מנילה עוברת לריקשות חשמליות, ובמדריד מחיר החנייה עולה ביחס לזיהום

ריקשות חשמליות במנילה

ריקשות חשמליות במנילה

מכוניות חשמליות הן עדיין מראה נדיר ברוב הערים, אולם ברור כי חלקן בשוק התחבורה רק יצמח בשנים הקרובות, וכך גם חישמול כל סוגי כלי התחבורה האחרים. בסן פרנסיסקו כבר פועלת מערכת השכרת קטנועים חשמליים, וינה חישמלה את מערכת האוטובוסים בעיר, בוגוטה עוברת למוניות חשמליות, ובלונדון מכוניות חשמליות ללא נהג יחליפו את התחבורה הציבורית.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

העיר שהאייקון שלה הוא תחנת אוטובוס והפכה למודל לחיקוי בכל העולם

תחנת ה-BRT בשדה התעופה בקוריטיבה

תחנת ה-BRT בשדה התעופה בקוריטיבה

פורסם במקביל  בגלובס

מעטים הם ראשי הערים, האדריכלים, המהנדסים או המתכננים שיכולים להתגאות כי הצליחו להביא לשינוי משמעותי וברור, להמציא דבר חדש, לחולל מהפכה או לייצר מודל הניתן לשכפול במקומות אחרים. על ראש העירייה לשעבר של קוריטיבה בברזיל, ז'יימה לרנר, אפשר לומר את כל אלה בנשימה אחת, ועדיין לא לתאר את גודל המהפך שהוא הביא  לעירו, ששוכפל אחר כך ביותר-200 ערים בכל העולם, כולל בישראל.

לקרוא את ההמשך »


שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה נקייה, ואת הדרך להשגתם

העיר שטוקהולם הפיקה שני סרטונים המציגים את האופן בו העיר הגדילה את מספר הרכבים הנקיים הפועלים בעיר, ואיך הפכה למובילה באירופה בתחום, ואף נבחרה לבירה הירוקה של אירופה. כיום אחד מכל חמישה כלי רכב בעיר הוא רכב נקי, וצי המכוניות של העירייה מורכב מרכבים נקיים בלבד. הווידאו הראשון מנתח את ההשיגים מנקודת המבט של המדיניות, והשני מציג את הטכנולוגיות השונות ברכבים ודלקים נקיים.

הסרטון שעוסק במדיניות פורס את ההתקדמות משנת 1994, את האתגרים עמם התמודדה העירייה ואיך היא התגברה עליהם. המכשולים הראשוניים כללו חוקי מיסוי לא מעדיפים, חוסר בתמריצים, חוסר בתחנות תדלוק או הטענה, ומחירי רכישה גבוהים. נושאים אלו טופלו באמצעות שינוי חוקי המס, הסרת מכשולים וחסמים, חקיקה שתחייב שילוב דלקים נקיים בתחנות דלק ומן סובסידיות והחזרים לצרכנים עבור רכישת רכבים נקיים.

תחת החוק שאומץ בשבדיה בשנת 2005 המושג רכב נקי מתייחס לכלי רכב מונעים בגז מתאן (גז טבעי, ביו-גז), אתנול, רכב חשמלי וחשמלי-היברידי. הוידאו שעוסק בטכנולוגיות השונות מציג סיכום של היתרונות והחסרונות של כל טכנולוגיה.

מאמרים קשורים: השכונות הירוקות של שטוקהולם | קופנהגן 2025 | עם שירות כמו car2go בברלין, מי צריך מכונית? | סן סבסטיין משיקה תכנית השכרת מכוניות חשמליות | העיר הירוקה ביותר – אירופה


100 מיליון סנסורים עושים את PlanIT לעיר חכמה

150,000 תושבים יוכלו לחיות ב- PlanIT Valley, עיר חכמה הנבנית מהיסוד בצפון פורטוגל, בה 100 מיליון סנסורים יותקנו כך שהעיר תתאים עצמה לתושבים. הפרויקט הוגדר על ידי הממשלה כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ויבנה במספר שלבים.

כמעט 50% מאוכלוסיית העולם חיה בערים, הפיתוח של אזורים עירוניים מציב אתגרים עצומים, כש-60-80 אחוז מהאנרגיה בעולם נצרכת בערים. ערי המחר נבנות כבר היום ב-PlanIT Valley, כיוזמה של סיסקו, מייקרוסופט, פיליפס וחברות רבות אחרות. העיר ממוקמת בצפון פורטוגל, ותוכל לאכלס בין 150 ל-225 אלף תושבים משנת 2015, וכן לשמש מעבדת מחקר חיה עבור חברות אלה, שיבחנו מודלים וטכנולוגיות של עיר חכמה במקום. השילוב הייחודי הזה של עיר המשמשת מעבדת מחקר הוא מהלך משמעותי ביחסים ובסוג שיתוף הפעולה בין קהילה, פיתוח טכנולוגי, הטמעת טכנולוגיות ותשתיות כלכליות וחברתיות בעיר.

העיר נבנית מהיסוד, ומייצגת מודל של עיר העתיד. 100 מיליון הסנסורים שיותקנו בעיר ובבניני המגורים שבה יבטיחו למקסם את היעילות האנרגטית ולצמצם את העומסים והצפיפות בעיר. למעשה, כל התשתית תהיה תחת פיקוח מתמיד, ותהיה זרימה מותאמת של חשמל, מים, תחבורה וכבישים ציבוריים. לדוגמה, בבוקר, כשאדם יעזוב את ביתו לעבודה, החימום בבית יופסק אוטומטית, כדי לחסוך באנרגיה. אם הצנרת דולפת, המערכת הביתית האוטומטית תתקשר ותדווח על הבעיה. ואם אדם נמצא במכונית, ומחפש חנייה, הוא יקבל מידע מיידי על מקום פנוי קרוב. התחבורה הציבורית בעיר תתבסס על רכבות קלות, ורכבים חסכניים היברידיים או המונעים בחשמל שיבנו מחומרים מורכבים חדשים.

העיר בפורטוגל אינה היחידה. כפי שמפרט פוסט קודם, ערים דומות על פי רעיון ה-city 2.0 נבנות בקוריאה, ניו מקסיקו ועוד. התחזית צופה כי יהיו יותר מ-136 ערים חדשות, בנות מיליון תושבים כל אחת, עד 2025. עם רמת הטכנולוגיה הקיימת כבר, וזו שעוד תפותח, האופן בו ממשלות ישתפו פעולה עם המגזר הפרטי, לתכנון ובניית ערים חדשות ופיתוח הקיימות, יקבע האם ימנעו מהטעויות שנעשו במאה ה-20, כמו בניית ערים סביב מכוניות, ועיצוב בניינים סביב המיזוג.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? | 10 הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | ערים מחפשות פתרונות- הוכרזו הזוכים | פרויקט שיפור החיים בעיר של IBM


10 הערים החכמות בעולם

המונח "smart cities" הוא מעורפל. יש מי שבוחר בהגדרה הצרה – ערים אשר משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי לספק שירות לתושביהן. ההגדרה הרחבה, לפיה נעשה מחקר זה מעדיף את ההגדרה הרחבה יותר: ערים חכמות משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי להיות חכמות יותר ויעילות יותר בשימוש במשאבים, מה שמביא לחסכון בעלויות ואנרגיה, שיפור השירות ואיכות החיים, וצמצום פגיעה בסביבה. אלו 10 הערים החכמות ביותר:

  1. וינה – זו העיר היחידה המדורגת בעשיריה הראשונה בכל הקטגוריות: עיר חדשנית (5), עיר ירוקה (4), איכות חיים (1) ומינהל דיגיטלי (8). וינה הציבה לעצמה יעדים ברורים תוך מעקב אחרי ההתקדמות בכל תחום, עם תכניות כמו חזון אנרגיה חכמה 2050, מפת דרכים 2020, ותכנית פעולה 2012-2015. המתכננים של וינה משלבים תהליכי יעוץ של בעלי עניין לבניה והוצאה לפעולה של צמצום פליטת פחמן, תחבורה ושינוי תכנון שימוש בקרקע בתקווה להפוך את העיר לשחקן אירופאי משמעותי בטכנולוגיות של עיר חכמה.
  2. טורונטו – העיר הצפון אמריקאית המדורגת גבוה ביותר, מציגה ביצועים טובים בכלל הקטגוריות. בהכירה בחשיבות העיר בתחום, פתחה לאחרונה יבמ מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים בטורונטו. טורונטו היא גם חברה פעילה ב"קלינטון 40 מגה סיטיס" (C40), המחפש פתרונות למעבר לכלכלה ללא פחמן. המגזר הפרטי בטורונטו משתף פעולה גם הוא, ויוצר את יוזמת Smart Commute Toronto בתקווה לשפר את יעילות התחבורה באזור המטרו. טורונטו גם החלה לאחרונה להשתמש בגז טבעי המופק ממזבלות כדי להניע את משאיות הזבל של העיר.
  3. פריז – העיר מדורגת גבוה בכל הקטגוריות, כולל חדשנות (3), עיר ירוקה (10), ומינהל דיגיטלי (11). העיר מפעילה בהצלחה רבה את תכנית השכרת האופנים, ולאחרונה השיקה מודל דומה עבור מכוניות.
  4. ניו יורק -העיר מדורגת גבוה יותר מרוב הערים בכל הקטגוריות חוץ מאיכות החיים, בה היא מדורגת  במקום ה-47. ניו יורק חברה לחברת יבמ בשנת 2009 להשקת מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים במטרה לפנות "לצורך הגדל ביכולות מורכבות לבניית ערים חכמות ולסייע ללקוחות לייעל את כל התהליכים העסקיים וההחלטות העסקיות." בניו יורק, יבמ כבר עוזרת לעיר למנוע שריפות וגם לזהות תביעות החזרי מס מפוקפקות, צעד שצפוי לחסוך לעיר כ-100 מיליון דולר בחמש שנים.
  5. לונדון – מציגה דירוגים גבוהים בקטגוריות השונות. העיר מוכרת בחשיבה הסביבתית החדשנית שלה (כמו מיסוי על הכניסה למרכז העיר), ובמערכת התחבורה האיתנה שלה. בקרוב יפתח באמפיריאל קולג' בלונדון מרכז המחקר לערים חכמות, שישפר תחבורה, מינהל, עסקים, אקדמיה ומידע צרכני בתקווה לעשות את העיר יעילה וחדשנית יותר. לאחרונה הכריזה לונדון על שותפות עם O2 להשקת אזור ה- Wi-Fi החינמי הגדול באירופה.
  6. טוקיו – העיר האסייתית הראשונה בדירוג, מדורגת גבוה בקטגוריות החדשנות (22) ועיר דיגיטלית (15). בשנה שעברה הכריזה טוקיו על תכנית להקמת עיר חכמה בפרבריה. בשיתוף עם פנסוניק, טוקיו גז וחברות נוספות, הפרבר האקולוגי יאכלס בתים בעלי לוחות סולריים, סוללות אחסון, ומכשירי חשמל חסכוניים כשהכול מחובר למערכת חכמה. טוקיו גם מתרכזת בקידום פתרונות תחבורה חכמים.
  7. ברלין – גם ברלין מציגה ביצועים טובים, עם ציונים גבוהים בקטגוריות החדשנות (14), קיימות (8 באירופה), ואיכות החיים (17). בשיתוף עם BMW וחברות נוספות, העיר בוחנת את טכנולוגיה ה- (vehicle-to-grid (V2G בתקווה ליצר תחנת כוח וירטואלית מכלי רכב חשמליים.
  8. קופנהגן – לאחרונה נראה כי קופנהגן עושה הרבה דברים נכון. היא דורגה ראשונה באירופה במדד הירוק של סימנס. קופנהגן תופשת מנהיגות בחדשנות סביבתית. העיר התחייבה לניטרליות בפחמן עד 2025 ו-40% מאזרחיה נעים באופן קבוע באופניים. לאחרונה ראש העיר הסביר את חשיבות הערים כמנוע צמיחה וכבעלות פוטנציאל לזרז את הכלכלה באמצעות חדשנות בקלינטק.
  9. הונג קונג – מדורגת די טוב בקטגוריות מרכזיות כמו מינהל דיגיטל (3). עם זאת, איכות החיים בה מדורגת (70). העיר מתנסה בטכנולוגית RFID בשדות התעופה שלה, כמו גם בשרשרת אספקת החקלאות שלה. העיר גם הייתה למובילה בשימוש בכרטיסים חכמים, המשמשים מיליוני תושבים בשירותים כמו תחבורה ציבורית, כניסה לספריות, כניסה לבניינים, קניות וחניונים.
  10. ברצלונה – העיר דורגה לאחרונה במקום השני ברשימת הערים החכמות בספרד. ברצלונה היא חלוצה בפתרונות צמצום הפחמן. היא הייתה בין הראשונות בעולם בשילוב תקנות לחימום סולרי, לפני כעשור, לאחרונה העיר השיקה את פרויקט LIVE EV לקידום והטמעת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, והעיר הכריזה לאחרונה על שיתוף פעולה גדול בפיתוח מעבדות לחדשנות בתחום הערים החכמות.

כותב המחקר: Boyd Cohen, Ph.D., LEED AP, is a climate strategist helping to lead communities, cities and companies on the journey towards the low carbon economy. Dr. Cohen is the co-author of Climate Capitalism: Capitalism in the Age of Climate Change.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | דירוג איכות החיים בערים בעולם | מהי עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | עיר חכמה- מה זה? ואיך להתחיל?


העיר הירוקה ביותר: חלק ג' – אסיה

הערים הירוקות ביותר- אסיה

הערים הירוקות ביותר- אסיה

העתיד של אסיה הוא בעריה. למרות שאסיה היא אחת היבשות הפחות אורבניות, מספר תושבי הערים באסיה גדל מ-32% משנת 1990 ל- 42% ב-2010. בחמש השנים האחרונות נוספו לערי אסיה 37 מיליון תושבים מדי שנה, יותר מ-100,000 ליום. באסיה יש כיום 7 מתוך 10 הערים הגדולות בעולם, וחוזים כי עד 2025 יהיו בסין בלבד 221 ערים שבהן יותר ממיליון תושבים (באירופה יש כיום 25 בלבד).

בנק אסיה לפיתוח אומר כי התנועה המתמדת מהכפר אל העיר באסיה היא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית, ולהיקף השינוי יש השפעות עצומות על הסביבה. כדי להתמודד עם ההגירה הזו, בנק אסיה לפיתוח מעריך שכל יום, ברחבי היבשת, ערים צריכות לבנות 20,000 דירות, 250 ק"מ של כבישים, ואת התשתיות שיעבירו את התוספת של 6 מיליון ליטר מים. כל יום. האופן בו ממשלות יתמודדו עם האורבניזם יהיה גורלי לבריאות של מיליונים באזור זה ובעולם כולו.

אף כי כסף זה לא הכל כשמדובר באיכות סביבה, לערים עשירות יותר יש יכולת להשקיע יותר בתשתית, ויכולות להחזיק שירות ציבורי מנוסה ומקצועי שיוביל יוזמות סביבתיות. במדד הערים הירוקות באסיה זה בולט במיוחד – ערים עשירות יותר הן גם ירוקות יותר. סינגפור לדוגמה, היא המובילה במדד האסייתי בכל התחומים והיא גם אחת העשירות. היא יכולה להרשות לעצמה מערכת טיהור מים מתקדמת, מתקני הפיכת אשפה לאנרגיה והשקעות משמעותיות בתחבורה. יוקוהמה המדורגת מעל הממוצע בדירוג הכללי, וגם אחת העשירות ברשימה, הנהיגה סובסידיות לרכבים חשמליים, כמו גם השקעות אחרות.

כשערים הופכות יותר עשירות, במקביל להשקעה בתשתיות, ניתן היה לצפות שהתושבים יצרכו יותר משאבים והסביבה תסבול יותר, מפלטת גזי חממה לדוגמה, או צריכת מים מוגברת ויותר אשפה. המחקר גילה כי הצריכה אכן עולה עם עליית רמת החיים, אולם כשההכנסה מגיעה לנקודה מסוימת, סביב ה-20,000$ לאדם, ממוצע הצריכה יורד. תמונה דומה מתקבלת בנוגע לצריכת מים ופליטת פחמן.

כל זה מצביע כי הערים העשירות במדד לא צורכות משאבים ברמות גבוהות יותר. אולם נתון זה לא מקביל במדד של אמריקה הלטינית, ואף היה מובחן פחות במדד האירופאי. בטאייפיי לדוגמה הנהיגו תשלום עבור השלכת אשפה כדי לצמצמה, יוקוהמה הציבה ב-2003 יעד של צמצום כמות האשפה ב-30% תוך 10 שנים, אך הגיעה ליעד תוך 5. עד 2030 מתכוונת סיאול לקצץ את פליטת הפחמן ב-40%. באוסקה מתקיימות מדי שנה 150 סדנאות לחינוך נוער בנושא מים, ויש דוגמאות רבות נוספות.

תכניות כאלה לא בהכרח חייבות להמתין עד שהערים יתעשרו. דלהי לדוגמה היא אחת העניות מבין הערים במדד, ובכל זאת העיר משיגה דירוג ממוצע במדד הכללי. הערים במדד, אם כי שונות זו מזו בביצועים, נראות מחויבות לשיפור איכות הסביבה בערים. לרוב הערים יש מדיניות מפורטת לכל אספקט של קיימות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- אמריקה הלטינית, העיר הירוקה ביותר – צפון אמריקה, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, פרויקט למיתוג טוקיו, מיתוג עיר ראשון בסין, מיתוג ויאטנם