הגודל לא קובע: השינוי העובר על הערים הגלובליות ודירוג הערים המשפיעות בעולם.

לונדון - העיר המשפיעה בעולם

לונדון – העיר המשפיעה בעולם

למרות שבריטניה היא "מעצמה מדרגה שניה" הנמצאת בדעיכה כבר כמאה שנה, לונדון ממשיכה להיות העיר המשפיעה ביותר בעולם, על פי דירוג הערים המשפיעות ביותר. המאמר הקודם הציג את מדד הערים הטובות ביותר מבחינת איכות חיים, אלה שאם תרצו סביבה נעימה, שפע של פארקים ומעט פקקי תנועה, ודאי תשקלו לחיות בהן, ואילו מדד זה מיועד לשאפתנים, התחרותיים ואלה שרוצים להשפיע, ולא משנה באיזה תחום – מעסקים ובנקאות, ועד מדיה, פרסום, אופנה או טכנולוגיה – רשימת ערים זו מדרגת את הערים המשפיעות ביותר בעולם – "הערים החיוניות".

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ניו יורק עקפה את לונדון ותל אביב זינקה בדירוג המרכזים הפיננסים העולמיים

דירוג המרכזים הפיננסיים העולמיים

מדד המרכזים הפיננסיים העולמיים בוחן את המערכת הפיננסית העולמית ככלי לבחינת התחרותיות של הערים המובילות בעולם. הרשימה, הנערכת אחת לשנתיים, מופקת על ידי Z/Yen Group, ולראשונה מאז החל להתפרסם המדד, ניו יורק עוקפת את לונדון כמרכז הפיננסי המוביל בעולם, אף כי ההובלה של ניו יורק על לונדון הינה מזערית.

המדד מייחס את הירידה של לונדון לצירוף של "חוסר ודאות באשר לחברות של בריטניה באיחוד האירופי, חוסר ודאות באשר לעצמאות של סקוטלנד, רגולציה ושמרנות", כמו כן מציין המדד חוסר ודאות לגבי מיסוי וכן סביבה מגבילה ופחות מעודדת עובדים זרים ומבקרים. הירידה של לונדון במדד משקפת בעיות רחבות יותר ברחבי אירופה, כשחלקים מאירופה חוו התאוששות איטית יותר מאשר ארה"ב מהמשבר הכלכלי.

לקרוא את ההמשך »


רוצים שינוי? יכולים להתמודד איתו…? אלה המדינות הערוכות ביותר לשינויים, והערים שיפגעו משינויי האקלים

המדינות הערוכות ביותר לשינויים

המדינות הערוכות ביותר לשינויים

שינויים עולמיים מתרחשים בקצב הולך וגובר. הפוליטיקה, הכלכלה, החברה וגם האקלים משתנים במהירות והיכולת להתמודד עם השינויים הופכת למרכיב בעל חשיבות עליונה בעוצמת ושרידות מדינות וערים.

מדד KPMG’s Change Readiness Index בשיתוף אוקספורד אקונומיקס, בוחן זו השנה השנייה 90 מדינות בניסיון למדוד את יכולתן לנהל ולהגיב לזעזועים בטווח קצר, כמו רעידות אדמה או טרור, ולשינויים ארוכי טווח, כמו שינויי אקלים או שינויים טכנולוגיים, וכן מה יכולתן של המדינות לנצל הזדמנויות הנוצרות בעקבות שינויים אלה. המפה מציגה בירוק את המדינות המדורגות גבוה במדד ובאדום את המדינות המדורגות נמוך ביותר.

מדדים שונים שימשו לעריכת ההשוואה בין המדינות, כמו מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, ומדד העסקים של הבנק העולמי. מה שמייחד מדד זה הוא ההתבוננות המעמיקה בגורמים המעצבים את "המוכנות לשינוי", כמו סחר ומדיניות רגולציה, ביטחון חברתי, והשקעות במחקר ופיתוח – יותר מאשר רק באינדיקטורים פשוטים כמו תוצר לאומי גולמי. הרעיון הוא לספק מבט מדיד לעתיד שיכול להיות שימושי לארגוני סיוע ופיתוח כלכלי, חברות פרטיות המשקיעות במדינות זרות, ולמדינות עצמן, כשהן מעריכות את המדיניות שהן עצמן קובעות.

עושר המדינה הוא כמובן פקטור חשוב, ו-10 המדינות המובילות במדד הן כולן מדינות של "הכנסה גבוהה". אבל העושר אינו חזות הכל. צ'ילה, המדורגת 11, היא המדינה המדורגת גבוה ביותר ואינה מוגדרת כמדינת הכנסה גבוהה, והיא עוקפת במדד את ארה"ב (12), וכן את צרפת, ספרד ואיטליה. מדינות נוספות שמדורגות גבוה יותר מדירוג התמ"ג שלהן הן הפיליפינים, פנמה, קמבודיה וקניה.

על פי הדו"ח, אחד הפקטורים המשמעותיים והמשותפים למדינות שקיבלו דירוג גבוה הוא קיום "ארגונים חברתיים חזקים", רמה גבוהה של השקעות במחקר ופיתוח, שווקים פיננסיים מפותחים ויכולת הממשלה לחזות מגמות חשובות בתחומי הכלכלה, הסביבה והטכנולוגיה. אחד הממצאים המפתיעים היא כי השווקים המתעוררים, מדינות ה- BRICS, מדורגות נמוך יחסית במדד. ברזיל מדורגת 42, רוסיה 62, הודו 65, סין 28, ודרום אפריקה 46.

10 המדינות שמובילות את המדד הן: סינגפור 1, שבדיה 2, קטאר 3, ניו זילנד 4, גרמניה 5, ישראל 6, יפן 7, ערב הסעודית 8, אוסטרליה 9 ובריטניה 10.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מצב הערים בעולם, לכאורה, מעולם לא היה טוב יותר: יותר אנשים רוצים לחיות בהן מאי פעם, והמגמה הכללית היא של פיתוח מקיים יותר ומרוכז יותר בתושב. עם זאת, הערים מעולם גם לא היו בסיכון גבוה יותר. שינויי האקלים גורמים לכך שאסונות טבע כסופות, הצפות מהים ומנהרות יהיו שכיחים יותר, וערים צריכות להתמודד עם אתגרים חדשים.

לקרוא את ההמשך »


הזוכים בפרסי A' Design בפרויקטים עירוניים, ציבוריים ובמרחבים הציבוריים ברחבי העולם

מדי שנה מוענקים פרסי ה- A' Design למעצבים, חדשנים וחברות במספר גדול מאד של קטגוריות, וקטגוריות משנה – מעיצוב מוצר, ריהוט, אריזות, תאורה, צעצועים, מוצרים דיגיטליים, כלי רכב, מוצרים רפואיים ומוצרים לבית, ארכיטקטורה, עיצוב פנים, עיצוב גרפי, עיצוב חברתי, ועוד ועוד (רשימת הקטגוריות). להן כמה מהזוכים השנה בפרויקטים עירוניים, ציבוריים או שעוסקים במרחב הציבורי, מכל רחבי העולם:

ארכיטקטורה – מטה חברת אלדר, אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות

חברת האדריכלים MZ Architects התבקשה ליצור מבנה איקוני, והחליטה לייצר בניין פשוט שיביע רוגע, ויופי אידיאלי של אריכטקטורה קלאסית, ובו בזמן תהיה בעלת נוכחות חזקה, שתתחרה בארכיטקטורה בסביבה ותיצור תחושה של מקום וזהות לאזור. ההשראה הגיעה מהצדפה, שיש לה משמעות עמוקה עבור אבו דאבי, בעלת המסורת הימית, כמו גם הסימבוליות שבצורה העגולה. הארכיטקטים דימיינו שתי קירות זכוכית עגולות וקמורות המשקפות את פתיחת הצדפה.

מטה חברת אלדר, אבו דאבי

ארכיטקטורה – מגדל המשרדים Golden West Bay, דוחא, קטאר

גם בניין זה תוכנן על ידי MZ Architects, והקונספט מדגים תרחיש גאומטרי טהור המותאם באמצעות שפה פיזית נקייה. החיתוך האלכסוני יוצר דימוי מרשים, מודרני ותלת מימדי. שני החלקים המחליקים מאתגרים את כוח הכבידה ומאמצים זה את זה. גישת העיצוב החדשנית יוצרת מבנה המושך את העין הבולט מסביבתו. ביצירת צללית אלגנטית ומונומנטלית, הבניין מייצג את הכוח של פיסול סימטרי מונוליטי המייצג כוח.

מגדל המשרדים Golden West Bay

תאורה – מרכז הספורט לאוניברסיאדה, שנזן, סין

תאורה היא מידע. אור ובהירות מושכים תשומת לב ומובילים את הדרך. כתוצאה, אזורים מוארים זוכים לחשיבות ויזואלית ונתפשים כחשובים יותר מהחשוכים. עבור פרויקט של עיצוב תאורה, המשמעות היא כי רק האלמנטים הארכיטקטונים האלה צריכים להיות מודגשים, מה שהינו הכרחי על מנת להבין את המרחב. במידה ואין היררכיה ויזואלית, תפיסת המרחב החא חסרת מיקוד. דבר נוסף הוא תפיסת הבהירות. העין האנושית תופסת רמות בהירות כקונטקסט ולא כערכים מספריים, לכן אלמנטים חיצוניים צריכים להיות מותאמים לתנאי התאורה הטבעיים.

מרכז הספורט לאוניברסיאדה, שנזן, סין

עיצוב גרפי ופרסום – זהות המותג של התזמורת הפילהרמונית יוניברסל

עיצוב זהות המותג מבוססת על הסיסמה "A sound containing impression", ונועד ליצור בקרב הקהל ידידות כתועלת דרך הדימוי הכולל רושם מתוך מוסיקה, ושפה ויזואלית קלה ליישום. העיצוב מייצג בקלות את הקונספט של האירוע והקהל יכול להבינו במהירות.

התזמורת הפילהרמונית יוניברסל

עיצוב גרפי ופרסום – זהות המותג של אזור העיצוב M/I/M/, מאטרה, איטליה

עיצוב הלוגו הושפע מהצורה העתיקה של העיר העתיקה של מאטרה. M/I/M/ היא רשת מולטידציפלינרי בה פרויקטים וכישרון נפגשים, מאגר של רעיונות, הצעות ודרכים להתחדשות. הסמל הגרפי נלקח ישירות מהנוף. האתגר היה לעצב זהות שתהיה קשורה למורשת ההיסטורית של העיר העתיקה תוך שימוש בסגנון מינימליסטי עכשווי. הגאומטריה החזקה של הטיפוגרפיה היא הפתרון הטוב ביותר ליצירת קישור ויזואלי בין בעיר לעיצוב הגרפי.

אזור העיצוב MIM

ארכיטקטורה – איצטדיון הסלע איצטדיון הספורט, איחוד האמירויות הערביות

עוד פרויקט של MZ Architects, שהתבקשו לעצב אצטדיון כדורגל עבור 40,000 צופים, במדבר אל עין. כאשר הארכיטקטים ביקרו באתר ובחנו את הקרקע, את המדרון החד, הם נזכרו מיד באמפיתיאטרון היווני הקלאסי. כך בא הרעיון לעולם של חציבת האצטדיון בקרקע, בדומה לאופן בו היוונים עבדו עם נתוני הקרקע הקיימים. ההצעה לכניסה לאצטדיון יוצרת גישה מונומנטלית למרחב של האירוע, בדומה לכניסה למקדש אנהיטה באירן.

איצטדיון הסלע איצטדיון הספורט

ארכיטקטורה – בית האופרה בבוסאן, סין

ההשראה למבנה הגיעה לאדריכל Antonis Perpatidis מה-yin and yang. בניין האופרה עוצב לחבר את הים והיבשה. תזכורת של גלי הים אבל גם מורדות ההרים. זהו גבול בין שני אלמנטים. הבניין מתפקד כמרכז מופעים, והוא צדפה המגנה על כל המתקנים ביוצרים אופרה. השירותים ממוקמים מתחת ל"מטריה" עצומה, המאורגנים כדי לתפקד. הרעיון של הצדפה האחת הוא אקולוגי בכך שהוא מאפשר תפקוד כיחידה בת קיימא.

בית האופרה בבוסאן

ארכיטקטורה – מוזיאון האמנות של בואנוס איירס, ארגנטינה

את ההשראה למבנה קיבלה Paula Werneck מהסביבה התרבותית של פוארטו מדירו וכן מה – Puente de La Mujer של האדריכל סנטייגו קלטוורה. הפרויקט מחפש חוויות שונות וקישורים ויזואליים דרך הסיור במוזיאון. הוא בוחן את סביבתו ורק אמנות עכשווית מאפשרת זאת. זהו קונספט ייחודי היכול להתקיים רק במקום בעל חיים תרבותיים.

מוזיאון האמנות של בואנוס איירס

עיצוב תחבורה, רכב וניידות – קרונות המטרו במונטריאול, קנדה

תחושות הנוסע, התנהגות קוגניטיבית, מנהגים ורגשות היו אבני היסוד של העיצוב החיצוני והפנימי שאינו רק פוגש את הצרכים המהותיים של הנוסע אלא גם את השאיפות, אבל עושה זאת על ידי הטמעת נגישות אחידה למען חברה מודרנית ושיוויונית. העיצוב של קרונות הרכבת החדשות של המטרו של מונטריאול מעריך את הקשר החזק הקיים בין תושבי העיר ומערכת המטרו. קרונות המטרו החדשות אינם רק אמצעי תחבורה, הם מעניקים לתושבים איכות חיים טובה יותר, נושאים את האנרגיה היצירתית של העיר, מספקים מקור לגאווה, ותורמים לסביבה.

קרונות המטרו במונטריאול

מאמרים קשורים: שמונה רעיונות שזכו בפרסי The City 2.2 | פרויקטים של מיתוג מקומות שזכו בפרסי REBRAND | האתרים והאפליקציות לערים שזכו בפרס webby | ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי תקשורת | קייפטאון היא בירת העיצוב העולמית. ולא בגלל שהיא עיר יפה


איזו עיר זוכה בהכי הרבה מבקרים? ומה עושה פריז כדי להיות העיר החדשנית ביותר בתיירות?

ניו יורק ופריז נחשבות לערים אליהן מגיעים הכי הרבה מבקרים בעולם, אולם מחקר חדש של Euromonitor International, הבוחן רק מבקרים בינלאומיים, מציג רשימה שונה. (הדוח מתייחס לשנת 2011).

הונג קונג מדורגת ראשונה, ואחריה סינגפור ולונדון שמובילות את הרשימה. מכיוון ורוב המבקרים שלהן מגיעים מתוך המדינה, ניו יורק ופריז כלל לא נכנסים לדירוג 8 הערים המובילות. לעומת זאת, מקאו והונג קונג מדורגות באופן חסר פרופורציה גבוה, מכיוון שהתיירות מסין אל מדינות אלה נספרת כתיירות בינלאומית. גם סינגפור מדורגת גבוה, כעיר מדינה בלב אזור שהתיירות בו מזנקת, וחלק ניכר מהתיירות אליה מגיע ממלזיה.

הפתעה נוספת בדירוג מגיעה ממקום מוכר לנו היטב, אנטליה, שמקדימה את איסטנבול בדירוג כעיר המקבלת יותר מבקרים. שנזן וגואנזו הסיניות, אולי בשל קרבתן להונג קונג ומקאו, מושכות יותר תיירים משנגחאי או בייג'ינג. בארה"ב, מיאמי ולאס וגאס מקבלות יותר תיירים בינלאומיים מהעיר השנייה בגודלה במדינה- לוס אנג'לס.

רביעית בדירוג היא קואלה לומפור, אחריה מקאו (5), בנגקוק (6), אנטליה (7), שנזן (8), ניו יורק (9), איסטנבול (10), גואנזו (11), פריז (12), דובאי (13), שנגחאי (14), מיאמי (15), מכה (16), פטיה, תאילנד (17), רומא (18), לאס וגאס (19), ברצלונה  (20).

חממות פריזתיירות היא כוח כלכלי עצום עבור ערים, והמאבק העולמי על משיכת מספרים גדולים יותר של תיירים מאלץ צורות חשיבה חדשות ומקוריות. בפריז התיירות היא סקטור התעשייה הגדול ביותר, המייצר 10% מהתמ"ג האזורי ו-500,000 מקומות עבודה, בזכות 29 מיליון מבקרים בשנה. כעת פריז הכריזה על הקמת חממת יזמות וחדשנות לתיירות, שתהפוך את פריז לבירת החדשנות בתחום התיירות. החממה, הראשונה מסוגה בעולם,  תתרכז ב"תיירות עירונית", ותקרא Welcome City Lab, התכנית היא לארח 40 סטארטאפים ומרחב מפגש פתוח לארגון כנסים, פרזנטציות ומפגשים. זו תהיה החממה העשירית של העיר פריז, והיא תמוקם באזור מחודש של סנט ז'רמיין. מודל החממה מציע שכירות נמוכה וגישה מסובסדת או חינמית לשירותים שונים כגון עו"ד, רוא"ח ומומחים, אולם החממה  לא תיקח חלק ברווחי הסטארטאפים.

מאמרים קשורים: הכוח הכלכלי של התיירות | ארה"ב רוצה 100 מיליון תיירים, ניו יורק רוצה 55 מיליון | דוח תחרותיות התיירות של המדינות | המדינות הטובות ביותר במיתוג ושיווק | אתר התיירות החדש של תל אביב


גרץ – עיר העיצוב של אונסק"ו

לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו יש מכנה משותף אחד: מורשת תרבותית משמעותית, סצינה יצירתית מגוונת וחיה, ומחוייבות לשימוש בפוטנציאל של ענף זה עבור פיתוח החברה והכלכלה באזור.

גרץ הצטרפה לרשת זו, יחד עם ברלין, בואנוס איירס, קובה, מונטיראול, נגויה, סיינט אטיין, שנזן, שנגחאי וסיאול. גרץ פועלת להפוך את היצירתיות לאלמנט מרכזי של פיתוח עירוני ארוך טווח.

עיר עיצוב של אונסק"ו הוא תואר ללא הגבלת זמן לעיר, המכיר לא רק בעיצוב הקיים בגרץ, אלא גם כרוך באחריות להטמיע עיצוב בחיי היומיום. גרץ תישאר עיר העיצוב ובכך היא מצטרפת לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו. במסגרת רשת זו גרץ יכולה לחלוק מניסיונה ולייצר הזדמנויות חברתיות וכלכליות לפיתוח העיר.

התואר מביא עימו הזדמנות לעיר ותושביה, ומקדם את פרסום העיר והסצינה הקריאייטיבית שבה. הפוטנציאל היצירתי והפיתוח הכלכלי זיכו את גרץ בהכרה בין לאומית שעוד תתפתח. תיירות, מסחר וגסטרונומיה יהנו מצמיחה, איכות החיים תשתפר, כהוכחה לתפקיד של גרץ כעיר אטרקטיבית וחכמה.

ההצטרפות לרשת הערים היצירתיות מחזקת את התפקיד של היצירתיות בגרץ וסטיריה. 17,000 משרות ביותר מ-4,800 חברות בתחומים היצירתיים מביאים לעיר יותר ממיליארד אירו מדי שנה, סטיריה היא אחד האזורים המובילים באירופה בתחומים אלה.

לכבוד קבלת התואר השיקה גרץ אתר ייעודי לנושא, שבאופן שתואם את תכניו, המבוססים בעיקר על תמונות וסרטונים, בנוי בסגנון "פינטרסטי" (pinterest), המבוסס על ויזואליות ללא היררכיה, ומינימום טקסט.

מאמרים קשורים: רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו | גרץ נבחרה לרשת הערים של אונסק"ו: וולף אולינס מדבר על מיתוג מדינות | בירת התרבות של אירופה | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית ל-2012 | עיצוב העתיד של ניו יורק


13 ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט. חלק ב'

ערי הענק של סין, עם אוכלוסייתן הבורגנית היא יעד נחשק למשקיעים. מעמד הצריכה הסיני יהיה מרוכז בערים, עם רמת הכנסה הולכת ועולה, וסביבה צרכנית מתוחכמת, שכבר קיימת בערי החוף המזרחי. הן ימשיכו להוות שווקים ללא תחליף עד 2020, כשלאוכלוסייה בערים אלה תהיה את הרמה הגבוהה ביותר של הכנסה פנויה. עם זאת, הצמיחה המהירה ביותר תבוא מערי לב המדינה, אשר יהנו מהעלייה המהירה ביותר בשכר לאוכלוסייתן, ומאמצים ממשלתיים להעלאת רמות הצריכה.

במקביל, ערי הענק הללו יתמודדו עם בעיות אם פיתוח מערכת הבריאות והחינוך לא תעקוב אחר השינויים. ההצפה בתושבים חדשים יפעיל לחץ משמעותי על מערכות הבריאות והחינוך. בתי חולים ובתי ספר נבנים בקצב מסחרר, בעוד תשתית צריכה לתת מענה לצרכים הגוברים.

האתגרים עמן מתמודדות ערי הענק של סין הם מגוונים. שירותי בריאות הוא אחד. היחס הנמוך בין מורים ומספר תלמידים הוא אתגר נוסף. המהירות בה אנשים עוברים מעיר לעיר גורמת להבדלים משמעותיים בין הערים, לדוגמה, הירידה בכמות האוכלוסייה מתחת לגיל 20 בשנייאנג משמעותה שהדרישה לחינוך תהיה פחותה מאשר באזורים אחרים. ההבדלים בין הערים ינבעו גם מרמת ההכנסה.

מסחר – עיור מעודד צריכה, על ידי כך שהוא יוצא שווקים מרוכזים. צפיפות אוכלוסיית הערים, יחד עם התחבורה והרשתות הלוגיסטיות בערים, מקלים על משווקים להגיע לצרכנים. חלק מהשווקים הסיניים כבר מפותחים מאד, ומעמד הביניים בסין רק גדל. החלק של האוכלוסייה המרוויח מעל 30,000 יואן בשנה (סף הכניסה למעמד הבניניים) עומד כעת על 40% בביג'ינג, שנחאי ושנזן. בעשור האחרון האוכלוסייה הצעירה יחסית בערי אלו הגבירו את הדרישה למכוניות, מוצרי יוקרה ומכשירים דיגיטליים. במהלך העשור הבא, הטעם של צרכנים אלה יהיה מתוחכם יותר והצריכה תשקף את הנטיות של אוכלוסייה מבוגרת יותר.

חינוך – האתגרים וההזדמנויות של שוק החינוך בסין הן עצומים. סקטור זה סבל במשך שנים מחוסר במימון וחוסר בכוח אדם. בעיות אלה הן חמורות במיוחד בערי הענק, שם קצב זרימת האוכלוסייה לערים עבר את קצב בניית בתי הספר וגיוס כוח האדם לחינוך. בשנת 2010 הוכנה תכנית חינוך לעשור הקרוב, תוך הבטחה לגישה שוויונית לחינוך כמדיניות בסיסית.

כמעט כל ערי הענק של סין מספקות גישה חלשה לחינוך, ביחס לערים הקטנות. בדרום סין, שנזן וגואנזו, חלשות במיוחד בשל הגירה עצומה. בעוד אוכלוסיית סין מפסיקה לגדול, מצפים כי הלחץ על מערכת החינוך ירד בסך הכל, אולם ההגירה הפנימית יוצרת לחצים במקומות שונים המתקשים להתמודד.

בריאות – העיור יציב את מערכת הבריאות של סין תחת לחץ עצום. מערכות הבריאות בערים צריכות להתמודד לא רק עם אוכלוסייה הגדלה במהירות, אלא גם עם התבגרותה. רבים מבתי החולים בערי סין הגדולות כבר כיום פועלים בתפוסה מלאה לגמרי. ערי הענק יאלצו להתמודד גם תחלואים הקשורים בחיים העירוניים. שינויים בהרגלי התזונה ואורח חיים הקשור בישיבה ממושכת יובילו לעלייה במחלות לא מדבקות, כגון סכרת, מחלות לב וסרטן.

ממשלת סין הגבירה את ההוצאה על בריאות בשנים האחרונות על מנת להתמודד עם בעיות אלה, עם זאת, הכיסוי הרפואי הוא נמוך וחולים מוציאים מכיסם סכומים גדולים להוצאות רפואיות. ההוצאה על בריאות בסין היא נמוכה במונחים בינלאומיים, ומוערכת ב-4.8% מהתמ"ג (מול 7.3% ביפן ו-5% בהודו).

סיכום – כל אחת מ-13 ערי הענק של סין היא שוק פוטנציאלי בגודל מדינה קטנה. אולם, רמות ההכנסה ורמת פיתוח המסחר הן מאתגרים במיוחד עבור משקיעים. בעשור הקרוב, רוב אוכלוסיית ערי סין הגדולות יצטרפו למעמד הביניים. עם זאת, זה יקרה במקומות שונים ובזמנים שונים: בשיאן זה יקרה ב-2015, בעוד בזנגזו רק ב-2020. כמו בכל המדינה, אוכלוסיית הערים הגדולות תתחיל להתבגר, אולם הקצב בו זה יתרחש יהיה שונה ממקום למקום: בשנחאי בשנת 2020 17% מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65, בעוד בגואנזו רק 12%. המרחקים הגיאוגרפיים בסין הם גדולים מאד, וכל ערי הענק החדשות יתפתחו עד 2020 יהיה בלב המדינה, במקומות בהם מערכות תחבורה ותשתית רק החלו להתפתח העשור האחרון, אבל בערים אלו המעמד הצרכני של סין יתרכז.

עליית 13 הערים הללו מציינת שלב חשוב בו החברה הסינית הופכת מאגררית לאורבנית בעיקרה. עד 2020 58% מאוכלוסיית סין יחיו בערים, וכמעט שליש מהם, באחת מערי הענק. העלייה באוכלוסיית הערים מציבה אתגרים עצומים: מימון הרשויות המקומיות, פתרונות חדשניים להבטחת אנרגיה ואספקת מים וצעדים לצימצום העלות הסביבתית יצטרכו להנקט. האופן בו הרשויות בסין יגיבו לאתגרים אלו יהיו הבסיס לעיצוב הכלכלה והחיים בסין בטווח הארוך.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין – חלק א' | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית?