים שנבחנו בתחום זה.

רמת גן זוכה לציונים טובים בתחום החינוך, תעסוקה והכנסה ממוצעת של התושבים. מבחינת תוחלת חיים היא דומה להרצליה, שהגיעה למקום השני. העיר נהנית מכנסות גבוהות מבנייני המשרדים באזור הבורסה, נגישות מצוינת לנתיבי איילון ורכבת ישראל, והקו האדום של הרכבת הקלה המתוכנן יחבר אותה במהירות לפתח תקווה ממזרח ותל אביב ממערב.

9/ חולון

חולון מציגה מיקומים נאים ברוב הדירוגים, המשקפים את ההתפתחות המרשימה של העיר בעשורים האחרונים. במדד המרכזיות/פריפריליות היא נהנית מציון גבוה ונגישות טובה לצירי התחבורה נתיבי איילון, כביש 4, ורכבת ישראל. בזכאות לבגרות היא מדורגת 10, אולם באחוז הסטודנטים היא מדורגת 18. בתעסוקה העיר מדורגת 7, ברמת הכנסה 10, ובביטחון אישי 9.

לוגו חולוןעיר הילדים שבחרה אסטרטגיה עירונית ודבקה בה לאורך שני עשורים, הקימה מוזיאון ילדים וגני סיפור, אבל גם את מתחם המידטק, המכון הטכנולוגי HIT, ולאחרונה נפתח בעיר גם מוזיאון העיצוב המתוקשר, שמהווה לא רק אייקון אדריכלי מרשים, אלא מוקד משיכה ועוגן עשייה בתחום העיצוב. השנה פרסמה חולון שפת מותג חדשה, העיר מרעננת את חזון העיר בשיתוף התושבים, ומקדמת את פיתוח מתחם כיכר העיר.

בתחום הסביבה העיר אינה עושה די והיא מדורגת במקום ה-12, ולמרות ששטח העיר קטן יחסית היא אינה ידידותית להולכי רגל או רוכבי אופניים.

מיתוג אזור התעשייה בת ים10/ בת ים

העיר הקטנה ביותר מבחינת שטח, בין הערים בעשירייה הראשונה (8,167 דונם) והצפופה ביותר ביחס למספר התושבים, צמודה לתל אביב וחולון, אבל מציגה נתונים טובים פחות, למרות מרכזיות רבה ונגישות גבוהה, שאף צפויה להשתפר עם סיום העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה.

בחינוך מדורגת בת ים במקום ה-19 באחוז הזכאים לתעודת בגרות, ובמקום ה-21 במספר הסטודנטים לתואר ראשון. בקטגוריות התעסוקה וההכנסה היא מדורגת במקומות 13 ו-15 בהתאמה. בקטגוריית תוחלת החיים העיר מדורגת 19, בדומה לתל אבי, ובביטחון אישי 10, כמו רמת גן. על החולשה בתחומי החינוך והתעסוקה, המשקפים אוכלוסייה חלשה ביחס לשכנתה חולון, העיר מפצה בתחום הסביבה, בו היא מדורגת עם ירושלים במקום 4/5.

לבת ים אין לאן לצמוח אלא לגובה, והיא אינה נהנית מעתודות קרקע כמו ראשל"צ לדוגמה. העיר עושה מאמצים כבירים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, והפיכת אזור התעשייה הישן למרכז תעסוקה משמעותי במטרופולין תל אביב, כולל מעבר בתי המשפט מתל אביב למתחם, ומרכז לצעירים ואמנים. העיר גם מקדמת את שיפוץ הטיילת וחוף הים, וקו הרקיע שלה כבר מתחיל להזכיר את הונג קונג. העיר גם פועלת בחזית התרבות וקיימה את הביאנלה לאדריכלות בעיר בהצלחה רבה, מוזיאון בת ים ומעודדת יוצרים ואמנים לעבור אל אזור התעשייה המשתקם.

לוגו מודיעין11/ מודיעין

העיר היא הראשונה בדירוג שאינה ממוקמת בגוש דן או בשרון, ומדורגת רק בציון אחד אחרי בת ים. העיר מציגה ציונים טובים ברוב הקטגוריות, אולם ציון נמוך בקטגוריית המרכזיות/פריפריאליות ובתחום הסביבה ממקמים אותה מחוץ לעשירייה הראשונה. מודיעין היא "עיר שינה" מובהקת, ואף כי היא נהנית מאוכלוסייה איכותית, היא נאלצת לעבוד בערים אחרות, וגם בתחומי התרבות והבילוי העיר מציגה חולשה. מודיעין עברה תהליך מיתוג עירוני בעייתי המשקף חזון לא ברור לעיר.

12/ ירושלים

בסקר לגבי עיר המגורים המועדפת זכתה ירושלים למקום השני אחרי תל אביב, ובפער ניכר מכל שאר ערי ישראל. לעיר הגדולה ובירת ישראל יש מקום חם בלב האזרחים כנראה, אולם במבחן המציאות היא מציגה נתונים מאכזבים. בקטגוריית הסביבה היא מדורגת חמישית, בזכות פיתוח הרכבת הקלה ושפע השטחים הירוקים והפתוחים בעיר, וגם במדד הביטחון האישי היא משיגה ציון גבוה. בשאר הקטגוריות ירושלים מתאפיינת בציונים נמוכים, בעיקר בתחום החינוך. ירושלים סובלת מאוכלוסייה ענייה ולא משכילה, וחוסר במקומות עבודה איכותיים. התכנית לפיתוח מרכז העסקים בכניסה לעיר, התכניות לפיתוח מרכז העיר, פיתוח מרכזי הספורט, המאמצים בתחום התיירות, כולל מיתוג התיירות לירושלים עשויים לשפר את מצבה, אולם ברור כי כל עוד המצב הפוליטי ימשיך להיות בלתי פתור, ועתיד העיר וגבולותיה נמצאים בויכוח, ירושלים תמשיך לסבול.

13/ רחובות

הציונים של רחובות בכל המדדים היו מעל לממוצע, מה שמציב אותה במקום גבוה יחסית בין ערי ישראל. בתחום הסביבה היא מדורגת במקום ה-13 הנמוך, אך מבחינת מרכזיות/פריפריאליות היא מקבלת ציון זהה לזה של רעננה והרצליה.

14/ נתניה

מציגה נתונים טובים ברוב המדדים, כולל דירוג 8 בתחום הסביבה. במדד הביטחון האישי היא מדורגת במקום 23 מתוך 26 ערים, מה שמאשר את הדימוי המפוקפק שלה בציבור. עם זאת, נתניה היא עיר בתנופה משמעותית, ולאחר שנים של התרחבות אזור התעשייה שמשך חברות מובילות כמו סלקום, וענק קמעונאות כמו איקאה, העיר מתרכזת שחידוש המרכז ההיסטורי שנזנח, כולל בניין עירייה חדש, ספרייה עירונית ועוד. לאחר ההצלחה של שכונת רמת פולג, מתחיל בעיר פרויקט פינוי המזבלה לטובת הקמת שכונה חדשה, והשנה גם נחנך איצטדיון נתניה.

15/ אשדוד

העיר החמישית בגודלה בישראל, והיא העיר הדרומית ביותר במדד, ומציגה ציונים יפים בתחום הביטחון האישי ותחום הסביבה. באשדוד פועלים לפיתוח רובע חדש, "הרובע המיוחד"  שיכלול קמפוס אוניברסיטאי, בית חולים, מבני ציבור, שכונת מגורים, פארקים ושטחים פתוחים. גם מרכז העיר ורצועת החוף עוברים תנופת פיתוח ניכרת, ועיר השקיעה רבות בתחום התרבות, אולם העיר עדיין חסרה

מודעות פרסומת

מדד הערים בישראל – מי הכי ירוקה?

לאחרונה קיימת פעילות הולכת וגדלה של רשויות מקומיות לקידום עשייה סביבתית בעיר ולהעלאת המודעות בקרב התושבים לשיפור איכות החיים המקומית. יותר ויותר ערים מכריזות על עצמן כ"ערים ירוקות", ומקדמות יוזמות סביבתיות שונות: פרויקט גינות קהילתיות בירושלים, שיקום מדרון יפו בתל אביב, בנייה ירוקה בכפר סבא, התייעלות אנרגטית באשדוד, חינוך סביבתי בדימונה ועוד. לאחרונה החלו גם פרויקטים נרחבים של הפרדת פסולת ומיחזור ברשויות רבות.

"המרכז לקיימות מקומית" של "מרכז השל" וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, פיתחו מדד הבוחן את העשייה של העיריות לפי "עשרה העקרונות לעיר מקיימת", שאומצו על-ידי מרכז השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ועל-ידי מרבית הערים עצמן. המדד בוחן את העשייה בפועל של כל אחת מהערים בתחומים הבאים: חסכון במשאבי מים וחשמל, שימור השטחים הפתוחים, קידום סביבת מחייה בריאה בעיר, חינוך סביבתי ועוד. המדד יתפרסם אחת לשנה ויבחן את התקדמותן של הרשויות המקומיות בקידום תכניות סביבתיות בתחומן.

נתוני המדד מצביעים על כך שיותר ויותר רשויות מקומיות לוקחות תפקיד פעיל בהגנה על הסביבה ובחסכון במשאבים, במטרה לשפר את איכות החיים של תושביהן. העובדה שקרוב ל-50 ערים הגישו תכניות להפרדת פסולת במקור, ועשרות הצטרפו לתכנית "תג הסביבה" להפחתת שימוש באנרגיה ומים, מצביעה על המחויבות הגבוהה לנושא בקרב ראשי הערים. השנה, כפיילוט, המדד נבחן על כ-20 הערים שהשתתפו ב"שעת כדור הארץ" ושהתחייבו באופן רשמי לקידום מדיניות סביבתית, ובעתיד הוא יכלול רשויות נוספות. המגמות המרכזיות העולות מן המדד:

  • השלטון המקומי הופך לשחקן משמעותי, יש עשייה רחבה בתחומי איכות הסביבה ברשויות בכל רחבי הארץ.
  • כאשר נושא הקיימות נמצא על סדר יומם של מקבלי החלטות מרכזיים, הוא הופך למרכזי ומקבל משאבים ותשומות.
  • כשרשות מקומית מאמצת ומיישמת קיימות, ניתן לראות עשייה רוחבית, בשילוב מספר רב של אגפים ומחלקות.
  • ברוב העיריות נעדרת ראייה כוללת. בשלב זה רוב הרשויות עדיין אינן פועלות מתוך אסטרטגיה כוללת ואינטגרטיבית.
  • העדר משמעותי בתקנות פנים עירוניות, למשל בתחום הרכש, הנסיעות. הרשויות עדיין לא הפנימו את עקרונות הקיימות בתוך המינהל העירוני והציבורי בישוב.
  • למרות שניתן לזהות מספר התחלות במדיניות של חלוקת משאבים, בהיבטים כמו תשתיות ודיור בהישג יד, הנושאים הללו עדיין בשלבים התחלתיים ואינם בסדר היום של מרבית הרשויות.
  • למעט עיריית אילת ודימונה, אף עירייה אינה מקדמת מדיניות ברורה לעידוד כלכלה מקומית מקיימת ותעשייה ירוקה.
  •  וועדות איכות סביבה הופכות לכתובת קבועה ברשות המקומית
  • מנגנוני שיתוף הציבור עדיין מצומצמים ואקראיים
  • קיים מחסור בנתונים לגבי שטחים פתוחים עירוניים, בעיקר בכל הנוגע לפריסתם ואיכותם.

למרות שהמדד נמנע מלהעניק ציונים מספריים סופיים, אם בשל מורכבות החישוב של משקל כל מאפיין על הסביבה העירונית ואם בשל הניסיון להימנע מלדרג את הערים, תרגמתי את הטבלה המסכמת (בה הציונים מוצגים בסמלים של פרצופים שמחים יותר ופחות) לטבלת מספרים כדי להקל על קריאת הנתונים. ציון 4 משמעו ע"פ הדו"ח- דוגמה מצוינת, 3- מתקדמים בצורה טובה, 2- רצוי להשקיע יותר מאמץ, 1- נדרשת מחויבות והקצאת משאבים, 0- הנושא לא על בדר היום של הרשות. הציון המקסימלי האפשרי הוא 40 (וכאמור, אין בציונים התייחסות למשקלם בהשפעה על הסביבה והתושבים). לדו"ח המלא. דירוג הערים:

1. תל אביב. 30 נק'

2. כפר סבא. 26 נק'

3. רעננה, ירושלים, בת ים, הרצליה. 22 נק'

4. נס ציונה, נתניה ופתח תקווה. 20 נק'

5. אשדוד, יבנה. 19 נק'

6. ירוחם, חיפה, חולון, ערד. 17 נק'

7. מודיעין, ראשל"צ, דימונה. 16 נק'

8. רחובות, אילת,, יקנעם. 14 נק'

9. גבעתיים. 11 נק'

מבחינת הדוח עולה כי התחומים בהם הרשויות זכו לניקוד הגבוה ביותר הם: טיפוח ושמירה על שטחים פתוחים – חיפה רעננה ותל אביב קיבלו את הציון המירבי. שימור וטיפוח מקורות המים – יבנה, חולון, הרצליה, בת ים, כפר סבא, נתניה ופתח תקווה קיבלו את הציונים המירביים. צמצום נפח הפסולת – כפר סבא ומודיעין קיבלו ציונים מרביים.

בתחום החינוך הסביבתי כל הערים קיבלו ציון 2 או 3, למעט אילת ורחובות שקיבלו ציון 1. בתחום שימור האנרגיה דורגו כל העיריות בציון 2 או 3, למעט ירוחם, רחובות, ערד בת ים ובעתיים שקיבלו ציון 1. בולט במיוחד לרעה תחום הניהול הסביבתי של העיריה בו 15 עיריות דורגו בציון 1, 6 עיריות בציון 2, ועיריית ירוחם בציון 0.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- פתאום אנחנו מדינה ירוקה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה | איך האופנים משנים את הערים | ת"א – שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | ראשי הערים הטובים בארץ


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |