כך יראה אצטדיון בלומפילד המחודש

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אתר one מפרסם היום את ההדמיות לשיפוץ אצטדיון בלומפילד. שידרוג האצטדיון תוכנן על ידי משרד פרטים אדריכלים בע"מ שמפרט על הפרויקט: "בשנים האחרונות אצטדיון בלומפילד הפך לאצטדיון הכדורגל העמוס בישראל בליגה הבכירה. הוא משמש כמגרשה הביתי של שלוש קבוצות צמרת בליגת העל הישראלית – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, ובני יהודה והוא פעיל מספר פעמים בשבוע. בנוסף האצטדיון משמש מידי פעם את נבחרת ישראל בכדורגל, שביקשה לארח משחקיה במתקן בגלל הקרבה של הקהל וזוויות הצפייה המאפשרת חוויה צפייה מעולה ולתחושת "ביתיות" של הקבוצה המאחרת, מימד הנותן תחושת עוצמה, הן לשחקנים והן לאוהדים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

המתחמים החדשים שייזנקו בשנים הקרובות בתל אביב

המתחמים החדשים של תל אביב

המתחמים החדשים של תל אביב

אזורים שונים בתל אביב עומדים לעבור מהפך משמעותי בשנים הקרובות. מתחמים שהיו בעבר מוזנחים או שבשל מגבלות שונות נעצרה התפתחותם השתחררו, ועליית מחירי הקרקע והדרישה לעוד שטחי מגורים ומשרדים, הפכה את הפיתוח לכדאי, גם במקומות שעד לפני שנים מעטות איש לא רצה לגור. תכניות שונות ברחבי העיר עומדות לצאת לפועל, אולם לאזורים כמו שדה דב וכיכר המדינה צפויים עוד קשיים רבים בדרך ליישום, ואילו בדרום העיר, נראה כי המהלכים יהיו מהירים יותר. להלן 4 אזורים שצפויים לשנות את פנים כליל בשנים הקרובות:

רחוב המסגר בתל אביב יהפוך ללב מרכז העסקים הראשי של העיר: מאזור של מוסכים, בתי מלאכה ותעשייה קלה, יהפוך הרחוב בתוך עשור למתחם שבו יוקמו 28 מגדלי משרדים, מסחר ומגורים, על שטח של כ־155 דונם – כך עולה מתכניות העירייה על פי "כלכליסט". מעבר לרצון העיר להתחדש, מאחורי התכנית עומד הרצון להגדיל משמעותית את היקף גביית הארנונה מאזור זה בעתיד.

בעוד שכיום מדובר בבתי מלאכה, הארנונה על משרדים תהיה גבוהה בהרבה. לפי נתוני העירייה, כיום בנויים במתחם 133 אלף מ"ר המחויבים בתשלום ארנונה ועוד 54 אלף מ"ר של חניונים. חלק גדול מהשטחים שעבורם נגבית ארנונה הם מבנים ישנים שנבנו כבתי מלאכה ונמצאים במצב ירוד במיוחד. מרביתם, על פי דו"חות העירייה, אינם מאוכלסים. גם השלמת אישור התכנית רחוקה מלהבטיח כי כל מתחמים אלו אכן ייבנו, וזאת על רקע מאבקים רבים בין אלפי בעלי נכסים במתחם לבין הרשויות, ובינם לבין עצמם.

הדמיית מתחם חסן עראפה, הדמיה דקר בניין והנדסה

הדמיית מתחם חסן עראפה, הדמיה דקר בניין והנדסה

בעירייה מתכוונים להכפיל את השטח הבנוי במתחם. בתכנון הראשוני מדובר בהקמת משרדים בשטח של כ־180 אלף מ"ר ברחוב, ובהמשך מדובר על תוספת בשטח הבנוי למשרדים של כ־150 אלף מ"ר במתחמים הגובלים ברחוב המסגר. "בשילוב של שטחים ירוקים, תחבורה נגישה ופיתוח סביבתי מואץ, רחוב המסגר ישנה את צביונו בעקבות תכנית המתאר של תל אביב. המתחם ימתג גם את תל אביב כעיר גלובלית, לאחר שחברות בינלאומיות יעברו אליו", אומר ל"כלכליסט" ניר דוד כהן, אדריכל ורכז תכנון עיר בכיר בעיריית תל אביב, מי שאחראי על תכנון מזרח העיר.

במתחם חסן עראפה ייבנו בסופו של דבר 14 מגדלים. לצד המגדלים העתידיים ניצב כבר היום מגדל סונול, הגובל במתחם מדרום. לפי התב"ע, 14 המגדלים ישלבו בתוכם גם דירות מגורים רבות. 25% מהשטח הבנוי יוקצה למגורים והשאר למשרדים ולמסחר. שיטת בנייה משולבת זו, המכונה בנייה מעורבת שימושים, צפויה להפוך לנפוצה מאוד בעשור הקרוב בתל אביב, בחסות תונכית המתאר החדשה של העירייה. לכתבה המלאה

הדמיית מתחם מכבי יפו ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הדמיית מתחם מכבי יפו ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה תכנית לפיתוח והקמת שכונה חדשה במתחם מכבי יפו שבדרום תל אביב. השכונה צפויה לכלול כ-1,500 דירות, ו-10% מהן ייועדו לדיור בר השגה בהשכרה. תכנית זו מצטרפת לשתי תכניות קודמות שאושרו בשבועות האחרונים בוועדה המקומית והועברו לאישור הוועדה המחוזית: תכנית במתחם נס לגויים המשתרע על 200 דונם בקרן הרחובות בן צבי ושלבים, ומיועד לבנייה של 1,500 דירות, ותכנית במתחם פארק החורשות במבואות הצפוניים של יפו, בין רחוב הרצל ממזרח לרחוב היתד במערב, לבנייה של 670 דירות.

בשבועות האחרונים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב את מדיניות התוכנית לחיזוק מבנים בעיר (תמ"א 38). תכנית זו תאפשר בנייה מסיבית של 2.5 קומות בבניינים ישנים בדרום ומזרח העיר. אם התוכנית תיושם, יוקמו בעיר עשרות אלפי יחידות דיור נוספות.

תכנית מכבי יפו מתייחסת לשטח בן 150 דונם בין הרחובות נס לגויים מצפון, היינריך היינה (שלבים) ממזרח, רחוב עזה ובאר שבע ממערב ונחל שורק מדרום. השכונה החדשה תכלול תמהיל מגוון של דירות, ששטחן הממוצע יהיה 80 מ"ר.

התכנית כוללת גם מגרש בייעוד מיוחד שהשימושים בו יהיו דירות להשכרה, מעונות סטודנטים ושימושים ציבוריים לצורכי חינוך. במגרש זה בלבד גודל הדירות הממוצע יהיה 65 מ"ר. לפי התכנית, חלקו המערבי של הבינוי יהיה נמוך יחסית, בגובה של 5-6 קומות; רצועת הבינוי לאורך ציר שלבים תכלול חזית מסחרית בקומת הקרקע כך שגובה המבנים יהיה 8 קומות; ובמרכז המתחם, יגיע גובה הבניינים ל-16 קומות. לכתבה המלאה בדה מרקר

מאמרים קשורים: צה"ל משחרר את תל אביב | מידטאון פרוג'קט טי אל וי | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | האם תל אביב היא עיר גלובלית? | תכנית המתאר של תל אביב


עיקרי תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה

תכנית מתאר תל אביב 5000

תכנית מתאר תל אביב 5000

מליאת הוועדה המקומית בעיריית תל-אביב אישרה, ברוב של 16 מול 10 חברי מועצה ולאחר 4 שנים של דיונים, את תוכנית המתאר העתידית של העיר – "תל אביב 5000". תכנית המתאר, אשר גובשה על-ידי מינהל ההנדסה, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת 2025, וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר מבוססת על התכנית האסטרטגית לתל–אביב-יפו, תכנית אשר במסגרתה אושר החזון לפיתוח העיר. החזון כולל ארבע מרכיבים ומהווה חלק מהתכנית לחזק את מרכזיותה של העיר במטרופולין ובמדינה, ולהיות עיר עם הפנים לכל תושביה.

עיר לכל תושביה– תכנית המתאר צופה כי בשנת 2025 יתגוררו בת"א כ-450,000 תושבים (לעומת כ-400,000 כיום). התכנית מציעה להגדיל את מלאי יחידות הדיור בכ-35,000 יחידות דיור חדשות, בנוסף לכ-75,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי אישור בתכניות אחרות וטרם נבנו. תוספת יחידות הדיור שהוצעו בתכנית אופיינה כך שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע, מכרסום בשטחים הפתוחים. כמחצית מכלל יחידות הדיור הנוספות נכללות במסגרת אפשרות לעיבוי המגורים הקיימים, הן ייבנו באמצעות תוספת קומות במבנים קיימים. דגש מיוחד הושם על התחדשות ביפו ובדרום העיר: כמחצית מתוספת יחידות הדיור בתכנית המתאר מוצעת באזורים אלו. תוספת זו, עם שילוב מוקדי ציבור חדשים ויצירת אפשרויות תעסוקה מגוונות בדרום, יתרמו לפיתוח יפו והדרום ולחיזוקם.

שמירת תל אביב כמרכז כלכלי ותרבותי – תכנית המתאר מציבה יעדים לגידול שטחי התעסוקה בעיר והתאמתם של חלק מאזורי התעסוקה הקיימים לכלכלה המודרנית. התכנית מציעה להגדיל את מאגר התכניות הקיים לתעסוקה. חלק ניכר מתוספת שטחי התעסוקה יהיה באזורי התעסוקה המטרופוליניים שבמרכז העיר (למשל, משני צידי נתיבי איילון ולאורך שדרות רוטשילד). שטחים נוספים מתוכננים באזור התעסוקה הצפוני עתידים – רמת החייל. התכנית מציעה לשים דגש על דרום העיר בפיתוח ובשדרוג שטחי התעסוקה הקיימים בו, וביצירת אזור תעסוקה חדש המוצע בסמוך לצומת חולון משני צידי נתיבי איילון.

יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית – עירוב שימושים ותפקודים – מגורים, תעסוקה, תרבות, מוסדות ציבור – הוא בעל יתרונות רבים מנקודת המבט העירונית: הוא מאפשר נגישות נוחה וקרבה בין מקומות התעסוקה, המסחר, התרבות והשירותים למגורים; הוא מאפשר ליצור רחובות תוססים המציעים מגוון רחב של פעילות אנושית; הוא מאפשר לנצל את שעות הפעילות השונות של השימושים השונים על מנת לקיים אזורים פעילים ובטוחים במשך רוב שעות היממה.

תחבורה בת-קיימא, מגוונת ויעילה על פיתוח מערכת התחבורה בעיר להביא בחשבון את תנועת המועסקים והמבקרים המגיעים לעיר. העיר היא גם ביתם של תושבים רבים, ומערכת התחבורה צריכה לענות גם לצרכיהם. התכנית מנסה למצוא איזון בין צרכי המשתמשים השונים במערכת התחבורה בעיר. חלק ניכר מהשינויים המוצעים מכוון ליצירת העדפה לתחבורה ציבורית, להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במסגרת זו יוצרת התכנית שיפור של מרחב ההליכה של הולכי רגל ושל אופניים, ומאפשרת – תוך שימוש באמצעים של תכנון תחבורה – שיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית.

שיפור איכות הסביבה וקיימותתל–אביב-יפו שואפת להיות עיר בת-קיימא, ירוקה ונטולת מפגעים סביבתיים. פיתוח המרחב הציבורי הפתוח, ובפרט זה הירוק, בדגש על טבע עירוני; מעבר לתחבורה בת-קיימא; ניצול יעיל יותר של שימושי הקרקע המתבטא בעיבוי הבינוי למגורים ותעסוקה; התכנית כוללת הנחיות לגבי בנייה ירוקה וידידותית לסביבה; ניקוז ושימור מי תהום; מניעת זיהום מקרינה ועוד. כמו כן, הנחיות שיחייבו כל תכנית בעלת השפעה סביבתית להכין חוות דעת סביבתית הכוללת המלצות לגבי אמצעים למזעור מפגעים סביבתיים.

טיילת לאורך נתיבי איילון – תכנית המתאר קובעת "ציר ירוק" חדש לאורך נתיבי איילון שייצור טיילת עירונית חדשה להולכי רגל ולרוכבי אופניים מצפון העיר עד דרומה. הטיילת תחבר את שני הפארקים המטרופוליניים: פארק הירקון בצפון ופארק אריאל שרון, פארק האיילון, בדרום. נוסף על כן, מציעה התכנית לאפשר הרחבת גשרים קיימים ומתוכננים מעל נתיבי איילון כדי ליצור בהרחבות אלה שטחים ציבוריים פתוחים. הטיילת והגשרים יאפשרו קישור אל אזורים אחרים באמצעות 'צירים ירוקים' נוספים המתוכננים בכל רחבי העיר.

יפו – תכנית המתאר מציעה להגדיר את שכונותיה ההיסטוריות של יפו כ"מרקם לשימור". המשמעות היא שניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בהיקף מצומצם ולעודד התחדשות, תוך שמירה על אופי הבינוי בשכונות אלה. בשכונות עג'מי וגבעת עלייה, במתחמי מגורים גדולים, ניתן יהיה לחלק את מכסת השטח המתוכנן למגורים ליותר יחידות דיור, ובכך להוסיף דירות בינוניות וקטנות. במתחמי השיכונים תעודד תכנית המתאר עיבוי מבנים קיימים ויתאפשר להוסיף עד 2 קומות נוספות ובאופן נקודתי יותר גם "פינוי-בינוי". לצד השיקום והשימור של השכונות ההיסטוריות ותוספת הקומות למתחמי השיכונים, יפותחו שכונות מגורים חדשות בחלקה המזרחי של יפו.

ביפו העתיקה מוצע לאפשר תוספת בינוי בעיקר עבור מלונאות, מסחר ותיירות, תוך השתלבות באופי הבנייה בעיר העתיקה מבחינת סיגנון וגובה. לאורך הטיילת יפותח השער הצפוני ליפו כמוקד תיירותי-מסחרי. בשטח שבין פארק מדרון יפו לבין רחוב קדם מוצע אזור פעילות מיוחד, שיכלול מלונאות, מסחר ומבני ציבור. שדרות ירושלים הן ציר עירוני מרכזי, שבעתיד יעבור בהן הקו האדום של הרכבת הקלה. לאורך השדרה ניתן יהיה לשלב מבני מגורים ומשרדים, זה בצד זה. לחיזוק האופי העירוני של השדרה, מוצע לאפשר תוספת קומת קרקע מסחרית לכל אורכה, גם במקומות שבהם אין חזית כזו, וכן להסב למשרדים מבנים קיימים.

רחוב שלבים: מוקד פעילות חדש בין יפו לבין תל־אביב. ציר שלבים יהפוך לרחוב עירוני פעיל, הכולל חזיתות מסחריות, המחובר לשכונות שסביבו באמצעות רחובות שיהיו מאונכים לו . לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור כלל-עירוניים, שיסייעו בהחייאת האזור ובהתפתחותו, בדומה למכללה האקדמית תל־אביב-יפו שהועברה למקום. מלאי שטחי המגורים ברחוב יוגדל ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים.

התכנית שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. התכנית מגינה על גן כרונינגן הסמוך, בכך שיוגדר כשטח פתוח עירוני, וכן היא מחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף זה של שטחי ציבור מהווה חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקריית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים.

התעסוקה בדרום העיר – התכנית מציעה מרכז תעסוקה חדש בצומת חולון. מרכז זה יתפקד כמוקד תעסוקה מטרופוליני ותותר בו בנייה צפופה וגבוהה; הוא ירושת על ידי מרכז תחבורה מטרופוליני חדש, שיקשר בין תחנת רכבת ישראל ובין אמצעי התחבורה הציבורית האחרים החוצים את האזור ומתוכננים לעבור בו בעתיד. אזור התעסוקה בצומת חולון מיועד לסוגי תעסוקה מגוונים: משרדים, מסחר, היי-טק, ושימושים אחרים אשר התמקמו עד עתה בעיקר במע"ר המרכזי ובאזור רמת החייל. שילוב של שימושי תעסוקה אחרים, ובכלל זה מלאכה, יתאפשר תוך הקפדה על המגבלות סביבתיות. באזורי המלאכה שבאזור מבואות יפו מציעה תכנית המתאר שינויים נרחבים שיעודדו את שדרוג האזורים האלו ופיתוחם. זאת במטרה לעודד כניסת שימושים מגוונים של מסחר ומשרדים וגם מגורים באופן מוגבל כך שיהפכו למוקד משיכה לאזור כולו.

פארק החורשות הוא רצף של חורשות בסמוך לשכונות דרום העיר: קריית שלום, שכונת שפירא ונווה עופר. תכנית המתאר מגדירה את פארק החורשות כ“שטח פתוח עירוני“. הפארק, שגודלו יותר מ-200 דונם, יהיה הפארק העירוני הגדול בעיר וישמש ריאה ירוקה לשכונות דרום העיר והוא יקושר אליהן במערכת של צירים ירוקים ומזמינים. הפארק מתוכנן כפארק אקולוגי וישומרו בו בתי באר, מערכות השקיה וינטעו פרדסים ועצי פרי שאפיינו את האזור בעבר.

התחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: בצפון – בסמוך לתחנת הרכבת מרכז, ובדרום – בסמוך לצומת חולון. בדרך זו יצומצמו המפגעים השונים הנגרמים על ידי מיקום התחנה באתרה הנוכחי.  שטח התחנה המרכזית החדשה, שיתפנה משימושי התחבורה, יהווה חלק מאזור התעסוקה המטרופוליני. ככזה, יאוכלס במשרדים ובשימושי תעסוקה אחרים, ויותר להשתמש בו למלונאות, למגורים ולשטחי ציבור.

מרחוב עמוס תנועה ושומם כמעט מפעילות עירונית, יהפוך רחוב ארלוזורוב לרחוב עירוני תוסס, תוך ניצול הקו הסגול של הרכבת הקלה שעתיד לעבור בו. המדרכות יורחבו, שבילי אופניים יסללו וחזיתות מסחריות יתווספו לבתי המגורים הבנויים לאורכו. הרחוב יהפוך לציר המחבר את תחנת הרכבת מרכז לרחוב אבן גבירול ולחוף הים, באופן מזמין ונעים להליכה. ממזרח לרחוב אבן גבירול תאפשר התכנית לבנות לגובה של 8 עד 10 קומות למגורים, למלונאות ולמשרדים, וממערב לו משתרע מתחם ”העיר הלבנה“ – גם בצד זה ניתן יהיה להוסיף שטחי מגורים, מלונאות ומשרדים בהתאם למגבלות השימור במקום.

למרות קרבתו לאוניברסיטה ולקניון רמת אביב, הרחוב אינו מתפקד כרחוב עירוני פעיל. תכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני הראשי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תכנית המתאר קובעת ברחוב מדרכות רחבות ושבילי אופניים ומאפשרת מסחר לאורכו. בנוסף, מציעה תכנית המתאר כי הרחוב ימשך מערבה תוך חיבור האוניברסיטה לחוף הים ולטיילת החוף, שם יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מזרחה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה, בגשר מעל נתיבי איילון – עד לשכונות צפון מזרח העיר.

מתחם תחנת הכוח רדינג הוא חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש, פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. שטח תחנת הכוח הפעילה יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, כחלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה. המבנה ההיסטורי ישמש למוסד תרבות, שזהותו תיקבע בעתיד. מוסד ציבורי יהווה חלק ממכלול של שטחי ציבור אותם קובעת התכנית באזור בית הלוויות העירוני ובסביבתו. שטחים אלה ייועדו למוסדות ציבור גדולים מסוג תרבות, פנאי וספורט, אשר ישרתו את כל תושבי העיר ויקיימו קשר הדוק עם מתחם יריד המזרח ונמל תל אביב. במתחם שפך הירקון כולו יהיה תהיה פעילות שמשלבת טבע עירוני – הירקון וסביבתו וחוף הים – עם פעילות ציבורית ותרבותית ענפה.

 מאמרים קשורים: פרויקט פינוי בינוי במתחם דפנה- ארלוזורוב | הבניין החדש של עיריית תל אביב | תל אביב 2013- כך תראה העיר | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב


תוכנית המתאר של תל אביב לעשור הקרוב – הציבור נקרא להגיב ולהשפיע

תוכנית המתאר, משמשת בסיס לקבלת החלטות משמעותיות: היכן יקומו מוסדות ציבור חדשים ומאיזה סוג, היכן יפותחו גינות ופארקים, אילו רחובות יהפכו לרחובות ראשיים ואילו יהפכו לרחובות שכונתיים, היכן יקומו מגדלים, ולמעשה, מה יהיה אופיו של כל מקום בעיר. ממסמכי התוכנית, שהציבור מוזמן לעיין בהם באתר האינטרנט של העירייה, יצטרפו לתל אביב יפו כ-50 אלף תושבים בעשור הקרוב והיא תמנה 450 אלף תושבים. מספר יחידות הדיור אמור לגדול ביותר מ-100 אלף.

מה מתוכנן בכל חלק של העיר

  • במרכז: המשך השמירה על העיר הלבנה. רחוב ארלוזורוב יהפוך לרחוב עירוני פעיל – כדוגמת אבן גבירול – והוא ישלב מסחר, שבילי אופניים ובניינים שיתנשאו לגובה של 8 עד 10 קומות.
  • בדרום: אזור תעסוקה חדש ומוקד תחבורה, סמוך לצומת חולון. האוטובוסים המזהמים יפונו מהתחנה המרכזית החדשה, והיא תהפוך לאזור תעסוקה, מסחר ואפילו מלונאות.
  • בצפון: רחוב איינשטיין מיועד להיות "רחוב עירוני תוסס" שיקשר בין האוניברסיטה לחוף הים והטיילת. בתחנת הכוח ההיסטורית רדינג, בשפך הירקון, יוקם מוסד תרבות.
  • במזרח: לה גרדיה, הרחוב הראשי של יד אליהו, יהפוך ל"דיזנגוף" של מזרח העיר. בשכונת כפר שלם יוקם מוסד ציבור עירוני.
  • יפו: הפיכת רחוב שלבים הסואן לרחוב עירוני שיהיה מוקד פעילות של מסחר וציבור. "ציר ירוק" יחבר את שדרות ירושלים עם שכונת קריית שלום.
  • נתיבי איילון: טיילת ירוקה להולכי רגל ורוכבי אופניים לכל אורך נתיבי איילון, שתחבר גם את פארק הירקון ופארק שרון (שיוקם בחירייה).

יש באמת סיכוי להזיז את התחנה המרכזית?

"התכנית תקבע באופן משמעותי את התפתחות העיר", סבורה מיטל להבי, סגנית ראש העירייה וראש סיעת מרצ במועצת העיר. "יעדי התוכנית נקבעו קודם למחאה החברתית, אך בעקבות המחאה עולה השאלה בקשר למינונים ולדרישה להכליל דיור בר-השגה". בין השאר מתייחסת התוכנית לשבילי אופניים ולצירים ירוקים, לבניית מגדלים ולשיטת הפינוי-בינוי לעומת שיטת העיבוי וההתחדשות של המצב הקיים.

התחנה המרכזית החדשה אמור להיפטר מהאוטובוסים, שיעברו לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים, במטרה לצמצם מפגעים הנגרמים ממיקום התחנה בשכונת נוה שאנן. להבי מסופקת אם השאיפה הזו אכן ניתנת למימוש, מאחר שהמבנה לכשעצמו בעייתי והמשמעות של הריסתו אינה פשוטה – מבחינה כלכלית וסביבתית גם יחד. עם זאת, היא מדגישה כי חשוב שהנושא מופיע בתוכנית: "סוף-סוף מכירים בעובדה שהתחנה הזו היא מפגע".

התוכנית לא תשפיע רק על תושבי תל אביב יפו: את רוב המגמות שהעיר הזו הובילה ומובילה, אימצו בדיעבד ערים אחרות – מדרחוב, אופניים להשכרה, מתחמי המסחר והבילוי, מגדלי המגורים ועוד – כך שמה שיקרה בתל אביב היום, עשוי להתרחש בשאר המדינה מחר או מחרתיים.

לכתבה המלאה : http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3093010,00.html

פרטים על תוכנית המתאר בעירייה:  http://bit.ly/wmr5jA
השתתפות בשולחנות העגולים מותנית בהרשמה מוקדמת: דרך האינטרנט: http://bit.ly/zz0Jk , דוא”ל: mitar@mail.tel-aviv.gov.il

מועדי ומיקומי המפגשים:

  • מזרח העיר – יום א', 5 בפברואר, בשעה 45  מרכז קהילתי בית דני, סמטת כביר 21 , שכונת התקווה
  • מרכז העיר – יום ג', 14 בפברואר, בשעה 17:45, בית ספר עירוני א’, אשכול פיס, רחוב הארבעה 13
  • דרום העיר – יום ה', 16 בפברואר, בשעה 17:45, מרכז קהילתי נווה עופר, רח' זלמן שז”ר 12 , נווה עופר
  • צפון העיר – יום א', 19 בפברואר, בשעה 17:45 , מרכז קהילתי בית פרנקפורט, רח' קיציס 23 , הדר יוסף
  • יפו – יום ד', 22 בפברואר, בשעה 17:45, בית ספר עירוני ז’, אשכול פיס, רח' חידושי הרי”ם 20 , יפו