סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה

אגוד ערים חיפהאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה הוקם בשנת 1983, והוא משרת אוכלוסייה של כ-600,000 תושבים של תשע רשויות מקומיות החברות בו: העיריות חיפה, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין והמועצות המקומיות קריית טבעון ורכסים והמועצה האזורית זבולון. האיגוד עוסק במגוון היבטים של איכות הסביבה, ובכלל זה זיהום אוויר, ניטור ופיקוח בנושא חומרים מסוכנים, מניעת רעש או הפחתתו, תכנון סביבתי, פיקוח תעשייתי, הפחתת קרינה אלקטרומגנטית וחינוך סביבתי.

במפרץ חיפה שוכנים מפעלים רבים, המייצרים זיהום סביבתי רב. המפעלים מייצרים, מעבדים ומאחסנים חומרים מסוכנים, ובהם חומרים נפיצים, דליקים, רעילים, רדיואקטיביים ואחרים (חומ"ס). בגלל פעילותם, האזור סובל מבעיות של ריכוז מזהמים, לרבות חומ"ס באוויר, במים, בקרקע ובים, וכן מבעיות קרינה בלתי מייננת, ממטרדי רעש ומההשפעות של עומסי תחבורה. לזיהום זה עשויה להיות השפעה מזיקה על בריאותם של תושבי האזור ושל כל תושבי צפון הארץ. דליפה, התפוצצות או דלקה במפעלים המסוכנים עלולה לפגוע בעובדי המפעל ובאוכלוסייה שבסביבתו בשטח ניכר.

תפקידי איגוד הערים וסמכויותיו: במועד סיום הביקורת, עשרות שנים לאחר שהוקם האיגוד, עדיין לא הגדיר האיגוד את תפקידיו וסמכויותיו.

זיהום אוויר: בינואר 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, ולפיו למשרד להגנת הסביבה עיקר הסמכות והאחריות למנוע מפגעי זיהום אוויר. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים שונים בתחום איכות האוויר, כגון תקני פליטה, ניטור ומדידה, אכיפה וענישה וטיפול במקרים של זיהום חריג. השר להגנת הסביבה דחה את ההחלטה להכריז על שטחי שיפוטן של הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד כאזורים נפגעי זיהום אוויר, ובמועד סיום הביקורת טרם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעה של זיהום האוויר.

ביקורות במפעלים מזהמים: האיגוד לא קבע כללים לתדירות הביקורות שעל האיגוד לבצע במפעלים שבתחומו על פי סוגי מזהמים ודרגת הסיכון שלהם. המשרד להגנת הסביבה, שאחראי לפיקוח על המפעלים, לא הכין בשנים 2009 ו-2010 תכנית ביקורים סדירה, לא קיבל דיווחים תקופתיים ולא הכין הנחיות לאיגוד לביצוע תפקידו.

זיהום אוויר מכלי רכב: שיעורו של זיהום האוויר מכלי תחבורה עשוי להגיע ל-58% מכלל זיהום האוויר. האיגוד לא קידם הפעלת ניידת לבדיקת זיהום האוויר מכלי רכב, לא הגיש הצעה להשתתף במכרז להפעיל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ניידות לצמצום פליטות מכלי רכב ולא גיבש עמו תכנית פעולה למדידת זיהום האוויר מכלי. לפיכך, חוק העזר לאיגוד ערים כוללני התשס"א-2001, מעוקר מתוכנו בשל היעדר אכיפה מספקת ובשל היעדר סמכותו של האיגוד לנקוט סנקציות נגד בעלי כלי רכב מזהמים.

מעורבות האיגוד והמשרד להגנת הסביבה בפרויקט המטרונית: פרויקט המטרונית נועד לשפר את איכות החיים של התושבים הן בעזרת הפחתת העומס בכבישים והן באמצעות חיסכון בזמן הנסיעה. ואולם רוב כלי הרכב שישתמשו בקווי המטרונית יונעו במנוע דיזל, שזיהום האוויר הנפלט ממנו מכיל חלקיקים מסוכנים. משרד התחבורה, לא שיתף בשלבי התכנון את המשרד להגנת הסביבה ואת האיגוד ולא התייעץ עמם בדבר סוג כלי הרכב שיופעלו. המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והאיגוד לא הוציאו לפועל את המחקר שהציע האיגוד, הכולל בחינה של רמת המזהמים הנפלטים מכלי התחבורה קודם להפעלת המטרונית ולאחר הפעלתה.

חומרים מסוכנים: במפרץ חיפה פועלים כ-120 מפעלים הנדרשים להיתר רעלים – מדובר במפעלים אשר משתמשים בחומ"ס בעלי דרגת סיכון גבוהה ובינונית, המובלים בכבישים, ברכבות, בנמלים ובצינורות תת-קרקעיים שאורכם מגיע לכ-500 ק"מ. האיגוד לא הכין תכנית עבודה או נהלים כתובים הקובעים את תדירות ביקורותיו במפעלים מחזיקי חומ"ס לפי רמת הסיכון שלהם.

הקמת מתקן פצחן מימני במתחם בתי הזיקוק לנפט: פצחן מימני הוא תשלובת מתקנים לפיצוח מולקולות של דלקים כבדים לצורך הפקת דלקים קלים ונקיים. בשנים 2010 ו-2011 אישרה ועדה מקומית משותפת לתכנון ולבנייה מתחם בתי הזיקוק לנפט שש בקשות בנייה והוציאה שישה היתרי בנייה, הקשורים להקמת הפצחן. מועצת האיגוד לא דנה בהשפעות הסביבתיות של הקמת הפצחן ולא גיבשה חוות דעת מקצועית שאותה יכלה להביא לפני הוועדה המשותפת, בטרם אישור בקשות הבנייה. רק בינואר 2011, לאחר שהוועדה המשותפת כבר נתנה שני היתרי בנייה להקמת הפצחן, דנה מועצת האיגוד לראשונה בנושא זה.

מכל האמוניה בניהול חברת חיפה כימיקלים בע"מ: אמוניה היא גז רעיל ונפיץ אך חיוני לתעשייה. במפרץ חיפה ניצב מכל אחסון שתכולתו כ-12,000 טון, המשמש יותר מ-100 מפעלים ופועל בלא רישיון עסק. המכל פעיל כ-26 שנה, אולם במועד סיום הביקורת טרם ננקטו כל האמצעים המתחייבים כדי למנוע סכנה לציבור בגינו.

מטרדי רעש: עיריית חיפה הוציאה היתר לביצוע עבודות לתקופה ממושכת בסביבת מגורים בשעות הלילה בחוסר סבירות ומידתיות.

חוק האכיפה הסביבתית: יישום חוק האכיפה הסביבתית ופעולות הפיקוח הכרוכות בו מחייבים שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, האיגוד והרשויות המקומיות. אף שהחוק נכנס לתוקפו בשנת 2010, רק בשנת 2012 החליט האיגוד כי חוק האכיפה הסביבתית יבוצע בידי כל אחת מהרשויות המקומיות החברות בו.

מועצת האיגוד והתנהלותו: מועצת האיגוד לא התכנסה בתכיפות הנדרשת בהתאם לצו צו איגוד ערים. האיגוד לא הקפיד לרשום פרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה. יותר מארבע שנים לאחר שהחליטה מועצת האיגוד, עדיין לא הוקמה ועדת ביקורת ולא מונה מבקר פנים לאיגוד. תקציבי האיגוד לשנים 2008-2010 לא אושרו לפני תחילת השנה אלא במהלכה. גם מנהלי המחוזות במשרד הפנים אישרו את הצעות התקציב זמן רב לאחר שהוגשו להם. משנת 2004 לא עדכן האיגוד את שיעור המכסות המוטלות על הרשויות המקומיות, ששיעורן מבוסס על מספר תושבי הרשות המקומית, ואשר משמשות לחישוב תשלומי הרשויות למימון תקציב האיגוד, למרות השינוי שחל במספר התושבים בכל רשות ורשות.

הטיפול בפניות הציבור: האיגוד אינו מנהל רישום מלא ועדכני של פניות הציבור במערכת ממוחשבת שעשויה להבטיח את יכולתו של האיגוד לקיים מעקב ובקרה על אופן הטיפול בהן. לאיגוד אין נוהלי עבודה מסודרים לטיפול בפניות הציבור.

סיכום והמלצות – הריכוז הרב של מפעלי תעשייה במפרץ חיפה, שרבים מהם משתמשים בחומרים מסוכנים, זיהום האוויר הנובע ממפעלים ומכלי תחבורה ציבורית ופרטית וכן מטרדי רעש, עלולים להביא להשפעה מזיקה על בריאות תושבי האזור. על מנת למנוע סכנות אלו הוקם איגוד הערים, והוא נדרש לפעול במקצועיות ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להבטיח טיפול מיטבי בגורמי הסיכון, לשם הבטחת שלום הציבור ובריאותו.

הדוח מעלה ליקויים בתפקוד האיגוד, ובייחוד היעדר הגדרה מדויקת בנוגע לאחריותו, לתפקידיו ולסמכויותיו של האיגוד. טיפול מיטבי בתחום איכות הסביבה באזור חיפה מחייב מערך תיאום יעיל בין האיגוד ובין המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות החברות בו ומשרד הפנים. על האיגוד בסיוע המשרד להגנת הסביבה להגדיר את סמכויותיו ותחומי אחריותו. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יוודא שהאיגוד אכן ממלא את תפקידו. על הרשויות המקומיות החברות באיגוד לשקול לאצול לאיגוד סמכויות של אכיפה, פיקוח ובקרה כדי שיוכל להשיג את היעדים שלשמם הוקם.

מאמרים קשורים: עיריית חיפה: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | מי העיר הירוקה בישראל? | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | הפריצה של קריית אתא | איפה הישראלים רוצים לגור?

מודעות פרסומת

תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ