כשעיר רוצה להיות "עיר בתוך גן" זה מתחיל כבר בשדה התעופה. סינגפור

סינגפור - עיר בתוך גן כבר בשדה התעופה

סינגפור – עיר בתוך גן כבר בשדה התעופה

סינגפור שאפה כבר עשרות שנים להתפתח כ"עיר בתוך גן". מאז ראשית שנות ה-60, העיר-מדינה הקטנטנה הייתה רצינית מאד לגבי שימור הטבע והשימוש בשטחים הפתוחים. בשנות השבעים, הנשיא דאז קבע כי לא יהיו עוד "שדות חומים", וכי כל השטחים הפתוחים ישתלו. כיום מתגוררים בסינגפור כ-5.4 מיליון איש, ועדיין 10% משטחי העיר מדינה מכוסים בפארקים, רבים מהם חדשים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג שדות התעופה בעולם. איזה שדה הוא הטוב ביותר, ואיפה ממוקם שדה התעופה בן גוריון?

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

שדות התעופה הטובים בעולם

שדות התעופה הטובים בעולם

Skytrax מפרסם את הפרסים לשדות התעופה, ומכריז כי שדה התעופה צ'נגי בסינגפור הוא הטוב בעולם לשנת 2013. השדה המדורג שני הוא איצ'יאון בקוריאה, והשלישי הוא סכיפול באמסטרדם. עוד ממוקמים בעשירייה הראשונה הונג קונג (4), בייג'ינג (5), מינכן (6), ציריך (7), וונקובר (8), טוקיו (9) וסוגר את עשירייה הראשונה שדה התעופה היתרו בלונדון.

היתרו הוא שדה התעופה הטוב ביותר לקניות, וטרמינל 5 בהיתרו הוא הטרמינל הטוב בעולם, על פי הדוח. סכיפול זוכה לציונים גבוהים בכל המדדים ומדורג רביעי באוכל, שני בבילוי, רביעי בהחלפת טיסות ושלישי בקניות. איצ'יאון קוריאה מדורג שלישי באוכל, שלישי בבילוי, ושני בהחלפת טיסות. צ'נגי בסינגפור גם כן מדורג גבוה בכל המדדים- 5 באוכל, 1 בבילוי, 1 בהחלפת טיסות, ו-4 בקניות.

שדות התעופה שהציגו את השיפור הגדול ביותר השנה הם שדה התעופה של פרנקפורט (1), איסטנבול (2), לונדון גאטוויק (3), אטלנטה (4), ומוסקבה (5).

שדה התעופה בן גוריון תל אביב סוגר את דירוג 100 שדות התעופה הטובים בעולם (עלייה של מקום אחד משנה שעברה). בן גוריון מדורג במקום השישי באזור המזרח התיכון, אחרי אבו דאבי, דובאי, בחריין, דוחא ומוסקט. עובדי נמל התעופה בן גוריון מדורגים במקום החמישי באזור המזרח התיכון. בצפון אמריקה מדורג שדה התעופה של וונקובר ראשון, סינסנטי שני ודנוור שלישי, ובמערב אירופה מדורגים ראשון סכיפול ואחריו 4 שדות התעופה של לונדון: היתרו (2), לונדון סיטי (3), גאטוויק (4), וסטנסטד (5).

מאמרים קשורים: עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלות | שדה התעופה לונדון יהפוך לשדה חכם | נפתח שדה התעופה החדש בעמאן | תכנית נתב"ג 2020 לשדה תעופה בים


ההסכם ההיסטורי שסולל את דרך המשי החדשה, ומה קרה לדרך המשי העתיקה?

דרך המשיבסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, אמירייטס, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי. להודעה יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לעיר סינגפור שתחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה.

קוונטס - אמירייטס

קוונטס – אמירייטס

אתמול נכנס ההסכם ההיסטורי לתוקף, וחברת קוונטס כבר פרסמה כי הזמנת הכרטיסים בקו החדש עלה פי 6 מהתקופה המקבילה אשתקד. שיתוף הפעולה בין קוונטס לאמירייטס מקצר את זמן הטיסות בין אירופה לאוסטרליה ביותר משעתיים, והנוסעים בקו, שתחנת החלפת הטיסות שלו היא דובאי, יכולים לבחור בין 65 יעדים בינלאומיים עם החלפה אחת בלבד. ההסכם גם יסיט חלק ניכר מטיסות ההמשך מאוסטרליה אל יעדים אחרים בדרום מזרח אסיה, והמהלך כולו צפוי להכניס לקוונטס לבדה 90 מיליון דולר נוספים בשנה. המפסידות העיקריות מההסכם הן הערים סינגפור ופרנקפורט ששימשו מרכזי החלפת טיסות עד כה, שיותר לא יהיה בהן צורך, כשרוב ההחלפות יעשו בשדה התעופה של דובאי.

לפני שנים, כשעוד חלמנו על"מזרת תיכון חדש", היו תקוות כי ישראל תוכל להפוך לשחקן דומיננטי עולמי, ולהפוך לנקודת קשר בין אירופה לאסיה, בזכות המיקום האסטרטגי, וכי הטיסות למרחקים ארוכים יוכלו לבצע עצירת ביניים בישראל לצורך החלפת מטוסים ותדלוק, ויזרימו תנועת תיירים רבה לישראל. אולם עם חלוף השנים, פספסה ישראל את הפונטציאל הזה, ושתי ערים אחרות באזור מיהרו לנצלו, מתוך אסטרטגיית פיתוח בינלאומית שאפתנית.

דובאי הציבה את שדות התעופה שלה במרכז האסטרטגיה לפיתוח לאומי, והצליחה בזמן קצר למצב אותם כמרכז התעופה העולמי. השבוע עקפה דובאי את פריז, והפכה לשדה התעופה השני בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומיים, תוך כוונה לעקוף גם את לונדון ולהיות השדה העמוס בעולם עד 2015. את ציר התנועה ממערב למזרח דרך דובאי יש כבר המכנים "דרך המשי החדשה" המחברת את מזרח ומרכז אסיה הצומחות במהירות, עם אירופה ואפריקה (מעל הראש של ישראל), ודובאי כבר מתכננת בניית שדה נוסף כדי לעמוד בעומס. הקישוריות שדובאי מטפחת היא כלי מרכזי בנסיון שלה למשוך לעיר את האקספו העולמי ב-2020, את המשחקים האולימפיים והמונדיאל בקטאר ועוד.

העיר השנייה שמנצלת את מיקומה והופכת למרכז טיסות בינלאומי היא איסטנבול. שדה התעופה בעיר הציג את הזינוק המשמעותי ביותר בתנועת נוסעים בשנה שעברה, 21%. העלייה בתנועה בשדה התעופה של איסטנבול ממצב אותה כמרכז בינלאומי שני לטיסות מהמזרח לאירופה, וחברת התעופה של טורקיה היא כיום השישית בגודלה בעולם. איסטנבול מתכננת בניית שדה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, במקביל לניסיונות להביא לעיר את האולימפיאדה ב-2020, ולצמיחה של טורקיה כמעצמה כלכלית.

דרך המשי הוא מונח מודרני המתייחס לרשת דרכים היסטוריות ששימשו למסחר וחיברו את מזרח, דרום ומערב אסיה עם המזרח התיכון ואירופה, והמשיכו אפילו עד צפון אפריקה ומזרחה. דרך המשי, שנמתחה לאורך כ-6,500 ק"מ קיבלה את שמה מהסחר המשגשג במשי הסיני, שהחל כמאתיים שנה לפנה"ס.

הסחר לאורך דרך המשי היה מניע עיקרי להתפתחות התרבויות של סין, הודו, פרס, מרכז אסיה, ארצות ערב ואירופה, והיווה את ציר הסחר המרכזי מסין. הדרך שימשה להעברת סחורות רבות, טכנולוגיות מתפתחות, התפשטות דתות ורעיונות פילוסופיים, כמו גם מחלות שנעו לאורך הציר, אולם השינויים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20 חסמו את המעבר החופשי בצירים, והערים והתרבויות לאורכה דעכו.

יוזמה של ארגון התיירות העולמי מנסה להחיות מחדש את צירים הנסיעה לאורך דרך המשי העתיקה ולחשוף את התרבויות הייחודיות והערים העתיקות לאורכה בארמניה, טורקיה, גאורגיה, אזרביג'ן, אוזבקיסטן, סין ועוד, על ידי שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות. במקביל אונסק"ו פועלת ליצירת "מסדרונות מורשת" לאורך הצירים כחלק מיוזמת אתרי המורשת העולמיים, ו-20 מדינות לאורך דרכי השמי השונות כבר הצטרפו, מתוך מטרה לאפשר תנועה חופשית יותר ושיתוף פעולה לקידום התיירות.

מרכז אסיה מסתמן לאחרונה כאחד האזורים הצומחים בעולם, כששוק התעופה הצומח ביותר בעולם כיום נמצא בקזחסטן, קירגיסטן משיקה מותג תיירות ראשון, ו-4 מדינות לאורך דרך המשי מדורגות ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם – אוזבקיסטן (14), סין (5), עירק (2) ומונגוליה (1).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב בין שדות תעופה וההשפעה על הכלכלות | האם שדה התעופה החדש בירדן ימצב אותה כצומת בינלאומית? | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | עיר גלובלית. מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?


הקרב העולמי בין שדות תעופה, ואיך הוא משפיע על כלכלות של מדינות

קוונטס - חברת התעופה האוסטרלית

קוונטס – חברת התעופה האוסטרלית

בסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" הידוע של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי.

להודעה הלקונית והנשמעת כשינוי טכני בלבד, יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לסינגפור ככלל. בטווח הקצר, צ'נגי תחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה. צ'נגי הוא שדה התעופה ה-7 העמוס ביותר בעולם, וכנראה יישאר כזה, ובמקביל, סינגפור איירליינס רכשה לאחרונה 10% מחברת התעופה וירג'ין אוסטרליה, כך שצפוי קרב מר בין המתחרות.

שדה התעופה דובאיבסינגפור עולה חשש להשפעה גדולה יותר על הכלכלה המקומית. עם זאת, צריך לזכור כי צ'נגי מטפל ב-47 מיליון נוסעים בשנה, ויש להתייחס לביטול תחנת העצירה בפרספקטיבה מתאימה. קוונטס תמשיך לקיים טיסות מסינגפור, ותמשיך להשתמש בה כיעד מרכזי. אולם האתגר עימו תתמודד עתה קוונטס הוא האופן בו היא תשווק מעתה את "קו הקנגרו". מנהלי התיירות בדובאי וחברת אמירייטס כבר הכריזו על תכנית להשיק קמפיין חדש לקדם את האמירויות כיעד תיירות גלובלי, שיושק באפריל תחת השם Hello Dubai 2013, כל זאת במקביל להערכה עי בשנת 2015 שדה התעופה העמוס בעולם יהיה בדובאי. דובאי מתייחסת לשדות התעופה ולתנועה האווירית כיעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה, לצורך קידום המדינה על הבמה הבינלאומית, למשיכת השקעות ותיירות אליה.

לתנועה אווירית ולשדות תעופה יש השפעה עצומה על הערים הסמוכות אליהן. שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר (פוסט על הקשר בין שדות תעופה ושגשוג הערים). גם התפקיד המסורתי של שדות תעופה הולך ומשתנה, שדות תעופה מסביב לעולם ממציאים מחדש את המושג שדה תעופה, כמקום בו אנשים רוצים לבלות יותר זמן, כיעדים מרגיעים הכוללים ברכות, מגרשי גולף ובתי קולנוע, במקום המקום המוכר שבו עוברים חיפוש במזוודות לפני העלייה למטוס (שדות התעופה של העתיד).

שדה התעופה היתרובשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?). אולם היתרו עומד בפני מלחמת הישרדות מול מרכזי תעופה אחרים ביבשת, בעוד מרכזי תעופה חדשים עולים בדובאי ובאיסטנבול. לשני שדות תעופה אלה יש תכניות מאסיביות להתרחבות, כשבלונדון נאבקים מול התנגדויות להוספת מסלולי נחיתה, ודיון נוקב לגבי נפח שדות התעופה. התחרות העזה ביותר של היתרו מגיעה משדה התעופה סחיפול של אמסטרדם, ובבריטניה דורשים כי יאפשרו לסקטור התעופה לעשות את מה שלא עשתה תעשיית הספנות בעבר, ולהתמודד חזיתית עם התחרות החוזרת מצד הולנד.

מרכזי התעופה החדשים צפויים להסיט תנועה מאירופה, ולהגביר את התחרות בין היתרו לונדון, סחיפול אמסטרדם, פרנקפורט, שארל דה גול פריז ומדריד. מספר מרכזי התעופה הגדולים באירופה צפויים עם הזמן להצטמצם מחמישה כיום לשלושה, כשהתנועה האווירית למרחקים ארוכים תעבור בשדות התעופה העולים במקומות אסטרטגיים יותר, כמו המזרח התיכון.

הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012. לאחרונה הציגה איסטנבול תכנית לבניית שדה התעופה הגדול בעולם, בעלות של 5.6 מיליארד דולר, שיכלול 6 מסלולים על שלטח של 77 מיליון מ"ר, ויוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים מדי שנה, 60 מיליון יותר משדה התעופה אטלנטה, שהוא העמוס ביותר בעולם כיום.

שדה התעופה המתוכנן יבנה ב-4 שלבים, כשהראשון יושלם ב-2017, ויטפל ב-90 מיליון נוסעים. בטורקיה ברור כי יש צורך בשדה תעופה חדש שיעזור לכלכלה הצומחת ולהתמודדות של איסטנבול על אירוח האולימפיאדה ב-2020 מול הערים טוקיו ומדריד. שדה התעופה החדש גם יאפשר לחברת התעופה הטורקית להתרחב עוד יותר. כבר כיום יש לחברה 216 יעדי טיסה, כשרק ל-5 חברות אחרות בעולם יש מספר גדול יותר.

שדה התעופה סאו פאולובעוד איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, בברזיל אירוע הענק יתקיים כבר ב-2016, ועוד לפני כן, המדינה תארח את גביע העולם בכדורגל ב-2014. שדה התעופה של סאו פאולו עובר כעת את ההרחבה הגדולה ביותר זה 3 עשורים, ולמעשה מאז נפתח ב-1985 לא עבר שיפורים משמעותיים והוא אינו מותאם לכמות הנוסעים העוברים בו. השדה בסאו פאולו הוא העמוס ביותר בדרום אמריקה עם כ-32.6 מיליון נוסעים בשנה, והוא צפוי לקבל 45 מיליון נוסעים בזמן גביע העולם.

שדה התעופה אטלנטהשדה התעופה העמוס בעולם הוא עדיין אטלנטה ארה"ב, שמספר הנוסעים בו ב-2012 עלה ב-3.1 מיליון והגיע ל-95.5 מיליון נוסעים בשנה. השדה הוא העמוס ביותר בעולם הן במונחים של נוסעים והן של סחורות, אף כי היקף הסחורות שעברו בו ירד השנה ב-2.5%, המשקף את הצטמצמות הכלכלה העולמית.

מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות תעופה – לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת | שדות התעופה ש העתיד הם יותר ממקום לנחות בו | שדה התעופה בלונדון שיצוף על המים | שוק התעופה הצומח בעולם הוא בקזחסטן