חכם. מה זה אומר? האם הערים בישראל חכמות או שאינן יודעות לשאול?

מה זו עיר חכמה?

מה זו עיר חכמה?

בערים בכל העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה, כיצד מגדירים את מושג ואיך מתמודדים עם האתגרים שבשילוב עולמות כל כך שונים ורחוקים – המוניציפלי והטכנולוגי. כיום, לא קיימת כמעט עיר שאינה משתמשת באיזושהי טכנולוגיה לצורך ניהול העיר, הביטחון, הקשר עם התושבים, מתן שירותים עירוניים או כל צורך אחר. תהליך כניסת הטכנולוגיות לעולם ניהול הערים מובחנת, בראייה לאחור, ב-3 אופנים מרכזיים, אולם שאלה גדולה ממשיכה להיות תלויה באויר: "האם הטכנולוגיה היא זו המגדירה מהי עיר חכמה?"

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? ותוצאות סקר מילגם לערים חכמות

עיריית אשדוד

עיריית אשדוד

לפני כמעט שנה פרסמתי מאמר תחת הכותרת "מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל?" שפרט את פעילות הערים בישראל בתחום, ובעיקר את המכרז השאפתני והמורכב שפרסמה עיריית ראשון לציון למתן שירותי ייעוץ לבניית תכנית אב לעיר חכמה עבור העירייה.

כמעט שנה חלפה, למכרז בראשון לציון עדיין לא פורסם זוכה, בעיריית ירושלים, בשיחות שאינן לציטוט, מביעים תיסכול רב מהעשייה בתחום, ודווקא הערים הבינוניות הן אלה שנראות כרגע כמי שעשויות להוביל מהלכים אלה.

לקרוא את ההמשך »


מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? ומה זה עיר חכמה דור 3.0?

ראשון לציון עיר חכמה

ראשון לציון עיר חכמה

בערים קטנות וגדולות סביב העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה. בעוד הרעיון אומץ על ידי ממשלות סביב העולם, התקיים  עם הזמן שינוי בתפיסה של רעיון העיר החכמה. ערים חכמות מקבלות יותר ויותר תשומת לב בתקשורת, מחברות טכנולוגיה ויזמים, ובאופן גובר מממשלים מקומיים ומהחברה האזרחית. ערים חכמות נושאות הבטחה להפיכת ערים רבות יותר בעולם ליעילות יותר, טכנולוגיות יותר ומקושרות יותר – ועם כל זה, הן יוכלו לשפר את איכות חיי התושבים שלהן.

נראה כי היו 3 שלבים מובחנים באופן בו ערים אימצו טכנולוגיה ופיתוח, כשהן עברו מהנעה על ידי חברות הטכנולוגיה, להנעה של ממשלים מקומים, ולבסוף, הובלה של התושבים. חלק מהערים עברו משלב אחד לשלב אחר, בעוד אחרות נשארו בשלב מסוים במהלך ההתנסות ברעיון העיר חכמה.

לקרוא את ההמשך »


עשרת המאמרים הנקראים ביותר ב-2013

מתחבורה, ליוקר מחייה ואיכות חיים, מפיתוח והתחדשות עירונית ועד חדשנות, מנתניה, ירושלים וראשון לציון ועד לדירוגי ערים ומדינות עולמיים – אלה עשרת המאמרים שהכי הרבה מכם קראו ושעוררו את עניין הרב ביותר בבלוג בשנת 2013:

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

לקרוא את ההמשך »


מתחם טרה ופארק מעל האיילון? אל תמהרו להכין את המנגלים

מתחם טרההועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה בשבוע שעבר את תכנית מתחם טרה, הממוקם בפינת רחוב יגאל אלון ודרך השלום בתל אביב. במתחם, הכולל את אזורי התכנון של מתחמי מחלבות טרה, מוטורולה, ובן שמן, הכוללים כיום את שטחי המחלבה, מוסכים ומבני משרדים ותעסוקה, מתוכננת בניית מגדלי משרדים בגובה 55 קומות, שאת חלקם ניתן יהיה להסב לדירות מגורים, ובמקרה כזה, חלקן יוקצה לדיור בר השגה. התכנון גם כולל שטחים ציבוריים פתוחים בהיקף 8.3 דונם בין הבניינים, בעוד הגשה את המגדלים תהיה תת קרקעית.

מתחם טרה. ישר אדריכלים

מתחם טרה. ישר אדריכלים

תכנון המתחם נעשה על ישי משרד ישר אדריכלים, והוא כולל התייחסות לאפשרות עתידית לקירוי נתיבי איילון בקטע הסמוך וחיבור הגדה המזרחית של נתיבי איילון לגדה המערבית. במסגרת התנאים להפקדת התכנית יצטרכו היזמים לבדוק את היתכנות קירוי האיילון והתאמת התכנית לכך, הגשת חוות דעת סביבתית לרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב והגשת דוח ניקוז. עוד בתכנית, התחייבות לבנייה ירוקה, ותיאום שורת נושאים עם אדריכל העיר ואגף התנועה.

מול מתחם טרה, על הגדה המערבית של נתיבי איילון יקומו בשנים הקרובות מספר פרויקטי ענק כמו מגדלי הצעירים ומידטאון תל אביב, הנבנה מצפון למגדלי עזריאלי במה שמכונה המע"ר הצפוני. פרויקטים אלה כלואים למעשה בין שני נתיבי התחבורה העמוסים ביותר בתל אביב- נתיבי איילון ודרך מנחם בגין, וחסרים חיבור ממשי לעיר הסובבת אותם. פרויקט מתחם טרה, ואפשרות לקירוי נתיבי האיילון בקטע זה הוא הסיכוי היחיד של אי התנועה המתאכלס מצפון למגדלי עזריאלי לייצר איזה שהוא חיבור לתל אביב, ובמקביל לאחות את הקרע שקורעים נתיבי איילון בלב המרכז המטרופוליני הגדול בישראל. זוהי גם תקווה להביא למרכז העיר שטח ירוק נרחב חדש, ולצמצם את מפגעי הרעש והזיהום במרכז המטרופולין.

הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה, מבלי לשתקם, כבר קיימת ומשמשת כיום בניית פרויקט חדש בניו יורק השדרה התשיעית ושדרת דייר. בבוסטון הושלם פרויקט הענק, ה-big dig, שקבר אוטוסטרדה שלמה שעברה במרכז העיר, ובדאלאס פארק קלייד וורן שגודלו כ-20,000 מ"ר נבנה מעל אוטוסטרדה של 8 נתיבים, ויצר מרחב ירוק חדש בעיר המחבר את שכונות האפ-טאון עם אזור האמנות של העיר. גם בראשון לציון מקודמת תכנית שער העיר שכוללת מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הצטופפות הפרויקטים הענקיים לצד נתיבי איילון מייצר לראשונה מציאות בה בעלי האינטרס הכלכלי הגדול ביותר לקירוי האיילון הם יזמי הנדלן. הקמת פארק כזה תשפר משמעותית את נכסי הנדלן העצומים שהם בונים ותחלץ אותם ממתחמים כלואים בין נתיבי תחבורה סואנים. משום כך, רתימתם של יזמי הפרויקטים למימון קירוי האיילון היא הזדמנות היסטורית שיכולה להניע מהלך כזה, אולם עד שזה יצא לפועל, הייתי מחפש מקום אחר להדליק מנגל, או לערוך פיקניק.

מאמרים קשורים: הפרויקט שנוי המחלוקת שקבר אוטוסטרדה בלב בוסטון | הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה כבר קיימת | פרויקט מידטאון תל אביב | שער העיר ראשון לציון | ערים ירוקות עושות אנשים מאושרים. הוכח מחקרית


הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

לקרוא את ההמשך »


ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש