בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות

מודעות פרסומת

סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה

אגוד ערים חיפהאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה הוקם בשנת 1983, והוא משרת אוכלוסייה של כ-600,000 תושבים של תשע רשויות מקומיות החברות בו: העיריות חיפה, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין והמועצות המקומיות קריית טבעון ורכסים והמועצה האזורית זבולון. האיגוד עוסק במגוון היבטים של איכות הסביבה, ובכלל זה זיהום אוויר, ניטור ופיקוח בנושא חומרים מסוכנים, מניעת רעש או הפחתתו, תכנון סביבתי, פיקוח תעשייתי, הפחתת קרינה אלקטרומגנטית וחינוך סביבתי.

במפרץ חיפה שוכנים מפעלים רבים, המייצרים זיהום סביבתי רב. המפעלים מייצרים, מעבדים ומאחסנים חומרים מסוכנים, ובהם חומרים נפיצים, דליקים, רעילים, רדיואקטיביים ואחרים (חומ"ס). בגלל פעילותם, האזור סובל מבעיות של ריכוז מזהמים, לרבות חומ"ס באוויר, במים, בקרקע ובים, וכן מבעיות קרינה בלתי מייננת, ממטרדי רעש ומההשפעות של עומסי תחבורה. לזיהום זה עשויה להיות השפעה מזיקה על בריאותם של תושבי האזור ושל כל תושבי צפון הארץ. דליפה, התפוצצות או דלקה במפעלים המסוכנים עלולה לפגוע בעובדי המפעל ובאוכלוסייה שבסביבתו בשטח ניכר.

תפקידי איגוד הערים וסמכויותיו: במועד סיום הביקורת, עשרות שנים לאחר שהוקם האיגוד, עדיין לא הגדיר האיגוד את תפקידיו וסמכויותיו.

זיהום אוויר: בינואר 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, ולפיו למשרד להגנת הסביבה עיקר הסמכות והאחריות למנוע מפגעי זיהום אוויר. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים שונים בתחום איכות האוויר, כגון תקני פליטה, ניטור ומדידה, אכיפה וענישה וטיפול במקרים של זיהום חריג. השר להגנת הסביבה דחה את ההחלטה להכריז על שטחי שיפוטן של הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד כאזורים נפגעי זיהום אוויר, ובמועד סיום הביקורת טרם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעה של זיהום האוויר.

ביקורות במפעלים מזהמים: האיגוד לא קבע כללים לתדירות הביקורות שעל האיגוד לבצע במפעלים שבתחומו על פי סוגי מזהמים ודרגת הסיכון שלהם. המשרד להגנת הסביבה, שאחראי לפיקוח על המפעלים, לא הכין בשנים 2009 ו-2010 תכנית ביקורים סדירה, לא קיבל דיווחים תקופתיים ולא הכין הנחיות לאיגוד לביצוע תפקידו.

זיהום אוויר מכלי רכב: שיעורו של זיהום האוויר מכלי תחבורה עשוי להגיע ל-58% מכלל זיהום האוויר. האיגוד לא קידם הפעלת ניידת לבדיקת זיהום האוויר מכלי רכב, לא הגיש הצעה להשתתף במכרז להפעיל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ניידות לצמצום פליטות מכלי רכב ולא גיבש עמו תכנית פעולה למדידת זיהום האוויר מכלי. לפיכך, חוק העזר לאיגוד ערים כוללני התשס"א-2001, מעוקר מתוכנו בשל היעדר אכיפה מספקת ובשל היעדר סמכותו של האיגוד לנקוט סנקציות נגד בעלי כלי רכב מזהמים.

מעורבות האיגוד והמשרד להגנת הסביבה בפרויקט המטרונית: פרויקט המטרונית נועד לשפר את איכות החיים של התושבים הן בעזרת הפחתת העומס בכבישים והן באמצעות חיסכון בזמן הנסיעה. ואולם רוב כלי הרכב שישתמשו בקווי המטרונית יונעו במנוע דיזל, שזיהום האוויר הנפלט ממנו מכיל חלקיקים מסוכנים. משרד התחבורה, לא שיתף בשלבי התכנון את המשרד להגנת הסביבה ואת האיגוד ולא התייעץ עמם בדבר סוג כלי הרכב שיופעלו. המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והאיגוד לא הוציאו לפועל את המחקר שהציע האיגוד, הכולל בחינה של רמת המזהמים הנפלטים מכלי התחבורה קודם להפעלת המטרונית ולאחר הפעלתה.

חומרים מסוכנים: במפרץ חיפה פועלים כ-120 מפעלים הנדרשים להיתר רעלים – מדובר במפעלים אשר משתמשים בחומ"ס בעלי דרגת סיכון גבוהה ובינונית, המובלים בכבישים, ברכבות, בנמלים ובצינורות תת-קרקעיים שאורכם מגיע לכ-500 ק"מ. האיגוד לא הכין תכנית עבודה או נהלים כתובים הקובעים את תדירות ביקורותיו במפעלים מחזיקי חומ"ס לפי רמת הסיכון שלהם.

הקמת מתקן פצחן מימני במתחם בתי הזיקוק לנפט: פצחן מימני הוא תשלובת מתקנים לפיצוח מולקולות של דלקים כבדים לצורך הפקת דלקים קלים ונקיים. בשנים 2010 ו-2011 אישרה ועדה מקומית משותפת לתכנון ולבנייה מתחם בתי הזיקוק לנפט שש בקשות בנייה והוציאה שישה היתרי בנייה, הקשורים להקמת הפצחן. מועצת האיגוד לא דנה בהשפעות הסביבתיות של הקמת הפצחן ולא גיבשה חוות דעת מקצועית שאותה יכלה להביא לפני הוועדה המשותפת, בטרם אישור בקשות הבנייה. רק בינואר 2011, לאחר שהוועדה המשותפת כבר נתנה שני היתרי בנייה להקמת הפצחן, דנה מועצת האיגוד לראשונה בנושא זה.

מכל האמוניה בניהול חברת חיפה כימיקלים בע"מ: אמוניה היא גז רעיל ונפיץ אך חיוני לתעשייה. במפרץ חיפה ניצב מכל אחסון שתכולתו כ-12,000 טון, המשמש יותר מ-100 מפעלים ופועל בלא רישיון עסק. המכל פעיל כ-26 שנה, אולם במועד סיום הביקורת טרם ננקטו כל האמצעים המתחייבים כדי למנוע סכנה לציבור בגינו.

מטרדי רעש: עיריית חיפה הוציאה היתר לביצוע עבודות לתקופה ממושכת בסביבת מגורים בשעות הלילה בחוסר סבירות ומידתיות.

חוק האכיפה הסביבתית: יישום חוק האכיפה הסביבתית ופעולות הפיקוח הכרוכות בו מחייבים שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, האיגוד והרשויות המקומיות. אף שהחוק נכנס לתוקפו בשנת 2010, רק בשנת 2012 החליט האיגוד כי חוק האכיפה הסביבתית יבוצע בידי כל אחת מהרשויות המקומיות החברות בו.

מועצת האיגוד והתנהלותו: מועצת האיגוד לא התכנסה בתכיפות הנדרשת בהתאם לצו צו איגוד ערים. האיגוד לא הקפיד לרשום פרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה. יותר מארבע שנים לאחר שהחליטה מועצת האיגוד, עדיין לא הוקמה ועדת ביקורת ולא מונה מבקר פנים לאיגוד. תקציבי האיגוד לשנים 2008-2010 לא אושרו לפני תחילת השנה אלא במהלכה. גם מנהלי המחוזות במשרד הפנים אישרו את הצעות התקציב זמן רב לאחר שהוגשו להם. משנת 2004 לא עדכן האיגוד את שיעור המכסות המוטלות על הרשויות המקומיות, ששיעורן מבוסס על מספר תושבי הרשות המקומית, ואשר משמשות לחישוב תשלומי הרשויות למימון תקציב האיגוד, למרות השינוי שחל במספר התושבים בכל רשות ורשות.

הטיפול בפניות הציבור: האיגוד אינו מנהל רישום מלא ועדכני של פניות הציבור במערכת ממוחשבת שעשויה להבטיח את יכולתו של האיגוד לקיים מעקב ובקרה על אופן הטיפול בהן. לאיגוד אין נוהלי עבודה מסודרים לטיפול בפניות הציבור.

סיכום והמלצות – הריכוז הרב של מפעלי תעשייה במפרץ חיפה, שרבים מהם משתמשים בחומרים מסוכנים, זיהום האוויר הנובע ממפעלים ומכלי תחבורה ציבורית ופרטית וכן מטרדי רעש, עלולים להביא להשפעה מזיקה על בריאות תושבי האזור. על מנת למנוע סכנות אלו הוקם איגוד הערים, והוא נדרש לפעול במקצועיות ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להבטיח טיפול מיטבי בגורמי הסיכון, לשם הבטחת שלום הציבור ובריאותו.

הדוח מעלה ליקויים בתפקוד האיגוד, ובייחוד היעדר הגדרה מדויקת בנוגע לאחריותו, לתפקידיו ולסמכויותיו של האיגוד. טיפול מיטבי בתחום איכות הסביבה באזור חיפה מחייב מערך תיאום יעיל בין האיגוד ובין המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות החברות בו ומשרד הפנים. על האיגוד בסיוע המשרד להגנת הסביבה להגדיר את סמכויותיו ותחומי אחריותו. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יוודא שהאיגוד אכן ממלא את תפקידו. על הרשויות המקומיות החברות באיגוד לשקול לאצול לאיגוד סמכויות של אכיפה, פיקוח ובקרה כדי שיוכל להשיג את היעדים שלשמם הוקם.

מאמרים קשורים: עיריית חיפה: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | מי העיר הירוקה בישראל? | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | הפריצה של קריית אתא | איפה הישראלים רוצים לגור?


הפריצה הגדולה של קריית אתא

קניון עזריאלי, איקאה, ביקושים אדירים לדירות, סלילת כבישים מסיבית ונגישות תחבורתית. כך הפכה קריית אתא מעיר הסובלת מתדמית נחותה, לדבר הבא של הצפון

ביום שלישי שעבר הגיעו מתיו ברונפמן ושולם פישר, בעלי השליטה באיקאה ישראל, עם מנהלי שיכון ובינוי, שבבעלות שרי אריסון, לקריית אתא. בפגישה עם ראש העיר יעקב פרץ סוכמו הפרטים האחרונים לקראת ההקמה של סניף איקאה השלישי בקריה ולצדו מרכז מסחרי ענק. לפרץ, שמכהן בתפקידו כבר 16 שנה, זו עוד תחנה בדרך ליעד שהציב לעצמו: להכפיל את מספר התושבים בעיר, שהוא כיום כ-60 אלף, ולהפוך אותה לסוג של בירה צפונית.
כפי שהדברים נראים כעת, העיר שסבלה מנחיתות תדמיתית – יוצאת לדרך חדשה. והדרך רצופה בכבישים, במחלפים, במרכזים מסחריים ובפרויקטים למגורים. לא לגמרי ברור כיצד תיראה קריית אתא בעוד 5 שנים; מה שברור הוא שלפחות בימים אלה העיר הקטנה, מצליחה להפתיע.

בספטמבר 2011 פתחה קבוצת קניוני עזריאלי קניון במרכז קריית אתא. עם הקמתו העריכו בקבוצת עזריאלי שלמקום יגיעו כ-10,000 מבקרים מדי יום. הבחירה בקריית אתא היתה מפתיעה, ובקבוצה לא ממהרים לקבוע אם המקום עונה על הציפיות. על השאלה מה היו השיקולים להקמת הקניון בקריית אתא, עונה מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי פאר נדיר: "זו עיר קטנה, ואין במרכזה מסחר. התפיסה האסטרטגית שלנו היא שבכל עיר שיש בה 50 אלף תושבים ויותר צריך להיות קניון או מרכז מסחרי".  הקניון הוא אטרקציה חדשה בנוף המקומי – בניין חדש עם כדור זכוכית ענק בכניסה ברחוב שסובל מתחלואי העידן הישן. לפי התוכניות של ראש העיר, דרך העצמאות עתידה לשקוק עם בניין משרדים ששטחו 4,000 מ"ר בנויים, שקבוצת עזריאלי מתכוונת להקים מול הקניון.

אבל תנופת הבנייה המסחרית לא נעצרת כאן. בקרית אתא מתוכננים לקום 4 פרויקטים מסחריים נוספים. הגדול והבולט בהם הוא סניף איקאה שישתרע על פני 25 אלף מ"ר, ובצמוד לו תקים שיכון ובינוי מרכז מסחרי ענק. המתחם כולו אמור להיפתח ב-2014 בהשקעה של 600 מיליון שקל.
גם במקרה זה הבחירה בקריית אתא, שתיהנה מנהירה של תושבי הצפון לאיקאה, נבעה מנגישותה: הנהלת החברה חיפשה מגרש פנוי וזמין שיש לו האישורים הנדרשים ונגישות תחבורתית, ובעיר היה שטח כזה בדיוק. בהנהלת איקאה התרשמו מהתכניות העתידיות של העיר וממיקומה בצומת דרכים מרכזי – קרוב לחיפה, לעכו, לנהריה, לקריות ולעוד עשרות יישובים קטנים. 

המפתח למיני מהפכה שעוברת קריית אתא הוא הנגישות: חיבור לכביש 6 הצפוי להיחנך ב-2015, סלילת כביש עוקף קריות שעתידה להסתיים השנה, פתיחת כביש 772 המיועד להעברת חומרים מסוכנים ועתיד לחבר בין צומת דשנים לבין צומת יגור וסלילת תוואי חדש לכביש 781 מאזור שפרעם לקריית אתא. ולאלה מצטרפים פרויקט המטרונית המחבר את מרכז העיר לכביש חיפה-עכו ופרויקט הרכבת שאמורה לעבור בעיר ולהגיע לנצרת. 

"העיר יוצרת לעצמה יתרון תחרותי", מסביר פרופ' חמיסי ראסם מהחוג לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, "היא רוצה לייצר הזדמנויות לקראת התפשטות של חיפה לעבר הפריפריה, והמקפצה שלה היא הימצאותה בצומת כבישים שמנגישים את כל האזור. זו עיר שיודעת לנצל את יתרונותיה היחסיים והופכת למקום אטרקטיבי לפיתוח כלכלי. בקריית אתא החל תהליך של כלכלה חוצה גבולות, כלכלה שאינה רק עירונית ומקומית, והיא מושכת יזמים. הכל מתקשר לנגישות, לדימוי ולניצול יתרונות יחסיים ותחרותיים. בקריית אתא יש רצון לשנות את הדימוי שלה מעיירה קטנה בשוליים לעיר משגשגת".
פרויקטי המגורים המתוכננים לקום בעיר בשנים הקרובות כוללים 2,000 יחידות דיור בשכונה שתיבנה מצפון לשכונת גבעת טל היוקרתית, 3,500 יחידות דיור ליד בית הספר לשוטרים, 1,500 יחידות דיור בפרויקטים שונים ו-7,000 יחידות דיור במרכז העיר. בינתיים אנשי הנדל"ן בעיר חשים בעלייה בביקושים. מנתונים של מחירון לוי יצחק עולה כי על אף הקיפאון בשוק הנדל"ן הארצי גדלים הביקושים בקריות בכלל ובקריית אתא בפרט, בעיקר לנוכח המחירים הנמוכים. קריית אתא היא אחת מבין ערים בודדות בארץ שלא נרשמה בהן ירידת מחירים, אלא דווקא עלייה קלה.

ראש העיר פרץ לא מסתפק במינוף ענף המסחר ולכן פועל להקמת בית חולים, לאחר שניסיונותיו להקים אוניברסיטה כשלו משום שלא קיבל את תמיכת המועצה להשכלה גבוהה. כעת הוא מתכוון לבחון אפשרויות להקים מכללה. "אנחנו מעצמה מתעוררת", הוא אומר, "העיר הפכה יעד אטרקטיבי. עם כניסתה של איקאה יבקרו בקריית אתא יותר מ-800 אלף איש בשנה. זה עצום, זה ענק, זה ייתן תנופה לכל האזור. אין לי ספק שהמיזם יביא לאזור מפעלים נוספים".
תושבי קריית אתא והסביבה עדיין מתמודדים עם זיהום אוויר קשה, עם מפעלים כמו בתי זיקוק וחיפה כימיקלים ועם מכל האמוניה. אבל פרץ לא מודאג. "הצלחנו להשיג 150 מיליון שקל מהמפעלים המזהמים לטובת ניקוי הקישון והמלחמה בזיהום", הוא אומר, "זיהום האוויר לא פוגע בקריית אתא באופן ממשי. אף שאנחנו צמודים אליהם, אנחנו סובלים הכי פחות".

לכתבה המלאה ב-nrg:

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/326/303.html?hp=16&cat=872&loc=11