מהפכות התחבורה החדשניות של דרום אמריקה: בוליביה בונה את מערכת הרכבל הגדולה בעולם

הרכבל בלה פאז, בוליביה

הרכבל בלה פאז, בוליביה

40 שנה לאחר מהפכת התחבורה שיצאה מקוריטיבה בברזיל, והביאה לעולם את ה-BRT, מערכת האוטובוסים המהירים שכבר הועתקה בכ-200 ערים, ושנה לאחר שמדליין, קולומביה, זכתה בתואר העיר החדשנית בעולם לאחר בקו רכבל ומדרגות נעות לחיבור שכונות העוני שעל מורדות ההרים מסביב לעיר, לוקחת בוליביה את רעיון השימוש ברכבל צעד קדימה, ומכריזה על הקמת מערכת הרכבל הגדולה בעולם בלה פאז.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

כך זכתה מדליין בתואר העיר החדשנית בעולם

השבוע הוכרזה מדליין, קולומביה, כעיר החדשנית בעולם, וגברה על שתי הפיינליסטיות האחרות, תל אביב וניו יורק, בתחרות שאורגנה על ידי Wall Street Journal ו-Citi, ושנועדה לתת הכרה למרכזי הערים החדשניים ביותר. כשאנו חושבים על חדשנות אנו נוטים אוטומטית לחשוב על טכנולוגיה והייטק, אולם חדשנות עירונית יכולה להופיע בדרכים שונות ומגוונות.

לוגו מדליין

לוגו מדליין

מאז שנות ה-90 העיר השנייה בגודלה בקולומביה, מדליין, מנהלת תכניות ופרויקטים בהתיישבויות הלא פורמליות, בניסיון לשלב אותן הן פיזית והן חברתית במרקם העירוני. שיפור המרחב הציבורי ושירותים חברתיים כמו בתי ספר וספריות שעוצבו על ידי אדריכלים יוקרתיים העשירו את הסביבה ובמידה מסוימת את איכות החיים, באזורים עניים אלה. הפרויקטים הללו הביאו לכך שחוץ מקולומביאנים שמגיעים כדי לראות את ההתקדמות, אפילו תיירים רוצים לראות איך העיר משתנה. באופן זה, מדליין מצאה דרך, כנראה ללא כוונה, לשלב את את ההתיישבויות הבלתי פורמליות האלה במיתוג העיר, ומקדמת את התיירות אליהן.

התיישבות בלתי פורמלית היא חלק אינטגרלי מערי דרום אמריקה והעולם השלישי בכלל. יותר מחצי משטחה של בוגוטה, לדוגמה,  צמח מתבניות לא פורמליות, עם התפתחות בלתי מתוכננת ופלישות לשטחים פתוחים, שמאוחר יותר התווספו לעיר. התיישבויות אלה הן בעיקר מה שהתושבים עשו עבור עצמם, באמצעות בנייה ועזרה עצמית.

התיישבויות בלתי פורמליות הן הרבה יותר מרק רחובות ובתים. יש להן מאפיינים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, ואפילו פוליטיים ומימשליים. עבור חלקם, עירוניות בלתי פורמלית נולדת תחת הפרדיגמה של החופש ולא ניתנת להבנה מחוץ לקונטקסט של גלובליזציה כדרך אלטרנטיבית לחשיבה ופעולה, אורבניות בלתי פורמלית לא רק ככלכלה פוליטית אלא גם כדרך חיים. התיישבות בלתי פורמלית היא רוב בערי דרום אמריקה, ומציגה ארכיטקטורה פרטיקולרית ומרחב עירוני, מציעה מאפיינים ייחודיים של חברה וכלכלה, אולם היא נדחקת לשוליים ובמידה מסוימת "שקופה" עבור פוליטיקאים רבים. לדוגמה, עבור אסטרטגיות של תיירות ופרויקטים של מיתוג ערים.

בשנות ה-80 וה-90 במדליין היה את מספר הרציחות הגבוה בקולומביה, ובין הגבוהים בעולם, ואלימות זו הייתה מקושרת בעיקר לאזורי ההתיישבות הבלתי פורמלית. כיום, רמת האלימות צנחה באופן דרמטי, והעיר היא התחרותית ביותר בקולומביה עבור עסקים ותיירות.

הרכבל של מדליין

הרכבל של מדליין

אחת התמורות המשמעותיות ביותר בעיר הייתה העברת המיקוד אל האזורים העניים, שעד אז זכו להתעלמות. בהקשר זה, הקמת קו הרכבל בשנת 2004 המכונה מטרו כבל, כאמצעי תחבורה ציבורית שחיבר את קווי הרכבת התחתית של העיר עם השכונות העניות למורדות ההרים, היה לא פחות ממהפכני. המהלך יוצא הדופן משך תשומת לב רבה מערי אמריקה הלטינית האחרות, כמו גם מאסיה ואירופה. כאמצעי תחבורה הרכבל כנראה לא היה מאד משמעותי, משום שהוא מנייד פחות מ-10% מהתנועה מהשכונות אל העיר, אולם המשמעות הסימבולית שלו הייתה עצומה. תשתית זו, בעלת הנראות הגבוהה והאסתטיקה המתקדמת הביעה את המאמץ שנעשה ליצירת הכלה ואינטגרציה לתוך העיר המודרנית, עזרה לפתח את הגאווה המקומית ולקדם את הדימוי העצמי.

מדרגות נעות בשכונות העוני

מדרגות נעות בשכונות העוני

ספריות, בתי ספר, שטחים ציבוריים ולאחרונה מדרגות נעות שנבנו בשכונות המשיכו את אותו רעיון של פרויקטים בעלי נוכחות רבה שעוצבו על ידי ארכיטקטים נודעים, והציעו ערך סימבולי רב לתושבים, ובמקביל משכו מבקרים.

אבל השינוי של מדליין אינו מסתכם בתשתית, אלא היה תוצאה של בגרות פוליטית והשתתפות אזרחית. מדליין ניהלה מספר פרויקטים חברתיים, כלכליים ועירוניים בשנים האחרונות שהביאו לשינוי שכיום נראה במדינה כולה. מדליין שינתה את פניה במהלך עשור אחד, ממקום מסוכן ואלים למקום ש תקווה ועניין. במדליין קראו לזה "אורבניות חברתית".

האורבניות החברתית הפכה להיות המותג של מדליין. אחת ההתערבויות הראשונות של אורבניזם חברתי, והמוכר ביותר, הוא הפיתוח של ההתיישבות הבלתי פורמלית בצפון מערב העיר. ה- comuna nororiental. זהו אחד האזורים העניים ביותר עם רמת הפשיעה הגבוהה ביותר בעיר. הרכבל, והתחנות והשטח שמתחת לקו האווירי הפכו למרחבים הציבוריים, והקישור לחינוך, תרבות ומתקני נופש.

ספרייה במדליין

ספרייה במדליין

הפרויקט התמקד בהבאת תשתית ומתקנים עירוניים בעלי השפעה רבה לשכונות כדי לעודד שינוי חברתי, והפך לאייקון של העיר, ולנקודת הייחוס העיקרית של הקהילה, ובאותו זמן מקור לחינוך ותרבות, ומאז גם מושך מבקרים רבים.

למרות ביקורת שעלתה, האורבניות החברתית תרמה רבות לשיפור איכות החיים של התושבים בהתיישבויות הבלתי פורמליות של מדליין, ותרמה לבניית הדימוי של העיר כמקום אותנטי ונבדל מערים אחרות בקולומביה ודרום אמריקה. האורבניות החברתית גם הביאה תיירות אל השכונות, דבר שלא היה ניתן כלל לעלות על הדעת, רק לפני מספר שנים. אם מיתוג עיר קשור לשיפור דימוי העיר, עם יצירת ערך מוסף, ותחרותיות גוברת על ידי משיכת תיירות והשקעות, ותוך כדי פיתוח הקהילה וחיזוק הזהות המקומית, האורבניות החברתית וההתיישבות הבלתי פורמלית תרמו למיתוג מדליין, ולזכייתה בתואר "העיר החדשנית בעולם".

מאמרים קשורים: מדליין גוברת על תל אביב וניו יורק וזוכה בתואר העיר החדשנית בעולם | חדר כושר וורטיקלי ששומר את הילדים הרחק מהרחובות. ונצואלה | "התשובה היא קולומביה". מיתוג מדינה | העיר עם התדמית הגרועה בעולם מנסה לשנותה | בארנקייה קולומביה- בירת התרבות של אמריקה


אולימפיאדת ריו 2016 – הספירה לאחור החלה: ההכנות והמיתוג

עם טקס הנעילה של אולימפיאדת לונדון 2012, הפוקוס עובר כעת לריו דה ז'ניירו שתארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2016 (ואת המונדיאל בשנת 2014).

המשחקים, מטבעם, מביאים לעיר המארחת פיתוח משמעותי, וציפייה לרווח כלכלי המבוסס בעיקר על תיאוריות של השקעות הקשורות לשיווק העיר המארחת. תאוריות אלה עזרו לממשלות להצדיק השקעות עצומות של כספי ציבור כדי לפתח אזורים ולשדרג תשתיות בערים, שאחרת היו נמתחים על זמן רב מאד, אם היו מושקעים כלל. המסורת היא כי חלק מפתח בתהליך הארוך והמורכב של בחירת העיר המארחת, הוא שימת הלב המיוחדת לאופן בו העיר תנצל את אירוח המשחקים לפיתוח ושדרוג כדי לקדם זכויות אדם וידע. החוסר במרכיב זה בהצעה יכול להיות הגורם לאי בחירתה.

לאחר 3 כישלונות לזכות באירוח האולימפיאדה, ריו דה ז'ניירו השקיעה בהתחייבויות שאפתניות בתחומי החברה והפיתוח כדי לזכות באירוח משחקי 2016. העיר לבדה צפויה להשקיע 13 מיליארד דולר בכל דבר מייפוי העיר ועד שיפור תשתיות. התכנית כוללת חיזוק התחבורה הציבורית, יותר כבישים, מנהרות ושבילי אופניים, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. שיפור תשתיות ואיכות המים, סניטריה, חשמל, גז וטלקום. 5 מיליון מ"ר של משרדים ומסחר, והתחדשות עירונית באזורים כמו פוארטו מרבילה (הנמל הישן) עם פארק אולימפי עירוני וארכיטקטורה אייקונית כמו מוזיאון המחר של סנטייגו קלטרבה.

ריו גם השקיעה רבות בשיפור הביטחון בעיר, כולל סוג של משמר אזרחי, פשיטות על ברוני סמים מקומיים, ועל אזורים בשכונות עוני (פבלות) שהיו בשליטת כנופיות, ולאחר מכן נוכחות מאסיבית של משטרה "חברתית". עם זאת, טענות עדיין נשמעות כי חסר בתכנון האלמנט של שיפור זכויות האדם, לדוגמה, תכניות התחבורה אינן בהכרח משפרות את הגישה לאזורים הזקוקים לה, אלא מתמקדות בהנעת קהל האולימפיאדה מאתר לאתר. טענות נוספות שעולות הן בנוגע לרמת השקיפות בתכנון המשחקים, אבל כל זה כבר אינו פתוח לדיון. התומכים, לעומת זאת, אומרים כי זו הזדמנות לריו לצבור יוקרה כמרכז עסקים, שאבדה לה כשמדינה העבירה את הבירה אל העיר החדשה שנבתנה מהיסוד בשנת 1960- ברזיליה.

למרות שתכניות נרחבות נעשו לקראת האולימפיאדה, ההתקדמות בשטח עדיין מינימלית. למרות הדחיפות לסיים את הפרויקטים, חלקם טרם החלו. בברזיל ובעולם עולות תהיות האם תהיה ריו מוכנה בעוד 4 שנים לארח את האלפים הצפויים להגיע לעיר. מהצד החיובי, יש עדיין זמן לשינויים שיאפשרו לתכניות להביא לעיר הטבות שמעבר לתיירים ופרויקטים של נדל"ן.

מיתוג אולימפיאדת ריו 2016 – את הלוגו לאולימפיאדת ריו 2016 עיצבה חברת tatil הברזילאית (שגברה על 138 מתמודדים אחרים), שנאלצה להתמודד עם אתגר לא פשוט, לאחר מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012. בפוסט קודם סיפרתי על האסטרטגיה המורכבת והמתוחכמת שהובילה את מיתוג לונדון 2012, ששמה בצד את העיר ואתרי התיירות שלה, והתרכזה בצד החברתי של המשחקים, תוך הבנה כבר בשלבים המוקדמים (2006), כי רשתות חברתיות צפויות להיות  המדיה המרכזית, כפי שאכן קרה.

במיתוג אולימפיאדת ריו 2016 האתגר הוא כפול ומכופל. המארגנים לא רק צריכים להתמודד עם הזיכרון המאד מוצלח של אולימפיאדת לונדון 2012, הם צריכים לעשות משהו שבלונדון לא היה צורך לעשות: לבנות דימוי חדש בעולם לעיר ולמדינה המארחת. ברזיל כבר אינה המדינה של הסמבה והכדורגל, כפי העולם הכיר עד לא מזמן. זו אחת הכלכלות הגדולות בעולם, אחת המדינות המשפיעות בעולם, ואירוח האולימפיאדה והמונדיאל הם ההזדמנות לשנות בעולם את התפיסה לגבי ברזיל.

במיתוג ריו 2016, לא ניכרת אסטרטגיה ברמה דומה לזו של לונדון, והלוגו חוזר אל המסרים הישנים והשחוקים של אולימפיאדות קודמות. המארגנים מצהירים לגבי הלוגו כי הוא מסמל:

"תשוקה המאחדת את כל הברזילאים בארגון אולימפיאדת ריו 2016 ומשחקי הנכים. שינוי בגאווה של יצירת מציאות חדשה להתקדמות. תשוקה דרך ספורט, המשתקפת במניע וברצון להשיגים. התשוקה של רוח הקריוקה (תושבי ריו א.צ.) שמתפשטת לחיבוק חם וידידותי, באוסף של מחוות שמביאות את החגיגה הנמשכת שלנו לטבע. תשוקה ושינוי לעיר ולמדינה כולה, המוזנת על ידי ההתחדשות של הרוח האולימפית, מקרינה את ברזיל וריו לעולם כולו. תשוקה ושינוי של הכוכב שלנו ואנשיו, על ידי קידום תרבות יותר עצמאית, מודעת ומקיימת, כהשראה להווה וכמורשת לעתיד".

החידוש היחיד שניתן למצוא בלוגו של ריו 2016 הוא המעבר אל לוגו תלת מימדי, אותו מתכוונים המארגנים לשלב במקומות שונים בעיר כפסלים, אנימציות והקרנות לייזר. כמו כן עוצב עבור המותג גופן ייחודי (פונט) שאמור לבטא את הערכים של המותג שפורטו קודם. "כל אות מבטאת את המאפיינים של ריו 2016, האנשים והעיר. האותיות כתובות בקו אחד נמשך, עם תנועה מהירה וזורמת, המביעה את התנועה של האתלטים בפעולה. המגוון של העיקולים באותיות השונות משדרים חוסר רישמיות מיוחדת, שהושפעה משמחת החיים של העם הברזילאי."

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: האסטרטגיה שמאחורי מיתוג לונדון 2012 | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג כיום? | המירוץ העולמי לאירוח אולימפיאדת 2020- 3 ערים נותרו | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל | הקרנבל בברזיל- אירוע יחיד שמיתג מדינה שלמה