השכונות החדשות:"רמת אביב" של קריית גת והמזבלה של נתניה

קריית גתוד"ל דרום החליט לאשר את תכנית המשנה השלישית במסגרת אחת מתכניות הדגל של מינהל מקרקעי ישראל, תכנית "קרית גת צפון", הצפויה להגדיל את מספר תושבי העיר ב-50%. התכנית שזכתה לכינוי "רמת אביב של קרית גת" תרחיב לראשונה את התחום הבנוי של קרית גת צפונה אל עברו השני של נחל לכיש.  במסגרת התכנית הכוללת יבנו כ 7000 יח"ד סביב פארק עירוני חדש.

התכנית החדשה, מיועדת להרחבת קרית –גת מצפון לכביש 35 ונחל לכיש. התכנית, המיועדת לכ- 7,000 יחידות דיור עבור כ- 25,000 איש, משתרעת על  שטח של  כ -3,000  דונם המוגדרים כיום כקרקע חקלאית, בין מסילת הרכבת ממזרח ודרך מס' 40 (באזור מחלף פלוגות) במערב. במסגרתה מתכנן מינהל מקרקעי ישראל את הקמתו של "פארק לכיש", שיוקם לאורך תוואי נחל לכיש. הפארק המתוכנן כולל שטחי פנאי ונופש, שטחי ומתקני ספורט ושטחי בילוי ושהייה יומיים. פיתוח הפארק ייעשה בשלבים מקבילים לפיתוח מתחמי המגורים.

קריית גת צפון. הדמיה מנהל מקרקעי ישראל

קריית גת צפון. הדמיה מנהל מקרקעי ישראל

התכנית המוצעת כוללת יצירת מגוון סוגי מגורים איכותיים: מגורים צמודי קרקע עירוניים ובניה גבוהה איכותית. המגורים מתוכננים באופן שנועד לאפשר לחלק  גדול של יחידות הדיור תצפית נופית אל הפארק, שישמש כריאה עירונית ירוקה שאיזורי המגורים ימוקמו סביבה. עוד כוללת התכנית הקמת שלושה  מוקדי פעילות ראשיים ב"קרית גת צפון", בהם ימוקמו מבני חינוך, תרבות, חברה וספורט. הפרוייקט כולו מתוכנן לשדרה מרכזית רחבה, שמתוכננת כהמשך לרחוב הראשי של קרית גת, שתחבר את הפארק ואזורי המגורים. לאורכה של השדרה ירוכזו הפעילויות העירוניות כמו מסחר, תעסוקה, בילוי ושירותים עירוניים.

מערך "צירים ירוקים" שייפרשו במקביל לכבישים שיקשרו בין אזורי המגורים, הפונקציות הציבוריות והפארק נועדו לאפשר תנועה נוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ב"צירים ללא כבישים", שתוכננו כדי להגדיל את הנגישות למעבר בין חלקי הפרויקט השונים ללא רכב.

התכנית ממוקמת  מצפון לדרך מס' 35, כביש שמחבר את חבל לכיש ממזרח לרשת הכבישים הארצית ולדרך מס' 40 במערב. במסגרת התכנית מתוכננים שני גשרים שיחצו את כביש מס' 35 על מנת ליצור קשר יעיל בין העיר הוותיקה והתוספת המתוכננת. התכנית אף כוללת מעברים תחתיים רחבים להולכי רגל, מהם ניתן יהיה להגיע לפארק.

נתניה

אושר סופית את ההסכם המשולש בין מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ועיריית נתניה על פינוי מזבלת נתניה  במימון המדינה ושיווק 2000 יחידות דיור חדשות בשטח שיתפנה. על פי הסיכום, המדינה תממן את פינוי המזבלה בעלות של 230 מיליון שקלים ובתמורה תשונה התכנית המקורית מבניית בתי מלון לבניית בנייני מגורים. על פי התכנון המקורי אמורים היו להיבנות בשטח המזבלה 3,200 חדרי מלון ורק כ-300 יחידות דיור, אולם בעקבות ההסכם שונתה התכנית ומספר יחידות הדיור הוגדל ל  2,062  ואילו סך חדרי המלון צומצם ל-1100 חדרים. בנוסף סוכם על  קידום מזורז של תכנית אגם 3 הכוללת 962 יחידות דיור ועוד 210,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר ותכנית מתחם עין התכלת  הכוללת בין 500 ל 600 יחידות דיור ועוד 100 יחידות לדיור מוגן ועוד  10 דונם לתיירות ונופש.

פינוי כ 2.5 מליון קוב אשפה מהמיזבלה  כבר החל בימים אלה, תוך שימוש באמצעים שונים הפועלים על מנת לשמור על איכות הסביבה ואיכות הקרקע בזמן עבודות הפינוי. כמו כן מתבצעת במקום עבודת הפרדה בין הפסולת לבין החומר למיחזור. אתר האשפה ממוקם על קו החוף, לאורך ציר בן גוריון ועל אחת הקרקעות האטרקטיביות בנתניה. במשך עשרות שנים, שימש האתר כאתר מרכזי לקליטת פסולת, ולימים – תחנת מעבר לאשפה, כך שלפינוי האתר יש משמעות סביבתית מרחיקת לכת.

מאמרים קשורים: קריית גת 2025- איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק | נתניה: מיתוג מרכז העיר, בית עירייה חדש, מגדלים, ספרייה וכיכר | מהפכת המחיזור – איפה ממחזרים וכמה? | ערים ואפליקציות- סקירת אפליקציות הערים בישראל | המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד

מודעות פרסומת

תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק


ביתנים דיגיטליים להחייאת המרחב הציבורי. קריית גת 2025

בפוסט קודם הוצג פרויקט קריית גת 2025 – פרויקט העוסק בערים החדשות בעולם, ובמסגרתו נבחרה קריית גת להוות מקרה המבחן. זהו פרויקט משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קריית גת. החוקרים משתמשים בקריית גת כמעבדה חיה לסוג חדש של עיר הייטק מתוכננת. המטרה היא ליצור תכנית עבור קריית גת שיכולה לשמש ערים אחרות בעולם. הניסיון הוא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025.

בדרך כלל כשמזכירים את קריית גת וטכנולוגיה באותה נשימה מדברים על חברת אינטל, אבל העיר עומדת לקבל שדרוג טכנולוגי ממקום אחר לגמרי, שאינו מתמקד באזור התעשייה אלא דווקא בשכונות ובמרקמי המגורים הקיימים. לפי התכנית, קריית גת תרושת בביתנים טכנולוגיים חכמים, ה-Smart Pavilions, כחלק מאסטרטגיה רחבה שפותחה על ידי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב בשיתוף המחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת MIT מארצות הברית. מטרתם של הביתנים היא להפיח רוח חיים במרחב הציבורי והם יאפשרו מגוון פעילויות לגילאים ואוכלוסיות שונות, משיעורי מחשב לאזרחים ותיקים, הקרנה של חדשות מקומיות או סרטים, ועד שיעורי פילאטיס.

ה- Smart Pavilions הם פיתוח ראשוני שייושם לראשונה בישראל. בכוחה של המערכת לחזק את המיתוג המקומי ולהפוך את הטכנולוגיה לנגישה לכלל התושבים, לרבות אלו שאין ברשותם גישה לאמצעי טכנולוגיה חדישים – וזאת באמצעות התערבויות מקומיות שניתנות ליישום באופן מהיר ומיידי. הביתנים יתוכננו כמבנים קלים ויציעו עמדות מחשב לשימוש התושבים, רשת אלחוטית חופשית, מקומות ישיבה מגוונים, אזור להקרנת סרטים, הצללה טבעית ומלאכותית ומגוון של פעילויות.

הביתנים עצמם אינם גדולים. שטחם יהיה 15-20 מ"ר, כך שחלק גדול מהפעילויות יתרחשו בכלל בחוץ, במרחב הציבורי, שיפותח כחלק בלתי נפרד מהפרויקט. כך, במקום מרכז קהילתי אטום נקבל מבנים פתוחים, גמישים, ומוקפים במרחב מגוון, נעים לשהייה וקל לתחזוקה. גם התכנים עצמם גמישים ויותאמו לשכונה בה ממוקם הביתן, שיופעל בשיתוף התושבים, הקהילה המקומית והחברה למתנ"סים. כחלק מתפיסה הרואה את המרחב הפתוח והסגור כיחידה אחת, הביתנים לא יוקמו כאובייקטים מנותקים אלא כחלק בלתי נפרד מרשת כלל-עירונית של צירי תנועה להולכי רגל, רוכבי אופניים וכלי רכב, שתפותח במקביל להקמת הביתנים.

הקמת רשת הביתנים הטכנולוגיים היא רק שלב ראשון ביישום התכנית האסטרטגית, וכאשר היא תושלם היא תכלול שלושה סוגי ביתנים: הביתן הקהילתי ישמש להפצה של הודעות ומידע, הקרנה של סרטים, העברת שיעורים והדרכות, ואפילו סתם למפגש לילי של כמה חברים שהעדיפו לראות את הסופרקלאסיקו על מסך גדול. הביתן העירוני יכלול מפת התמצאות אינטראקטיבית, רשת אלחוטית חופשית ועמדות להשכרת אופניים. ביתן האינפו ימוקם בכניסות לעיר ועל דרכים בין-עירוניות ויציג מידע לגבי הנעשה בעיר ובסביבותיה, ימליץ על אטרקציות מקומיות ואירועים חד פעמיים, ויכלול מערכת באמצעותה מבקרים יוכלו להעלות המלצות ותגובות שיופיעו במקביל בכל הביתנים.

מאמרים קשורים: קריית גת 2025 | מה עושה את האנשים בעיר שמחים? | מגפת המיתוג של ערי הדרום ולמה זה יגמר בכישלון | תמרורים שטוענים את המכשירים שלנו | העיר הוירטואלית הראשונה


קריית גת 2025 – איך הופכים עיירת פיתוח מנומנמת לעיר הייטק מודרנית

מתוך הבלוג של "קריית גת 2025": פרויקט משותף שמתרחש בימים אלה ועוסק בערים החדשות בעולם, ובמסגרתו נבחרה קרית גת להוות מקרה המבחן. זהו פרויקט משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת, המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD) באוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר טלי חתוקה וקבוצת עיצוב פיתוח עירוני (CDD) ב-MIT בראשות פרופ' ערן בן-יוסף.

החוקרים משתמשים בקריית גת כמעבדה חיה לסוג חדש של עיר הייטק מתוכננת. המטרה היא ליצור תכנית עבור קריית גת שיכולה לשמש ערים אחרות בעולם. הניסיון הוא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני. אל מול אתגרים אלו, מציע הפרויקט אסטרטגיה עירונית הכוללת ניצול יעיל יותר של משאבים קיימים, חשיבה מחודשת על סביבות המגורים, שילוב של טכנולוגיות חדשות, חיבור לנוף הטבעי וגמישות תכנונית.

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

פרויקט NexCity מתרכז בקריית גת, עיר שרובנו לא ביקרו בה, או מכירים אותה מהחלפת אוטובוסים בדרך לבסיס צבאי בדרום, אבל תושבי העיר אוהבים אותה מאד. זו קהילה משפחתית ותומכת, אבל העיר מציעה מעט מאד אפשרויות לבני ה-20-30. בעיר יש גם בעיות רבות שיש להתגבר עליהן. חוסר בעירוב שימושים (פארק תעשייתי ענק המופרד לחלוטין מאזורי המגורים), מסילת רכבת החוצה בין השכונות לאזור התעשייה, אותה ניתן לחצות רק על גבי גשר יחיד, ובעיות סוציואקונומיות שונות.

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

בוגרי ה- MIT והחוקרים מאוניברסיטת תל אביב באו עם כמה הצעות עבור קריית גת, המתרכזות ב-4 נושאים: the mobile city (תחבורה ונגישות),  the mediated city (תשתית טכנולוגית),  the compact city (שטח עירוני וגדילת האוכלוסיה),  the natural city (שילוב קיימות במרחב העירוני). בינהם:

  • שבירת העיר ל"תאים אורבניים"
  • משיכת דיור, קמעונאות ופיתוח לעיר כמו לאזור התעשייתי כדי להפוך אותה לחיונית יותר
  • פתיחת שווקים בסופי שבוע באזורים ללא שימוש
  • השמשת מחסנים ומבנים ישנים לחללי מגורים/עבודה וחללים לסטרטאפים
  • פיתוח אזור תחנת הרכבת לכלול צמחיה וצל ע"מ לעשות את השהייה בחוץ נעימה יותר
  • שילוב אזורי בילוי לצד האזורים התעשייתיים כדי לשנות את הדרך בה אנשים חושבים על בילוי לצד תעשייה

העירייה אינה מחוייבת ליישם את ההמלצות, אבל היא כבר מתחילה לעשות כן. העיר אימצה מיד חלק מההמלצות והרעיונות בקנה מידה קטן, כולל הקמת ליגת כדורגל, Wi-Fi עירוני, יותר שבילי אופניים, ויוזמה לשתול עץ לכל משפחה.

מאמרים קשורים: מיתוג אזור התעשייה בבת ים | רמלה – מיתוג עירוני | מגמות במיתוג ערים בישראל | פארק חדש בראשל"צ במקום מחנה צריפין | הפריצה של קריית אתא