ועידת התיירות ירושלים 2013 JITS – תיירות, חדשנות וריצ'רד פלורידה

ועידת התיירותבסוף חודש מאי תערך בבנייני האומה בירושלים הועידה הבינלאומית לתיירות, שתתמקד השנה בתיירות עירונית ובחדשנות טכנולוגית. במסגרת הועידה תתקיים תחרות לחדשנות בתחום התיירות. מפתחי אפליקציות ומיזמים חדשניים בתחומי התיירות, חברות סטארטאפ, ויזמים מוזמנים להתמודד והזוכים בשלושת המקומות הראשונים יזכו בכניסה חופשית לוועידה והזדמנות להציג את המיזם בפני פאנל מיוחד שיוקדש לנושא, ובכירי תעשיית התיירות בישראל ומהעולם.

ריצ'רד פלורידה

ריצ'רד פלורידה

אחד הדוברים המעניינים ביותר שישתתפו בועידה הוא ד"ר ריצ'רד פלורידה, מרצה באוניברסיטת טורונטו ו-NYU, הנחשב לאחד התאורטיקנים המובילים בעולם בתחומי העירוניות, ומי שטבע מונחים מובילים בתפישת העירוניות כיום כמו "איכות המקום" וה"קריאייטיב קלאס".

נושאי הועידה יכללו מודלים לתכנון תיירות עירונית ככלי לפיתוח כלכלי, מהפכת הטלפונים החכמים וההשפעה על משתמשים ומנהלי תיירות עירונית, פרדיגמות חדשות לתחבורה ועתיד התיירות העירונית, סיפור ההצלחה האסייתי, מורשת ופיתוח תיירות עירונית, ספורט ותיירות עירונית ופיתוח אתרים היסטוריים.

מאמרים קשורים: מהו הקריאיטיב קלאס ולמה כל הערים מחזרות אחריו? | ריצ'רד פלורידה באירוע סטארטאפ מיאמי | תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב | האם חדשנות יכולה להגביר תיירות? | מה עושה פריז כדי להיות העיר החדשנית ביותר בתיירות

מודעות פרסומת

מהו ה"קריאייטיב קלאס"? מדוע כל הערים מחזרות אחריו? ומה ההעדפות שלו?

מגווןמגוון אוכלוסייה, היוצרת אינטראקציה, וקהילה המאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה

מגוון אוכלוסייה, היוצרת אינטראקציה, וקהילה המאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה

הקריאייטיב קלאס, או המעמד היצירתי, הוא מונח סוציולוגי שנטבע על ידי ריצ'רד פלורידה, חוקר חברה וכלכלה מוביל, ומזוהה ככוח המוביל וההכרחי לפיתוח כלכלי בעידן העירוני הפוסט תעשייתי. פלורידה מעריך מעמד זה בארה"ב בכ-40 מיליון עובדים, 30% מכוח העבודה בארה"ב, ומחלק את המעמד לשתי קבוצות עיקריות: הליבה ה"סופר יצירתית" הכוללת 12% מכוח העבודה בארה"ב וכוללת טווח רחב של עיסוקים ממדע, הנדסה, חינוך, מחשבים, מחקר, יחד עם אמנויות, עיצוב ומדיה. קבוצה זו נחשבת ליצירתית, חדשנית ויצרנית של מוצרים מסחריים וסחורות לצריכה. הקבוצה השנייה המכונה "אנשי מקצוע" כוללת מועסקים בתחומים מבוססי ידע וכוללת את המועסקים בתחומי הבריאות, עסקים והון, משפטים וחינוך.

במחקר שפרסם פלורידה בשנת 2002 חזה כי מעמד זה יהיה הכוח המניע לצמיחה של הכלכלה, וכי יגדל ב-10 מיליון משרות בעשור הבא, מה שיביא אותו, כיום, להיקף של 40% מכוח העבודה בארה"ב. מעבר לכך, קיום המעמד מקושר לפיתוח דמוקרטי יציב, ולערכים פוליטיים כמו יעילות ממשל, שלטון החוק וחופש.

מאז נטבע המושג, מעמד זה הפך למושא החיזורים של ערים ומדינות סביב העולם, מתוך התפישה כי המקומות שיצליחו למשוך אנשים אלה אליהם, יזכו בצמיחה כלכלית מוגברת, שתלווה ברעיונות חדשים וחדשניים ותעשיית הייטק. למרות שלמעשה המעמד הזה קיים כבר מאות שנים, התפישה הנ"ל מאופיינת בכך שבעידן הגלובליזציה וכלכלת המידע הנוכחיים, המעמד הוא הכרחי לכלכלה הגלובלית ולהתמודדות בתחרות הבינלאומית העזה בין ערים ומדינות. המעמד המקביל באירופה מוערך בסדר גודל דומה לזה שבארה"ב.

ערים רבות מתמודדות עם השאלות: מדוע אנשים בכלל, ובני המעמד היצירתי בפרט, הנהנים מאפשרויות בחירה רבות, בוחרים להתגורר במקום מסוים? מה מושך אותם למקומות מסוימים ולא לאחרים? כלכלנים וחוקרים חברה בחנו בעבר שאלות אלה, לגבי אופן בחירת מקום המגורים והעיסוק, אולם לרוב התעלמו מהאופן בו אנשים מקבלים החלטות. ריצ'רד פלורידה, שהתחבט בשאלות אלה במשך שנים, ביצע מחקר עם מכון גאלופ באמצע שנות ה-2000, והתשובות שהתקבלו חזרו על עצמן שוב ושוב.

המקום עצמו, כך התברר, היה הפקטור המרכזי בבחירה. עד כדי כך שפלורידה טבע מונח נוסף – "איכות המקום" (quality of place) שיסכם זאת. הוא השתמש במונח בניגוד לשימוש הרווח של המונח "איכות חיים" כדי לכסות טווח ייחודי של מאפיינים המגדירים מקום והופכים אותו לאטרקטיבי. בהמשך התפתח המושג "נכסים מקומיים" (Territorial Assets) שהפך לאות T הרביעית בארבעת ה-T המגדירים צמיחה כלכלית, יחד עם טכנולוגיה, כישרון וסובלנות (Technology, Talent, Tolerance). על איכות המקום ניתן לחשוב כשילוב בין 3 מימדי מפתח:

  • מה יש שם? הצירוף של הסביבה הבנויה והסביבה הטבעית, כמקום ממריץ, מושך לחיים יצירתיים.
  • מי נמצא שם? מגוון אוכלוסייה, אתני, לאומי, דתי, ובעל העדפות מיניות שונות, היוצרים אינטראקציה ומספקים עדות ברורה כי הקהילה מאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה.
  • מה קורה? חיי רחוב תוססים, תרבות בתי קפה, אמנויות ומוזיקה. הנוכחות הנראית של אנשים העוסקים בפעילות חוץ, היוצרים יחד הרבה פעילויות, מרגשות ויצירתיות.

איכות המקום ניתנת להגדרה כשילוב של סדרת חוויות. רבות, כמו אלה המוצעות על ידי "הסצנה ברמת הרחוב" (עוד מושג שטבע פלורידה street-level scene), הן דינמיות ומציעות השתתפות. ניתן להיות יותר מצופה, הפעילות מציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה. אולם, בעוד חוויות הרחוב הן שם כדי להימצא על ידי מי שמעוניין בכך, ניתן גם לפרוש הביתה או למקום שקט יותר, ולהרגע בפארק עירוני או אפילו לצאת מהעיר.

סצנה ברמת הרחוב. פעילות המציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה

סצנה ברמת הרחוב. פעילות המציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה

האנשים היצירתיים נהנים משילוב של השפעות. הם רוצים לשמוע סוגי מוזיקה חדשים ולנסות סוגי אוכל אחרים. הם רוצים לפגוש ולהתרועע עם אנשים השונים מהם, להחליף רעיונות ולהתווכח על נושאים. המעגל החברתי של אדם עשוי שלא להיות מגוון דייו, אולם המעמד היצירתי רוצה גיוון בכל מקום. אותנטיות היא מפתח. מקום המאופיין ברשתות מסחריות, רשתות מסעדות, ורשתות של מועדונים נתפש כלא אותנטי. לא רק שמקומות אלו נראים זהים בכל מקום, הם גם מציעים חוויה זהה בכל מקום. רבים מבני המעמד היצירתי גם מעוניינים להיות מעורבים בעיצוב קהילותיהם ואיכות המקום בו הם חיים.

איכות של מקום אינה נוצרת מאליה או באופן אוטומטי. זהו תהליך מתמשך ודינמי המערב מספר פנים של הקהילה. כמו דברים טובים אחרים, לא תמיד הכל טוב ומצליח. מה שנראה כמו התחדשות עירונית מצד אחד, נראה כמו ג'נטריפיקציה לאחרים. עליית מחירי דיור מלווים לרוב עם שינויים בהרכב האוכלוסייה. אלו בעיות רציניות הדורשות התייחסות רצינית.

מקום אטרקטיבי אינו חייב להיות עיר גדולה, אולם הוא חייב להיות מגוון ומכיל שפע של תרבות ורעיונות, ומקום בו אנשים מבחוץ יכולים במהירות להפוך למקומיים, וכל אחד ימצא בו מקום לעצמו. אחד הנושאים הזוכים להתעלמות בהקשר זה, הוא איכות המקום בהקשר של רווקים/ות ואפשרויות המפגש וההכירות. בארה"ב רק 48% מבתי האב כיום כוללים זוגות נשואים, ולכן אנשים רבים זקוקים לאפשרויות מפגש והכירות. תפישה רווחת מייחסת חשיבות עליונה למקומות העבודה, אולם המחקר שערך פלורידה, ומחקרים שבאו בעקבותיו גילו כי 3 איכויות מרכזיות מושכות אנשים למקומות: ההיצע החברתי, כמו אירועי בידור ומקומות להכיר, פתיחות לאנשים חדשים ועד כמה המקום אסתטי.

המבקרים של פלורידה טוענים כי המיקוד באיכות המקום, ובעיקר נושא הסצינה האמנותית והמגוון, הם מגמה חולפת, ומצביעים על מקומות כמו סיליקון ואלי ואחרים, כמוכיחים כי אנשים העוסקים בייטק מעדיפים פרברים מסורתיים. אולם כל המקומות הללו ממוקמים בתוך מטרופולינים גדולים, שהם מהמגוונים ביותר בעולם. במקביל ניכרת תנועה מתגברת והולכת של מעבר חברות טכנולוגיה אל מרכזי הערים, מה שתומך בתפישה של פלורידה.

איכות של מקום מגדירה את ההצלחה של הקהילה וכוללת את איך שהיא נראית, התרבות, והאוכלוסייה, יחד עם כל שאר הדברים שכל אחד רוצה במקום בו הוא גר. כמובן שמקומות עבודה, בתי ספר וביטחון חשובים גם כן, אולם מי שמצמצם את ההתמקדות לאחרונים, מציע הצעה דלה מדי וחסרת השראה לתושבים, שאינה יוצרת תחושה של חיבור למקום, ומקום המעשיר את תושביו.

ריצ'רד פלורידה מדבר על הקריאייטיב קלאס

מאמרים קשורים: תעשיית ההייטק חוזרת לעיר | ריצ'רד פלורידה – המהפכה הטכנולוגית העירונית | צפיפות וחדשנות בערים הגדולות | הערים היצירתיות בעולם | הערים החדשניות בעולם


ריצרד פלורידה: המהפכה הטכנולוגית העירונית, באירוע סטארטאפ סיטי מיאמי

Start-up-City-Miamiבתחילת החודש, התקיים במיאמי אירוע ה- Start-Up City: Miami, שריכז יזמים מובילים ומומחי טכנולוגיה מלונדון, ניו יורק, קליפורניה ועוד, במיאמי ליום של דיונים באשר לקידום האקוסיסטם החדשני בעיר. בשנים האחרונות מיאמי חוותה נחשול של מיזמים ויוזמות, ולאחר עשור של עיור מהיר וצמיחה, העיר מתכוונת למצב את עצמה כאחד המרכזים העולמיים ליזמות, הייטק ועסקים, ופלורידה עברה לאחרונה מיתוג תחת הסיסמה: "אקלים מושלם לעסקים".

בין הדוברים המרכזיים באירוע היה פרופ' ריצ'רד פלורידה, המוכר כאחד התאורטיקנים הבולטים ביותר בארה"ב ובעולם בתחום האורבניות, המתרכז בתאוריות בתחום הכלכלה והחברה. בהרצאה הקצרה שלהלן מתייחס פלורידה לקשר שבין תעשיית ההייטק למרכזי הערים, על הצורך של הטכנולוגיה בצפיפות העירונית, על מרכז סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון, ברלין ואיך ערים משמשות כאינקובטורים לחדשנות, על התהליך שעברה מיאמי ועל היזם טוני שיי ששינה את לאס ווגאס (והרצאתו מובאת בהמשך הפוסט).

מיאמי: המכה של החדשנות בעתיד. מאני דיאז, ראש עיריית מיאמי לשעבר.

העיר כסטארטאפ. טוני שיי

מאמרים קשורים: תעשיית ההייטק חוזרת לעיר | מיתוג פלורידה: אקלים מושלם לעסקים | צפיפות וחדשנות בערים- איך זה מתקשר? |הברומטר לחדשנות עולמית, סקר ב-25 מדינות | הערים החדשניות בעולם


צפיפות חיוּת וחדשנות בערים הגדולות בעולם. איך הכל מתקשר?

גג מבנה המרינה שעוצב כפארק - סינגפור

גג מבנה המרינה שעוצב כפארק – סינגפור

רמת צפיפות הערים הוא נושא שוני במחלוקת. מצד אחד, כלכלנים רבים מדגישים את היתרונות של בנייה לגובה כתרופה לכל דבר – מחדשנות ועד יצירת מקומות תעסוקה או דיור זול. מצד שני, קיימים אלה הטוענים כי צפיפות יכולה להיות מושגת טוב יותר ללא בנייה לגובה, כמו בלוק אחד היכול לכלול בית קפה, תאטרון שכונתי, גלריה, מסעדות, חנות אופניים, כנסיה, 20 דירות ומספר ברים, כשהכול מתפקד 24/7 ורמת שימוש עולה בהרבה על בניין משרדים גבוה.

ריצ'רד פלורידה טען כי חדשנות עירונית וסטארטפים בהייטק נוטים שלא להתקיים בגורדי שחקים אלא דווקא באזורים מעורבי שימוש, שכונות בגובה בינוני המעודדות אינטראקציה, כמו צ'לסי ווויליאמסברג בניו יורק, האיסט אנד בלונדון, סומה ומיסיון בסן פרנסיסקו, ווניס וסנטה מוניקה בקליפורניה, וכמובן הסיליקון ואלי. אזורים של גורדי שחקים הופכים לדבריו, לפרברים אנכיים, סטריליים וחסרי חיים.

מחקר חדש של Urban Land Institute ושל Centre for Liveable Cities בנושא הוא מעניין במיוחד. הדיאגרמה מהדוח מציגה את הערים הגלובליות המרכזיות יחד עם ממדים של צפיפותן ורמת ה חיוּת (livability) שלהן. הצפיפות, על ציר ה-y נמדד באוכלוסייה לקמ"ר, והחיות, על ציר ה-x, נמדדת על פי סקר מרסר לאיכות חיים, המדרג ערים לפי מאפיינים כמו שירותים ציבוריים, תחבורה, אזורי נופש ובילוי, והסביבה הכלכלית, פוליטית והחברתית.

צפיפות מול חיות של ערים

צפיפות מול חיות של ערים

הדוח מציב את הערים המרכזיות ומחלק אותן ב- 4 חלקים מרכזיים. החלק העליון הימני כולל את הערים שבמצב בהן מוגדר "win-win", שילוב של צפיפות גבוהה וחיוּת גבוהה, וחלק זה כולל את לונדון וסינגפור. החלק התחתון הימני מאפיין ערים בהן הצפיפות נמוכה אבל ה חיוּת גבוהה – טוקיו, רומא, פריז, וונקובר, ניו יורק, סידני, שטוקהולם, בריסל ולוס אנג'לס. החלק התחתון השמאלי הוא החלק של ה- "lose-lose", ערים בן הצפיפות גבוהה וה חיוּת נמוכה – ג'קרטה, ריו דה ז'ניירו, לימה, קואלה לומפור, סיאול, סאו פאולו, מקסיקו סיטי, דובאי, בייג'ינג, ניו דלהי וניירובי.

רק לונדון וסינגפור נכנסות לתחום ה- win-win המאופיין בצפיפות גבוהה ו חיוּת רבה, כששתי ערים נוספות נמצאות ממש על הגבול- טוקיו והונג קונג. כל ה-4 הן בין הערים היקרות בעולם- כך שהצפיפות אינה פתרון ליוקר המחייה, בניגוד לערים רבות וצפופות בהן ה חיוּת נמוכה. רבות מהערים המרכזיות בעולם מופיעות בקטגוריה התחתונה השמאלית, בה צפיפות נמוכה הולכת יחד עם חיוּת גבוהה. כמה מערים אלה הן גם המובילות העולמיות בחדשנות ומרכזי הייטק. לערים כאלה נראה כי יש יתרון בחדשנות הייטק ויצירת עסקים חדשים (אם כי לונדון וסינגפור גם הן מהערים החדשניות בעולם).

הדוח מציע מגוון המלצות לגבי האופן בו ניתן לשלב צפיפות גבוהה וחיוּת רבה, כפי שנלמדה ממקרי בוחן בסינגפור, כמו אימוץ גישות תכנון יותר סיסטמתיות לצמיחה לטווח ארוך והתחדשות, השקעה בתחבורה ירוקה ותשתיות, הבאת הטבע קרוב יותר אל התושבים, חיבוק המגוון ועידוד הכללה, ושיפור איכות המרחבים הציבוריים.

מאמרים קשורים: סקר מרסר לדירוג איכות החיים בערים | איך יראה העולם בשנת 2050? – הרבה יותר עירוני | ההייטק חוזר לעיר | הערים החדשניות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם


הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים

שדות תעופה הם הרבה יותר ממקום לתפוס טיסה, לקיים פגישה עסקית בין טיסות, או לעשות קניות בדיוטי-פרי. הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או אזור יכולים לבצע. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים, וזה כולל מלונאות, בידור, מסחר, כנסים, תערוכות עסקיות, בנייני משרדים ועוד.

הקשר ההדוק בין שדות תעופה ופיתוח אזורי התברר כבר בכמה מחקרים. מחקר סטטיסטי של הכלכלן ריצ'רד גרין מצא קשר בין הנוסעים בשדות התעופה למספר תושבי העיר לבין צמיחת תעסוקה. מחקר אחר של הכלכלן יאן ברוקנר מצביע גם על קשר הדוק בין נוסעי חברות התעופה ותעסוקה אזורית, ומצא כי 10% צמיחה בתנועת טסים בעיר מייצר 1% צמיחה בתעסוקה אזורית. עוד מצא, כי שדות תעופה ושירותים לחברות תעופה תורם יותר ידע ועסקים מבוססי שירות מחברות תעשייתיות. המחקר מסכם: "הממצאים מאשרים את התפיסה הרווחת כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית".

שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר.

ריצ'רד פלורידה ושרלוט מלנדר מה- Martin Prosperity Institute בטורונטו התבוננו באופן חדש על הקשר בין שדות תעופה ופיתוח כלכלי. מלנדר ביצעה ניתוח המשווה פעילות שדות תעופה לאינדיקטורים של פיתוח אזורי – תפוקה כלכלית, הכנסה ומשכורות, תעשיות הייטק ורמת חדשנות, רמת הון אנושי וריכוז ידע, מקצועי ויצירתי.

לשדות תעופה יש השפעה גדולה יותר על פיתוח כלכלי ע"י הנעת אנשים מאשר ע"י הנעת סחורות. גם למספר הטסים וגם למספר הטיסות קשורים לתפוקה הכלכלית, משכורות והכנסה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הנ"ל לבין תנועת מטענים וסחורות. שדות תעופה גם קשורים באופן הדוק עם מאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות ועוד יותר עם ריכוז של תעשיות הייטק. שוב, לא נמצא קשר בין פקטורים אלה לכמות המטען שעברה בשדות התעופה.

התפקיד של שדות התעופה בהעברת אנשים נעשה ברור יותר כאשר הם בדקו את הפעילות של שדות התעופה ביחס לנפש. מספר הנוסעים בשדות התעופה ביחס לנפש קשור עם תפוקה כלכלית, משכורות והכנסה, כמו גם עם מספר מסיימי האוניברסיטאות ועם ריכוז תעשיות הייטק. לעומת זאת, למספר הטיסות ביחס לנפש לא היה קשר משמעותי עם הכנסה, משכורות או תפוקה כלכלית והייתה קשורה באופן שלילי עם תעשיית הייטק, הון אנושי ויצירתיות. מטען ביחס לנפש היה קשור באופן מובהק רק עם תפוקה כלכלית לנפש.

מלנדר השתמשה בניתוח רב משתנים לנסות להבין את ההשפעה של פעילות שדות תעופה לצד פקטורים אחרים על הכלכלה האזורית והפיתוח הכלכלי. היא הסתכלה בתחילה על אילו פקטורים קשורים עם ערים שיש להם שדות תעופה. גודל האוכלוסייה, כמובן, וכן הטמפרטורה הממוצעת בעיר וגם על גודל הקהילה האמנותית והתרבותית. במילים אחרות, שדות תעופה נמצאים במקומות יותר גדולים, חמים ויצירתיים.

בשלב הבא היא בדקה את ההשפעה של שדה תעופה על הפיתוח הכלכלי. היא השתמשה בתפוקה כלכלית לנפש, המדד הסטנדרטי ליצרנות אזורית, בתור המשתנה התלוי, והכלילה את פעילות שדה התעופה לצד ההון האנושי, רמת האבטלה, תעשיות ההייטק ורמת האמנותיות והיצירתיות, ועוד משתנים שונים. היא השתמשה במספר נוסעים לנפש למדידת פעילות שדה התעופה כדי לבחון את ההשפעה של פעילות אנשים הקשורה לשדות תעופה על היצרנות האזורית.

היא מצאה כי פעילות של שדה תעופה קשורה באופן הדוק לשגשוג האזור ויצרנותו. עוד גילתה כי רמות ההון האנושי, רמות האבטלה ורמות האמנותיות והתרבות קשורים באופן הדוק עם היצרנות של האזור, בעוד גודל האזור ותעשיית הייטק אינם. נראה כי שזה לא הגודל שמשפיע על הרמת היצרנות האזורית אלא דברים שהגודל מסייע לעיר לגייס – כמו שדות תעופה, רמות גבוהות יותר של הון אנושי ואמנותיות ותרבותיות. זה לא הנעת סחורות או מטען, אלא היכולת להניע אנשים שאכפת להם.

ב-26 בדצמבר 2011 יצאה הודעה דרמטית ממשרדו של שר התחבורה ישראל כץ. "שר התחבורה הניח היום על שולחן הממשלה המלצה להקים את שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים שבנגב. בכך אימץ השר כץ את המלצות צוות ההיגוי הבין-משרדי שמונה על ידו". השר כץ הסביר בהודעה כי הקמת שדה תעופה בנבטים תביא לתנופת פיתוח גדולה בנגב, תגדיל את היצע העבודה ומעגל התעסוקה ותמשוך לאזור אוכלוסייה איכותית – שתגרום לפריחה כלכלית וחברתית.

בכך צירף עצמו כץ אל קבוצת לחץ גדולה שפועלת ללא לאות למען הקמת השדה בנבטים. הקבוצה כוללת בין היתר את השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, מטה מאבק אקטיבי בראשותו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שבו חברים כ-30 ראשי רשויות מהצפון, מהמרכז ומהדרום, אנשי חיל האוויר לשעבר וטייסי אל על, קבוצות של צעירים מאזור הדרום וציבור הולך וגדל של אזרחים הסבורים שאין צודק, חברתי והגיוני יותר מלהרחיב את שדה התעופה הצבאי בדרום לכדי שדה אזרחי בינלאומי.

יוזמה אחרת, בשם נתב"ג 2020 מנסה לקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי בים מול חופי ראשון לציון.

מאמרים קשורים: נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה עמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב אוקראינה