הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק: דנמרק ראשונה, ישראל שנייה

חברת המחקר Cleantech Group פרסמה את הדוח העולמי הרביעי לחדשנות בקלינטק 2012. הדוח חוקר את מצב חדשנות הקלינטק בחברות סטארטאפ. "אנו מתמודדים עם מגוון של אתגרים בתחומי האקלים, האנרגיה והכלכלה. חברות סטארטאפ טכנולוגיות מספקות את אחד הכלים החשובים לפיתוח ומסחור חדשנות כדי להתמודד עם אתגרים אלה, תוך כדי יצירת ערך למשקיעים" מציין הדוח.

38 מדינות הוערכו בדוח, ב-15 אינדיקטורים המתייחסים ליצירה ולמסחור של סטארטאפים בקלינטק. המדד מדגיש את הטבע הגלובלי של החדשנות בקלינטק, עם חברות עולות מכל רחבי העולם. צפון אמריקה וצפון אירופה הן בעלות התרומה הרבה היותר ליצירת חדשנות בקלינטק, אולם איזור אסיה-פסיפיק לא מפגר בהרבה.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דנמרק היא הראשונה בדירוג, עם שילוב ייחודי של סביבה תומכת לסטארטאפים חדשניים בקלינטק, עדות לצמיחת סטארטאפים אלה כמו גם ניסיון רב במסחור החדשנות ופיתוחם להתאמה רחבה לשווקים, בעיקר בתחום הרוח. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו דנמרק קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בקלינטק ובמיתוג המדינה כ"מדינה ירוקה". סקנדינביה כולה מציגה ביצועים טובים, עם שבדיה ופינלנד במקומות  השלישי והרביעי. מדינות אלה חולקות עם דנמרק את הסביבה התומכת וריכוז גבוה של חברות קלינטק, אולם הן מצליחות פחות מדנמרק לפתח חדשנות קלינטק לשימוש מסחרי רחב.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

ישראל מדורגת שנייה, כשהיא מובילה ביכולתה להצמיח חברות קלינטק חדשות. בהתייחס לגודלה, המדינה מייצרת מספר גבוה של סטארטאפים בעלי פוטנציאל גבוה עם השקעה נמוכה יחסית בתהליך החדשנות ממקורות ממשלתיים או פרטיים. עם זאת, ישראל חסרה את השוק המקומי ואת וההון כדי להביא את החדשנות הזו לידי מסחור. למעשה, למרות תמיכה ממשלתית דלה, ושוק מקומי זניח, מצליחה תעשיית הקלינטק הישראלית לפרוח. ההשתתפות הדלה וחוסר המנהיגות הממשלתית בתחום, לא מפריעה למדינת ישראל לשווק את עצמה כמדינה ירוקה, כפי שניתן לראות בקישור ובסרטון הבא:

סין והודו ממוקמות במקומות 13 ו-12, אבל בולטות כבעלות פוטנציאל לצמוח בשנים הקרובות. בעוד כרגע הן אינן מייצרות חברות קלינטק חדשניות חדשות במספרים גדולים, ביחס לגודל כלכלתן, הן כבר מרכזים חשובים לייצור קלינטק, וממשלותיהן נותנות תמיכה הולכת וגדלה, הון פרטי רב להשקעה, ושוק מקומי עצום.

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

ממשלות יכולות, על פי הדוח, להשפיע על חדשנות בקלינטק בכל אחת מ"נקודות הלחץ" המופיעות בתרשים. הדבר כולל: הוצאה על מחקר ופיתוח, מדיניות שעוזרת לטכנולוגיות לגשר על פער העלויות כדי להשיג תחרותיות, ומדיניות המשפיעה על כלכלת השווקים כדי לאפשר הטמעה רחבה.

מאמרים קשורים: מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | מיתוג ישראל – פתאום אנחנו מדינה ירוקה | קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת האקלים | העיר הירוקה ביותר – אירופה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים

מודעות פרסומת

האפליקציה הראשונה למיתוג מדינה: Denmark Stay Tuned

דנמרק משיקה את אפליקציית מיתוג המדינה הראשונה בעולם, המכוונת לעיתונאים ומדיה. האפליקציה החינמית מספקת מאמרים, תמונות ווידאו מדנמרק בתחומים כגון צמיחה ירוקה, מטבח נורדי חדש, הדנים כאנשים השמחים בעולם, נשיאות דנמרק לאיחוד האירופי 2012, עיצוב קלאסי ועכשווי, ארכיטקטורה דנית ואיך הדנים חושבים "מחוץ לקופסה".

שר המסחר וההשקעות הדני פיה אולסן דיהר אמר: "אני גאה להציג את אפליקציית מיתוג המדינה הראשונה בעולם לטלפונים חכמים המיועדת למדיה הבינלאומית. בעזרת האפליקציה דנמרק נותנת לעיתונאים קיצור דרך לדנמרק ע"י מגוון מאמרים מוכנים, תמונות ווידאו בחינם. האפליקציה מציגה את הטוב שבדנמרק כולל המטבח הדני החדש והמפורסם, הדנים כאנשים השמחים בעולם, ומגזר הקלינטק המוביל בעולם. אני מקווה שהאפליקציה תתן השראה לעיתונאים סביב העולם לגלות את דנמרק". את האפליקציה Denmark Stay Tuned מלווה גם דף פייסבוק באותו שם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | המדריך לקופנהגן (שנת 2025) | תחרות הבירה הירוקה של אירופה | האתרים והאפליקציות הטובים ביותר לערים ומדינות | המדינות הטובות ביותר לעסקים


התכנית החדשה לפיתוח אילת: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה

על פי דו"ח שהגיש לאחרונה מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה לראש הממשלה ולשרי האוצר והתמ"ת, לאזור הנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק של המזרח התיכון. פרסום דו"ח ה-OECD לפיו הנגב יכול וצריך להפוך למרכז בינלאומי לתעשיית הקלינטק עורר עניין רב בנגב וראשי הרשויות התאחדו בקריאה להפוך את הדו"ח למסמך עבודה מחייב. על פי הדו"ח לנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק על בסיס שורה של נתונים חיוביים במיוחד של תעשיית הקלינטק בנגב, שרשמה גידול כפול מבשאר אזורי הארץ ובה מבוצע שליש מהמחקר בתחום.

מהדו"ח, עולה כי למרות הנתונים החיוביים הרי שהדרך להגשמת החזון של הפיכת הנגב למוקד קלינטק עוד ארוכה, בשל שורה של כשלים בתחום כוח האדם והתעשייה באזור. בין השאר מצאו חוקרי ה-OECD כי הנגב סובל ממחסור בעובדים משכילים בתחום הקלינטק, כמו מהנדסים וחוקרים, בשל הקושי למשוך אותם לעבור לגור באזור.

בעבודת מחקר שערך משרד התמ"ת זוהו ארבעה עוגנים לקידום ופיתוח העיר אילת, בעלי יתרון יחסי ויכולת למימוש: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה. עבודת המחקר בחנה את האמצעים הדרושים לצורך גיוון מקורות התעסוקה בעיר, לרבות איתור כשלים וחסמים. בין החסמים שזוהו- באילת קיימת הסתמכות קיצונית על ענף התיירות המחייב פיתוח ענפים נוספים  (למעלה מ-50% מהמועסקים עוסקים בתיירות), משק סגור ומרוחק, תחלופה גבוהה של עובדים, שיעור גבוה של מהגרים אפריקאים ופליטים, והיעדר כח אדם מקצועי.
בתחום האנרגיה המתחדשת מציע התמ"ת לבחון את המשמעויות להפיכת אילת ל"עיר ירוקה", באמצעות סיוע בקידום פרויקטי התייעלות אנרגטית בעסקים ובבתי מגורים, סיוע בהתקנת מתקנים פוטו וולטאיים ביתיים ומסחריים לצורך התפתחותה של תעשייה מקומית.  המשרד החליט לאמץ את כנס אילת איילות לאנרגיה מתחדשת והוא תומך בו ושותף מלא כבר מספר שנים. המשרד הוביל והוציא לפועל הקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בחבל איילות מה שיתרום משמעותית לפיתוח כלכלי וטכנולוגי באזור. לדברי השר שמחון יש לפעול למיתוג האזור כולו והעיר כעיר ירוקה המקדמת תחום האנרגיה המתחדשת לאור יתרונות האזור, מיתוג שישפיע על תפיסת העיר ועל האוכלוסייה הפוטנציאלית להגיע אליה. (העיר אילת סיימה לא מכבר תהליך מיתוג תחת הסיסמה אילת+. פירוט בהמשך)

ביולוגיה ימית ואקדמיה – תמיכה בתכנית לפיתוח כלכלי של תחום הביולוגיה הימית באילת וסביבתה ולבחון הקצאת המשאבים הנדרשים לפעילות התוכנית לצורך מימוש הפוטנציאל המדעי מחקרי, הכלכלי והתעסוקתי של תחום הביולוגיה הימית תוך ניצול יתרונותיו הייחודים של האזור.
השר שמחון הציע להקים ועדת היגוי, אשר תמליץ על  תכנית לפיתוח תחום הביולוגיה הימית. כן תבחן הקמת מאגד באילת, אשר יוכל לשמש כמטה פעילות ולהוות גוף מתאם ומנחה בתחום הביולוגיה הימית בתחומי התעשייה, ארגון ומינהל, הנגשת מידע, הכשרה מקצועית וחינוכית ועוד.
ההצעה מתבססת על הנתונים שעלו במחקר התמ"ת, על פיהם לאילת יתרונות בתחום המחקר הביולוגיה הימית, אשר אינם קיימים במשולב במיקום אחר בארץ: שונית אלמוגים טרופית- הופכת את מפרץ אילת לשטח מחקר ימי ייחודי בעולם, עומק המים – עקב השבר הסורי אפריקני, מגיעים המים במפרץ אילת לעומק רב במרחק קצר מן החוף. נתון זה מאפשר ביצוע מחקר באזור החוף ללא שימוש באמצעי תעבורה שונים, המייקרים את עלויות המחקר. בנוסף, רמת קרינת שמש גבוהה- באזור אילת (ובפרט באזור אילות שם קיימת רמת קרינה גבוהה), אשר מסייעת בפיתוחם של חומרי טבע שונים , ובדגש על תעשיית המיקרו אצות.
כמו כן, ריכוז גורמי אקדמיה, כח אדם מקצועי וגורמים מסחריים בתחום באילת וסביבתה – באילת ובסביבתה מספר מוקדי ידע בתחום מדעי הים (מחקריים ותעשייתיים), אשר אינם קיימים בריכוז שכזה באזורים אחרים בישראל. חלק ממוסדות אלו נחשבים למוסדות המובילים בתחומם בישראל.
השר שמחון אמר במהלך הישיבה כי "מטרתנו להביא לפיתוח תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והממשל, באמצעות הפיכתה של העיר אילת למרכז לאומי ובינלאומי לביולוגיה ימית, קידום מקצועי של ענף הביולוגיה הימית, הבאת מסה קריטית של אוכלוסייה אקדמית ומקצועית לאזור (הן כמבקרים והן כתושבי קבע), הרחבת הגיוון התעסוקתי באזור וחיזוק הכלכלה המקומית, הגדלת המעגל התעסוקתי המשני של התחום (נותני השירותים ותמיכה), חיזוק אקדמי והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באזור.

מיתוג אילת – העיר אילת סיימה תהליך מיתוג בשנת 2011 (שהתרכז בתחום התיירות) באמצעות משרד הפרסום אדלר, ובו התעורר הצורך להתמודד עם הבעיות הרבות בעיר, התחרות הגוברת מירדן ומצרים, חוסר הבידול בין היעדים השונים בתחום התיירות ועוד.

עם ההתפתחות העצומה של ענף התיירות בעולם, מוצאת את עצמה אילת בעמדת נחיתות, כשלמעשה המוצר התיירותי האילתי הוא דל ביותר. מזג אויר טוב ונוף יפה זה פשוט כבר לא מספיק כיום. התיירים מחפשים תרבות, פעילות ועניין – ובאילת, בוא נודה על האמת, אין יותר מדי מה לעשות. דבר זה הוביל את האסטרטגיה שפותחה בתהליך המיתוג שהובילה ללוגו אילת+. משמעות האסטרטגיה היא, למעשה, שמכיוון והיהצע באילת הוא דל ולא מספק, יש לצרף לאילת מוצרים תיירותיים מחוץ לעיר: אילת+ ירושלים, אילת + ים המלח, וכולי.

עוד עלה בתהליך המיתוג הצורך הדחוף להשקיע בתוכן תרבותי, פסטיבלים וכנסים בעיר, שאינם מספקים. ובמיוחד הצורך בטיפול בתשתיות העיר ושיפור רמת השירות בתחום התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מגפת המיתוג של ערי הדרום ולמה זה יכשל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | דברים מחוץ לארץ עבור אנשים מחוץ לארץ- התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | מגמות במיתוג ערים בישראל


10 הערים החכמות בעולם

המונח "smart cities" הוא מעורפל. יש מי שבוחר בהגדרה הצרה – ערים אשר משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי לספק שירות לתושביהן. ההגדרה הרחבה, לפיה נעשה מחקר זה מעדיף את ההגדרה הרחבה יותר: ערים חכמות משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי להיות חכמות יותר ויעילות יותר בשימוש במשאבים, מה שמביא לחסכון בעלויות ואנרגיה, שיפור השירות ואיכות החיים, וצמצום פגיעה בסביבה. אלו 10 הערים החכמות ביותר:

  1. וינה – זו העיר היחידה המדורגת בעשיריה הראשונה בכל הקטגוריות: עיר חדשנית (5), עיר ירוקה (4), איכות חיים (1) ומינהל דיגיטלי (8). וינה הציבה לעצמה יעדים ברורים תוך מעקב אחרי ההתקדמות בכל תחום, עם תכניות כמו חזון אנרגיה חכמה 2050, מפת דרכים 2020, ותכנית פעולה 2012-2015. המתכננים של וינה משלבים תהליכי יעוץ של בעלי עניין לבניה והוצאה לפעולה של צמצום פליטת פחמן, תחבורה ושינוי תכנון שימוש בקרקע בתקווה להפוך את העיר לשחקן אירופאי משמעותי בטכנולוגיות של עיר חכמה.
  2. טורונטו – העיר הצפון אמריקאית המדורגת גבוה ביותר, מציגה ביצועים טובים בכלל הקטגוריות. בהכירה בחשיבות העיר בתחום, פתחה לאחרונה יבמ מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים בטורונטו. טורונטו היא גם חברה פעילה ב"קלינטון 40 מגה סיטיס" (C40), המחפש פתרונות למעבר לכלכלה ללא פחמן. המגזר הפרטי בטורונטו משתף פעולה גם הוא, ויוצר את יוזמת Smart Commute Toronto בתקווה לשפר את יעילות התחבורה באזור המטרו. טורונטו גם החלה לאחרונה להשתמש בגז טבעי המופק ממזבלות כדי להניע את משאיות הזבל של העיר.
  3. פריז – העיר מדורגת גבוה בכל הקטגוריות, כולל חדשנות (3), עיר ירוקה (10), ומינהל דיגיטלי (11). העיר מפעילה בהצלחה רבה את תכנית השכרת האופנים, ולאחרונה השיקה מודל דומה עבור מכוניות.
  4. ניו יורק -העיר מדורגת גבוה יותר מרוב הערים בכל הקטגוריות חוץ מאיכות החיים, בה היא מדורגת  במקום ה-47. ניו יורק חברה לחברת יבמ בשנת 2009 להשקת מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים במטרה לפנות "לצורך הגדל ביכולות מורכבות לבניית ערים חכמות ולסייע ללקוחות לייעל את כל התהליכים העסקיים וההחלטות העסקיות." בניו יורק, יבמ כבר עוזרת לעיר למנוע שריפות וגם לזהות תביעות החזרי מס מפוקפקות, צעד שצפוי לחסוך לעיר כ-100 מיליון דולר בחמש שנים.
  5. לונדון – מציגה דירוגים גבוהים בקטגוריות השונות. העיר מוכרת בחשיבה הסביבתית החדשנית שלה (כמו מיסוי על הכניסה למרכז העיר), ובמערכת התחבורה האיתנה שלה. בקרוב יפתח באמפיריאל קולג' בלונדון מרכז המחקר לערים חכמות, שישפר תחבורה, מינהל, עסקים, אקדמיה ומידע צרכני בתקווה לעשות את העיר יעילה וחדשנית יותר. לאחרונה הכריזה לונדון על שותפות עם O2 להשקת אזור ה- Wi-Fi החינמי הגדול באירופה.
  6. טוקיו – העיר האסייתית הראשונה בדירוג, מדורגת גבוה בקטגוריות החדשנות (22) ועיר דיגיטלית (15). בשנה שעברה הכריזה טוקיו על תכנית להקמת עיר חכמה בפרבריה. בשיתוף עם פנסוניק, טוקיו גז וחברות נוספות, הפרבר האקולוגי יאכלס בתים בעלי לוחות סולריים, סוללות אחסון, ומכשירי חשמל חסכוניים כשהכול מחובר למערכת חכמה. טוקיו גם מתרכזת בקידום פתרונות תחבורה חכמים.
  7. ברלין – גם ברלין מציגה ביצועים טובים, עם ציונים גבוהים בקטגוריות החדשנות (14), קיימות (8 באירופה), ואיכות החיים (17). בשיתוף עם BMW וחברות נוספות, העיר בוחנת את טכנולוגיה ה- (vehicle-to-grid (V2G בתקווה ליצר תחנת כוח וירטואלית מכלי רכב חשמליים.
  8. קופנהגן – לאחרונה נראה כי קופנהגן עושה הרבה דברים נכון. היא דורגה ראשונה באירופה במדד הירוק של סימנס. קופנהגן תופשת מנהיגות בחדשנות סביבתית. העיר התחייבה לניטרליות בפחמן עד 2025 ו-40% מאזרחיה נעים באופן קבוע באופניים. לאחרונה ראש העיר הסביר את חשיבות הערים כמנוע צמיחה וכבעלות פוטנציאל לזרז את הכלכלה באמצעות חדשנות בקלינטק.
  9. הונג קונג – מדורגת די טוב בקטגוריות מרכזיות כמו מינהל דיגיטל (3). עם זאת, איכות החיים בה מדורגת (70). העיר מתנסה בטכנולוגית RFID בשדות התעופה שלה, כמו גם בשרשרת אספקת החקלאות שלה. העיר גם הייתה למובילה בשימוש בכרטיסים חכמים, המשמשים מיליוני תושבים בשירותים כמו תחבורה ציבורית, כניסה לספריות, כניסה לבניינים, קניות וחניונים.
  10. ברצלונה – העיר דורגה לאחרונה במקום השני ברשימת הערים החכמות בספרד. ברצלונה היא חלוצה בפתרונות צמצום הפחמן. היא הייתה בין הראשונות בעולם בשילוב תקנות לחימום סולרי, לפני כעשור, לאחרונה העיר השיקה את פרויקט LIVE EV לקידום והטמעת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, והעיר הכריזה לאחרונה על שיתוף פעולה גדול בפיתוח מעבדות לחדשנות בתחום הערים החכמות.

כותב המחקר: Boyd Cohen, Ph.D., LEED AP, is a climate strategist helping to lead communities, cities and companies on the journey towards the low carbon economy. Dr. Cohen is the co-author of Climate Capitalism: Capitalism in the Age of Climate Change.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | דירוג איכות החיים בערים בעולם | מהי עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | עיר חכמה- מה זה? ואיך להתחיל?


מיתוג דנמרק – State of Green

דנמרק - state of green

דנמרק - state of green

למרות שדנמרק לא התעוררה מאוחר לכלכלה הירוקה, המדינה רוצה עכשיו לחזק את הדימוי הבינלאומי שלה כמדינה ירוקה. מההכרה בתחרות הבינלאומית הגוברת, כבר ב-2005 ייסדה דנמרק את ה-Globalisation Council. שנה מאוחר יותר המועצה הזו פרסמה את מסקנותיה וכתוצאה גובשה תכנית פעולה לשיווק גלובלי של דנמרק. זו הייתה התחלתה של עבודה בתחום מיתוג המדינה במטרה להשיג יתרון תחרותי ובידול. אחת הנקודות החשובות ביותר בבידול של דנמרק היא נושא הקיימות.

דנמרק מעוניינת להיות מוכרת בשם "state of green". כדי להשיג זאת הממשלה והתעשייה מתכוונות לחזק את המיצוב של דנמרק כחלוצה בתחומי האקלים, אנרגיה וסביבה. המדינה מתכוונת להפוך בלתי תלויה בדלקים תוך הפצת המסר של פתרונות ירוקים.

כשמדובר במיתוג, מה שקובע הוא לא מה שנאמר אלא מה שמעשה בפועל. דנמרק נהנית מיתרון של היסטוריה ארוכה של עיסוק בתחומי האנרגיה, סביבה ואקלים, המאפשרת לה למצב את עצמה עם אג'נדה ירוקה. ההיסטוריה של דנמרק הירוקה נמתחת לעבר עד למשבר הנפט של 1970, מה שמאפשר לה לדבר, במידה רבה של אמינות, על הטמעת כלכלה ירוקה בחברה. דנמרק הוכיחה כי גידול כלכלי יכול להיות מושג ללא עלייה בפליטות פחמן, ע"י פיתוח שיטתי והטמעה של טכנולוגיות המגבירות יעילות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות.

סיימון אנהולט, מומחה למיתוג מדינות, טען כי השאיפה של דנמרק למתג את עצמה כמדינה הירוקה, אינה בלתי אפשרית, אך קשה. כמה מדינות נורדיות כבר בנו מותגי קלינטק ועובדות קשה בתחומי הפתרונות הירוקים, אבו דאבי לדוגמה מתרחקת מדימוי מדינת נפט ומתכוונת להפוך למובילה עולמית בתחום האנרגיה הירוקה באמצעות פרויקט הדגל מאסדאר – העיר המקיימת הראשונה בעולם. קוריאה רוצה להוות דוגמה לאסיה במעבר לכלכלה ירוקה וחתמה הסכמים שאפתניים עם ענקיות תעשייה כגון סמסונג.

נשאלת השאלה מה יכולה דנמרק לעשות כדי להישאר מובילה בתחום הקיימות? השאיפה החדשה שהוגדרה – להיות בלתי תלויה בדלקים עד 2050 מושך תשומת לב בינלאומית. ועם הכוונה הממשלתית לצמצם את פליטות הפחמן ב-40% עד שנת 2020, היעד הוא גבוה יותר משכל מדינה אחרת הציבה לעצמה.

מאמרים קשורים: העיר הירוקה באירופה, וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, העיר המקיימת הראשונה בעולם