ריהנה, נועה תישבי או PSY – האם סלבריטאים באמת מקדמים תיירות?

קוריאה 1ארגון התיירות של קוריאה גייס את את זמר הראפ PSY, שהתפרסם עם השיר "גנגאם סטייל" ששבר כל שיאי צפייה באתר יו-טיוב, לככב בסדרה של סרטים שיקדמו את התיירות לקוריאה. סדרת הסרטים שתקרא PSY’s Wiki Korea, בהשפעת אתר ויקיפדיה, מציגה את האטרקציות המרכזיות במדינה כמו מסלול ההליכה באי ג'וג'ו, ומייונגדונג, מכה הקניות המפורסם בקוריאה.

ריהנה מככבת שוב כשגרירת התיירות למדינת הולדתה, ברבדוס, בקמפיין נרחב במדיות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגראם. בוידאו, ריהנה נראית בסרטון עסוקה בפעילויות האופייניות לנופש בברבדוס, כמו רכיבת אופניים ביער, או משחק דומינו על החוף, ובאופן כללי נראית מהמם על כל נוף. ברקע התמונות מתנגן השיר Diamonds, להיטה האחרון.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

התייר צועד על קיבתו – הגסטרונומיה ככלי במיתוג ערים ומדינות

גסטרונומיה הפכה להיות חלק מהותי בחוויית התייר. בשנים האחרונות, תיירות מזון צמחה באופן משמעותי והפכה להיות אחד הסגמנטים הדינמיים והיצירתיים ביותר של תיירות. יעדי תיירות ועסקי תיירות כבר הבחינו בחשיבות של הגסטרונומיה בתיירות המגוונת ופיתוח והמרצת כלכלה מקומית, אזורית ולאומית. אונסק"ו כללה כבר בשנת 2010 את התפריט הים תיכוני של ספרד, יוון, איטליה ומרוקו ברשימת המורשת העולמית של האנושות לנושאים לא מוחשיים.

ארגון התיירות העולמי UNWTO, פרסם לאחרונה את ה-“Global Report on Food Tourism“, המספק ניתוח מעמיק של מצב תיירות המזון העכשווי, מזהה את חשיבות הגסטרונומיה בפיתוח יעדי תיירות ברחבי העולם וסוקר את המגמות העולמיות בתיירות מזון.

התייר של היום, הוא מנוסה יותר, יש לו יותר הכנסה פנויה ויותר זמן פנוי לטייל. יותר ויותר תיירים ברחבי העולם מחפשים חוויה שהיא גם לימודית או מגלה, והחוויות בתחום הגסטרונומיה, בצורות מאד מגוונות, תופסות מקום חשוב בהקשר זה.

על פי המחקר, 88.2% מהמשיבים מחשיבים את הגסטרונומיה כאלמנט אסטרטגי בהגדרת המותג והדימוי של יעדיהם. רק 11.8% חשבו כי לגסטרונומיה תפקיד קטן. עם זאת, אחוז קטן יותר מהמשיבים מאמינים כי למדינתם יש מותג גסטרונומי משלה: רק 67.6% השיבו על כך בחיוב. למעשה, אחוז משמעותי (32.3%) מאמינים כי מדינתם לא ביססה מותג גסטרונומי, כלומר, באופן כללי, ליעדים יש עדיין מה לעשות באופן בו הם בונים ומעצבים את המותג שלהם ביחס לגסטרונומיה.

באשר למוצרי תיירות גסטרונומיה הקיימים ביעדיהם, הארגונים עמם נועצו הדגישו במקום הראשון את החשיבות של אירועי מזון (79% מהמשיבים). במקום השני סומנו מסלולי גסטרונומיה ושיעורי בישול, עם 62% מהמשיבים, ירידי מזון המציגים מוצרים מקומיים (59%) וביקור בשווקים ואצל יצרנים (53%).

68% מהארגונים שהשתתפו במחקר מבצעים פעילויות שיווקיות או קידום המבוסס על תיירות מזון. כלי השיווק והקידום הפופולריים ביותר כוללים ארגון אירועים (91%), הפקת חוברות ופירסום (82%) ואתרים ייחודיים המתמקדים בתיירות מזון (78%). במיקום נמוך יותר נמצאים כלי קידום כגון מדריכי תיירות (61%), ובתחתית הרשימה, עם רק 4%, שימוש ברשתות חברתיות לקידום תיירות מזון.

כשנשאלו לגבי קיום שיתוף פעולה בין סקטור התיירות ושחקנים מקומיים בתחום המזון (יצרנים, מסעדות, שווקים וכו), הדעה הכללית היא קיים שיתוף פעולה על בסיס פעולות שיווקיות קיימות, במיוחד, עם מסעדות מקומיות, אולם לא קיימים כלים מובנים ויציבים לשיתוף הפעולה, למטרת פיתוח וקידום תיירות המזון. למעשה, 37.5% מהמשיבים מכירים בעובדה כי שיתוף פעולה לא קיים או שאינו משמעותי.

המסקנות המרכזיות מהמחקר מתייחסות קודם כל לצורך בהקמת תכניות לפיתוח ויצירת מוצרים לתיירות מזון עבור יעדים. בתחום השיווק והקידום, חשוב ליעדים לנצל את ההזדמנויות שבקידום ושיווק. גורמי המפתח: להביא שפים מובילים כמתורגמנים לתחום, פיתוח כלי שיווק איכותיים ואמינים, כמו מדריכי מזון, ארגון אירועים, ושימוש במדיה, באינטרנט וברשתות חברתיות.

בהקשר זה יש לציין כי ישראל חווה בשנים האחרונות פריחה גסטרונומית יוצאת מהכלל, וניתן כיום אפילו להגדיר ולאפיין את המטבח הישראלי, דבר שלא היה ניתן בעבר. נושא טיב ואיכות האוכל הישראלי יעלה בכל שיחה עם תייר שביקר בישראל, והגסטרונומיה בהחלט מהווה את אחת מנקודות החוזקה של התיירות לארץ. עם זאת, לא ניתן לומר כי מתקיימת פעילות מובנית לקידום תיירות האוכל לארץ, כסגמנט נפרד, אולם פעילויות שונות, לרוב ביוזמות פרטיות, מתקיימות, בניסיון להביא את המטבח הישראלי אל העולם. ארגון "קינטיס", שכבר כתבתי עליו פוסט בעבר, הביא לארץ קבוצה של בלוגרים ידועים מתחום המזון (כמו גם בלוגרים בתחום המוסיקה, העיצוב ועוד), להכיר את האוכל הישראלי, ולכתוב עליו ברשתות החברתיות, לאלפי ועשרות אלפי עוקביהם. להלן כתבה מערוץ 2 על הביקור:

מאמרים קשורים: משנים את השיח על ישראל – ארגון קינטיס |האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות? | מיתוג טיביליסי – גם דרך מזון מקומי | וודי אלן, קולנוע, תיירות ומיתוג ערים | תיירות ספורט, מיתוג ושיווק יעדי תיירות


משנים את השיח על ישראל! Vibe Israel

כולנו יודעים שכשאנשים באים לישראל וחווים אותה אישית, התפיסה שלהם כלפי ישראל וישראלים משתנה. אולם לא ניתן להביא את כולם לארץ, אז ב-Vibe Israel החליטו ללכת על החלופה היעילה ביותר: לזהות את האנשים בעלי השופר הגדול ביותר באינטרנט (בלוגרים עם מיליוני עוקבים) ולהביא אותם לישראל, על חשבוננו. כאן הם נפגשים עם עמיתיהם הישראלים, נחשפים לחום האנושי הישראלי, לתרבות ולסביבה השוקקת, וכשהם חוזרים הביתה הם כותבים על החוויות שחוו בבלוגים הפופולרים שלהם ובערוצי המדיה החברתית. כך מיליוני קוראיהם ועוקביהם מגלים מדינה מרתקת עם היצע ייחודי, כך ישתנה השיח על ישראל!

כעת Vibe Israel קוראת לכל מי שאיכפת לו מהאופן בו ישראל נתפשת בעולם, לתת יד ולתרום לטובת סיור הבלוגרים הבא שהיא מארגנת בסוף יוני, ויתמקד באוכל וקולינריה. את התרומה ניתן לבצע באתר (יהיה זה הסיור הרביעי של בלוגרים מהעולם שהארגון מהיא לארץ). ל- Vibe Israel אין אג'נדה פוליטית, המטרה היא להראות לאנשים את ישראל שהם אינם נחשפים אליה בגלל הידיעה שהם יאהבו את מה שהם יגלו וירצו להעמיק את הקשר עם ישראל.

מאחורי היוזמה עומדה קינטיס – ארגון חינוכי, א-פוליטי, הפועל ללא מטרות רווח לשינוי השיח על ישראל, ולהעצמת המשוואה: ישראל = רוח יצירתית, חדשנות ויזמות. באמצעות חינוך על הסביבה הייחודית שישראל מייצגת וחשיפת יתרונותיה היחסיים הן לישראלים עצמם והן לשאר העולם, שואפים בקינטיס לחידוש הגאווה הלאומית של אזרחיה ולשיפור התדמית של ישראל בעולם.

קריאה אישית מג'ואנה לנדאו, מנכ"לית קינטיס: הצטרף אלי ותמוך ביוזמה ע"י כניסה לדף הפרויקט באתר give2gether

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל | את מי האמריקאים הכי אוהבים? | שבוע האפרטהייד בארה"ב – המלחמה על דעת הקהל


מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו, אלא מה אנחנו באמת

"קיים פער בלתי-נסבל בין הדימוי שלנו בחו"ל ובין מי שאנחנו באמת". בדברים אלו פתח (14.1.08) מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ, את הצגת תהליך "מיתוג ישראל" בפני פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה.

באוקטובר 2006 השיק משרד החוץ את פרויקט "מיתוג ישראל", שמטרתו לקדם את התדמית של ישראל בעולם בכלים ובאמצעים השאולים מענפי הפרסום והשיווק. דוח מבקר המדינה מ-2011 מעלה כשלים רבים שגרמו לאי-הצלחת הפרויקט. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס קבע כי הניהול הפנים-משרדי בפרויקט לקה בחסר, בין היתר בשל העובדה שמשרד החוץ לא קבע הנחיות עבודה מקצועיות וברורות, המגדירות ממשקי עבודה משותפים בין אגף תקשורת והסברה לאגפי קשרי תרבות ומדע וכלכלה. כמו כן, הדוח קובע כי למרות ש"התקנון מגדיר את תפקידו של 'מדור תדמית ישראל', לא נמצאה יחידה כזו במבנה המשרדי, והמדור אינו קיים בתקן המשרדי המאושר".

בחזרה לדברי מנכ"ל משרד החוץ על הפער הבלתי נסבל של הדימוי שלנו לבין מי שאנחנו באמת, עולה התהייה האם הבעיה האמיתית היא לא הדימוי, אלא מי שאנחנו באמת. אולי ערכי המותג האמיתיים של ישראל כוללים: חוסר ארגון, כשלים ארגוניים, היעדר הנחיות עבודה מקצועיות וכיוצ"ב. (והבעיה היא כלל לא המצב הביטחוני, השטחים והסכסוך), ועד שלא נתקן את אופן ניהול המדינה, לא תתוקן התדמית, שהרי בבסיס כל מיתוג חייבת להיות אמת.

במשך שנים פרויקט מיתוג ישראל הסתכם בפעילות של אדם אחד- עידו אהרוני שזכה בתואר "ראש צוות מיתוג ישראל במשרד החוץ", אבל התואר המרשים לא גובה בתקציב או תקני כוח אדם. עידו אהרוני היה מופיע עם מצגת על מיתוג ישראל, שהתבסס על עבודת מחקר ואסטרטגיה שהוזמנה כבר לפי שנים מחברה בריטית, בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע. ובזה הסתכמה הפעילות של המדינה בנושא. ב-2011 עידו אהרוני מונה אהרוני לתפקיד ממלא מקום קונסול ישראל בניו יורק, ונראה כי תהליך מיתוגה של ישראל נקלע להקפאה.

לתוך הווקום של חוסר הפעילות הרשמית של ישראל בעניין החלו להיכנס גופים פרטיים, המנסים גם הם לפעול למען הצגת ישראל בעולם באופן מוצלח יותר, לדוגמה, ג'ואנה לנדאו שהקימה את kinetis, ארגון חינוכי ללא מטרות רווח המתמקד בהעמקת הידע על ישראל כסביבה חדשנית, יצירתית ויזמית . קינטיס פועלת באמצעות פרויקטים עסקיים, אקדמאים וקהילתיים להעצמת המשוואה: ישראל = Creative Energy (האסטרטגיה שגובשה ע"י חברת המיתוג הבריטית). הפרויקטים של קינטיס חושפים ומעצימים את מקורות החדשנות של ישראל והישראלים.

ביוני 2011 פרסם משרד החוץ מכרז ל"עיצוב כלים חזותיים עבור אגף תקשורת והסברה" – בימים אלו המכרז נמצא בשלביו האחרונים, ותוצאותיו יפורסמו בקרוב. על השתלשלות העניינים ואופן הניהול השערורייתי והבלתי מקצועי של המכרז מספר אמיר ברנט, קריאיטיב פלנר וקופירייטר בחברת Adlai&Partners, שהתמודדה במכרז:

"לפני כמעט שנה, קיבלנו הצעה להשתתף במכרז רשמי של משרד החוץ לבניית "כלים חזותיים" לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם. ובבירוקרטיה כמו בבירוקרטיה, טובי המוחות שלנו נאלצו לשבת כדי לעשות סדר במסמך הארוך כאורך הגלות (literally) הסבוך והדרקוני עד מאוד. אלו היו עקרי הדברים: משרד החוץ מחפש חברה שתיצור עבורו לוגו וסיסמא ותמחיש איך הם יכולים לבוא לידי ביטוי בכל מיני מדיומים.

על מנת להשתתף במכרז צריך למלא ולהמציא שלל מסמכים ולהביא ראיות לניסיון רב שנים, להכניס הכול למעטפה גדולה ולהניח ידנית בתיבת מסוימת בירושלים בין השעות 12:30-13:00 של תאריך מסוים. משרד החוץ יבחר עפ"י הנתונים חמישה-עשר (!!!) מבין המציעים שיעברו לשלב הבא. השלב הבא מהותו קבלת תדריך בירושלים. חודש מרגע סיום התדריך על החברות להציג את הקונספט שלהם.מתוך חמישה עשר הקונספטים משרד החוץ יבחר זוכה אחד בלבד והוא היחיד אשר יתוגמל בשכר מגוחך שהמשרד כלל לא מתחייב לשלם.

אז נשאלת השאלה.. למה לא לבעוט למכרז הזה בטוסיק?

למה Adlai & Partners צריכה לעבור את כל המדורים ולהשתתף בטריפ המוזר של משרד החוץ (ובאמת חסכתי את כל פרטי החוזה המבזים). לשאלה הזו שתי תשובות: ראשית, לא אכחיש, מדינת ישראל היא בהחלט לקוח סקסי מבחינת תיק העבודות. שנית, כשמדובר בהשפעה על התדמית של ישראל בעולם, אפילו ציני שכמותי מוצא את הציוני שבו.

לאחר שצלחנו את השלב הראשון, ניגשנו לעבודה. למותר לציין, שהאסטרטגיה (במימון משלם המיסים) שנעשתה לקראת המהלך הייתה בהחלט מעמיקה וראויה מאוד. אך, אם בדרך כלל על מנת להתחיל לעבוד, אנו מנסים למקד את קהל היעד העיקרי, ולחדד את האלמנט המייחד של המותג, במקרה זה המחקרים העלו שלמדינת ישראל נקודות ייחוד רבות וכולן מאוד נכונות וחשובות וישנם גם מספר קהלי מטרה שונים מאוד זה מזה. מאוד יפה בשביל ישראל… מאוד מאתגר מבחינת המיתוג.

כתום חודש, מצוידים במצגת מפוארת, עלינו עם תחושת שליחות בפעם השלישית לירושלים הבירה. הגענו לקריית הממשלה בשעה היעודה ולאחר בדיקות ביטחוניות משמעותיות הצגנו לצוות של אביגדור ליברמן את כל מרכולתנו. הבעת הפנים של החבורה נראתה כמו שילוב של עייפות ושעמום. לי היה אפילו נדמה שחלקם לא הבינו למה הטילו עליהם לשבת שם, בזמן שהם יכולים לכרסם משהו במזנון. חזרנו הביתה עם תחושה יבשושית מאוד והרגשה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק.

לאחר מספר חודשים אנחנו וכל החברות האחרות קיבלנו מייל לקוני מכבוד סגן החשב של אגף תקשורת והסברה, שכלל את המסר הבא: 'ועדת המכרזים של המשרד לא מצאה מקום לאשר הצעה כלשהי מבין ההצעות שהוגשו למכרזים שבנדון. לאור זאת, המכרזים שבנדון הסתיימו מבלי שנמצא בהם זוכה'."

אלו 3 ההצעות שהגישה חברת Adlai&Partners למכרז. פירוט נוסף והסברים על ההצעות כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל | כמה מדברים עלינו ומה חושבים. דירוג מדינות | קרן 7 פלאי תבל חוסמת את ישראל | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קמפיין "הפנים של ישראל"