תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק

מודעות פרסומת

המתחמים החדשים שייזנקו בשנים הקרובות בתל אביב

המתחמים החדשים של תל אביב

המתחמים החדשים של תל אביב

אזורים שונים בתל אביב עומדים לעבור מהפך משמעותי בשנים הקרובות. מתחמים שהיו בעבר מוזנחים או שבשל מגבלות שונות נעצרה התפתחותם השתחררו, ועליית מחירי הקרקע והדרישה לעוד שטחי מגורים ומשרדים, הפכה את הפיתוח לכדאי, גם במקומות שעד לפני שנים מעטות איש לא רצה לגור. תכניות שונות ברחבי העיר עומדות לצאת לפועל, אולם לאזורים כמו שדה דב וכיכר המדינה צפויים עוד קשיים רבים בדרך ליישום, ואילו בדרום העיר, נראה כי המהלכים יהיו מהירים יותר. להלן 4 אזורים שצפויים לשנות את פנים כליל בשנים הקרובות:

רחוב המסגר בתל אביב יהפוך ללב מרכז העסקים הראשי של העיר: מאזור של מוסכים, בתי מלאכה ותעשייה קלה, יהפוך הרחוב בתוך עשור למתחם שבו יוקמו 28 מגדלי משרדים, מסחר ומגורים, על שטח של כ־155 דונם – כך עולה מתכניות העירייה על פי "כלכליסט". מעבר לרצון העיר להתחדש, מאחורי התכנית עומד הרצון להגדיל משמעותית את היקף גביית הארנונה מאזור זה בעתיד.

בעוד שכיום מדובר בבתי מלאכה, הארנונה על משרדים תהיה גבוהה בהרבה. לפי נתוני העירייה, כיום בנויים במתחם 133 אלף מ"ר המחויבים בתשלום ארנונה ועוד 54 אלף מ"ר של חניונים. חלק גדול מהשטחים שעבורם נגבית ארנונה הם מבנים ישנים שנבנו כבתי מלאכה ונמצאים במצב ירוד במיוחד. מרביתם, על פי דו"חות העירייה, אינם מאוכלסים. גם השלמת אישור התכנית רחוקה מלהבטיח כי כל מתחמים אלו אכן ייבנו, וזאת על רקע מאבקים רבים בין אלפי בעלי נכסים במתחם לבין הרשויות, ובינם לבין עצמם.

הדמיית מתחם חסן עראפה, הדמיה דקר בניין והנדסה

הדמיית מתחם חסן עראפה, הדמיה דקר בניין והנדסה

בעירייה מתכוונים להכפיל את השטח הבנוי במתחם. בתכנון הראשוני מדובר בהקמת משרדים בשטח של כ־180 אלף מ"ר ברחוב, ובהמשך מדובר על תוספת בשטח הבנוי למשרדים של כ־150 אלף מ"ר במתחמים הגובלים ברחוב המסגר. "בשילוב של שטחים ירוקים, תחבורה נגישה ופיתוח סביבתי מואץ, רחוב המסגר ישנה את צביונו בעקבות תכנית המתאר של תל אביב. המתחם ימתג גם את תל אביב כעיר גלובלית, לאחר שחברות בינלאומיות יעברו אליו", אומר ל"כלכליסט" ניר דוד כהן, אדריכל ורכז תכנון עיר בכיר בעיריית תל אביב, מי שאחראי על תכנון מזרח העיר.

במתחם חסן עראפה ייבנו בסופו של דבר 14 מגדלים. לצד המגדלים העתידיים ניצב כבר היום מגדל סונול, הגובל במתחם מדרום. לפי התב"ע, 14 המגדלים ישלבו בתוכם גם דירות מגורים רבות. 25% מהשטח הבנוי יוקצה למגורים והשאר למשרדים ולמסחר. שיטת בנייה משולבת זו, המכונה בנייה מעורבת שימושים, צפויה להפוך לנפוצה מאוד בעשור הקרוב בתל אביב, בחסות תונכית המתאר החדשה של העירייה. לכתבה המלאה

הדמיית מתחם מכבי יפו ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הדמיית מתחם מכבי יפו ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה תכנית לפיתוח והקמת שכונה חדשה במתחם מכבי יפו שבדרום תל אביב. השכונה צפויה לכלול כ-1,500 דירות, ו-10% מהן ייועדו לדיור בר השגה בהשכרה. תכנית זו מצטרפת לשתי תכניות קודמות שאושרו בשבועות האחרונים בוועדה המקומית והועברו לאישור הוועדה המחוזית: תכנית במתחם נס לגויים המשתרע על 200 דונם בקרן הרחובות בן צבי ושלבים, ומיועד לבנייה של 1,500 דירות, ותכנית במתחם פארק החורשות במבואות הצפוניים של יפו, בין רחוב הרצל ממזרח לרחוב היתד במערב, לבנייה של 670 דירות.

בשבועות האחרונים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב את מדיניות התוכנית לחיזוק מבנים בעיר (תמ"א 38). תכנית זו תאפשר בנייה מסיבית של 2.5 קומות בבניינים ישנים בדרום ומזרח העיר. אם התוכנית תיושם, יוקמו בעיר עשרות אלפי יחידות דיור נוספות.

תכנית מכבי יפו מתייחסת לשטח בן 150 דונם בין הרחובות נס לגויים מצפון, היינריך היינה (שלבים) ממזרח, רחוב עזה ובאר שבע ממערב ונחל שורק מדרום. השכונה החדשה תכלול תמהיל מגוון של דירות, ששטחן הממוצע יהיה 80 מ"ר.

התכנית כוללת גם מגרש בייעוד מיוחד שהשימושים בו יהיו דירות להשכרה, מעונות סטודנטים ושימושים ציבוריים לצורכי חינוך. במגרש זה בלבד גודל הדירות הממוצע יהיה 65 מ"ר. לפי התכנית, חלקו המערבי של הבינוי יהיה נמוך יחסית, בגובה של 5-6 קומות; רצועת הבינוי לאורך ציר שלבים תכלול חזית מסחרית בקומת הקרקע כך שגובה המבנים יהיה 8 קומות; ובמרכז המתחם, יגיע גובה הבניינים ל-16 קומות. לכתבה המלאה בדה מרקר

מאמרים קשורים: צה"ל משחרר את תל אביב | מידטאון פרוג'קט טי אל וי | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | האם תל אביב היא עיר גלובלית? | תכנית המתאר של תל אביב


נתניה: מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספריה מרכזית, מגדלים וכיכר

לוגו מרכז העיר נתניה

לוגו מרכז העיר נתניה

מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספריה מרכזית, מגדלים ברחוב הרצל וכיכר העצמאות המחודשת, כך תראה העיר נתניה בעוד 10 שנים. משרד האדריכלים מייזליש – כסיף, שתכנן גם את נמל תל אביב הוא שתכנן עבור עיריית נתניה את התחדשות מרכז העיר.

לאחר תחרות לתכנון בניין העירייה החדש בנתניה, נבחרו האדריכלים שיתכננו את בית העירייה שיתנשא לגובה של 27 קומות ויחובר באמצעות מבנים בני שלוש עד חמש קומות וכן באמצעות כיכרות אל המרחב הציבורי. משרד קלוש צ'צ'יק אדריכלים ומשרד קימל אשכולות אדריכלים, שהגישו הצעה משותפת לתכנון בית העירייה החדש – הם הזוכים בתחרות.

הבניין החדש צפוי לקום במתחם היכל התרבות ולרכז את כל משרדי העירייה הפועלים כיום בכמה מוקדים בעיר. מיקומו, בצמידות למוסדות ציבור ותרבות כמו היכל התרבות והגלריות לאמנות הפועלות בו וכן בית משפט השלום וקניון השרון – יעניק לבניין נגישות ואטרקטיביות גבוהים במיוחד.

הבניין יתנשא לגובה של 27 קומות וצורתו כמעין גביש, כשלצידו יוקמו שני בניינים נמוכים יותר בני שלוש עד חמש קומות, שישמשו את הפונקציות הציבוריות השונות. באחד מהם ימוקמו אולם מועצת העיר והאגודה לעידוד התיירות, ובשני תמוקם גלריה עירונית לצד אזורי קבלת הקהל. בראש המגדל – תמוקם קומת תצפית עם גינה ירוקה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, כאשר מתחת לבניין יוקם חניון תת קרקעי בן ארבע קומות. הפרויקט ייצא לפועל בשיטת ה- BOT כאשר המכרז בנושא צפוי להתפרסם בעוד כחצי שנה.

בניין הספרייה החדש יוקם בין בית העירייה החדש לבין בית המשפט. מדובר במבנה ארכיטקטוני מרהיב, נמוך יחסית, עשוי זכוכית ובעל כיפת זכוכית שקופה, שתאיר את פנים הבניין. כרגע יש שתי חלופות לצבע המבנה – לבן או אדום, והקוראים מוזמנים להמליץ לעירייה על הצבע המועדף עליהם. על פי האדריכל, אודי כסיף, המבנה עתיד להיות בגודל של כ-4,000 מ"ר, ולשמש כמרכז מדיה עכשווי ומתקדם. הרעיון בהקמת הספרייה המרכזית הוא לרכז את ההיצע שבכל הספריות העירוניות, ובעיקר אלו השוכנות במרכז העיר, בספרייה אחת גדולה. הספרייה, בניגוד לספריות הקיימות כיום בעיר, תכיל מגוון ספרים עצום, לצד אמצעי מדיה אחרים מתקדמים יותר, כגון סרטים, קבצי אינטרנט, קלטות שמע, דיסקים ועוד.

מרכז העיר – העירייה תעניק זכויות בניה נוספות לבעלי מגרשי רכב ובעלי בתים נמוכים בכדי לעודד אותם להקים מגדלים. לשם עתידים לחזור בעלי העסקים הצעירים. "בהדמיות נראה מרכז העיר כפי שהוא חזוי להיראות בעוד כעשור", מסביר כסיף. "המגדל הוא בית העירייה החדש, ושאר המגדלים הם מגדלים מתוכננים. התמונות הן חלק מחשיבה כוללת העומדת על חשיבותו של מרכז העיר כמוקד לעוצמת העיר ושגשוגה, תוך שהוא מהווה מוקד למגורים ופעילות עסקית אינטנסיבית".

כיום, מדרחוב הרצל וכיכר העצמאות נראים בדיוק כמו שנראו לפני כ-20 ו-30 שנה. שני המתחמים מחברים בין רחוב הרצל לחוף הים, ויש להם פוטנציאל להפוך לפנינה של העיר. הרעיון הוא ליצור מרחב פתוח יותר וירוק יותר גם במדרחוב הרצל, שיהפוך לשדרה עם עצים, וגם בכיכר העצמאות, בה יינטע מעין חורש קטן. האזור הקרוב יותר לים בכיכר העצמאות ישונה באופן דרמטי. דרום מערבית לבימת המופעים הנוכחית תיבנה "גבעת הים". הגבעה המלאכותית תשמש גם כפינת חמד לישיבה ושיזוף, וגם כמגרש משחקים לגלגיליות וסקייטבורד.

מאמרים קשורים: בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | מיתוג ערד | תכנית המתאר לתל אביב | ראשון לציון – מתחם הרובע | אשדוד – הרובע המיוחד