איך מציגים חזון עירוני ושיתוף ציבור? בריסטול כדוגמה

בריסטול, תרחישים לעתידהעיר בריסטול, בריטניה, פיתחה חזון אינטראקטיבי באתר אינטרנט, לאופן בו העיר עשויה להיראות בשנת 2050. האתר Future Bristol: Low Carbon 2050 מציג שני תרחישים היפותטיים לעתיד העיר בשילוב צמצום פליטות פחמן, טכנולוגיה ותשתית. התרחישים מציגים שאלות בנוגע לעיר הבנויה לגובה, ושהצפיפות בה מוגברת, מול בנייה וצפיפות נמוכה, טכנולוגיות ייצור החשמל, כלכלה מקומית, תפקיד הנמל, החקלאות ועוד. האתר החדשני הוא תולדה של דר' רוז ביילי, שפיתחה את האתר בשיתוף עיריית בריסטול והמרכז לאנרגיה מקיימת.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג רומניה – ירוק זה לא תמיד נכון

רומניה היא מדינה עם טבע ונופים שאינם נופלים מאלה של ניו זילנד או אוסטרליה. למדינות כאלה יש יתרון בכל הנוגע לקידום תיירות, משום שמלכתחילה הן מקושרות באופן הדוק עם דימויים חזקים שתיירים אוהבים. למרות היתרון הזה, המותג רומניה נכשל ב-2012 הן במונחים ויזואליים והן במונחים פוליטיים. בשנה החולפת התדמית הבינלאומית של רומניה סבלה בשל הדחת הנשיא, בעקבות השימוש בכוח של הממשלה והפגיעה שלה בדמוקרטיה. ראש הממשלה גם נשפט בשל שחיתות, וניסיון ההתאבדות שלו, שכשל, תרם עוד יותר לחוסר היציבות הפוליטית במדינה.

לוגו התיירות לרומניה

לוגו התיירות לרומניה

משרד התיירות הרומני החליט לאמץ את ה"קו הירוק" לפני כמה שנים, ועדיין משתמש בלוגו שעוצב אז. הלוגו, אינו משקף את המגוון הנופי של המדינה, העשירה בהרים גבוהים ובטירות יפיפיות, אלא נותן תחושה של מדינת ג'ונגל ירוק. ניתן לחשוב, מהתבוננות בלוגו, שמדובר במדינה טרופית כמו איי הבהמאס, פיג'י או מדגסקר. אחת הסיבות לכך נעוצה בצבעוניות של גווני הירוק, שמתאימה יותר לצמחיה טרופית מאשר אירופאית, ולהעדר כל סימן או אזכור למשהו אחר מלבד צמחיה. מעבר לכך, שורת המיצוב (הסלוגן), "גלה את הגנים הקרפטיים" שוב מושך לכיוון הצמחייה, ואינו מרמז אפילו על ההרים, הטירות, התרבות או כל דבר אחר. באופן זה, תיירים אינם יכולים אפילו להתחיל לדמיין את התרבות העשירה של המדינה ואת הנופים המרשימים.

טירת רסנוב, רומניה

טירת רסנוב, רומניה

מותג תיירות חדש ומעודכן הוא הכרחי לרומניה, אבל לפני כן, המדינה חייבת להוכיח כי היא מסוגלת לקיים דיאלוג עם תושביה, לגבש מדיניות בריאה שתחזק את הדמוקרטיה, ותציג דאגה לזכויות אדם, צדק, סובלנות ויציבות פוליטית. רק פעולות אלה יוכלו לקדם את המדינה, ולייצר תקשורת חיובית עם הקהל העולמי, שיחזקו את מותג המדינה.

בדירוג מותגי התיירות של המדינות בעולם דורג מותג התיירות של רומניה במקום ה-59, מהנמוכים באירופה, והמדינות השכנות דורגו: פולין (34), הונגריה (35), צ'כיה (36), בולגריה (53). בדירוג המדינות המושחתות בעולם דורגה רומניה במקום ה-66, הלא מחמיא, כששכנותיה מדורגות: צ'כיה (54), הונגריה (46), פולין (41). דירוג מותגי המדינות מציב את רומניה במקום גרוע עוד יותר, המשקף את המצב העגום של רומניה, והיא מדורגת במדד זה במקום ה-100, מתוך 118 מדינות, כשמתחתיה מדורגת רק מדינה אירופאית אחת, סרביה (108).

אבל לא הכל עגום ברומניה. בשנת 2007, כשהמדינה הצטרפה לאיחוד האירופי, המילה קיימות התחילה להישמע יותר ויותר במדינה. לפתע נפתחו עבור התושבים אפשרויות חדשות ללימוד אודות מדינות אירופה האחרות, אבל המדינה גם נדרשה לעמוד בתנאים מינימליים, המתחייבים מההצטרפות לאיחוד. בעוד המדינה הציגה מיתוג ירוק (יותר ירוק של מתחילים מאשר של מקיימים), בערים שונות במדינה החלו לנקוט צעדים לקידום הקיימות על ידי חסכון באנרגיה, התחדשות עירונית וקידום שימוש בתחבורה שאינה רכב פרטי.

בשנת 2009 אישרה הממשלה הרומנית תכנית לשיקום אזורי מגורים עם בניינים שנבנו בין 1950-1990, והיו הרבה כאלה. התכנית הגבירה את היעילות האנרגטית של הבניינים ב-40%, שינתה את חזיתות הבניינים, הגנה על הסביבה על ידי צמצום פליטות הפחמן וצמצום הכספים שהוצאו על ידי בעלי בתים.

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה - הבניין הירוק הראשון

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה – הבניין הירוק הראשון

בעניין תחבורה חלופית, ערים הסכימו שאופניים צריכים להיות בשימוש רב יותר, ופרויקט האופניים הגדול ביותר במדינה – I’Velo – הושק ב-2010 בבוקרשט. לאחר מכן פרויקטים זהים הושקו גם בערים קלוג'-נפוקה, קונסטנטה, טימיסוארה ולאסי. כל הערים מקוות שדבר זה יצמצם את פליטות הגזים, יבנה קהילה של אוהבי אופניים וישמר את פיתוח התשתית עבור הרוכבים. בשלוש השנים האחרונות בוקרשט, טימיסוארה וקלוג'-נפוקה חגגו את ה- European Mobility Week – קמפיין שנתי המקדם תחבורה ירוקה באירופה.

בוקרשט, הבירה של רומניה, עיר בת כ-1.7 מיליון תושבים יכולה להתגאות כי בעיר יש 23 מטרים רבועים של שטח ירוק לכל תושב, יותר מבפריז או מדריד, אולם העיר תצטרך להגדיל את השטח עד סוף השנה לרמה של 25 מטרים רבועים לתושב, כדי לעמוד בסטנדרטים האירופאים. ב-4 השנים האחרונות העיר נטעה 65,000 עצים ושיחים ויותר מ-90,000 מטרים רבועים של פארקים שוקמו. עדיין, יש המון מה לעשות בתחום בבוקרשט, לדוגמה, הבניין הירוק הראשון בעיר נפתח רק ב-2010, היורו טאוור.

לעיר קלוג'-נפוקה יש בניין עם אישור LEED , פארק אקולוגי ראשון העשוי מ-98% חומרים טבעיים, ואת בית הספר הירוק הראשון ברומניה. החל מ-2013, בניית בניינים ירוקים מקבלת עידוד על ידי הרשויות המקומיות על ידי צמצום המיסוי ב-50%.

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

טימיסוארה היא העיר המערבית ביותר ברומניה, ולכן באופן היסטורי הקשר עם שאר אירופה התקיים תמיד דרכה. בשנת 1884, תאורת רחוב הודלקה לראשונה באירופה ברחוב בעיר זו, ורחוב אחד בעיר הוא הראשון שמשתמש במערכת אוטומטית לניקוי הרחוב, מ-2012. התקנת המערכת שולבה בהטמנת החשמל מתחת לרחוב ובסלילת נתיבי אופניים ושטחים ירוקים חדשים. רחוב מרססטי במרכז העיר "אומץ" על ידי חברה בינלאומית והפך למדרחוב, ועד שנת 2014 העירייה מתכוונת להפוך את כל העיר העתיקה לאזור להולכי רגל בלבד, עם נתיבי אופניים. העיר גם מתכוונת למשוך חברות גדולות למרכז העסקים החדש והירוק הכולל 5 בניינים.

העיר לאסי השיקה קמפיין נרחב לקידום תחבורה ירוקה. התוצאה המרכזית של המהלך היה נתיב אופניים שנבנה באורך 11 ק"מ בשנת 2010. בנוסף מערכת התדלוק של 30 אוטובוסים ציבוריים הוחלפו לתחליפים יותר ידידותיים לסביבה. ב-2010 העיר גם השיקה מפה אקולוגית שמציגה לתושבים את נתיבי האופניים, איסוף סוללות, שווקים מקומיים, אזורי ספורט ופארקים.

העתיד נראה ירוק יותר עבור רומניה, עם יותר ויותר פרויקטים מתוכננים. כל אדם במדינה יכול להיות מעורב בפעולות למען הסביבה, בכל רמה. מאמץ, זמן ותקציב עדיין חסרים, אולם ערי רומניה התחילו לעלות על המסלול לקיימות.

מאמרים קשורים: התלאות של מיתוג אוקראינה | מותג תיירות פייסבוקי לצ'כיה | פולין מתחדשת לקראת יורו 2012 | 20 שנה לפירוק ברה"ב- מה מצב המדינות? | אסטוניה- איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת?


איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים