עירייה על גלגלים – בוסטון

עירייה בטייקאווי- בוסטון

עירייה בטייקאווי- בוסטון

משאיות מזון או "אוטו גלידה" הם מחזה נפוץ וותיק, בערים רבות בעולם. גם ארגונים נוספים משתמשים ברכבים כדי להנגיש שירותים לציבור במקומות הנוחים לו, כמו בנק הדם, ספריות ועוד. בהשראת משאיות המזון, עיריית בוסטון השיקה את ה- City Hall To Go או "עירייה לקחת" – משאית הנעה בין שכונות העיר כדי להיות בקשר עם הקהילות המקומיות. בדרך זו, העירייה הניידת מנסה להביא את השירותים העירוניים אל התושבים, בעיר ששטחה הוא כ-130 קמ"ר, והנסיעה את בניין העירייה הוא מאמץ רציני. הפיכת העירייה לניידת פותרת עבור התושבים את הצורך הזה.

ראש עיריית בוסטון, תומאס מנינו הסביר כי השקת השירות נועדה לנער את הסטטוס-קוו במה שקשור לשירותים עירוניים. "אנחנו רוצים לעשות זאת פשוט עד כמה שניתן עבור תושבים לקבל שירות אישי וחסכוני בזמן מהעירייה". העירייה על גלגלים תבקר בשכונות העיר במהלך השנה ותציע מגוון שירותים עירוניים ישירות לתושבים. המשאית גם תוכל להשתלב באירועים מיוחדים, מסיבות רחוב ופסטיבלים, ולספק שירותים עונתיים בהתאם לשינויים בצרכים של התושבים במהלך השנה. משתמשי טוויטר יכולים להתקשר ישירות עם המשאית.

מאמרים קשורים: לדמיין מה בניין עירייה יכול להיות | הבניין החדש של עיריית תל אביב | המגמות שמשנות את הערים שלנו לתמיד | סקירת אפליקציות הערים בישראל | איך פייסבוק וטוויטר משפרות ערים מתפתחות

מודעות פרסומת

המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד

כשמדובר בטכנולוגיה ואסטרטגיה, ממשלות, לעיתים קרובות, מפגרות אחר ההתקדמות, ונמצאות הרחק מאחורי העסקים החדשניים. הן נעות לאט, חוששות מסיכון, וכפופות להגבלות רבות של חקיקה ובחירות. ערים, לעומת זאת, נעות מהר יותר, והן מצליחות לייצר חדשנות על ידי בניית שיתוף פעולה עם המגזר העיסקי.

המגמות המשמעותיות ביותר המגדירות עסקים כיום – ניידות, מעורבות, מידע וחדשנות – בתקופה של קשיים כלכליים מגדירים גם את רוב הערים החדשניות, והדבר עומד לשנות את הדרך בה אנו חיים.

מעורבות תושבים באמצעות הטלפונים החכמים – עבור תאגידים, האתגר הוא לערב את העובדים והלקוחות, עבור ערים, האתגר הוא לערב את כל מי שחי בעיר. שירותים אינם פועלים כאשר אנשים לא יכולים או לא רוצים לבקש אותם, ולהעניק לשירותים דרכים קלות יותר ליישום יכול לשנות את כללי המשחק לחלוטין.

בדיוק כמו עסקים, ערים משתמשות באפליקציות סלולריות עשות זאת. בוסטון לקחה את זה צעד אחד קדימה, ופרסמה בקשה לערב את הקהילות המקומיות כדי לשפר את אחריות הממשל. העיר השיקה כבר ב-2009 את האפליקציה הראשונה לתושבים. כיום זה כבר לא חדשני שתהיה אפליקציה לדיווח על מדרכה שבורה או פנס רחוב לא תקין, אבל כשהאפליקציה הראשונה הושקה בבוסטון, היה בה טוויסט. הם לא יצרו מאפליקציה שרק מחברת בין אזרחים לממשל המקומי, הם גם ווידאו שמי שמדווח, עושה זאת לקהילה שלו. כך קרה, לדוגמה, שמישהו דיווח על בעל חיים לכוד במיכל אשפה, תושב אחר שראה את הדיווח, דיווח כי מדובר  באופוסום, והדיווח עבר אל העירייה. ההשקעה באפליקציה הייתה משתלמת, וכעת 20% מהדיווחים לשירותים העירוניים מגיעים דרך האפליקציה.

בדיוק כמו תאגידים, ערים משתמשות באפליקציות אלה לקבל מידע ולשפר את השירותים. המידע המדווח, מי שמדווח ומאיפה הם ובאיזו מהירות הם נענו הם מרכיבי מידע חשובים עבור העירייה לשיפור השירותים העירוניים.

facebookמשחקים בפייסבוק ומפגשים קהילתיים אינטראקטיביים – אחת המגמות החמות ביותר בעסקים נקראת gamification. היא נמצאת בשלביה הראשונים, אפילו בחברות הכי מתקדמות, אבל יש ערים שכבר מתחילות לאמץ אותה במהירות, כמו שמסביר כריס מור, מנהל המידע הראשי בעיר אדמונטון: "בשנה הקרובה אנו משיקים משחק פייסבוק סביב תחבורה ובטיחות. למרות שהנהגים באדמונטון הם זהירים, תמיד יש מקום לשיפור, ומשחקים הם אפקטיביים משום שיש בהם מרכיב של תחרות שעושה אותם למשכנעים, וכללים שעושים אותם קלים להשתתפות."

מור מאמין כי האפשרויות הן רחבות בהרבה ממשחק אחד בפייסבוק. "אם אנו יכולים לחשוב על איך לחשוב על הערים שלנו כמשחק, לא עשות אותן קלות או ילדותיות, אלא לגשת אליהן כמו אל משחק- אנחנו נביא רמה חדשה לגמרי של שיח". חלק אחר של המשחקיות מציע תמריצים ותגמולים להתנהגות רצויה. על פי ביל אוטס, מנהל המידע הראשי של בוסטון, עירו בחנה גישה חדשנית ביותר למפגשים הקהילתיים המאד לא אפקטיביים לעיתים.

"שיחקנו עם פיילוט לפרויקט בשם Community PlanIT. הרעיון היה איך מפגשים קהילתיים יכולים להתנהל טוב. מה שהפרויקט עושה זה שהוא משתמש בכמה רמות של משחקים כדי ללמד את האנשים לגבי הנושאים שעל הפרק. לעיתים, במפגשים הקהילתיים יש אנשים המבינים היטב ואחרים שכלל לא. הפרויקט מתגמל אנשים הלומדים דברים ותורמים. הוא נותן להם אפשרות להשתמש במה שלמדו כדי להצביע על הפתרונות המוצעים." התכנית הזו נמצאת כבר בשימוש בפילדלפיה ובערים אחרות.

Community PlanIT בוסטון

חסכון בכספי משלמי המיסים על ידי ייעוץ לערים אחרות – ערים ידועות כמשאבות כסף, גוררות גירעונות, ומעלות מיסים, יותר מאשר כמוצאות דרכים חדשות וחדשניות להכניס כסף. ערים חדשניות מוצאות דרכים לא רק לפתח מומחיות לטובת תושביהן, אלא כדי להשתמש בה כדי לעזור ערים אחרות ולהקטין את הנטל הכלכלי על התושבים.

אחד הדברים שעושים בבוסטון, הוא שהעיר פותחת משרד בבייג'ינג שיספק שירותי ייעוץ בנושא ניהול אשפה. העיר עושה זאת בכדי לעזור לערים אחרות, אבל זהו גם מקור הכנסה. הערים המנוהלות טוב ביותר הן ערים שרוצות לחדש ולחלוק את ניסיונן ולהפוך אותם להזדמנויות חדשות.

להפיק את המירב מעובדי העירייה – קיים חשש בלקיחת סיכונים גדולים לגבי חדשנות. לעיתים אפילו עסקים מוצאים זאת מסובך, וזה לרוב לא סימן ההיכר של ערים. ניתן למצוא הרבה שינויים מצטברים, אבל אין הרבה שינויים מהותיים בניהול ערים. אבל אם ארגונים רוצים לעשות שינויים גדולים, הם חייבים שיהיה להם מקום לעשות זאת ולספוג את הסיכון, וזה בדיוק מה שבוסטון עושה.

העיר יצרה את "המשרד החדש למכניקה של עיר" (the Office Of New Urban Mechanics), שמהווה מקום להתנסויות עבור העיר. שם מעלים רעיונות, מנסים חלק מהם, יוצרים מוצרים ושירותים – דרכים חדשות להתמודד עם בעיות ישנות- ואלה שמצליחים, מיישמים בקנה מידה גדול. מציאת חדשנות בתוך ארגונים גדולים הוא אתגר ניהולי גדול, ובוסטון מנסה לעשות זאת במסגרת העיר. היו במחלקות של העירייה בעבר הרבה אנשים עם רעיונות חדשניים, שלא ידעו לאן ללכת עם הרעיונות שלהם. כיום זה כבר לא אתגר, הם יודעים בדיוק לאן ללכת, כך שהדרך לחדשנות מתחזקת.

פחות בירוקרטיה ויותר מנהיגות – עסקים משקיעים זמן רב בפיתוח התרבות הארגונית שלהם, שתבטיח שהיא מתאימה לסדרת ערכים מסוימת, ותקדם יצרנות וחדשנות. אדמונטון מנסה ליצור תרבות המתנהגת פחות כמו ממשל מסורתי, ויותר כמו חברה שטוחה כמו גוגל.

אחד הדברים בו העירייה מתרכזת הוא שינוי התרבות הארגונית, וזה קורה מתוך כך שהמינהל והמנהיגות אומרים שיש צורך להתרחק מההיררכיה של הניהול והשליטה, המבוססת מטרות לכיוון של אירגון שבו אנשי המקצוע החכמים והבוגרים פשוט עושים דברים על פי עקרונות של מנהיגות. שינוי התרבות בתחום הטכנולוגיה הוא חשוב במיוחד, עם הכניסה של טכנולוגיות חדשות. בהרבה ערים התחום הטכנולוגי אינו עוקב אחר ההתפתחויות המהירות, ולא מנצל את ההזדמנויות הענקיות שהטכנולוגיה מציעה לערים.

תחרות האפליקציות של עיריית תל אביברעיונות ואפליקציות מהציבור – אחד היתרונות הגדולים של המודל העיסקי של פייסבוק הוא שכמיליארד איש נותנים לו את המשאב החשוב ביותר – המידע האישי, בחינם. ערים עושות דבר דומה בכך שהן מנגישות את המידע שלהן, ומאפשרות לתושבים לייצר אפליקציות ולבצע מחקרים המבוססים על מידע זה.

הנגשת המידע העירוני לאנשי מקצוע המעוניינים לחקור או ליזמים המעוניינים לפתח אפליקציות הוא חלק גדול מהדרך בה ערים מנסות לערב תושבים. באדמונטון פתחו תחרות לפיתוח אפליקציות בשנת 2010, וקיבלו 34 אפליקציות חדשות עבור 50,000$, אילו העיר רצתה לפתח בעצמה את אותן אפליקציות המחיר היה גבוה פי כמה, ומשך הפיתוח בהתאם. גם תל אביב השיקה תחרות דומה לאחרונה, ובאפריל 2013 יוכרזו הזוכים.

שימוש בתכונות הייחודיות לעיר בתחרות הגלובלית – סחר הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לעיר –  המידה בה העיר מייצרת או מספקת שירותים הנמכרים מחוצה לה, במדינה וברחבי העולם. כדי להצמיח זאת, ערים צריכות להתמקד במה שעושה אותן לייחודיות. ערים מסויימות, בגלל המאפיינים שלהן, או בזכות אלה שחיים בהן, ואילו משאבים יש להם, יהיו טובות יותר בתחומים מסוימים מערים אחרות. בדיוק כמו תאגידים, הן יכולות לייצר את הערך הרב ביותר על ידי התמקדות בתחומים אלה, וביתרונות התחרותיות שלהן, ולהשתמש בטכנולוגיה כדי למנף זאת. ערים הן גם רשתות, המייצרות יחד ומנוהלות יחד. הערים החכמות ביותר הן אלה שבהן ממשל, אוניברסיטאות, מוסדות ועסקים פועלים יחד עם סוג ש "מטרה משותפת".

יותר שקיפות – עבור ערים, תושבים הם משקיעים. הם בחרו לגור במקום מסויים, ומשקיעים בו את כספי המיסוי שלהם, ומוציאים את כספם בעיר. כך שבדיוק כמו שתאגידים הם שקופים עבור מחזיקי המניות שלהם, ערים צריכות להיות שקופות עבור תושביהן. פתיחות ושקיפות צריכה להיות אסטרטגיה של ערים, זה לא רק הנגשת מידע, זה פשוט להיות פתוח. מטרת המינהל אינה לייצר מידע, מטרתו לייצר תוצאות.

מאמרים קשורים: תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע | על ערים שמתקשרות באפליקציות | איך רשתות חברתיות עושות ערים טובות יותר | המידע הזמין שמראה לנו את העיר כמו שמעולם לא ראינו


חיפה מתעוררת מתרדמה. רשימת הפרויקטים בעיר

חיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ, מתעוררת מתרדמה ארוכה ומנסה לנער את האבק, ולתת לתושביה איכות חיים ורמת שירותים עירוניים המותאמים למאה ה-21. לאחר שנפתחו לתנועה מנהרות הכרמל, שקיצרו משמעותית את הזמן הנדרש לחציית העיר, להלן סקירה של הפרויקטים המרכזיים הנמצאים בעבודה והעתידיים בעיר חיפה:

המטרונית: מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים, מרובי קיבולת ונמוכי רצפה, בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה. אורך מסלול המטרונית כ- 45 ק"מ, מהם כ- 35 ק"מ במסלול מופרד משאר תנועת כלי הרכב. בהיות המטרונית מופעלת ע"י כלי רכב רבי קיבולת ומאחר ומסלולי נסיעתה הינם בצירים הראשיים, תתקיים מערכת קווי שרות באוטובוסים שתזין את המטרונית בנוסעים. מערכת זו תהיה מתואמת עם מערכת המטרונית בהתייחס ל: מסלולים והזנה, תחנות ורציפים, לוחות זמנים, מידע לציבור, כרטוס משותף ועוד.

מטרונית- מסלולים

מטרונית- מסלולים

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה לנצרת: אחת התכניות המקודמות כיום, במימון ובליווי משרד התחבורה, היא התוכנית לחיבור מרחב נצרת לעיר חיפה באמצעות רכבת קלה. ההחלטה לתכנון של רכבת קלה בין גוש נצרת לחיפה נבעה ממספר גורמים: הגוש העירוני נצרת – נצרת עילית מהווה את ריכוז האוכלוסייה הגדול בגליל, וכולל למעלה מ- 200,000 תושבים. אוכלוסייה זו מבצעת נסיעות יומיות לעבודה רבות יחסית למרכז מטרופולין חיפה – מחיפה וקריות המפרץ ועד עכו ושפרעם. מידת השימוש הגבוהה יחסית בתחבורה הציבורית. כיום כל התנועה הזו מתרחשת ב-3 כבישים מרכזיים (79, 75 ו- 70), המוליכים לא רק את כלי הרכב הפרטיים, אלא גם כ- 150 אוטובוסים ביום בכיוון, המספקים את שרות התחבורה הציבורית בין גוש נצרת ומרכז מטרופולין חיפה.

פארק שקמונה– הרחבת פארק הכט עד הים, הקמת פארק אקולוגי בחוף שקמונה, הכולל שביל אופניים באורך 2 ק"מ, טיילת, ושיקום צמחית החוף. הפארק הוכרז כגן לאומי. פארק נחל הגיבורים יכלול אגם יהווה את המרכז לספורט אתגרי הגדול בארץ, ויכלול מתקן לגלישת סנפלינג, מתקני חבלים, אומגה ועוד. ואדי שיח המהווה ציר עירוני המקשר בין הר הכרמל לים, כריאה ירוקה, ייחודי בערכי הנוף, הטבע והתרבות שבו: ערוץ נחל ומעיינות נובעים, תצורות גיאולוגיות, חורש ים תיכוני ובעלי חיים, שרידים ממגורי האדם הקדמון, מנזר כרמליתי, טרסות חקלאיות, בוסתן כיאת ועוד. עוד בעבודה ותכנון: פארק הקישון ופארק מטרופוליני "מורד הנחל" לאורך נחל הקישון, שיקום החורשות בעיר, פארק אנג'ל, שטחים עירוניים פתוחים ופארק צירי קריית חיים.

הטיילת החדשה בבת גלים: הטיילת תחל בכניסה לבסיס חיל הים ותמשך לאורך כל החזית הימית של בת גלים, ותתחבר לטיילת בחוף שקמונה. השלב הראשון הינו חלק מפרויקט 'כביש עוטף רמב"ם', המבוצע באמצעות חב' יפה נוף בעלות של כ-21 מיליון ₪. הפרויקט כולל סלילת כביש דו כיווני פתוח לציבור בכל היקף המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שדרוג תשתיות מים, ביוב, חשמל ותאורה, פיתוח נופי והקמת טיילת לאורך החוף. השלמת הפרויקט תסתיים תוך שנה.

יונה יהב, ראש העיר חיפה: "טיילת בת גלים יוצרת את החיבור האמיתי והטבעי של חיפה לחזית הימית ולחוף הים שלה, חיבור שנמנע עד כה ע"י בסיסי חיל הים ומסילת הרכבת. הקמת טיילת בת גלים משלימה רצף של טיילת, שבילי הליכה ואופניים ופינות ישיבה לאורך חופי חיפה. הקמת הטיילת מסמלת שינוי היסטורי ואורבני, במסגרתו מתפנים בסיסי חיל הים משכונת בת גלים ומתאפשר פיתוח שכונתי ותיירותי לאורך החזית הימית של חיפה".

השלב הראשון של טיילת בת גלים, שהקמתה החלה בימים אלה, הינו לאורך הצד הצפוני של רציף מרגולין ועד מנחת המסוקים של המרכז הרפואי רמב"ם, בקטע זה יוקמו טיילת להולכי רגל ושביל אופניים. הטיילת ממוקמת לאורך החוף ומשקיפה לים ולפעילות מועדון השיט. כיום מבט זה חסום על ידי מבנים שונים ומשמש ברובו כחניה. לאורך כ 150 מ' הדרומיים יבוצע גן חופי הכולל התרחבות של הטיילת העשויה מדק עץ, פינת ישיבה מוצללת, שבחזיתם משטח דשא, צמחייה חופית ופינות ישיבה סמוכים למסלעת הים.

הטיילת מתחברת במזרח למדרכה הקיימת של בסיס חיל הים, ובמערב תתחבר לטיילת שתוקם לאורך חזית הים של בסיס ההדרכה של חיל הים בבת גלים. טיילת רציף מרגולין והמשכה לאורך חזית הבה"ד, יצטרפו לרצף הטיילות ושביל האופניים, שמוקמים מדרום לשכונת בת גלים במסגרת הזרועה הדרומית של מחלף אלנבי וחוף הגולשים ולטיילת חוף שקמונה ופארק הכט. אתר האינטרנט המפרט את כל הפרויקטים בעיר חיפה.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ | מגמות במיתוג ערים בישראל | הפריצה של קריית אתא | עתיד הערים בישראל | מלון בוטיק בעכו


21 ערים בעולם מחפשות פתרונות לשיפור החיים – Living Labs Global Award

העיור הוא אחד מהמגה מגמות בעולם, לכן זה מפתיע שהרוב המכריע של 557.000 ראשי הערים בעולם אינם חולקים את האתגרים שלהם עם הציבור. לשם כך נוצר  Living Labs Global Award שמאחד 21 מהערים המובילות בעולם, בהן סן פרנסיסקו, לונדון, גלזגו, ברצלונה, לאגוס, המבורג, קייפטאון, ריו דה ז'ניירו, גוודלחארה, סנטיאגו צ'ילה ומקסיקו סיטי לקרוא לפתרונות שיכולים לשפר משמעותית את החיים של התושבים.

זוהי תרומה מקורית לדיאלוג המתמשך בעולם על ערים חכמות. דיאלוג זה מוגדר בדרך כלל באמצעות טכנולוגיה או פרספקטיבה של מוצר בראשות השחקנים הדומיננטיים בשוק, ולא על ידי אזורים בעייתיים ספציפיים בערים אשר יכולים להביא לפריצת דרך משמעותית .

אז מה אותן הערים רוצות? ניתן לראות כמה אשכולות נושאיות המתעוררות סביב תחומי התיירות, ניידות, נגישות, ונתונים ממשלתיים פתוחים, מניעת מחלות, אורח חיים חכם ושירותים עירוניים, דיור בר השגה ואנרגיה חכמה. מסתבר כי הדרך שבה הערים ממסגרות שאלות אלה, למעשה מרמז לעתים קרובות לא רק על פתרון טכנולוגי, אלא על חשיבה מחודשת של מודל השירות כולו.

לדוגמה הקריאה של סן פרנסיסקו לשליטה אלחוטית של מערכות עירוניות משולבות. זה יכול להיחשב כאתגר טכנולוגי פשוט אלמלא זו הייתה קריאה לעורר השראה לגבי העתיד של המרחב הציבורי. העיר לא רק תשלב חיישנים, רשתות אלחוטיות, תאורה חכמה ושירותים, אלא גם תתמודד עם השאלה הגדולה עד כמה כל הנתונים הללו ישולבו וינוהלו. עם המרחב הציבורי ההופך להיות  נושא מרכזי בחיים העירוניים שלנו, הן כמשאב סביבתי והן ואזרחי, ועם הטכנולוגיה המתפתחת במהירות כה רבה, זהו למעשה אתגר מדהים לקדם .

העיר החכמה של IMB

העיר החכמה של IMB

רוב הערים המשתתפות לא רק קוראות לעזרה טכנית אלא לפתרונות היכולים לרתום את הטכנולוגיה כדי לחולל מהפכה בדרך בה אנו חווים את הערים וליצור דרכים חדשות לגמרי של השתתפות. ריו דה ז'נרו קוראת ל"כיכר ידע", ניסיון לחוויה עירונית מעצימה של האינטרנט ושל הידע שהוא מייצג עבור 60% של האזרחים שנשארו מאחורי הפער הדיגיטלי.

הערים נבחרו מבין יותר מ -250 מועמדויות ופועלות על פי שיקול קשור מטרה של תכנית פרס: על מנת ליישם פתרון פיילוט בכל עיר זוכה, הזוכים לא יקבלו פרסים כספיים אלא מחויבות מלאה של מוסדות העיר לתמוך בפריסה מוגבלת של הפתרון ולפרסם הערכת תוצאות. זה לא רק מאפשר לאזרחים ולבעלי עניין אחרים לחוות את העתיד כמעט מיד, אלא מספק דרך חכמה לשנות את הציפיות של פעולות הרכש והרגולציה מאוחר יותר.

העיר החכמה של IBM

להגיש הצעה לפרס Living Labs Global Award 2012 (עד ל- 17 בפברואר 2012)

ערים יכולות להתמודד על תהליך הבחירה עבור 2013