בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות

מודעות פרסומת

"רהט דרום" – העיר הבדואית הגדולה בעולם

סמל עיריית רהט

תכנית להרחבת העיר רהט, במסגרתה הבדואים צפויים לעבור לראשונה להתגורר בבתי דירות בני 3-6 קומות, זכתה בפרס ראשון לתכנון אסטרטגי, בתחרות של ארגון המתכננים העולמי ISOCARP התכנון בוצע על-ידי האדריכל עמוס ברנדייס.

מטרת תכנית פראוור, אותה אישרה הממשלה בשנה שעברה, ליישב מחדש כ-30 אלף בדואים, שיעברו להרחבות ביישובים קיימים כמו רהט, כסייפה וחורה, וכן לישובים חדשים שתקים המדינה. לפי התכנית, יפוצו התושבים בכסף ובאדמות חלופיות. הבדואים, בהנהגת הארגונים עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, הפגינו לא אחת נגד התכנית, שלדברם מבקשת לעקור אותם מכפריהם ההיסטוריים.

פרויקט "רהט דרום", יוזמה משותפת של מנהל מקרקעי ישראל והמנהלה לקידום הבדואים בנגב, גובש במשך 10 שנים, בשיתוף תושבי המקום. הוא כולל תכנון עירוני כוללני שנעשה עבור האוכלוסייה הבדואית, המצויה בשלבי מעבר מחיי נוודות למגורי קבע בעיר הבדואית הגדולה בעולם: ברהט חיים כיום כ-50 אלף תושבים, ועד שנת 2020 העיר צפויה להכפיל את עצמה. התוכנית, מרחיבה את העיר לכיוון דרום וכוללת 10 אלף יחידות דיור, שיכפילו את העיר. שלב א' של התוכנית הכולל 4,500 יחידות דיור כבר יצא לדרך – מרבית המגרשים שווקו והבנייה החלה. היתר צפויים להיבנות בשנתיים הקרובות. במרכז העיר מתוכננים מוסדות ציבור כלל עירוניים, פארק מרכזי, שוק, מסחר ותיירות. שבילים ירוקים שיחברו את אזורי המגורים למרכז.

התכנית כוללת בין השאר, 9 דגמים של בתי מגורים, שהותאמו לצרכים ולדרישות האוכלוסייה, בהם בנייני דירות שיספקו צביון עירוני לאזור, וכן מגורי משפחות בודדות עם אפשרות להוספת יחידת אירוח. תכנון אזורי המגורים כלל יחידות דיור גדולות מהרגיל, כדי לתת מענה לתא המשפחתי הגדול של הבדואים, ואף להתחשב בתופעת הפוליגמיה. כדי לשמור על צניעות הנשים, יצרו מרחק רב מהרגיל בין המרחבים המסחריים, אזורי תעסוקה, מסגדים ובתי ספר תיכוניים, לבין אזורי מגורים וגני ילדים, תוך היתר לבניית גדרות גבוהים בין אזורי מגורים לרחובות הסמוכים. בנוסף, תוכנן מרכז תעסוקה לנשים בלב אזורי המגורים, על מנת להנגיש ולהקל עליהן את אפשרויות התעסוקה, תוך כדי שמירה על צניעות וקרבה לילדים.

במנהל מקרקעי ישראל אומרים: "אנו רואים חשיבות רבה למתן פתרונות לאוכלוסייה הבדואית בנגב, שקצב הגידול שלה הוא מהגבוהים בעולם, תוך התחשבות בצרכיה המיוחדים. לצורך קידום התכניות לקחנו את מיטב המתכננים. המנהל מקדם בשנים האחרונות תכנון של מספר ישובים חדשים לבדואים על פי החלטת ממשלה, וגם שם נעשית עבודה פרטנית ומורכבת בשיתוף מלא של האוכלוסייה המקומית על מנת שהפתרונות יהיו ישימים".

מצגת זאת דורשת JavaScript.