תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק

מודעות פרסומת

תיירות מקיימת: מה זה? ואיך זה קשור לישראל?

תיירות היא עסק ענק, שהגיע בשנת 2010 להיקף של טריליון דולר בשנה. במדינות מסוימות (העניות בעיקר) התיירות אחראית ל-70% מהכנסות המדינה.

בשונה מהאופן בו רבים תופשים את התיירות המקיימת, כמגמה חדשה, הרעיון הזה התפתח כבר משנות ה-60 בקרב התנועה הירוקה למען הסביבה. בעוד הציבור סביב העולם מבין יותר ויותר את ההשלכות של סגנון החיים המערבי על הסביבה, התרבות והחברה, זהו מושג שמתייחס לתעשייה המחויבת לצמצום ההשפעה הסביבתית והתרבותית תוך יצירת הכנסה עבור מקומיים. הנושא של תיירות מקיימת ואחראית רלוונטי במיוחד בימים אלה, בהם יש סלידה גוברת והולכת מתרבות הבזבוז והשפע, וחיפוש אחר אופני צריכה אחראיים יותר, גם כלפי הסביבה וגם כלפי החברה.

כדי לפשט את הרעיון מה היא תיירות מקיימת, ניתן לומר כי הכוונה היא לשמור על העולם. רעיון שלפיו נכדינו יוכלו לחוות את אותם אתרים יפים שלנו הייתה הזכות לבקר בהם. קיימת הנחה מוטעית לפיה תיירות מקיימת יכולה להיות מושגת רק על ידי החרמת טיסות ונסיעות לטווחים ארוכים, החלפת המפואר בכפרי, ולא לגעת בחלקים ה"אמיתיים" של העולם. אבל כל זה פשוט אינו נכון. תיירות מקיימת אינה עורכת רשימה של דברים שאין לעשות. היא עוסקת בדרכים לשיפור הדברים שאנו כן עושים, ובלהבטיח כי בעוד 20 שנה, אותן הזדמנויות עדיין יהיו קיימות.

תיירות מקיימת עוסקת במספר נושאים:

  • נסיעות ליעדי טבע, המצמצמים את התלות באטרקציות תיירותיות גדולות, כגון פארקי נושא ואתרי חופשה גדולים (resorts), שלעיתים קרובות בעלי השפעה עצומה ומזיקה על הסביבה.
  • מינימום השפעה – בעולם אידיאלי, לתיירות לא תהייה השפעה על הסביבה. זה כמובן אינו אפשרי, אולם, תיירות מקיימת מנסה לפגוע עד כמה שפחות בסביבה באמצעות בחירת אופני תחבורה ידידותיים לסביבה, מניעת זיהום, ואפילו הימנעות מאזורים מסוימים.
  • מודעות סביבתית –  יש תיירים הבוחרים חופשות התומכות בתכניות המקדמות מודעות סביבתית, או חופשות שהכנסותיהן מועברות לטובת שימור צמחיה, בעלי חיים וטבע בסכנת הכחדה או הרס.
  • חופשות שהכנסותיהן תורמות לקהילות והאוכלוסיות המקומיות (במקום לרשתות מלונאות בינלאומיות), והבטחה כי צורות חיים מסורתיות יושפעו באופן המינימלי מהתיירות.
  • תמיכה בזכויות אדם ותנועה דמוגרפית – לצד המיקוד בנושאי הסביבה והטבע, איכות החיים של החברה גם כן נלקח בחשבון, על ידי הימנעות מנסיעה למדינות בהן קיימת פגיעה בזכויות אדם.

עד לא מזמן, אנשים התלהבו מהרעיון של הטיסה עצמה, והיו מוכנים לעלות על מטוס רק בכדי להחליף את מזג האוויר. אבל הצרכנים השתנו בעשורים האחרונים, וכיום זה לא מספיק. אנשים רוצים יותר מסתם לנסוע למקום כלשהו. תיירים מחפשים כיום נסיעה עם משמעות, עם ערך ועם חוויה, ולחזור בתחושה של גילוי, של עשייה, או של תרומה.

חברות רבות בעולם מתמחות בחופשות מסוג זה, חופשות שאינן סביב השיזוף או הקניות. כתרבות, אנו נעשים יותר מודעים לבחירות בסגנון החיים שלנו, ועם עסקים ירוקים, מוצרים אורגניים, תכניות לחסכון באנרגיה, ומודעות לבריאות, תיירות מקיימת הינה צעד מקומי שהולך יד ביד עם הרצון של הציבור להרגיש גאה בעצמו בזכות בחירות מסוג זה.

טרקים בקניה או קוסטה ריקה, ביקור בחופי אוסטרליה הבלתי נגמרים, לחוות את החיים באפריקה, או לבקר בכמה מהאתרים המרוחקים ביותר בעולם לא חייבים להיות בעלי עלויות לסביבה. כשהתיירות אחראית לכ-30% מההכנסות של המדינות המתפתחות, תיירות מקיימת יכולה להיות הדרך בה ההכנסה מגיעה לידיים הנכונות. ההבדל המשמעותי שמציעות תיירות אחראית ותיירות מקיימת הוא המיקוד החזק בהשקעה ושימור לא רק של הסביבה, אלא גם של האנשים, והתעשייה עצמה.

ועכשיו לישראל: מפת התיירות לישראל, עבור התייר הנכנס, מורכבת למעשה מ-3 יעדים: תל אביב, ירושלים ואילת. זהו גם האופן בו משרד התיירות משווק את ישראל בעולם- אילת משווקת כיעד תיירות שיזוף וים, המתבסס על אפס עשייה, חוסר תנועה, ללא תוכן תרבותי, ואין פלא שהתיירות לעיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת. תל אביב וירושלים משווקות כמרכזים תרבותיים עירוניים, ירושלים גם כמרכז היסטורי ודתי, ונקודות מוצא לטיולים חד יומיים באתרים כגון קיסריה, מצדה, הכנרת וכדומה.

רוב שטחה של ישראל אינו נמצא כלל על מפת התיירות, ואינו מציע חלופה לשלוש הערים המוזכרות, וחבל. הצפון והדרום של  ישראל יכולים להיהפך למרכזים לתיירות מקיימת, המציעים גם חוויה תרבותית עשירה, עם מגוון האוכלוסיות והדתות המיוחד שיש בישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים…), גם חוויה המחוברת לטבע, ולערכים הייחודיים לישראל כמו מכתש רמון, ים המלח, הגליל ואחרים, ואפילו לטבע שקיים בארץ הכולל טבע מדברי ייחודי, נדידת ציפורים, צלילה ועוד.

מעבר לכך, התיירות כמנוע צמיחה, יכול להביא פריחה כלכלית, יצירת מקומות תעסוקה ועסקים לפריפריה, שלא מצליחה למשוך מקורות תעסוקה משמעותיים אחרים, ולמעשה הולכת ודועכת, ואת הפתרון הממשלתי אפשר לסכם בסיסמה "לקרב את הפריפריה למרכז". גישה זו משקפת הכרה בחוסר היכולת לשקם את הפריפריה ולייצר סיבה ותנאים לחיים באזורים אלה, ולכן הפתרון בדמות "לקצר להם את הדרך למרכז" נראית כפתרון היחיד.

המרחק הקצר של ישראל מאירופה, ומרחקי הנסיעה הקצרים בתוך ישראל, בשילוב הנכסים התיירותיים, היו יכולים להציע לתייר הנכנס מוצר תיירותי, קרוב לאירופה, שלצד התיירות העירונית הקיימת, תציע סוג אחר של תיירות- מקיימת, סביבתית, מחוברת לטבע, לתרבות ולמגוון האוכלוסייה בישראל.

בפוסט קודם הצגתי מאמר מאת מעוז ינון, יזם תיירות (שזכה בפרס היוקרתי של Responsible Tourism Awards), המפרט את הכשלים של מדיניות התיירות בישראל, ומציע במה כדי לישראל להתמקד. בפוסט נוסף הצגתי בפירוט את נושא התיירות האקולוגית והצפרות בעולם, ומה ישראל עושה בתחום (רמז- לא מספיק). אתר משרד התיירות על תיירות מקיימת בישראל

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | מגמות בתיירות העולמית 2012 | המדינה שאוהבת אופניים