הכירו את האפליקציה העירונית הטובה ביותר 2014

תחרות אפליקציות עירוניות

מדי שנה מתמודדים אלפי מפתחי אפליקציות בתחרות !AppMyCity על תואר האפליקציה העירונית הטובה ביותר. התחרות מציעה פרסים לאפליקציות חדשות המשפרות את החוויה העירונית, מחברות אנשים והופכות את הערים לטובות, הוגנות, חיות ומקיימות יותר.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


קמפיין לעידוד רכיבה, לקראת השקת שירות השכרת האופניים בניו יורק

שירות השכרת האופניים בניו יורק אמנם נתקל בקשיים ועיכובים, אולם לקראת ההשקה הצפויה הפיקה חברת הפרסום Mother קמפיין אורבני שיתמוך בשירות החדש.

BikeNYC השיקה קמפיין הקורא לרכיבת אופניים בעיר ניו יורק הכולל מודעות ושלטי חוצות שיפוזרו ברחבי העיר. הקמפיין מכיל סיסמאות טיפוגרפיות המעוצבות כאילו נכתבו על גבי כבישי העיר, בסגנון: "העיר הרוכבת", "יחיד אבל לא לבד", "כל ניו יורקר רוכב, הוא אחד פחות במכונית", "לא תתחנן שוב לנהג מונית שיעשה את עבודתו", "רכב כמו ניו יורקר" ועוד. המודעות גם מעודדות את התושבים לבקר באתר bikenyc.org המקווה להפוך לאתר מרכזי לרוכבים הניו יורקים, ומספק אינפורמציה לגבי אירועים ואפשרויות לרכיבה קבוצתית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופנייםתל אופן, יום כיפור, אסטרטגיה עירונית וממשל ריכוזי – הכל קשור | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | איך האופניים משנים את העיר, והאבולוציה של נתיבי האופניים


		

הגרלת לוטו, אוטובוסים חכמים וקמפיינים –ערים נלחמות במכונית הפרטית

המטרופולין גנזו שבדרום סין החל להגביל את רישום המכוניות הפרטיות באמצעות לוחיות רישוי המוגרלות בלוטו ומכירות פומביות, בשבוע שעבר. שאמור לצמצם לחצי את מספר המכוניות על כבישי העיר, במטרה להתמודד עם התנועה הכבדה וזיהום האוויר. גנזו הודיעה כי תקצה מכסה של 120,000 מכוניות פרטיות מדי שנה, שרישיונן יוגרל באמצעות הלוטו.

6540 איש זכו בהגרלה הראשונה של הלוטו לרישיון למכונית והמחיר הממוצע שהוצע עבור רישיון עמד על 22,822 יואן (3620$). רבים בעיר מברכים על המדיניות החדשה, בעוד אחרים מתלוננים כי ההגבלות מעודדות אי שיוויון ושחיתות. השיטה של מכירת רישונות באמצעות הלוטו כבר פועלת בשלוש ערים אחרות בסין.

סגן ראש עיריית גנזו אמר כי עומס התנועה והגידול המהיר בבעלות על מכוניות פרטיות הכריחה את העירייה למצוא דרכים להגבילה. במאי היו בעיר 2.4 מיליון כלי רכב, פי 2.5 יותר מאשר לפני 5 שנים בלבד, מה שמהווה גידול בקצב של 19% בשנה. ערי סין המפעילות את שיטת ההגרלות טוענות כי המדיניות הינה זמנית בלבד, וכי שורש הבעיה היא בתשתיות ובתכנון הלקוי של מערכות התחבורה והכבישים.

גיברלטר משקה השנה שוב את קמפיין "בעיר ללא המכונית שלי" (In Town Without My Car). הקמפיין הוא יוזמה אירופית המתקיימת משנת 2007 מדי סתיו במטרה להגביר את השימוש באמצעי תחבורה אחרים ממכונית. עד כה הצטרפו ליוזמה יותר 2,000 ערים מ-39 מדינות. הפעילות תושק ב-16 בספטמבר, יחד עם הראלי המסורתי של רכיבת אופניים משפחתית. אירוע זה מהווה הזדמנות אידיאלית לצעירים ומבוגרים להנות מרכיבת אופניים בטוחה ברחבי הרחובות העמוסים בדרך כלל של גיברלטר.

השבוע ימשיך עם סדרה של פרסומים להגברת המודעות בעיתונות המקומית, וכן אירועים נוספים. אירוע אחד יהיה יום ה- "Walk to Work" בו עובדים מעודדים ללכת ברגל, לרכב על אופניים או לנסוע באוטובוס לעבודה. שיא האירועים יהיה בשבת ה-22 בספטמבר בו, לראשונה, ייסגר לתנועת כלי רכב חלק ממרכז העיר. במסגרת הפעילות יתקיים "פיקניק אורבני" בסגנון כיבוש הרחובות על ידי האזרחים, וירידי אמנות ומזון.

העיר אדמונטון בארה"ב מציידת (בשלב ראשון)  45 אוטובוסים עירוניים במה שמכונה "טכנולוגיית אוטובוסים חכמים". הטכנולוגיה תאפשר לתת אינפורמציה בזמן אמת באמצעות מגוון אמצעי מדיה. נוסעים יקבלו מידע מדויק יותר לגבי זמני הגעת האוטובוסים ותחנות העצירה שלהם, ומיקומם. זאת בנוסף לאינפורמציה בתוך האוטובוסים לגבי התחנות הבאות.

מאמרים קשורים: הפארק הנייד של בואנוס איירס | מדוע הרחובות שייכים למכוניות ולא לאנשים? | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | תחנות האוטובוס שיעשו לכם חשק להשתמש התחבורה ציבורית


תל אופן, יום כיפור, אסטרטגיה עירונית וממשל ריכוזי – הכל קשור

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת. לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. (ויקיפדיה)

יום כיפור בישראל החילונית, פיתח לאורך השנים מסורות אזרחיות ייחודיות, שנטעו תוכן חילוני ביום שמקורו באמונה דתית שאינה רלוונטית יותר לחלקים גדולים באוכלוסייה. היציאה אל המרחב הציבורי הפנוי ממכוניות, הרחובות הריקים והבטוחים, השקט, המפגש החברתי והנסיעה על אופניים ללא חשש מדריסה, הפכו את היום הנורא לחגיגה חילונית, שהצליחה למצוא ייעוד ליום המיוחד הזה, במינימום פגיעה בציבור הדתי. התפתחות זו של יום כיפור החילוני, מנע למעשה עימות בין הציבור הדתי והחילוני, ובאופן קסם אפשר את המשך קיום המסורות השונות זו לצד זו. יום כיפור, לפיכך, הוא דווקא דוגמה לאופן בו ציבורים שונים יכולים לקיים מסורות שונות, זו לצד זו, לטובת כולם, ולפי ראות עיניהם.

השנה החליטה עיריית תל אביב כי תאפשר השכרת אופניים משירות תל אופן לפני כניסת החג והחזרתם בצאתו ללא עלות נוספת, עבור מנויי השרות. העירייה פעלה באופן שעוקב במדויק אחר ההתפתחות הטבעית של המסורת החילונית, כשהיא מאפשרת לחילוניים בעיר להעביר את יום כיפור כראות עיניהם, וזאת מבלי שתאלץ את עובדי השירות לעבוד ולחלל את החג. בחירה חופשית אישית, ושירות עירוני המאפשר אותה, ולא כופה אותה.

חזון העיר תל אביב מורכב מ-4 עקרונות בסיסיים: מרכז כלכלי ותרבותישמירה וחיזוק העיר כמרכז כלכלי ותרבותי מטרופוליני וארצי, תוך הפניית המשאבים לשיפור איכות החיים העירוניים. עיר לכל תושביהעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים, המאופיינת בחינוך איכותי, בשוויון הזדמנויות, בפלורליזם ובלכידות קהילתית. ממשל עם הפנים לאזרח– מתייעל ומשתף, בעל מידה רבה של עצמאות בניהול ענייני העיר הפנימיים, תוך שיתוף פעולה עם רשויות שכנות. עירייה ממוקדת לקוח – שיתוף והשתתפות תושבים – עיר עצמאית – שיתוף פעולה מטרופוליני. סביבה עירונית אטרקטיביתפיתוח סביבה עירונית אטרקטיבית – עיר פתוחה להתחדשות ובו בזמן משמרת את מורשתה האדריכלית-תכנונית, פועלת לצמצום מטרדים סביבתיים ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית, יעילה ובת-קיימא.

מכאן שההחלטה של עיריית תל אביב שומרת על האסטרטגיה של העיר, על אופיה, על עצמאותה ועל רצון תושביה, ולא פלא שלא נשמעה ביקורת מצד תושבי העיר על ההחלטה, אלא רק ברכות. אז מה לשר התחבורה ולזה? הצהרתו של שר התחבורה ישראל כץ כי "הפעלת פרויקט תל-אופן ביום כיפור מהווה פגיעה בסמל המקודש ביותר של מדינת ישראל: מדובר בחציית קו אדום ובשבירה של כל המוסכמות…" משקפת את הבעייתיות הקשה של מבנה הממשל המאד ריכוזי בישראל.

משרד התחבורה אינו שותף לפרויקט לא בתכנון ולא במימון, אבל הוא  שולח את ידיו הארוכות בכל עת שהוא חפץ, ואף מחלק לעצמו מחמאות לא ראויות. רמת הריכוזיות של הממשל בישראל כמעט ואינו מאפשר לעיריות לעשות דבר ללא אישור משרדי הממשלה, שלמעשה חונקים את הערים מלהתפתח באופן עצמאי. ההצהרה הפופוליסטית של שר התחבורה משקפת את המדיניות הממשלתית המתמשכת (לאורך דורות) של התערבות רק מתי שניתן להפיק ממנה רווח פוליטי, ואוזלת יד כאשר מדובר בעשייה ממשית (ראו מקרה הרכבת התחתית, והתחבורה הציבורית בכלל).

המאבק המתמשך בין עיריות וממשלות על מתן יתר עצמאות לעיריות לנהל את עצמן, מלווה את ההיסטוריה לכל אורכה. יחסי הכוחות בין ערים ומדינות עוברים שינויים גדולים בעשורים האחרונים. עליית כוחן של הערים המרכזיות בכלכלה ובפוליטיקה הבינלאומית והמקומית, ההכרה בכוחן כקטרים רבי עוצמה לפיתוח אזורי, והמורכבות הגדלה והולכת של ניהולן, מוביל למגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם, בה מדינות מעניקות יותר ויותר עצמאות לערים לנהל את עצמן.

במדינות שונות הערים המרכזיות ביותר כבר זוכות למעמד ייחודי ועצמאי מזה זמן, ומדינותיהן הכירו בצורך לשחרר אותן מהשלטון המרכזי, בכדי לאפשר להן התפתחות מהירה. והמגמה הזו הולכת ומתרחבת. בשני פוסטים קודמים הצגתי את התהליך המעניק יתר עצמאות לערים גדולות בבריטניה וביפן.

מאמרים קשורים: עליית הערים העצמאיות- יפן | החזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | באיזו עיר יש את שירות האופניים הטוב ביותר? | איך האופניים משנים את העיר | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים