ערי המדע המובילות בעולם. מי מייצרת ידע, ומי צורכת אותו?

מדע וטכנולוגיה הן מנועים מרכזיים לצמיחה כלכלית, מחקר חדש שפורסם ב-Nature מדרג את הערים המובילות במחקרים בפיזיקה ברחבי העולם. המחקר עקב אחר "דפוסי ציטוט" של פרסומים אמריקאים בתחום הפיזיקה בין השנים 1960 ועד 2009, ויצר "רשת גלוקאלית של ציטוטים" המקיפה יותר מ-2,000 ערים בעולם. המידע שימש לזיהוי הערים המייצרות ידע ואלו הצורכות אותו.

יצירת וצריכת ידע מדעי ב1990 וב-2009 בעולם

יצירת וצריכת ידע מדעי ב1990 וב-2009 בעולם

ממצאי המחקר מצביעים על כך שערי ארה"ב איבדו את מעמדן כמרכזים למחקר פיזיקלי. בשנות ה-60, ארה"ב הייתה אחראית ל-85.6% מהפרסומים בפיזיקה, ואילו בעשור האחרון היא ירדה לרמה של 36.7%. המפות מתוך המחקר מציגות את הגאוגרפיה המשתנה של הפקת מחקרי פיזיקה וצריכתם לאורך חצי המאה האחרונה. ערים המייצרות ידע מסומנות באדום, ואלו הצורכות אותו בכחול. "ידע בפיזיקה היה מרוכז במספר מצומצם של ערים בחוף המזרחי והמערבי של ארה"ב, ובמספר אזורים של בריטניה וצפון אירופה. ב-2009 התמונה שונה לחלוטין, עם ערים יצרניות רבות במרכז ודרום ארה"ב, אירופה ויפן" מציין המחקר.

הערים המובילות בייצור ובצריכת ידע ב-1990 וב-2009

הערים המובילות בייצור ובצריכת ידע ב-1990 וב-2009

ההתפזרות הגאוגרפית הזו התרחשה הן בארה"ב והן באירופה. בארה"ב ייצור הידע עבר מהאזורים האורבניים הגדולים של החוף המזרחי והמערבי לפיזור גאוגרפי נרחב יותר הכולל מרכזים במידווסט ובדרום. תנועה דומה התרחשה באירופה, מבריטניה ומדינות צפון אירופה לכיוון ספרד, איטליה וצרפת. תנועה משמעותית היא העלייה של הערים המרכזיות בסין כצרכניות גדולות של ידע בעשור האחרון, אבל מגמה זו אינה נכונה במדינות ה- BRICS  האחרות. המחקר מצא כי ערים ברוסיה ובהודו "צרכו פחות ב-2009 מאשר ב-1990".

הערים המובילות בעולם לידע מדעי

הערים המובילות בעולם לידע מדעי

הטבלה מהמחקר מציגה את הערים המרכזיות לפיזיקה כל 5 שנים, בין 1990 ועד 2009. למרות הירידה הכללית של ארה"ב, מרכזים עירוניים בחוף המזרחי והמערבי נותרו המובילים בתקופה זו. לארה"ב היו 17 מתוך 20 הערים המובילות בשנת 2009, ו-14 בשנת 2009. מספר ערים בארה"ב כמו בוסטון, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ניו יורק, ניו הייבן, פילדלפיה, לאמונט, שיקגו, רוצ'סטר וקולומבוס מדורגות בקביעות בין 20 המובילות. ניו יורק, באופן מעניין, נעלמה מרשימת 20 המובילות בשנת 2009.

מחוץ לארה"ב, טוקיו, לונדון ואוקספורד, פריז ואורסיי, ורומא משתלבות בין 20 הערים המובילות בעולם ב-2009.  בעוד המדע הופך להיות מפוזר יותר גלובלית, הייצור של הידע נותר מרוכז מאד. המרכזים המובילים בעולם נותרו זהים בשלושת העשורים האחרונים, בעוד ערי סין צמחו להיות צרכניות של ידע מדעי, ומעניין יהיה לראות אם הן גם יתחילו לייצר ידע כזה.

מרכזים מדעיים גדולים צריכים לא רק אוניברסיטאות מעולות ומעבדות, הם זקוקים לסביבה רחבה יותר של כשרון ופתיחות למגוון היכול למשוך כישרונות מובילים מרחבי העולם. מסיבה זו נראה כי לא יתרחש שינוי משמעותי בערים המובילות בעשורים הקרובים. המדע כיום קשור יותר לצמיחה כלכלית מאי פעם. מרכזי מחקר אוניברסיטאיים כיום מתפקדים גם כמרכזי ידע כלכליים, וקיום מרכז מדעי גדול הוא כשלעצמו מקור לחדשנות וצמיחה כלכלית. דבר זה צפוי להוביל יתר התרכזות של חדשנות ופיתוח כלכלי גם בעתיד, ויגביר את הפער בין המרכזים המדעיים לאלו שאינם.

מאמרים קשורים: הערים החדשניות ביותר בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | הערים התחרותיות ביותר בעולם | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק | מהו "הקריאייטיב קלאס" ומדוע כל הערים מחזרות אחריו?

מודעות פרסומת

מה יש בגאנגנאם? (רמז, לא רק סטייל). פורום הקהילות החכמות

ICFHeader950רובע גאנגנאם בסיאול, דרום קוריאה, אולי קיבל את הפרסום המסיבי ביותר שלו בזכות הראפר PSY, אבל הרובע המאכלס רק 2.5% מאוכלוסיית סיאול אחראי לרבע מהתוצר המקומי הגולמי של העיר. פיתוח גאנגנאם כרובע וקהילה חכמים החל בשנת 1995, כשהושק הפרויקט הראשון של "ממשל אלקטרוני". המערכת הובילה לצמצום כוח האדם בממשל המקומי ב-25% וחסך לתושבים זמן המוערך ב-30 מיליון דולר. בזכות הפיתוח של הרובע כרובע חכם הוא זכה בתואר "קהילה חכמה" של הפורום Intelligent Communities, בשנת 2008.

Intelligent Communities, או קהילות חכמות, הן אלה שמצליחות להבין את האתגרים העצומים של כלכלת הפס הרחב, ושנקטו צעדים ליצירת כלכלה המסוגלת לפרוח בתנאים אלה. אין אלה בהכרח ערים גדולות או מרכזי טכנולוגיה גדולים, והן יכולות להימצא במדינות מתפתחות כמו גם בעולם הראשון, בפרברים או במרכזי הערים, לאורך החוף או בפנים המדינה.

בעוד כלכלת הפס הרחב מציבה אתגרים עצומים עבור קהילות, היא גם מציעה להן כלי תחרותי חדש ורב עוצמה. באמצעות כניסת טכנולוגיות הפס הרחב – כבלים, DSL, לווין ואחרים – תושבים, עסקים קטנים, מוסדות ועיריות הצליחו להשיג גישה למידע בכל העולם ולשלל כלי תקשורת מקומיים וגלובליים.

כיום, תקשורת זו מציעה הזדמנות לכל קהילה לעבור מהפריפריה למרכז, במונחים של כלכלה. היא מייצרת צורות חשדות של חברות כמו יאהו או גוגל, ואפילו סוגים חדשים שת תעשיות. היא מאפשרת לחברות קטנות להיות יצואניות גלובליות, כולל ייצוא של יכולות וידע. היא מאפשרת לבתי ספר במקומות המרוחקים ביותר להגיע למידע העדכני ביותר, ויכולה לקשר טיפול רפואי באזורים כפריים למרכזי המחקר המובילים. יחידים וחברות יכולים לערוך חיפוש בכל העולם בעלות נמוכה, ולהשתמש בכלים אינטרנטיים להגברת המעורבות הקהילתית.

פורום ה- Intelligent Communities, בקיצור ICF , ייסד פרס המוענק ליחידים, ליישומים, לארגונים ולחדשנות במסגרת קהילות חכמות המשנים את החיים במסגרת כלכלת הפס הרחב עבור טובת הכלל. מטרת הפרס היא לזהות שיטות עבודה מומלצות, תכניות ארוכות טווח או יוזמות מעוררות השראה ולהעניק להן הכרה עולמית.

להערצה של קוריאה לחינוך אין הרבה משתווים. היא חותרת למצוינות אקדמית והשגיות ומניבה כוח עבודה מהטובים בעולם. חלק ניכר מהכלכלה ומהתוצר האקדמי המניעים את סיאול ואת דרום קוראיה מגיעים מהמוסדות האקדמיים של רובע גאנגנאם-גו בסיאול. עלות החינוך, בעיקר בגאנגנאם, הרקיעה שחקים עם התחרות הגוברת, ותושבים בעלי הכנסה נמוכה מתקשים להשתלב במערכת החינוך היקרה. כדי להתמודד עם הבעיה, גאנגנאם השיקה פרויקט בעל חזון המשתמש בכוח של האינטרנט ובתשתית הפס הרחב, כדי לאפשר לסטודנטים ברחבי המדינה לנצל את העושר שבאקדמיה שבגאנגנאם. המערכת מעבירה חינוך בר השגה מההרצאות הטובות ביותר בעלות של 21 דולר. גאנגנאם הגיעה לרשימת 7 הטובים ביותר בשנים 2006 ו-2007, וזכתה בתואר הקהילה החכמה בשנת 2008.

ב-2009 זכתה שטוקהולם בתואר הקהילה החכמה, ב-2010 סוון (Suwon), דרום קוריאה בזכות יצירת כלכלה בה הצמיחה מבוססת על יזמות בקנה מידה קטן ובינוני המתמחה טכנולוגיות מידע, ביוטק וננוטכנולוגיה. כיום, שני שלישים מהחברות בסוון מתמחות באחת מתעשיות מטרה אלה, וחברות בנות 50 עובדים או פחות מעסיקות 94% מהמועסקים. בשנת 2010 אחת הערים המתמודדות שעלו לשלב 21 המובילות הייתה תל אביב, אולם היא לא העפילה לשלב הגמר הכולל 7 ערים בלבד מדי שנה.

בשנת 2011 זכתה איינדהובן, הולנד בתואר הקהילה החכמה. לאזור יש יתרון בזכות Brainport, תכנית ציבורית-פרטית שהפכה את האזור לפלטפורמת חדשנות פתוחה, הוסיפה 55,000 מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות, כמעט וריבעה את מספר הסטארטאפים משנת 2000, ועזרה לאזור בתקופת המשבר הכלכלי.

ריבסייד קליפורניה הוכרזה כזוכה בתואר בשנת 2012. תוך חיפוש אחר צמיחה מקיימת, קהילת השינה של ריברסייד בונה כלכלה מבוססת טכנולוגיה. הקהילה חברה לאוניברסיטאות כדי לפתח פארקי טכנולוגיה, חממות, מאיצים עיסקיים ותכניות מנטורינג. רשתות תקשורת נפרסו באזור ומכסות 80% מהשטח, ותכנית התחדשות בעלות 1.6 מיליארד דולר החלה ב-2006, שיפרה את זרימת התנועה, והחליפה תשתיות מים, ביוב וחשמל מיושנות, וכן שיפרה את תפקוד המשטרה, מכבי האש, הפארקים והספריות.

גם השנה, בין אפריל למאי יערכו ביקורים ב-7 הערים שעלו לשלב האחרון בתחרות. הביקור בערים משמש שלב חשוב בבחירת הזוכה מדי שנה, והשנה רשימת ה-7 כוללת את: אזור טאויואן (Taoyuan) ואת טייצ'ונג (Taichung) בטאיוואן, את טאלין, אסטוניה, אולו, פינלנד, העיר קולומבוס, אוהיו, סטרטפורד, וטורונטו, קנדה.

מאמרים קשורים: עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | הערים החכמות באות. יוזמה של האו"ם | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב