איגוד הערים Lonris – האם לונדון ופריז יתאחדו?

היורוסטאר - מלונדון לפריז בשעתיים

היורוסטאר – מלונדון לפריז בשעתיים

לונדון ופריז, שתים מהערים המפורסמות, הנחשקות והתחרויות בעולם, נמצאות בתחרות מתמדת כבר מאות שנים, אבל אם הן יפעלו במשותף, הן עשויות ליצור שותפות שתשלם לשתיהן.

קיימת מערכת יחסים מיוחדת בין לונדון ופריז, ולמרות הסבירות הנמוכה, הגלובליזציה המתעצמת בעולם הופכת את פריז לפרבר של לונדון ואת לונדון לפרבר של פריז.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

לשדה התעופה מינכן לא מספיק להיות ה-6 הטוב בעולם וחוגג 20 עם מיתוג חדש

מיתוג שדה התעופה מינכן 10שדה התעופה של מינכן דורג השנה במקום ה-6 בדירוג שדות התעופה הטובים בעולם, ועם כמעט 40 מיליון נוסעים העוברים בו הוא ה-7 הכי עמוס באירופה. כעת, כששדה התעופה חוגג 20 שנות פעילות, הוא מקבל פנים חדשות על ידי מיתוג מחדש. האות M, שהייתה גם בעבר סימן הזיהוי של השדה, נותרת מרכזית בזכות היותה סימן זיהוי מוכר וחזק, אבל שדה התעופה הכיר בעובדה כי המיתוג היה חסר מיצוב ברור וכי יש צורך לעדכנו.

לקרוא את ההמשך »


מדריד יוצאת ב"תכנית הלם" להצלת התיירות, ואיבריה מציגה את המיתוג מחדש

שדה התעופה מדריד

שדה התעופה מדריד

מדריד, בירת ספרד, ידועה בחיי הלילה שלה ובמוזיאונים מעולים, אבל העיר סובלת מירידה חדה בתיירות, שגורמים רשמיים תולים במיתוג חלש וקישוריות נמוכה של העיר. מספר המבקרים הזרים במדריד ירד ב-22% בשנה שעברה ל-290,494, ומספר המבקרים בעיר בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-2.76 מיליון, 7.7% פחות מבשנה שעברה. בעוד שמדריד סובלת מירידה בכניסת תיירים, ספרד כמדינה דווקא חוותה עלייה בתיירות אליה ב-4.5%, כשחוסר יציבות פוליטית ביעדים שטופי שמש הפופולריים על האירופאים, כמו מצרים וטורקיה הסיטו אל ספרד תיירים רבים.

לקרוא את ההמשך »


לונדון, העיר המקושרת: שדה התעופה היתרו ייסגר לטובת הקמת מרכז תעופה ענק וחדש

שדה התעופה היתרו בלונדון ממשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה והשלישי הכי עמוס בעולם עם 69.9 מיליון נוסעים, והמרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיותה של לונדון בכלכלה הגלובלית. אבל נתונים מרשימים אלה לא מפריעים לראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, לקדם תכנית לסגירה כללית של השדה לטובת הקמת שדה גדול עוד יותר, בשל חוסר האפשרות להרחיב את היתרו.

במאמרים קודמים הצגתי את הקשר בין שדות תעופה לשגשוג הערים, את הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על כלכלת הערים והמדינות ואת רעיון האירוטרופולס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן, שבוריס ג'ונסון מאמין בו מאד.

לקרוא את ההמשך »


ניו יורק בחרה בתחרות 6 הצעות להמרת הטלפונים הציבוריים למרכזי תקשורת. הציבור נקרא להכריע

תחרות המצאה מחדש של הטלפונים הציבורייםבשנה שעברה הודיע ראש עיריית ניו יורק על תחרות להמצאה מחדש של עמדות הטלפונים הציבוריים בעיר, במסגרתה מעצבים נקראו להציע הצעות לשימושים אפשריים חדשים לשימוש בתשתית של המאה ה-20, ולהתאימה לצרכים של המאה ה-21. חלק ניכר מ-11,000 עמדות הטלפונים הציבוריים כבר הוסבו לשמש כ"הוט ספוטס" לאינטרנט חופשי ברחובות העיר, במסגרת פיילוט בקיץ שעבר, כך שהקפיצה לכיוון מרכזי תקשורת מתקדמים אינה כה גדולה. אולם התחרות שהושקה מתכוונת להפוך עמדות אה למתקנים מתוחכמים עוד יותר, שיאפשרו קריאה למוניות בהוראה קולית, טעינת מכשירים, מידע על מזג אוויר, פרסום ועוד.

6 ההצעות שנבחרו בחמש קטגוריות – יצירתיות, קישוריות, פונקציונליות, השפעה קהילתית, ועיצוב – מתחרות כעת על פרס הקהל בדף פייסבוק ייעודי. להלן ההצעות:

הטובה ביותר ביצירתיות – NYC Loop

הצעה זו משלבת עיצוב עכשווי יפיפה עם מרחב ציבורי מותאם במיוחד שיכול להתאים לקהילות המגוונות בניו יורק. ההצעה מספקת טכנולוגיה חזקה משולבת וכן מסך מגע לעריכת שיחות וחיזוק קישוריות באמצעים הניידים. לוחות לחץ פיזואלקטריים ממירים אנרגיה קינטית לחשמל כדי לספק אנרגיה לעמדה. העמדה כוללת גם מקרן מגיב היוצר "שלולית אינפורמציה" המוקרנת על המדרכה עימה יכול עובר אורח לתקשר, ומשמשת כלי לאמנים מקומיים או כאמצעי להקרנת פרסומות. העיצוב הייחודי של העמדה ושילובה במרחב הציבורי יהפוך לחלק אינטגרלי מהזהות העירונית של ניו יורק.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הטובה ביותר בקישוריות – NYFi

הצעה זו מאמינה כי ההמצאה מחדש של הטלפונים הציבוריים אינה רק עניין של עיצוב ותצוגה דיגיטלית, כי אם שינוי רדיקלי וחשיבה מחדש של הקישוריות במרחב הציבורי. ההצעה כוללת פורטל אינטראקטיבי למידע ציבורי, סחורות ושירותים, מרכז לאינטרנט חופשי, ותשתית פתוחה לאפליקציות עתידיות. ההצעה כוללת שני ממשקים, ומגע פשוט מפעיל את האזור האינטראקטיבי בשני הממשקים. שני מודלים מוצעים: מודל בגובה 3.5 מטרים עבור שימוש מסחרי ואזורי תעשייתיים, ומודל קטן יותר עבור שימוש תושבים ואזורים היסטוריים. כאשר אינם בשימוש, התצוגה תציג בהצעה הראשונה פרסומות, ובהצעה השניה מפה ונקודות עניין מקומיות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הטובה בהשפעה קהילתית – NYC I/O

על ידי עדכון העמדות בעזרת סנסורים ותצוגה, הצעה זו מתכוונת ליצור מערכת בסיסית לפלטפורמה פתוחה בקנה מידה עירוני, ותאפשר לניו יורק להגיב ולשרת את התושבים. באמצעות גישה חופשית למידע בזמן אמת ותשתית הפצה קהילתית, אזרחית, אמנותית ומסחרית, כולל הודעות, ההצעה יוצרת עיר בטוחה, יעילה ומהנה יותר.

הטובה בעיצוב – BEACON

הצעה זו המתנשאית גובה של כמעט 4 מטרים, מעוצבת מבטון ופלדת אל חלד וכוללת משכי לד בלתי שבירים. המסכים העליונים משמשים כשילוט דיגיטלי, ומתאימים עצמם לאירועים ציבוריים בעיר. המסכים התחתונים מוקדשים לחיי הרחוב הניו יורקי ולקהילה, וכוללים פרסום, ידיעות קהילתיות, ואמצעי התקשרות טלפוניים המופעלים קולית. העמדה, בהיותה מופעלת קולית, היא היגיינית, ונגישה מאד. היא משתמשת ברמקולים מתכווננים ובאמצעי ביטול רעש ליצירת סביבה אקוסטית מתאימה לקיום שיחות, ומערך של סנסורים העוקבים אחר תנועות. לחצנים עבור כיבוי אש, משטרה ומוניות מאפשרים קריאה מיידית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הטובה בפונקציונליות – Smart Sidewalks

הצעה זו מונעת משתי מטרות: לכלול כמה שיותר פונקציות למכשיר אחד, ולצמצם את הנוכחות של העמדה. תקשורת, קיימות ומציאת הדרך מכווצים לעמדה אינטראקטיבית צרה בצד המדרכה. לעמדה יש 2 מרכיבים מרכזיים. הראשונה טמונה בקרקע ומשלבת סנסור ותצוגה עם מיכל לאגירת מי גשמים. השני ניצב ומשמש כמסך מגע, מרכז לאינטרנט חופשי, מקור אנרגיה, תחנת טעינה ושלל פונקציות אחרות. הצורה של העמדה מעוצבת נגישות נוחה, זווית ראיה, וחשיפה סולרית מיטבית.

הטובה בהשפעה קהילתית – Windchimes

הצעה זו היא תחנת סנסור סביבתית מדברת. ניתן להתחבר ישירות לתקשר עם התשתית, מה שהופך אותה לזולה ומהירה ליישום. ההצעה לקחה בחשבון את הזמינות הגדלה של סנסורים זולים, פשוטים והעניין במידע רב. כל עמדה תתואם כך שתוכל לשרת את הצרכים הספציפיים של העיר והקהילה בכל שכונה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: גוגל מחברת את צ'לסי לאינטרנט חופשי | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | מידע זמין בניו יורק- צרכן חכם יותר עושה עיר חכמה יותר | מדבר למדרכה? המדרכה האינטראקטיבית במדריד | ניו יורק- המטרופוליס של מידע ההמון


הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים

כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה"כפר הגלובלי" יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות, ויוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר.

כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. בעשור הבא, חוזים, כי 100 ערים, בעיקר באסיה, יגיעו לגודל אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים. במדינות העשירות, חלק מערים הן צל עצוב של עברן (דטרויט, ניו אורלינס), אבל רבות אחרות פורחות.

תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר ומשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. דומה הדבר למה שקרה במאה ה-19, עם המצאת מנועי הקיטור היעילים שהגבירו ולא צמצמו את צריכת הפחם, משום שהפכו את האנרגיה לזולה יותר בסך הכול. באותה דרך, יתכן שתקשורת אלקטרונית זולה הפכה את הכלכלה המודרנית לתלויה יותר בתקשורת מכל הסוגים.

הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של דאטה על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. "סוג זה של מיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג לנו הזדמנות לחשוב על ערים כמעט כמו על מחשב באוויר הפתוח", אומר אסף בידרמן מ- SENSEable lab לאקונומיסט. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים.

סונגדו דרום קוריאה

סונגדו דרום קוריאה

חלק ממחשבי אויר פתוח אלה מתוכננים מהיסוד, רובם באסיה. בסונגדו, עיר חכמה חדשה הנבנית על אי מלאכותי, סיסקו התקינה בכל בית ועסק מסכי וידאו וסיפקה מערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אבל רוב הערים תקועות עם התשתיות הקיימות. ניצול המידע שתשתיות אלה מייצרות נותנת להם אפשרות לשדרוגן. מהמורות בבוסטון, לדוגמה, מדווחות אוטומטית אם לנהג המכונית שפגע בהם יש את האפליקציה Street Bump במכשיר הנייד. ובעיקר במדינות עניות, למקומות ללא תשתית מתוכננת היטב, יש את ההזדמנות לזנק קדימה. חוקרים מ- SENSEable lab עובדים עם קואופרטיבים של אוספי אשפה לא פורמליים בסאו פאולו, שחבריהם ממיינים את הזבל של העיר עבור דברים שניתן למחזר. על ידי הצמדת תגים לזבל, החוקרים הצליחו לעזור לקואופרטיבים למצוא את הנתיבים הטובים ביותר דרך העיר כך שיוכלו לאסוף יותר כסף ולחסוך זמן והוצאות.

ניצול המידע משמעותו גם פחות פקקי תנועה. לפני מספר שנים, אלכסנדר באיין, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושותפיו הריצו פרויקט לאיסוף אותות מהטלפונים החכמים של נהגים שהשתתפו בניסוי, שהציגו את המקומות העמוסים ביותר, והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. הקבוצה של באיין וחטיבת המחקר של IBM עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים את עומסי התנועה והפקקים, ולא רק מוסרים לנהגים מידע עליהם. בשלוש השנים הבאות הצוות אמור לבנות פרוטוטייפ של מערכת ניהול תנועה עבור מחלקת התחבורה של קליפורניה.

גם מכוניות חכמות עוזרות, על ידי התקשרות בינהן ואזהרת נהגים משינויים בלתי צפויים בתנאי הכביש. בסופו של דבר, יתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות לכל המידע הזה הם גם יהיו נקיות יותר. במכון Fraunhofer FOKUS  בברלין, מראים איך מכוניות היברידיות יכולות לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות כדי עבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האויר בעיר ירודה, או אם הם עוברות ליד בית ספר.

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר. תוך מספר שנים כוחות משטרה יוכלו לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות. המחשבה על כך עשויה לזעזע את מי שחרד לפרטיותו, אבל בלונדון זוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, ורבים מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את היכולת הזו לחיזוי.

מידע קיים לגבי פשע ניתן לניתוח באופן שיטתי יותר. "הבעיה העיקרית של אכיפת חוק היא הקיטוע של האינפורמציה" אומר מארק קלברלי מ-IBM. אנשי משטרה מקומיים אולי יודעים כי שוד ברחובות יתכן יותר בימים מסוימים של השבוע. שילוב אינפורמציה כזו עם מידע אחר (כמו מזג אויר, שעות היום וכו') הופכים את הפשע קל יותר לחיזוי. בממפיס תוכנת ניתוח וחיזוי עזרה לצמצם פשיעה ביותר מ-30% ואלימות ב-15% בין השנים 2005-2010.

עם זאת, הרווח האמיתי, אומר ג'והן דיי מ-IBM Research, לא נמצא בתחום אחד כמו תנועה או שיטור אלא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אפילו טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם ערים מנוהלות רע או שהמדיניות שלהן אינה מתפקדת. מחלקות שונות או רשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב"קונטרול סנטר" של ריו דה ז'ניירו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים מסכים יחדיו. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

בעיה נוספת היא כיצד לשלם עבור כל הניתוח והתשתיות החדשות בערים. אספקה פרטית היא אפשרות אחת. לדוגמה, חברות ביטוח גרמניות מספקות ללקוחותיהן מערכת התראת מזג אויר. סיסקו טוענת כי הערים עצמן יכולות לחייב עבור הרבה מהשירותים החכמים. תושבים יכולים לשלם סכום נמוך עבור יעוץ רפואי אונליין, הודעות על כך שילדהם הגיעו לבית ספר או שימוש באינטרנט באוטובוסים.

אבל הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים עצמם. ממשלות וערים רבות מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע. האיחוד האירופי מממן פרויקט הנקרא CitySDK, בהשתתפות 8 ערים ממנצ'סטר ועד איסטנבול, הנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים. פיילוט אחד, בהלסינקי, מתכוון לעשות לאזרחים חיים קלים יותר כשהם מדווחים על תקלות. אחר, באמסטרדם, ישתמש במידע בזמן אמת על תנועה ויאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר ולהימנע מפקקים. פרויקט אחר, בליסבון, ידריך תיירים.

קיימת אפילו דרך טובה עוד יותר לאיסוף מידע, וזאת על ידי האנשים עצמם האוספים מידע בזמן אמת. לדוגמה, איכות האויר יכולה להיות מנוטרת באופן בלתי פוסק על ידי רוכבי אופניים ברחבי העיר, תוך שילוב עם מידע על המקום בו נאסף המידע, מזג האויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. פרויקט מוקדם יותר של SENSEable  איתר 3,000 פריטים של אשפה מסיאטל באתרי הטמנה מקומיים בעיר, וגם בפורטלנד, שיקגו פלורידה וקליפורניה ועד אתרי הטמנה בכל ארצות הברית. אינפורמציה כמו זו יכולה לאפשר לאנשים לחשוב אחרת על מה הם זורקים לזבל. חלקם עשויים אפיו לעשות משהו בנידון.

בתל אביב הושקה לאחרונה תחרות ראשונה מסוגה בישראל: תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל, שמטרתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה ב-2015 | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | 100 מיליון סנסורים שעושים את העיר לחכמהעיר חכמה: מה זה? ואיך מתחילים?תל אביב עיר חכמה: צעדים ראשונים


מדבר למדרכה? אתה לא משוגע, אתה כנראה במדריד על האיי-פייבמנט

אזורים עירוניים הפכו בשנים האחרונות להיות שטופים בטכנולוגיה. תדרי ה-3G מאפשרים לכל מי שברשותו סמארטפון לגשת לאינטרנט בכל זמן, ונמצא בשפע ברוב הערים הגדולות. ה-QR Codes מוצמדים בכל מקום, מאפשרים לאנשים לגשת לאתרי אינטרנט או פרטי התקשרות. כעת, ממציאים בספרד לקחו את הטכנולוגיה לשלב חדש.

iPavement או המדרכה הדיגיטלית מתכוונת לעשות את הערים חכמות עוד יותר, בכך שהקרקע עליה אנו הולכים תתקשר עימנו. 2 סוגים של ריצוף חכם פותחו, שניהם כוללים קישורי Wifi ו- Bluetooth, וכן מערך אפליקציות.

המטרה היא להביא את השירות קרוב יותר אל האנשים, ובעיקר לתיירים. זה יכול להיעשות על ידי הקרנת מפות או מסלולי תחבורה לדוגמה, אינפורמציה לתיירים יכולה כך להיעשות עוד יותר נגישה ומדוייקת. יותר מכך, מסרים שיווקיים יכולים להישלח לאנשים העוברים מחוץ למסעדות או חנויות, קופונים, והנחות יכולים להינתן כדי לעודד אנשים להיכנס.

האפשרויות הן אינסופיות, ויכולות לחזק שירותים קיימים ורשתות חברתיות. לדוגמה, שירותי שיתוף מיקום, Foursquare, מתבססים על ג'י פי אס כדי לאתר מיקום משתמשים. כעת, עם המדרכה הדיגיטלית, האינפורמציה הזו יכולה להיות מדויקת הרבה יותר.

לחברה שמאחורי המדרכה הדיגיטלית, Inteligente inc, יש מטרות ארוכות טווח בשיפור הפיתוח הכלכלי בערים. הם מתכננים להשתמש בריצוף רגיש לדריכה לאיסוף אינפורמציה על תנועת הולכי הרגל, ואפילו שינוי הייעוד של אבנים אלו כדי להתאימן לתוצאות. לדוגמה, אם אזור מתגלה כצפוף במיוחד בהולכי רגל, הריצוף יכול להציע עסקים, חנויות ומסעדות אזורים פחות עמוסים.

עד כה, המדרכה הדיגיטלית הותקנה כניסוי בפוארטה דל סול, אחת הכיכרות המרכזיות במרכז מדריד, בניסיון להפוך את העיר לעיר הראשונה שמשתמשת בצעדים כל כך שאפתניים בחדשנות וקישוריות.

מאמרים קשורים: העיר החכמה שבה איש לא יגור או יבקר | הוירטואליות מתפשטת – גיברלטרפדיה | מה עושה את האנשים בעיר שמחים? | עיר הויקיפדיה הראשונה | תמרורים שטועני את המכשירים שלנו