דירוג איכות החיים בערים: וינה ראשונה, בגדד אחרונה. ואחרי אילו ערים כדאי לעקוב?

וינה - העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

וינה – העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

העיר וינה ממשיכה לשמור על המקום הראשון בדירוג מרסר לאיכות החיים בערים בעולם. הדירוג בוחן 230 ערים ויעדים הרלוונטיים לכישרונות בינלאומיים. ערי אירופה שולטות בחלק העליון של הרשימה, יחד עם ערים מרכזיות באוסטרליה וניו זילנד. וונקובר היא העיר האמריקאית עם הדירוג הגבוהה ביותר (5), וסינגפור (26) היא העיר האסייתית עם הדירוג הגבוה ביותר. דובאי מובילה את אזור המזרח התיכון (74), ומונטבידאו (78) את דרום אמריקה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

300 הערים הצומחות והמתכווצות ביותר בעולם, כולל 2! ערים ישראליות בדירוג

הערים הצומחות והמתכווצותאם רוצים להבין למה כלכלנים מתכוונים כשהם מדברים על עולם "בשתי מהירויות", צריך פשוט להסתכל על הנתונים שמפרסם Brookings Global MetroMonitor, המדרג את 300 הערים הגדולות בעולם במונחים של תמ"ג וצמיחת תעסוקה. 300 עירם אלו אחראיות ל-48% מהתוצר העולמי, והן מאכלסות רק 19% מאוכלוסיית העולם.

50 הערים הצומחות במהירות הגבוהה ביותר, לפי תוצר לנפש, הן למעשה כולן בעולם המתפתח ובעיקר אסייה. ה-18 המובילות הן ערים סיניות, ובהן ווהאן, צ'ונגוינג, שיניאנג, צ'נגשה, צ'אנגצ'ואן, ננינג, הפאי, שיאן וצ'נגדו, והשאר הן בסין, אינדונזיה (ג'קרטה), הודו (צ'ננאי) ואוסטרליה (פרת').

הערים הצומחות ביותר בעולם

הערים הצומחות ביותר בעולם

בין הערים המתכווצות במהירות הרבה ביותר בעולם, 42 מתוך ה-50 נמצאות באירופה, בעיקר באיטליה, יוון ופורטוגל, ובהן אתונה, ליסבון, ורונה, פורטו, בולוניה, טורינו, פירנצה ומילנו. האחרות הן דובאי, אדלייד (אוסטרליה) ואלבקרקי.

הערים המתכווצות ביותר בעולם

הערים המתכווצות ביותר בעולם

עם הכניסה לשנה החדשה, הן הערים הצומחות והן המתכווצות נמצאות במדינות עם סימני שאלה גדולים. המעבר של סין מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה מעוררת דאגות לא מעטות לגבי צמיחת האזור והפריחה בצריכת מוצרים שתומכת בכלכלות כמו אוסטרליה ופרו. בו בזמן, אירופה הצליחה למנוע שקיעה על ידי ניהול מיתון מבוקר. אין ציפיות שאירופה תצמח ב-2013, ובנתיים הצמיחה של הודו חזרה לרמות הנמוכות של 2007.

לגבי ישראל: תל אביב מדורגת במקום ה-188, והדוח מציין כי העיר התאוששה ממיתון, ועלתה בשנת 2011/2 למקום ה-188, אחר שבשנים 2007-2011 הייתה במקום ה-299. תל אביב היא אי של צמיחה בישראל, על פי הדוח, והביצועים שלה טובים משל המדינה הן במונחים של תעסוקה והן של תוצר לנפש. אוכלוסיית תל אביב על פי דוח זה מונה 3.4 מיליון תושבים שהתוצר לנפש שלהם עומד על 37,767$.

תל אביב

תל אביב

העיר הישראלית השנייה המוזכרת בדוח היא חיפה, שזוכה להופעה בדוחות כלכליים בינלאומיים, ונכנסת למגרש הבינלאומי של הגדולים. חיפה ממוקמת בדירוג במקום 243, עלייה מהמקום 295 בשנים 2007-2011, ויש להניח כי פתיחת מרכז הפיתוח של חברת אפל בעיר תרמה לכך. גם חיפה מוזכרת כעיר שהתאוששה ממיתון אולם היא מפגרת אחרי מדינת ישראל הן במונחים של תעסוקה והן של צמיחת התוצר לנפש. חיפה על פי הדוח היא עיר בת 1.08 מיליון תושבים, והתוצר לנפש בעיר עומד על 31,160$.

חיפה

חיפה

להלן נתוני 10 הערים המדורגות במקומות 1-10 בדוח:

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. דוח מקנזי | איזו עיר מציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים? | הערים הטובות בעולם | 13 ערי הענק של סין | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית?


13 ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט. חלק ב'

ערי הענק של סין, עם אוכלוסייתן הבורגנית היא יעד נחשק למשקיעים. מעמד הצריכה הסיני יהיה מרוכז בערים, עם רמת הכנסה הולכת ועולה, וסביבה צרכנית מתוחכמת, שכבר קיימת בערי החוף המזרחי. הן ימשיכו להוות שווקים ללא תחליף עד 2020, כשלאוכלוסייה בערים אלה תהיה את הרמה הגבוהה ביותר של הכנסה פנויה. עם זאת, הצמיחה המהירה ביותר תבוא מערי לב המדינה, אשר יהנו מהעלייה המהירה ביותר בשכר לאוכלוסייתן, ומאמצים ממשלתיים להעלאת רמות הצריכה.

במקביל, ערי הענק הללו יתמודדו עם בעיות אם פיתוח מערכת הבריאות והחינוך לא תעקוב אחר השינויים. ההצפה בתושבים חדשים יפעיל לחץ משמעותי על מערכות הבריאות והחינוך. בתי חולים ובתי ספר נבנים בקצב מסחרר, בעוד תשתית צריכה לתת מענה לצרכים הגוברים.

האתגרים עמן מתמודדות ערי הענק של סין הם מגוונים. שירותי בריאות הוא אחד. היחס הנמוך בין מורים ומספר תלמידים הוא אתגר נוסף. המהירות בה אנשים עוברים מעיר לעיר גורמת להבדלים משמעותיים בין הערים, לדוגמה, הירידה בכמות האוכלוסייה מתחת לגיל 20 בשנייאנג משמעותה שהדרישה לחינוך תהיה פחותה מאשר באזורים אחרים. ההבדלים בין הערים ינבעו גם מרמת ההכנסה.

מסחר – עיור מעודד צריכה, על ידי כך שהוא יוצא שווקים מרוכזים. צפיפות אוכלוסיית הערים, יחד עם התחבורה והרשתות הלוגיסטיות בערים, מקלים על משווקים להגיע לצרכנים. חלק מהשווקים הסיניים כבר מפותחים מאד, ומעמד הביניים בסין רק גדל. החלק של האוכלוסייה המרוויח מעל 30,000 יואן בשנה (סף הכניסה למעמד הבניניים) עומד כעת על 40% בביג'ינג, שנחאי ושנזן. בעשור האחרון האוכלוסייה הצעירה יחסית בערי אלו הגבירו את הדרישה למכוניות, מוצרי יוקרה ומכשירים דיגיטליים. במהלך העשור הבא, הטעם של צרכנים אלה יהיה מתוחכם יותר והצריכה תשקף את הנטיות של אוכלוסייה מבוגרת יותר.

חינוך – האתגרים וההזדמנויות של שוק החינוך בסין הן עצומים. סקטור זה סבל במשך שנים מחוסר במימון וחוסר בכוח אדם. בעיות אלה הן חמורות במיוחד בערי הענק, שם קצב זרימת האוכלוסייה לערים עבר את קצב בניית בתי הספר וגיוס כוח האדם לחינוך. בשנת 2010 הוכנה תכנית חינוך לעשור הקרוב, תוך הבטחה לגישה שוויונית לחינוך כמדיניות בסיסית.

כמעט כל ערי הענק של סין מספקות גישה חלשה לחינוך, ביחס לערים הקטנות. בדרום סין, שנזן וגואנזו, חלשות במיוחד בשל הגירה עצומה. בעוד אוכלוסיית סין מפסיקה לגדול, מצפים כי הלחץ על מערכת החינוך ירד בסך הכל, אולם ההגירה הפנימית יוצרת לחצים במקומות שונים המתקשים להתמודד.

בריאות – העיור יציב את מערכת הבריאות של סין תחת לחץ עצום. מערכות הבריאות בערים צריכות להתמודד לא רק עם אוכלוסייה הגדלה במהירות, אלא גם עם התבגרותה. רבים מבתי החולים בערי סין הגדולות כבר כיום פועלים בתפוסה מלאה לגמרי. ערי הענק יאלצו להתמודד גם תחלואים הקשורים בחיים העירוניים. שינויים בהרגלי התזונה ואורח חיים הקשור בישיבה ממושכת יובילו לעלייה במחלות לא מדבקות, כגון סכרת, מחלות לב וסרטן.

ממשלת סין הגבירה את ההוצאה על בריאות בשנים האחרונות על מנת להתמודד עם בעיות אלה, עם זאת, הכיסוי הרפואי הוא נמוך וחולים מוציאים מכיסם סכומים גדולים להוצאות רפואיות. ההוצאה על בריאות בסין היא נמוכה במונחים בינלאומיים, ומוערכת ב-4.8% מהתמ"ג (מול 7.3% ביפן ו-5% בהודו).

סיכום – כל אחת מ-13 ערי הענק של סין היא שוק פוטנציאלי בגודל מדינה קטנה. אולם, רמות ההכנסה ורמת פיתוח המסחר הן מאתגרים במיוחד עבור משקיעים. בעשור הקרוב, רוב אוכלוסיית ערי סין הגדולות יצטרפו למעמד הביניים. עם זאת, זה יקרה במקומות שונים ובזמנים שונים: בשיאן זה יקרה ב-2015, בעוד בזנגזו רק ב-2020. כמו בכל המדינה, אוכלוסיית הערים הגדולות תתחיל להתבגר, אולם הקצב בו זה יתרחש יהיה שונה ממקום למקום: בשנחאי בשנת 2020 17% מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65, בעוד בגואנזו רק 12%. המרחקים הגיאוגרפיים בסין הם גדולים מאד, וכל ערי הענק החדשות יתפתחו עד 2020 יהיה בלב המדינה, במקומות בהם מערכות תחבורה ותשתית רק החלו להתפתח העשור האחרון, אבל בערים אלו המעמד הצרכני של סין יתרכז.

עליית 13 הערים הללו מציינת שלב חשוב בו החברה הסינית הופכת מאגררית לאורבנית בעיקרה. עד 2020 58% מאוכלוסיית סין יחיו בערים, וכמעט שליש מהם, באחת מערי הענק. העלייה באוכלוסיית הערים מציבה אתגרים עצומים: מימון הרשויות המקומיות, פתרונות חדשניים להבטחת אנרגיה ואספקת מים וצעדים לצימצום העלות הסביבתית יצטרכו להנקט. האופן בו הרשויות בסין יגיבו לאתגרים אלו יהיו הבסיס לעיצוב הכלכלה והחיים בסין בטווח הארוך.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין – חלק א' | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית?


13 ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט. חלק א'

בשנת 2000 היו בסין 3 מגה פוליס, אולם עד 2020 יהיו בה 13. דו"ח האקונומיסט מנתח את שלבי ההתפתחות הדמוגרפית שלהן וההשפעות של התרחבתן.

הצמיחה והשקיעה של ערים בעבר הייתה מבוססת בעיקר על יכולתן למשוך את האמביציוזיים וחסרי המנוחה ממקומות אחרים. ערי סין נמצאות בעלייה. הצמיחה שלהן הונעה הן על ידי הגירה של אלו שחיפשו חיים טובים יותר והן על ידי יוזמות ממשלתיות שעודדו את התרחבות המרחב העירוני. הממשלה מקווה שצמיחת הערים תוביל לצריכה מרוכזת יותר, ותעזור לאזן את הכלכלה הסינית לקראת צריכה פרטית.

ההתקדמות הייתה מהירה. קצב העיור במדינה עבר את ה-50% לראשונה ב-2011, מרמה של כ-33% רק לפני עשור. למרות שאוכלוסיית סין אינה גדלה יותר, אוכלוסיית הערים צפויה להמשיך ולגדול לפחות עוד 10 שנים.

חלק מהערים צמחו מהר יותר מאחרות. שנזן כמעט הכפילה את אוכלוסייתה משנת 2000. עם זאת, הפיתוח גם התפשט ברחבי המדינה כולה, וכיום הערים הצומחות במהירות הגדולה ביותר אינן עוד ערי החוף המזרחי. חלק ניכר מהאוכלוסייה העירונית נע כעת לכיוון מספר נקודות מפתח במדינה. מספר ערי הענק בסין יצמח מ-3 בשנת 2000 ל-13 בשנת 2020, ויחד הן יהוו שליש מכל אוכלוסיית הערים עד סוף העשור. המגה פוליס מוגדרות כערים או מרחבים מטרופוליניים בהם חיים יותר מ-10 מיליון תושבים.

ערי הענק יהיו מפוזרות במדינה. המגה פוליס של מרכז המדינה, זנזו, לדוגמה, תמשיך להיות עיר צעירה גם בעוד 10 שנים, כש-32% מאוכלוסייתה תהיה צעירה מגיל 30, לעומת 25% בגאונזו. רמות ההכנסה יהיו שונות מאד גם כן. פחות ממחצית המגה פוליס צ'ונגקינג ירוויחו 5,000 דולר לשנה בשנת 2020, לעומת 67% בווהאן. כל הערי הענק שיעלו בעשור הבא יהיו בלב המדינה, ומרכז העצבים של סין יהיה עני יותר וצעיר יותר.

היחסים בין ממשלת סין לתושביה הם מתוחים. תכנית הגבלת הילודה קיימת משנת 1978. המערכת הלאומית לרישום נדל"ן פועלת לוויסות ההגירה הפנימית. מגמת העיור בסין היא חדשה יחסית, כשמדיניות הממשלה הקומוניסטית הייתה מכוונת באופן היסטורי כלפי חקלאות ופיתוחה, על פני פיתוחה הערים. ב-1990, עם התיעוש של החקלאות והירידה בצורך בידיים עובדות בחקלאות, השתנתה המדיניות של המשטר לכיוון האורבניות, עם קווים מנחים שמטרתם "לשלוט בגידול של הערים הגדולות, לפתח ערים בינוניות ולעודד את צמיחת הערים הקטנות". מדיניות זו מבטאת את חשש המדינה מריכוז האזרחים המספר מצומצם של ערים.

לא כל ערי הענק דומות זו לזו. המרכזים החדשים הם צעירים ועניים יותר מאלה המבוססים. המרכזים הראשונים להתעורר היו סביב בייג'ינג ושנחאי, והינם מבוססים זמן רב כבירות הפוליטיות והכלכליות של המדינה, הצומחות החדשות לעומת זאת מוזנות בעיקר מתהליך עיור מקומי.

אוכלוסיית סין עצרה מלגדול, ובין 2000-2012 גדלה אוכלוסיית המדינה בשיעור של 0.57% לשנה, אולם באותו זמן אוכלוסיית זנגדו לדוגמה, גדלה ב-9.4% לשנה, ויותר מהכפילה את גודלה בעשור. צ'אנד זו טאן עברה את אותו תהליך כשאוכלוסייתה זינקה מ-3.7 מיליון ל-8.3 באותה תקופה. הדו"ח צופה כי בכל אחת מערים יחיו יותר מ-11 מיליון תושבים ב-2020. ערי פנים הארץ יצמחו במהירות הגדולה ביותר בעשור הקרוב משום שהן ימשיכו למשוך אוכלוסייה כפרית.

המגה פוליס המפותחות ימשיכו לצמוח, אבל יחוו התפשטות פחות דרמטית עם התבגרות הבנייה ותנועת הייצור לפנים המדינה. ערים אלו יפנו יותר לשירותים, ומהגרים יותר משכילים יבואו בעקבות כך. שנחאי תחווה האטה בצמיחת האוכלוסייה לקצב של 1.2% בשנה, וגאונזו 1%.

ערי הענק של סין

ערי הענק של סין

הבדלי התזמון וקצב צמיחת האוכלוסייה בערים מתורגם להבדלים דמוגרפיים ביניהן. שנזן הייתה אחת הראשונות למשוך מהגרים למפעלי התעשייה שלה. בשנת 2000 היו 60% מתושביה בין הגילאים 15-29, ובקושי 1% מעל גיל 65. בניגוד, שנייאנג היה מרכז לתעשייה כבדה מאז 1930. לאחר תקופת התדרדרות של העיר בשנות ה-90, היא התעוררה מחדש בעקבות השקעות זרות מסיביות. העיר כבר נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח דמוגרפי, ואוכלוסייתה מבוגרת מהממוצע הארצי. בשנת 2000 רק 23% מתושביה היו בין גילאי 15-29, ו-9% היו מעל גיל 65 (הממוצע הארצי היה 25% ו-7%).

עד 2020 המגמות יתחזקו, כשהאוכלוסייה בגילאי העבודה בכמה ערים יגיעו לשיא גודלן. שניאנג תהיה הראשונה לחוות הצטמקות בגודל האוכלוסייה בגילאי העבודה, משנת 2015, עם התבגרות האוכלוסייה בעיר. ב-2020 יגיעו 17.4% מתושביה לגיל פרישה ובשנחאי 17.1%. ערי הענק האחרות ימשיכו להיות מאוזנות עם כ-11-13% מבוגרים ויותר מ-70% תושבים בגילאי העבודה.

קיימת דאגה ממשית לגבי התבגרות האוכלוסייה, המתבטאת בביטוי כי סין "תזדקן לפני שתתעשר". עם זאת הדאגה המיידית היא פיתוח מעמד הביניים, המשפיע על הצריכה והוא שיקבע האם כלכלת המדינה תתייצב לקראת צריכה כמנוע לצמיחה.

בשנת 2000 איש כמעט לא הרוויח יותר מ-30,000 יואן לשנה (4700$). רק בשנזן היו קצת יותר מרבע מהתושבים עם רמת הכנסה כזו. העיר היחידה שהתקרבה לרמות הכנסה כאלה הייתה גאונזו, עם 5.3% מהתושבים עם רמת השתכרות דומה. בכל שאר הערים, כולל בייג'ינג לא היו יותר מ-1% מהתושבים עם משכורות כאלה.

מגמות בשכר בערי הענק של סין עד 2020

מגמות בשכר בערי הענק של סין עד 2020

עד 2010 שנחאי וגואנזו הדביקו את הפער עם שנזן. היחס של המרוויחים ברמה הבינונית הגיע ל-40%. רק שנת 2011 שנזן הייתה לעיר הראשונה בה רוב האוכלוסייה הרוויחה יותר מ-30,000 יואן (4700$) לשנה. עד 2020 50% מתושבי ערי הענק של סין כבר יגיעו לרמת הכנסה זו, כשבשנחאי הרמה תגיע אל מעבר ל- 70%, ובייג'ינג ושיאן עם 69%. עם זאת, לא כל ערי הענק ישיגו רמת הכנסה זו עד 2020. בזנגדו, האזור המטרופוליני של שניאנג וצ'ונגקינג, תהיה הכמות האוכלוסייה הקטנה ביותר שתגיע לרמת הכנסה בינונית. שנגיאנג תחווה בעיה מהותית, כשהיא גודל האוכלוסייה העובדת תתחיל להצטמצם עוד לפני שרובה תגיע לרמת ההכנסה הבינונית (30,000 יואן), כלומר העיר תזדקן עוד לפני שרוב אוכלוסייתה תגיע למעמד הבינוני. המשך

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין חלק ב'מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | ישראל תפתח קונסוליה בצ'נגדו | איך יראה העולם בשנת 2050? הרבה יותר עירוני