היום הוא יום ה-הביטאט העולמי. מה זה? ואיפה זה מתקיים?

יום ההאביטאט העולמי

יום ההאביטאט העולמי

היום השני הראשון בחודש אוקטובר מדי שנה (מאז 1986) נקבע על ידי האו"ם כיום ה-הביטאט העולמי World Habitat Day. מטרת היום היא לדון במצב הערים בעולם, והזכות הבסיסית של כולם למחסה הולם. כמו כן כוונת היום להזכיר לעולם כי לכולנו יש את היכולת והאחריות לעצב את עתיד הערים שלנו.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מתחם טרה ופארק מעל האיילון? אל תמהרו להכין את המנגלים

מתחם טרההועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה בשבוע שעבר את תכנית מתחם טרה, הממוקם בפינת רחוב יגאל אלון ודרך השלום בתל אביב. במתחם, הכולל את אזורי התכנון של מתחמי מחלבות טרה, מוטורולה, ובן שמן, הכוללים כיום את שטחי המחלבה, מוסכים ומבני משרדים ותעסוקה, מתוכננת בניית מגדלי משרדים בגובה 55 קומות, שאת חלקם ניתן יהיה להסב לדירות מגורים, ובמקרה כזה, חלקן יוקצה לדיור בר השגה. התכנון גם כולל שטחים ציבוריים פתוחים בהיקף 8.3 דונם בין הבניינים, בעוד הגשה את המגדלים תהיה תת קרקעית.

מתחם טרה. ישר אדריכלים

מתחם טרה. ישר אדריכלים

תכנון המתחם נעשה על ישי משרד ישר אדריכלים, והוא כולל התייחסות לאפשרות עתידית לקירוי נתיבי איילון בקטע הסמוך וחיבור הגדה המזרחית של נתיבי איילון לגדה המערבית. במסגרת התנאים להפקדת התכנית יצטרכו היזמים לבדוק את היתכנות קירוי האיילון והתאמת התכנית לכך, הגשת חוות דעת סביבתית לרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב והגשת דוח ניקוז. עוד בתכנית, התחייבות לבנייה ירוקה, ותיאום שורת נושאים עם אדריכל העיר ואגף התנועה.

מול מתחם טרה, על הגדה המערבית של נתיבי איילון יקומו בשנים הקרובות מספר פרויקטי ענק כמו מגדלי הצעירים ומידטאון תל אביב, הנבנה מצפון למגדלי עזריאלי במה שמכונה המע"ר הצפוני. פרויקטים אלה כלואים למעשה בין שני נתיבי התחבורה העמוסים ביותר בתל אביב- נתיבי איילון ודרך מנחם בגין, וחסרים חיבור ממשי לעיר הסובבת אותם. פרויקט מתחם טרה, ואפשרות לקירוי נתיבי האיילון בקטע זה הוא הסיכוי היחיד של אי התנועה המתאכלס מצפון למגדלי עזריאלי לייצר איזה שהוא חיבור לתל אביב, ובמקביל לאחות את הקרע שקורעים נתיבי איילון בלב המרכז המטרופוליני הגדול בישראל. זוהי גם תקווה להביא למרכז העיר שטח ירוק נרחב חדש, ולצמצם את מפגעי הרעש והזיהום במרכז המטרופולין.

הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה, מבלי לשתקם, כבר קיימת ומשמשת כיום בניית פרויקט חדש בניו יורק השדרה התשיעית ושדרת דייר. בבוסטון הושלם פרויקט הענק, ה-big dig, שקבר אוטוסטרדה שלמה שעברה במרכז העיר, ובדאלאס פארק קלייד וורן שגודלו כ-20,000 מ"ר נבנה מעל אוטוסטרדה של 8 נתיבים, ויצר מרחב ירוק חדש בעיר המחבר את שכונות האפ-טאון עם אזור האמנות של העיר. גם בראשון לציון מקודמת תכנית שער העיר שכוללת מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הצטופפות הפרויקטים הענקיים לצד נתיבי איילון מייצר לראשונה מציאות בה בעלי האינטרס הכלכלי הגדול ביותר לקירוי האיילון הם יזמי הנדלן. הקמת פארק כזה תשפר משמעותית את נכסי הנדלן העצומים שהם בונים ותחלץ אותם ממתחמים כלואים בין נתיבי תחבורה סואנים. משום כך, רתימתם של יזמי הפרויקטים למימון קירוי האיילון היא הזדמנות היסטורית שיכולה להניע מהלך כזה, אולם עד שזה יצא לפועל, הייתי מחפש מקום אחר להדליק מנגל, או לערוך פיקניק.

מאמרים קשורים: הפרויקט שנוי המחלוקת שקבר אוטוסטרדה בלב בוסטון | הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה כבר קיימת | פרויקט מידטאון תל אביב | שער העיר ראשון לציון | ערים ירוקות עושות אנשים מאושרים. הוכח מחקרית


הפרויקט השנוי במחלוקת ששינה לחלוטין את בוסטון, קבר אוטוסטרדה ויצר פארק בלב העיר

 

בוסטון 15פארק רוז קנדי במרכז בוסטון הוקם על השטח שנוצר מפרויקט ה-Big Dig, מגה פרויקט שניתב מחדש את האוטוסטרדה שחצתה את העיר (בדומה לנתיבי איילון), וכלל קירוי האוטוסטרדה והטמנתה מתחת לעיר.

בוסטון לפני הביג דיג

בוסטון לפני הביג דיג

כמו כל עיר גדולה, בוסטון סבלה מבעיות תנועה חמורות, והאוטוסטרדה המוגבהת שחצתה את העיר, והוקמה בשנת 1959, הייתה לאחד הכבישים העמוסים ביותר בארה"ב, כשבתחילת שנות ה-90 נסעו בה כ-200,000 מכוניות מדי יום. מעבר לעומס, ולזיהום האוויר שהביאה עימה האוטוסטרדה, היא גם חצתה את העיר והגבילה את ההתפתחות הכלכלית שלה. הביג דיג תוכנן להחליף את האוטוסטרדה המוגבהת בת ה6 נתיבים בדרך מהירה, תת קרקעית, בת 8-10 נתיבים.

פרויקט ה"ביג דיג" (החפירה הגדולה) היה פרויקט הכבישים היקר בתולדות ארה"ב, וסבל מתקציבים שהתנפחו, עיכובים בלוחות הזמנים, דליפות, תקלות תכנון, האשמות על ביצוע כושל ושימוש בחומרים לא מתאימים, פיטורין ואפילו מוות אחד. אבל הפרויקט הזה שינה את פניה של בוסטון מן הקצה אל הקצה.

פארק רוז קנדי המשתרע לאורך כ-2.5 ק"מ היא אחד מהשלבים האחרונים של פרויקט הביג דיג שקבר את כביש 93 הבינעירוני: יצירה מרהיבה של פארקים ושטחים ציבוריים, בלב המרכז הצפוף של העיר בוסטון, שנולד מתוך אחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת בארה"ב. הפארק נקרא על שמה של רוז פיצ'גרלד קנדי, האם המטריארכלית ש משפחת קנדי, שנולדה בשכונה בקרבת מקום.

הפרויקט הגרנדיוזי, והקמת הפארק גם הובילו לפיתוח דרך חדשה לניהול פרויקט ייחודי זה, כשבהסכמה בין מדינת מסצ'וסטס, עיריית בוסטון ומשפחת קנדי, הוקמה ב-2004 עמותה לשימור שתנהל את הפארק, וב-2009 היא החלה בעבודתה. העמותה חוכרת את השטח מסוכנות התחבורה של המדינה והיא אחראית על האחזקה, גינון, תכנית ואיסוף כספים, בעוד המדינה מחויבת להקצות מחצית מהתקציב השנתי. בין 2004 ו-2008 העמותה גייסה 20 מיליון דולר.

זהו שיתוף פעולה יוצא דופן הכולל לא רק את העירייה והעמותה העובדות יחד, אלא גם את סוכנות התחבורה של מסצ'וסטס MassDOT, המספקת חלק מהמימון לפארק. העיר אינה מקצה שום מימון, למרות שהיא כמובן תומכת בפרויקט באופן נלהב.

העמותה היא הראשונה מסוגה בבוסטון והיא הכרחית במידה מסוימת להצלחת הפארק, משום שסוכנות התחבורה של מסצ'וסטס הוקמה רק ב-2009 ואין לה את הניסיון הנדרש בניהול פארקים. קיימות גם קבוצות חברים, וכן אזור שיפור עסקים שהוקם רק לפני שנתיים, אבל זהו פרויקט ראשון מסוג זה בעיר, בו עמותה פרטית מנהלת פארק ציבורי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הקמת השותפות החדשה, דווקא בתקופת מיתון, ובהמשך להיסטוריה העגומה של פרויקט הביג דיג, הביאה איתה אתגרים לא פשוטים. העירייה אימצה את העמותה במידה מסוימת, שהצליחה מאד בגיוס כספים ומשיכת משתמשים לפארק בעזרת תכניות נרחבות. באופנים שונים, העיר מתאמצת ללמוד איך השותפות הזו תעבוד, בעיקר כשהסוכנות שהקרקע בבעלותה לא עוסקת כלל בפארקים.

פארק רוז קנדי הוא הרבה יותר מפארק שכונתי. מכיוון והוא הוקם על קרקע משותפת ולא של העירייה, הוא מעשה פארק של המדינה, וחוצה שתי שכונות, אזור משרדים ומסחר ואזור תיירותי. לעמותה המנהלת יש מגוון סוגים של קהל שאליהם עליה לפנות ולאזן בין הצרכים השונים והשימושים בפארק.

בדומה לפרויקט ה- High Line בניו יורק (פארק שהוקם על נתיב מוגבה ששימש בעבר רכבת עירונית), שהצלחתו הביאה לעלייה במחירי הנדלן ופיתוח לאורכו, לפארק רוז קנדי יש את הפוטנציאל להביא להתפתחות דומה בבוסטון, וכבר כיום השפעת הפארק על התפתחות העיר ניכרת.

בוסטון מסתמנת מזה כמה שנים כאחת הערים החדשניות בעולם, שממציאה מחדש שוב ושוב את אופני ניהול ופיתוח העיר, ומתן שירות לתושבים. עירייה על גלגלים, ניסויים לקידום תחבורה ציבורית, ניסויים בניהול עיר הם חלק מהיוזמות שהעיר מקדמת כדי להתמודד עם הצרכים המתפתחים של ניהול עיר במאה ה-21. מעבר לכך בוסטון מדורגת 6 ברשימת הערים הירוקות ביותר בצפון אמריקה, שלישית מבין ערי ארה"ב באיכות החיים, ולאחרונה אף דורגה כעיר החדשנית בעולם במחקר מעמיק במיוחד.

מאמרים קשורים: הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה כבר קיימת. כעת צריך רק לבנות פארק מעל נתיבי איילון | הערים החדשניות בעולם | הפיכת מרחבים ציבוריים נטושים לפארקים | מיתוג פרויקט ה-high line ניו יורק | איך הוסיפה לעצמה טורונטו שטחים ירוקים


הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה עמוסים קיימת. עכשיו רק צריך להפוך את נתיבי איילון לפארק

קירוי נתיבי איילון - רצף עירוני ירוק

קירוי נתיבי איילון – רצף עירוני ירוק

נתיבי איילון חוצים את מטרופולין תל אביב ומלבד השטח העצום שהם מנצלים, הם קורעים את המטרופולין ואינם מאפשרים רצף עירוני, זאת בנוסף להשלכות של זיהום אוויר ורעש. נתיבי איילון במטרופולין תל אביב אינם ייחודיים, וערים גדולות רבות סובלות מאותן בעיות תשתית, אבל חלק מהן גם התמודדו עם הבעיה ואף פתרו אותה, על ידי קירוי האוטוסטרדות וניצול השטח שמעליהן לטובת הציבור.

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

כבר בשנת 2003 הציגה חברת נתיבי איילון בפני שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, תכנית לקירוי ציר איילון לכל אורכו, ובנייה רוויה של מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות לעל הנתיבים. בשנת 2008 התכנית לקירוי נתיבי איילון הוגשה למשרד השיכון והבינוי. התכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול להפוך לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים שנעשו אי פעם במדינת ישראל, ולספק למטרופולין תל אביב שטחים חדשים רבים, רצף עירוני, ואיכות חיים וסביבה טובים יותר, ואפילו רצף שטחים ירוקים מפארק הירקון בצפון ועד פארק דרום.

בתכניות שגובשו בעבר זוהתה היתכנות כלכלית גדולה, על ידי הקצאת חלק מהשטחים החדשים לנדל"ן, ושמירת חלקים נכבדים לטובת פארקים ושטחים ציבוריים. מבחינה הנדסית הפרויקט היה אפשרי כבר לפני שנים, אבל העלויות הוערכו כגבוהות מאד. בחלוף השנים, ערך הקרקעות בתל אביב זינק עוד יותר, והדרישה לקרקעות ממשיכה לעלות, ולכן מבחינה כלכלית, כיום ההתכנות גדולה עוד יותר מבעבר.

מאז הגשת התכניות לא הרבה התקדם. חברת נתיבי איילון אינה מוסמכת, וכנראה גם לא מעוניינת לקדם את הנושא, ומשרדי הממשלה, שהם אלה שאמורים לקדם תכנית מסוג זה, בחשיבה אסטרטגית ובראיה כוללת, גם כן לא קידמו אותה. מעבר לכך, נתיבי איילון חוצים שטחים של עיריות ראשל"צ, חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון והרצליה ואף שהערים יכולות רק להרוויח מפרויקט שכזה, התיאום בינהן הוא על סף הבלתי אפשרי.

במסגרת הדו"ח שהוכן בישראל חולקו נתיבי איילון לשלושה מקטעים – צפון, מרכז ודרום – כדי לאפשר בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל התכנוני של כל אחד מהם. בקטע הצפוני, מכפר שמריהו ועד פי גלילות (7 ק"מ), הוצע קירוי מלא או חלקי של הכביש במטרה לייצר עתודה משמעותית לפיתוח העירוני של הרצליה ורמת השרון; בחלק המרכזי, מפי גלילות ועד מחלף וולפסון (15 ק"מ), הוצע עיקר הפיתוח. בתחום זה כבר קיימת תכנית של משרד מנספלד-קהת למתחם משרדים ומגורים חדש באזור תחנת רכבת מרכז, ובמסגרתה יקורה בעתיד שטח נרחב מהנתיבים.

קירוי נתיבי איילון

קירוי נתיבי איילון

כותבי הדו"ח בחנו באופן מעמיק את השטח שנמתח מדרום לתכנית עד לגשר יצחק שדה, והציעו קירוי מלא של הכביש והפיכתו לשדרה מטרופוליטנית ירוקה. החיבור העתידי יאפשר התפתחות של שתי הדפנות של האיילון ו"יחשוף את שוליה של שכונת מונטיפיורי לחזית עירונית חדשה". בקטע זה תוואי האיילון משוקע מספיק בהשוואה לגובה של של העיר ולכן ביצוע הקירוי צפוי להיות פשוט יותר.

בחלק הדרומי של הנתיבים, ממחלף וולפסון ועד גבולה הצפוני של ראשון לציון (4 ק"מ), המצב מעט שונה. בניגוד לחלק המרכזי של הכביש שעבר בתוואי המקורי של נחל האיילון, במקרה זה חתך הכביש רקמות עירוניות קיימות ופגע קשות בערכי הקרקע של שולי הרצועה. זה עשר שנים ממשיכות להתבצע במקום עבודות תשתית נרחבות, תחילה לצורך הקמת הכביש וכעת בעבור הקמת הרכבת. במקטע זה הציעו המתכננים לקרות שטח באזור בית החולים וולפסון ולהשיק במקביל פרויקט פינוי-בינוי ברחובות הסמוכים. בחלק החדש שיתוסף לעיר ייבנו בנייני מגורים ומוסדות ציבור ויוקם פארק חדש לטובת התושבים.

קירוי כבישים ותשתיות אינו רעיון חדש והוא מיושם בהצלחה בכמה מקומות ברחבי העולם. הדוגמה הידועה ביותר היא שדרות פארק אווניו במרכז מנהטן. בתחילת המאה ה-20 עברה במרכז השדרה מסילת רכבת משוקעת ורועשת, שהקשתה על פיתוח אחד המוקדים המרכזיים בניו יורק. כשהושלם פרויקט הקירוי ב-1930 שינתה השדרה את פניה ונהפכה ליעד יוקרתי לבנייני מגורים, מבני משרדים ובתי מלון מפוארים. דוגמה עכשווית יותר היא "Big Dig" בבוסטון, פרויקט ענק שבמסגרתו הוטמנה בקרקע אוטוסטרדה של עשרה נתיבים והוחלפה בשטחי נדל"ן ופארקים ירוקים. פרויקטים רבים נוספים נמצאים בתהליכי תכנון ברחבי ארצות הברית ואירופה. השינוי הזה משקף את ירידת קרנה של המכונית הפרטית לטובת תחבורה ציבורית ותנועת הולכי רגל ואת הרצון לדחוק החוצה כבישים עמוסים, שמקשים את פיתוח המרקם העירוני.

פרויקט The Big Dig בבוסטון, סבל מחבלי לידה ארוכים ומסובכים. הפרויקט נהגה לראשונה בשנת 1970, אבל תוכנן רק בשנת 1982. בשנת 1987 הטיל הנשיא דאז, רייגן, וטו על התכנית בשל עלותה, ומשום שהוגדרה כפרויקט במימון פדרלי (ולא עירוני). בשנת 1991 הקונגרס האמריקאי הפך את החלטת הנשיא ונתן אור ירוק לפרויקט, שקיבל אישור פדרלי סביבתי בשנת 1994. ב-1999 הוסטה התנועה לנתיבים חלופיים ובראשית שנות ב-2000 נפתח השלב הראשון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קיימות דוגמאות נוספות בעולם לפרויקטים דומים, אולם כיום, שלא כמו בשנים בהם בוצע הפרויקט בבוסטון, יש גם טכנולוגיות בנייה חדשות המציעות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. חברת הבנייה והפיתוח ברוקפילד בונה כעת במנהטן, ניו יורק פרויקט בבלוק ב- West 30 בין השדרה התשיעית ושדרת דייר. החברה מתכוונת לבנות מגדלים של 60 קומות מבלי להפריע לתנועת הרכבות המקשרות את תחנת Penn Station ומנהרת ניו ג'רזי. הבנייה מתאפשרת על ידי מערכת של גשרים נעים מעל המסילות:

מאמרים קשורים: איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה | השינויים הדרמטיים במקסיקו סיטי | העיר בה הכל המרחק הליכה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות


משלושה יוצא אחד – התחדשות עירונית באיסטנבול

המטרופולין של איסטנבול מורכב מ-39 אזורים, שכל אחד מהם הוא בסדר גודל של עיר ממוצעת. כמו בערים רבות אחרות, חלקים נרחבים של איסטנבול נבנו לפני עשרות ואף מאות שנים, בתכנון עירוני שהיה נכון לאותן תקופות, וכעת הוא מונע מחלקים בעיר להתפתח. הצרכים של עיר ותושביה כיום שונים מאלה של לפני 50 שנה, שלא לדבר על תקופות מוקדמות יותר. הבנייה הצפופה והנמוכה, שהייתה אופיינית לעבר, נתפסת כיום כבזבזנית בשטחים, לא הותירה מקום לפארקים ושטחים ציבוריים, מאופיינת ברחובות צרים מדי, והבעיה הגדולה ביותר היא בטחון התושבים: טורקיה נמצאת בסכנת רעידות אדמה מתמידה, שפוקדות אותה באופן תכוף, וגורמות להרס רב ונפגעים רבים, בגלל המבנים הישנים.

3Blocks1Block היא תכנית להתחדשות עירונית באיסטנבול, שמנסה להתמודד עם הבעיות החדשות של ערים, ומבוססת על מיזוג מבנים. בתכנית ההתחדשות הזו, ניוד זכויות בנייה ובונוסים ניתנים למפתחים הלוקחים 3 בניינים וממזגים אותם לבניין אחד, ומאפשרים בכך עיצוב טוב יותר, מקום ליותר שטחים ירוקים, ומקום למבני ציבור, חניונים ורחובות רחבים יותר.

בתכנית, מבנים ישנים הנמצאים בסיכון ייהרסו ומבנים חדשים יקומו במקומם תודות לבונוסים הניתנים בתכנית זו. גודל הבונוס משתנה, וגדל ככול שמספר המבנים המשתתפים בתכנית גדל, וזאת במטרה שיתפנו יותר שטחים ציבוריים ותוך מתן מימון להריסת המבנים שבסיכון. הרעיון של איחוד מבנים יכול לייצר צורות חדשות של פיתוח עירוני, תוך שילוב בנייה ירוקה, בטוחה יותר ומותאמת יותר למאה ה-21.

מאמרים קשורים: איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | התחרות לבחירת הלוגו של אולימפיאדת איסטנבול 2020 | פרויקט התחדשות עירונית בלונדון | שיקום ביירות- להחזיר לעיר את העבר המפואר | טורקיה- בדירוג 100 מותגי המדינה המובילים בעולם


הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים לטובת הציבור. שיקגו

בתהליכים עירוניים הנמשכים על פני שנים רבות, אזורים עירוניים שבעבר היו מרכזיים או הומי אדם ננטשים, כחלק מהתפתחות הערים ושינויים בצרכים ובשימושים של הציבור. כך קורה שבערים רבות ניתן לראות דווקא באזורים המרכזיים והמבוקשים ביותר, מבנים נטושים, תשתיות ללא שימוש ושטחים עזובים. לעיתים קרובות דווקא הפרויקטים הראוותניים והגדולים של לפני כמה עשרות שנים, מתגלים כבלתי נחוצים ואף הופכים למפגעים.

בתהליך הארוך של קבלת ההחלטות לגבי שטחים אלו, העלויות הכרוכות בפירוקם או הריסתם, ומציאת חלופות לשימוש בהם, מתגברת מגמה בשנים האחרונות ברחבי העולם להסב שטחים עירוניים כאלה לשטחים פתוחים לטובת הציבור. פרויקט כזה יוצא לדרך כעת בשיקגו:

למרות ששיקגו אינה העיר היחידה שמיקמה את הרכבת העירונית שלה מעל מפלס הרחוב, שיקגו מפורסמת במערכת הרכבת המכונה El קיצור של elevated. לעולם לא תשמע מישהו בעיר אומר שהוא "לוקח את התחתית", גם אם הקו עובר מתחת לאדמה. זה תמיד יהיה ה- El.

אולי בשל כך, למרות שניו יורק (High Line), פריס (Promenade Plantée) וערים אחרות הקדימו את שיקגו, התכנית של שיקגו עבור קו הבלומינגדייל מרגיש כל כך משמעותי לעיר. הפרויקט שתוכנן ע"י  ARUP, ועדיין מגייס מימון, מציע להפוך 4.3 ק"מ של קו רכבת מעל מפלס הרחוב לפארק. הדבר יפנה מקום לרוכבי אופנים והולכי רגל, והנוף יהיה יוצא דופן.

קו הרכבת אינו בשימוש כבר כעשור, ותשתית הקו עוברת כמה מהשכונות הפופולריות של שיקגו, כך שהמבנה והשטח שלו יכולים להפוך לשטח ציבורי יקר ערך, או פשוט להירקב עוד שנים רבות. מחיר הפרויקט מוערך ב-100 מיליון דולר כדי להפוך את המקום לבטוח, שימושי ויפה.

ניו יורק High Line

מאמרים קשורים: פארק תת קרקעי בניו יורק | גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי | כמה באמת שווה כל עץ בעיר | פארק חדש במקום מחנה צריפין | צה"ל מפנה חוף יפה לטובת ראשון לציון