הבחירות לרשויות המקומיות 2013: הגדולים (והטובים) ממשיכים, הפריפריה מתעוררת, וסופה של שושלת מקומית

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 - המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 – המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 התאפיינו אמנם באחוזי הצבעה נמוכים ברוב הישובים, אבל הוכיחו כי הציבור יודע מה טוב בשבילו, במרבית המקומות. ראשי הערים הגדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשל"צ, נתניה, וחולון, בחרו להעניק קדנציה נוספת לראשי העיריות שלהם, ובצדק, וגמלו להם על קדנציות מוצלחות, קידום הערים ושיפור איכות החיים ורמת השירותים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אירלנד מנערת את השלטון המקומי, ורוביק דנילוביץ קורא לשינויים דומים בישראל

הרשויות המקומיותבטור דעות באתר ynet, היום, קורא ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ לרפורמה יסודית ביחסי הממשלה – שלטון מקומי בישראל. "היחס בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי אינו ברור. הוא זקוק להגדרה מחדש. במשך שנים רבות היווה השלטון המקומי מעין שק חבטות מצד הממשל בישראל, בעוד שהאינטרס אמור להיות הפוך, באופן מובהק."

במדינות רבות עובר השלטון המקומי שינויים משמעותיים כדי להתאימו לצרכי המאה ה-21 ולעלייה בחשיבות הערים: ביפן הוכנסו שינויים המעניקים יתר עצמאות לערים הגדולות, בבריטניה הערים המובילות מקבלות יותר עצמאות בניהול עצמי, ראשי ערים בעולם הופכים להיות משמעותיים יותר ויותר ובאיסלנד פונים אל הציבור להשתתף בניהול עיר הבירה.

לקרוא את ההמשך »


הגיאוגרפיה של העיר, הבחירות בזוגיות והבחירות המוניציפליות קשורים זה לזה יותר משנדמה.

אדואד השמיני וווליס סימפסון

אדואד השמיני וווליס סימפסון

בשנת 1936 הזדעזעה בריטניה, כשהמלך, אדוארד השמיני, חתם על כתב ויתור על המלוכה כדי להתחתן עם בחירת ליבו, ווליס סימפסון, שלא רק הייתה אמריקאית וחובבת נאצים, אלא חמור מכך, גרושה פעמיים. אדוארד, שבנוסף להיותו מלך בריטניה, היה גם ראש הכנסייה האנגליקנית ניצב מול משבר חוקתי אפשרי, זעם ציבורי והמלצה גורפת של כל ראשי הממשלה לשעבר, להתפטר.

אולם לאורך ההיסטוריה, קרובה כרחוקה, לא רק מלכים נאלצו להתאים עצמם למערכת חוקים חברתית נוקשה. החיים שלא במסגרת נישואין הייתה יכולה לחבל בקשרים החברתיים ובקבלת משרות זוטרות כבכירות, בכל תחומי החיים, וכמעט בכל מקום בעולם.

במהלך השנים שעברו מאז התפטר אדוארד השמיני, הושפעה החברה האנושית מתהליכי עיור, תיעוש והתחזקות ערכי חילון, דמוקרטיה, ליברליזם, אינדיווידואליזם וקידום מעמד האישה. תמורות אלו חוללו שינויים בתא המשפחתי והן באות לידי ביטוי בדפוסים שהולכים וצוברים תאוצה בדחיית גיל הנישואין, שינויים בגידול הפריון, שיעורי גירושין הולכים וגוברים, בחירה גוברת במבנים משפחתיים אלטרנטיביים, עליה בשיעור הנשים החד הוריות, בחירה במגורים משותפים על פני נשואים ממוסדים והקמת תאים משפחתיים חד מיניים.

לקרוא את ההמשך »


במקום שכונה- יער עירוני: באר שבע מתקדמת לעתיד ירוק יותר

סובב באר שבעהצורך בשטחים ירוקים בערים כבר ברור לכל כיום, אבל גם שטחים ירוקים נבדלים באיכותם ובתפקודם, ועל הסקלה שבין גינון עירוני, גינה שכונתית, פארק עירוני ויער עירוני, נמצא היער העירוני בראש פירמידת התרומה לסביבה, לכלכלה ולאוכלוסייה, ובפער ניכר.

את היתרונות והתמורה של כל עץ בודד כבר ניתן למדוד במונחים כלכליים, והצגתי זאת בפוסט כמה שווה כל עץ בעיר?, את היתרונות הנפשיים והפסיכולוגיים של היערות העירוניים בפוסט איך טיול בפארק משפר את המוח?, אבל מרחק הגישה של התושבים לפארקים ויערות עירוניים מהווה כיום גם מדד משמעותי בבחינת איכות החיים והקיימות בעיר, ובקופנהגן, לדוגמה, חזון העיר קובע כי "כל התושבים יחיו במרחק 5-10 דקות הליכה מאזורים ירוקים" (המדריך לקופנהגן, שנת 2025)

עיריית באר שבע החליטה לאחרונה לבטל את הקמתה של שכונת רמות ג', שתוכננה מצפון לשכונת רמות, ולהקים במקומה יער עירוני על שטח של כ-5,550 דונם. תכנית המתאר לבאר שבע מייעדת שטח זה להקמת שכונה בהיקף של 16,000 יחידות דיור, אולם כעת פועלת העירייה לשנות את יעוד הקרקע לשטח ירוק. המטרה, על פי עיריית באר שבע, היא ליצור מעטפת ירוקה לכל מרחב באר שבע, מאזור רמות בצפון ועד לחצרים במערב. לדברי רוביק דנילוביץ', לעיר באר שבע עתודות קרקע נרחבות ואין מחסור בשטחים לבנייה, ובאר שבע נהנית מהאפשרות, שרק ערים מעטות בישראל נהנות ממנה, להקים יער עירוני בתוך העיר.

כמו כן כוללת התכנית סלילת כבישי גישה, הקמת פינות פיקניק, שבילי אופניים, שבילי הליכה ומתקני משחקים ונופש, שימור עצים עתיקים, שתילת מיני עצים חדשים, שיקום בורות מים עתיקים. בנוסף קק"ל פועלים לסימון מתחמי אירוסים במקום, כדי למנוע פגיעה בהם על רקע עבודות התשתיות.

גם בחלק הדרומי של העיר מתוכנן פארק גדול – פארק נחל באר שבע, שכבר נמצא בהקמה. במשך שנים זרמו בערוץ נחל באר שבע שפכים, על גדותיו הצטברו ערמות אשפה וגרוטאות וסביבו עלתה צחנה מבריכות ביוב. בסיום פיתוחו יהיה זה פארק אקולוגי שמשתרע על פני 5,200  דונם לאורך שמונה קילומטרים משני עברי הנחל.

לאחרונה זכה שביל סובב באר שבע בפרס מיוחד מטעם אגוד הטיילים האירופי (The European Ramblers Association) בזכות העידוד שלו ליציאה לטבע, השימוש בטיפוגרפיה ושבילים קיימים (על פני בניית תשתיות ומסלולים חדשים, הגישה הנוחה אליו, הרב תרבותיות שהוא משקף ועוד.

מאמרים קשורים: כמה שווה כל עץ בעיר? | איך הוסיפה לעצמה טורונטו שטחים ירוקים | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים | החקלאות העירונית עשויה לשנות לחלוטין את איכות החיים שלנו | חופשה בבאר שבע- נשמע דימיוני?


איפה הישראלים הכי רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים?

לקראת הועידה למינוף ערים, שהתקיימה בשבוע שעברה בבנייני האומה בירושלים, ערך מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני סקר הבודק את עמדות הציבור הישראלי ביחס לערים המועדפות למגורים, וראשי הערים המובילים. להלן ממצאי הסקר:

עיר המגורים שהכי כדאי לגור בה – תל אביב ואחריה ירושלים נתפסות ע"י הציבור בישראל כעיר שהכי כדאי לגור בהן (צוינו ע"י 18% ו-16% בהתאמה). שאר הערים צוינו ללא הבדלים מובהקים ביניהן, חיפה צוינה במקום השלישי ע"י 7%, ראשון לציון ורעננה ע"י 5% ואשדוד ע"י 4%. ערים אחרות צוינו בשיעורים שלא עולים על 3%.

העיר בה הכי כדאי לגור

ראש העיר המוכר ביותר – רון חולדאי נתפס כראש העיר המוכר ביותר וצוין ע"י 40% מהציבור ככזה. ל"מקום השני" הגיע ניר ברקת אשר צוין ע"י  18% סה"כ. ראשי עיר אחרים ובהם רוביק דנילוביץ, יונה יהב, מרים פיירברג ואחרים צוינו בשיעורם נמוכים יותר וללא הבדלים מובהקים זה מזה.

ראש העיר המוכר ביותר

העברת ניהול מהממשלה לעריםתמיכת הציבור בהעברת תחומים מניהול ממשלתי לניהול עיריות ורשויות מקומיות– כרבע מהציבור  בישראל תומכים בכך שכל התחומים מלבד חוץ וביטחון יועברו מניהול הממשלה לניהול העיריות והרשויות המקומיות. מנגד, 41% מתנגדים לכך. בהקשר זה יש לציין את המגמה הגוברת בעולם להענקת יתר עצמאות ניהולית לערים, והעברת סמכויות מממשלות לערים, בכדי להעניק להן חופש להתפתח ולצמוח.

ראש העיר שדואג לתושביםתפיסה בנוגע לדאגת ראש העיר לרווחת התושבים – מחצית מהציבור חשים כי ראש העיר או ראש המועצה שלהם דואג לתושבים ושם את תושבי העיר בראש מעייניו (21% במידה רבה מאוד ו-31% במידה רבה). 27% סבורים כי היא דואג לכך רק במידה בינונית, מנגד, 10% סבורים כי הוא דואג לרווחת התושבים רק במידה מועטה וכ-6% סבורים כי הוא כלל לא דואג לתושבים.

גאווה בעירגאווה להיות תושב – כ-70% מהציבור בישראל גאים, או גאים מאד להיות תושבי העיר או הישוב בו הם מתגוררים. מנגד רק 7% ציינו כי כלל אינם גאים בישוב מגוריהם (4%) או שהם גאים בו רק במידה מועטה (3%).

נתון מעניין נוסף שמגלה הסקר על התפיסות בציבור הישראלי הוא כי ככול שהציבור הוא דתי יותר, כך הוא גאה יותר במקום מגוריו.

תרומת ראש העיר לתדמית העירתפיסת תרומת ראש העיר לתדמית החיובית של העיר – 56% מהציבור חשים כי ראש העיר או הישוב שבו הם מתגוררים תורם לתמיד החיובית של העיר (23% סבורים כי הוא תורם במידה רבה מאוד, 33% כי הוא תורם במידה רבה). 20% סבורים כי הוא תורם במידה בינונית בלבד, 10% במידה מועטה ו-18% כי הוא אינו תורם כלל לתדמית החיובית של העיר.

מאמרים קשורים: ראשי הערים הטובים הישראל | דירוג העיר הירוקה ביותר בישראל | החזרה אל העיר העצמאית | מגפת המיתוג של ערי הדרום | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון


הועידה למינוף ערים: עדכונים והרשמה ללא עלות

הועידה השנתית למינוף ערים, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-26 בנובמבר, תעסוק במינוף ערים, יוצגו תהליכים עירוניים מוצלחים בערים שונות, תוך התייחסות לדרכי ההתמודדות- השגת מימון, יצירת בידול עירוני ותדמית חיובית למינוף עסקי, כלכלי וחברתי. עם התקרבות מועד הועידה, להן לוח הזמנים והתכנים המעודכנים:

את הכנס יפתח ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ואחריו ראשי ערים יציגו את ההתפתחויות האחרונות בעריהם: ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וראש עירית ראש העין, משה סיני.

בהמשך תתקיים המליאה "מיתוג עיר- שינוי אסטרטגי או קוסמטי" שתעסוק בגורמים המרכזיים להצלחה וכישלון במיתוג עיר. את המליאה ינחה איל צאום וישתתפו בה חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם תל אביב, ד"ר אלי אברהם, ראש התכנית ליחסי ציבור באוניברסיטת חיפה, צחי אלפסי, מנכ"ל אלפסי קונטקט ורן וולף, מתכנן אורבני.

נושאים נוספים בוועידה: מגה פרויקטים – ראשי ערים מול יזמי נדל"ן, תחבורה וטכנולוגיה, שימוש בתקשורת לטובת הפרויקטים העירוניים- כיצד להפוך את התקשורת לשותפה במהלך עירוני ומה השפעתה על תדמית העיר. והרצאה שלי בנושא עליית הערים כמנועי הצמיחה הכלכליים והתחרות ביניהן על משאבים ויוקרה- איל צאום.

בהמשך היום יערכו 2 מושבים: מושב כלכלי שיעסוק ביצירה והשבחה של מקורות הכנסה עירוניים, ומושב ערים חכמות- כיצד לרתום טכנולוגיות מידע לשיפור איכות החיים בעיר בו ישתתפו נציגים מחברות הטכנולוגיה המובילות העוסקות בתחום: IBM, אריקסון, מיירוסופט ומוטורולה.

אורח הכבוד בוועידה יהיה גורו המיתוג הבינלאומי וולף אולינס, שלראשונה מבקר בישראל, וידבר על מיתוג ערים והדרכים למדידת ההצלחה. את הועידה תחתום פרזנטציה של נציג עיריית לימסול, שיסקור את תהליך המיתוג של העיר לימסול בקפריסין.

להרשמה לועידה ללא עלות

מאמרים קשורים: מיתוג ערים- למה כל כך הרבה פרויקטים נכשלים? | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | איך יראו הערים בשנת 2050? | מיתוג לימסול | מגמות במיתוג ערים בישראל


חופשה בבאר שבע: נשמע דמיוני? לא לראש העיר

"לבאר שבע יש סיפור", אומר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, "צריך פשוט לספר אותו".

מזה מספר שנים, שבאר שבע מתבססת כמטרופולין משמעותי, וכעיר שאינה עוד רק תחנת עצירה בדרך לאילת, אלא כיעד בפני עצמו לעסקים, לימודים והשקעה בנדל"ן. שיפור התשתיות, כביש 6, רכבת ישראל והעברת בסיסי צה"ל לנגב, משנים את יחסי הכוחות והפריסה במדינה, ומכניסים את העיר הדרומית אל תוך המרחב הפעיל כלכלית בישראל. לאחרונה פרסמה באר שבע את מיתוג העיר, שעם כל הבעייתיות שבו, הוא משקף את השאיפה של ראש העיר, רוביק דנילוביץ', למצב את באר שבע כאחת הערים המובילות בישראל.

אולם, כעת, כשבאר שבע מתמודדת ב"מגרש של הגדולים" ברור, גם לראש העיר, כי חייבת לבוא קפיצת מדרגה משמעותית בתחום התרבות והפנאי בבאר שבע, שדרוג שיבסס את העיר כמותג נחשק, שלא מתבסס רק על מחירי הנדל"ן הנמוכים יחסית, או על הקרבה הצפויה לבסיסי צה"ל, אלא שדרוג שישנה את התפיסה הכללית לגבי העיר, ויהפוך אותה לנחשקת בזכות מה שיש לה להציע לתושבים ולמבקרים בה.

שום מותג עירוני עכשווי לא יכול להתקיים ללא השקעה משמעותית בתרבות, וזאת מכמה סיבות: א. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה ואיכותית אינה מצליחה למשוך אוכלוסייה טובה ואיכותית, שתורמת לפיתוח נוסף של העיר, ומשמשת ככלי יחסי הציבור הטוב ביותר שלה. ב. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה לא תצליח למשוך מבקרים, שירחיבו את היקף הכלכלה המקומית, ימריצו את העסקים, וישמשו גם הם כשגרירים של העיר. ג. שום עיר אינה מצליחה לממן את הוצאותיה על בסיס ההכנסות מארנונה, וערים חייבות לייצר מקורות הכנסה נוספים ומשמעותיים בכדי להמשיך ולהתפתח – תיירות היא אחד המקורות העיקריים להכנסות כאלה.

ברור אם כן, כי באר שבע, שמצליחה למשוך סטודנטים לעיר, שזוגות צעירים ומשפחות כבר רואים בה אלטרנטיבה אמיתית למרכז הארץ, שמציעה, ותציע עוד יותר בעתיד, אפשרויות תעסוקה טובים ומגוונים, חייבת להשקיע כעת באופן מסיבי בשני תחומים הקשורים זה בזה, ושבהם העיר עדיין נמצאת בפיגור – תרבות ותיירות.

אז מה מתוכנן בבאר שבע שיביא את קפיצת המדרגה הזו? להלן כמה מהפרויקטים (על פי פרסומי העירייה):

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

פארק נחל באר שבע: פארק הנחל משתרע על פני כ 5,200- דונם, לאורך כ 8- ק"מ, ובתחומו יהיו פזורים עוגני בילוי, תרבות ותיירות רבים. במהלך השנים הקרובות יושקעו בפיתוח הפארק כ 150- מיליון ש"ח מכספי הממשלה וסכום דומה מכספי תרומות.

מתחם התיאטרון כולל אמפיתיאטרון ענק, המיועד לכ 12,000- צופים, בשטח של 220 דונם בחלקו המערבי של הפארק. מתחם האגם יתפרס על פני שטח של כ 700- דונם ויהווה את לב הפארק. הוא יכלול אגם מלאכותי בשטח של כ 80- דונם וסביבו אתרי נופש ופנאי – מסעדות, בתי קפה, פעילויות מים ואתרי פיקניק רבים. הטיילת המרכזית נבנית על פני כ 300- דונם, בקטע שאורכו כ 3- ק"מ לאורך הגדה הדרומית של הנחל. העבודות בחלקה המרכזי של הטיילת כבר הסתיימו, והוא פתוח לקהל הרחב. גשר הצינורות, בעיצוב אדריכלי ייחודי, יוקם על גבי גשר הצינורות הקיים, המשמש כיום את חברת מקורות להעברת מי שתייה. הגשר חוצה את נחל באר שבע בין שכונת נוה נוי לעיר העתיקה, וישמש כגשר הולכי רגל ייחודי. ספורטק בפארק– מתחם הספורטק המתוכנן בפארק נחל באר שבע כולל מתקני ספורט פתוחים, בהם מגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף חופים, טניס ופטנק, מתקני ספורט אתגרי, גופי מים מלאכותיים, טרמפולינות, מסלולי אתגר לאופניים ועוד. המתחם ישתרע על פני כ 165- דונם. פארק בית אשלהמצפה שהוקם בשנת 1943 שוקם, ונעשות עבודות לפיתוח הפארק סביבו על ידי הקק"ל.

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה: פרויקט רב תחומי שנועד לפתח את העיר העתיקה של באר שבע כמוקד מרכזי בעיר למגורים ולפעילות צעירים וכמרכז תרבותי, כלכלי, תיירותי וחברתי, תוך שימור המאפיינים ההיסטוריים של המקום. הפרויקט משלב בתוכו טיפול בתחומים רבים, ביניהם התחבורה, התיירות, הנדל"ן, המיסוי העירוני והתרבות. הטיפול בכל התחומים הללו נגזר ממדיניות העירייה ליצור אזור שוקק חיים ותרבות, שיהווה מקור משיכה לצעירים ולסטודנטים לבילוי ולמגורים.  כחלק מהתכניות העוסקות בעיר העתיקה, העירייה פנתה למשרד הביטחון בדרישה להוציא מתחומה את פיקוד דרום.

פארק המדע באר שבע

פארק המדע באר שבע

פארק המדע: פארק המדע לנוער הינו מוזיאון מדעי אינטראקטיבי, חדשני ואיכותי, שנועד להנגיש תחומי מדע שונים ולהציגם למבקרים באופן שיעורר סקרנות ועניין. המוזיאון, המוקם בפינת הרחובות אסף שמחוני והעצמאות, תוכנן כמבנה אדריכלי מרשים המחובר למרחב הציבורי ומשתלב בנוף העירוני סביבו.

המוזיאון הארכאולוגי: שיקום מבנה המוזיאון הארכיאולוגי הושלם והוא משתרע על שטח כולל של כ 700- מ"ר, בסמוך למוזיאון הנגב. הוא כולל אולם מרכזי, מבואה, חצר פנימית וכיתות עיון.

מתחם המוזיאונים: עם השלמת עבודות ההקמה של פארק המדע – מדערום,המוזיאון הארכיאולוגי ומתחם תחנת הרכבת התורכית, ייחנך "מתחם המוזיאונים" בעיר העתיקה. המתחם יציע חוויה תרבותית מקיפה ומגוונת לתושבי העיר ולאורחיה, תוך שהוא משתלב בתכניות לחידוש פני העיר העתיקה ולעיצובה כמוקד תרבות ותיירות שוקק חיים.

מרכז מבקרים "באר אברהם": בימים אלו נשלמות העבודות להפיכתו של מתחם באר אברהם למרכז מבקרים חדיש ואטרקטיבי, בתכנון ייחודי.

פארק חצרים: מתחם פארק חצרים, המתוכנן בשיתוף מלא של עיריית באר שבע והמועצה האזורית בני שמעון, עתיד לקום על שטח של כ 7,200- דונם ממערב לעיר באר שבע, בהמשך לטבעת הירוקה המקיפה את העיר. הפארק יכלול שלל פעילויות פנאי, נופש ואטרקציות תיירותיות, בשילוב עם יער נטע אדם. פארק מוטוריהפארק יוקם במתחם של כ 300- דונם, שיכלול מסלולי מירוצים ופעילויות ספורט מוטוריות. הפארק מתוכנן להשתלב במכלול תיירותי המתוכנן לקום באזור, על פני כ 900- דונם. לצד הפארק המוטורי העתיד לקום במתחם מתוכננים היפודרום למירוצי סוסים, לונה פארק, מרכזי ספורט אתגרי ומרכזי מסחר ומלונאות.

"מהפכת התרבות בבאר שבע": במהלך השנה האחרונה התחוללה מהפכה של ממש בכל הקשור לקידום התרבות והאירועים בעיר באר שבע. המשכן לאמנויות הבמה, שנחנך לאחרונה, נמלא בפעילות תרבותית מגוונת ועשירה. תכנית המנויים שהושקה זכתה להצלחה גדולה, והמשכן משמש אכסניית קבע לתיאטרון באר שבע וכבר אירח טקסי תרבות חגיגיים ברמה הארצית, בהם טקס פרסי התיאטרון וטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה. בית הספר למשחק ואמנויות הבמה בבאר שבע נחנך השנה באופן רשמי, וכבר זוכה לשבחים רבים. במהלך חודשי הקיץ התקיימו ברחבי העיר כ 70- אירועים ומופעים, בהפקת חברת כיוונים ועיריית באר שבע. באירועים אלו השתתפו, בילו ונהנו קרוב לארבעים אלף מתושבי העיר והאזור. בין האירועים: פסטיבל סמילנסקי, פסטיבל היין Salute , מופעי שני במוזיאון, רביעי בסמילנסקי, פסטיבל הבירה, ערבי שירה בבאר אברהם, מסיבת חוף במתחם מרכז הצעירים, הסינפונייטה במוזיאון, לילות לבנים לנוער, אמפי צחוק ואירועים רבים נוספים, חלקם חד פעמיים וחלקם כבר הפכו למסורת.

בוידאו – ראש עיריית באר שבע מפרט בהתלהבות איך העיר תהפוך ליעד תיירותי, ואיך משנים עיר. אני מאמין לו.

מאמרים קשורים: מיתוג באר שבע | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | מגפת המיתוג של ערי הדרום | התכנית החדשה לפיתוח אילת והנגב | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?