תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק

מודעות פרסומת

לייק: תל אביב ופייסבוק בשיתוף פעולה שיווקי

בפוסט קודם הוצגה העיר הוירטואלית הראשונה בעולם: הפרויקט הנקרא MonmouthpediA נוצר לאחר שויקיפדיה בריטניה ומועצת Monmouthshire (ווילס) חברו עם ספריית העיר, מוזיאונים ומתנדבים כדי לעבוד על הפרויקט בו מבקרים בעיר יוכלו להשתמש בטלפונים חכמים ולסרוק ברקודים בנקודות עניין בעיר, ויקבלו מידע דרך וויקיפדיה בנושא האתר שהברקוד שלו נסרק, בכל שפה. מאות מאמרים בנוגע לחיים ולהיסטוריה של העיר יהיה זמינים אונליין ביותר מ-26 שפות.

לפי מיטב המסורת הישראלית, כל גימיק בעולם מקבל גירסה מקומית- העיר תל אביב תהפוך בקרוב ל"עיר הלייק" הראשונה בעולם. במסגרת הפרויקט, שאושר בחודש בעירייה, ייתלו בעיר למשך חודשיים כ-20 שלטים עם ריבועי QR (ברקודים) לסריקה באמצעות הסמארטפונים. סריקת הברקודים תוביל את המשתמש לדף מידע באינטרנט על המקום שבו הוא נמצא וגם תסמן לייק בחשבון הפייסבוק שלו לאותו מקום. סימון ה"לייק" יחשוף את כל חבריו של התייר או התיירת המצלמים לתמונה ולפרטים על תל אביב באתר מיוחד שיוקם לצורך הפרויקט. השלטים מתוכננים להיתלות באתרים המתוירים בעיר, כגון נווה צדק, נמל תל אביב, פלורנטין, מתחם התחנה ועוד. העלות, אגב, 140 אלף שקל.

למרות הציניות שהובעה קודם, יש לציין כי עיריית תל אביב ממשיכה את הפעילות המרשימה באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות, במטרה לקדם את התיירות לעיר, ומציגה תוצאות מרשימות. על אף ביקורת שעלתה בעירייה לגבי הפרויקט, זהו מהלך שיווקי חיובי נוסף, שאין לראותו רק במסגרת מספר האנשים שייחשפו לתמונות, אלא כמהלך בעל משמעות רחבה יותר, בו עיריית תל אביב מרחיבה את פעילותה למדיות החדשות וממצבת את תל אביב כעיר עדכנית וחדשנית. חזון העיר, למיצוב תל אביב כעיר עולם קובע:

העיר תל אביב-יפו הינה מרכזה העסקי והפיננסי של המדינה כולה ומרכזו של המטרופולין הגדול בישראל המספק תעסוקה לתושבי הערים הסמוכות ויישובים מרוחקים. העיר מהווה סביבה אטרקטיבית במיוחד לתעשיות היצירתיות ועתירות הידע בזכות ה-ECO SYSTEM הייחודי שלה, סינרגיה מנצחת של אוכלוסייה צעירה, אווירה תוססת וסביבה תומכת. ככזאת, היא מהווה מוקד של חדשנות ויזמות טכנולוגי המזין את תעשיית ההיי-טק הלאומית כולה.

עיריית תל-אביב-יפו מזהה בעוצמותיה של העיר פוטנציאל למיצובה כמרכז עסקי בין-לאומי עם דגש חזק על תחום החדשנות הטכנולוגית שיהווה מנוע צמיחה חדש למשק כולו. כדי למשוך לעיר יזמים וחברות הזנק זרות, לטפח קשרים עם הקהילה היצירתי והיזמית המקומית, ולקדם חווייה אורבנית כוללת כעיר טכנולוגית ובין-לאומית, העיר תשיק מספר יוזמות ותהליכים הכוללים:

  • הקמת "מרכז גיקי" לאירועים טכנולוגים חדשניים ("הספרייה") ועידוד הקמת מרכזי יזמות  (co-working space, accelerator programs) ועריכת אירועים חודשיים ועונתיים בתחום היזמות והחדשנות.
  • העצמת חוויית העיר לתושבים ומבקרים בה באמצעות פיתוח מוצרים ואפליקציות עירוניות.
  • הגברת נגישות העיר ליזמים זרים כגון באמצעות מרכז מידע בין-לאומי ליזמים (One Stop Information Portal).
  • קידום פיתוח תוכניות באנגלית באוניברסיטאות נושאי יזמות, טכנולוגיה ועיצוב.
  • עריכת כנס בין-לאומי טכנולוגי שנתי בעיר.

מאמרים קשורים: עיר הויקיפדיה הראשונהשיווק ערים ברשתות חברתיות | שיווק תל אביב באירוויזיון | האתרים והאפליקציות הטובים ביותר לערים | אתר התיירות החדש של ירושלים


תל אביב: שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב בסופי השבוע

אנשים בכל העולם רוצים לגור ולטייל בערים שהן ידידותיות להולכי הרגל. ערים השואפות להיות ידידותיות להולכי הרגל שלהן חייבות להשקיע כדי שזה יקרה. ידידותיות להולכי רגל וחיוניות של עיר מסתכמות בדבר אחד – נוחות. כשאנו במקום בו אנו מרגישים נוח, אנחנו מיד מרגישים זאת. במקומות בהם התנועה נעה במהירות גבוהה, לא נמצא הולכי רגל, הבניינים יראו כולם זהים, המקום ירגיש נוקשה ולא נוח. כשמטיילים במקום הומה אדם אפשר לשער מה עושה מקום כזה לנוח. פוסט קודם על הדברים שעושים עיר לידידותית להולכי רגל.

בסופי השבוע של הקיץ הקרוב תהפוך עיריית תל-אביב-יפו חלק משדרות רוטשילד למדרחוב סגור לשימוש הולכי הרגל ורוכבי האופניים. השדרה תסגר לתנועת כלי רכב בקטע שבין החשמונאים להרצל במטרה למנוע סיכון הולכי רגל ולאפשר לציבור ולרוכבי האופניים תנועה חופשית.

השדרה תהפך למדרחוב בקטע שמתחיל ברחוב בלפור ומסתיים ברחוב הרצל, מיוני ועד אוקטובר, בימי שישי, החל בשעה 18:00 ועד מוצאי שבת בשעה 18:00. בשעות אלו תיאסר תנועת כלי רכב בשדרה כולל מוניות ואופנועים.
שדרות רוטשילד הן מהשדרות הפופולאריות והדינאמיות בעיר תל-אביב-יפו. השדרה, המשתרעת מתאטרון הבימה כמעט עד הקצה המזרחי של שכונת נווה צדק, מוצלת על ידי עצי פיקוס שלרגליהם פזורים ספסלים, מסעדות וקיוסקים המגישים קפה תחת כיפת השמיים, למבקרים בשעות היום והלילה. הבניינים הניצבים לאורך השדרה מייצגים את כל סגנונות הבניין של תל-אביב, מלוונטיני אקלקטי ועד בינלאומי ובנייני משרדים מודרניים חסרי-תואר.
הסביבה הציורית של שדרות רוטשילד מושכת אליה קהל מגוון לא פחות, החל במשפחות צעירות ואנשי עסקים שונים, וכלה בתל-אביבים המחפשים משחק ספונטאני של שח או פטאנק (סוג של כדורת).

לא רק את שדרות רוטשילד רוצה העירייה להפוך למדרחוב בסופי שבוע. באחרונה הסתיים החלק העיקרי בשיפוץ רחוב שינקין, באופן שמאפשר להסב אותו למדרחוב. השיפוץ נעשה כך שהכביש הורכב ממרצפות שהרווח בינן לבין המדרכה מזערי. העירייה מתכוונת לשפץ באופן דומה גם את רחוב שבזי בנווה צדק ואת שדרות וושינגטון בפלורנטין.

הדמיה של הכיכר בקצה שדרות רוטשילד

הדמיה של הכיכר בקצה שדרות רוטשילד

בעירייה מבהירים כי טרם התקבלה החלטה להסב את הרחובות האלה למדרחוב ומבטיחים כי אם וכאשר תהיה כוונה כזו, הדבר ייעשה בשיתוף התושבים ובעלי העסקים. בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" כי סוחרי שוק לוינסקי, בדרום העיר, פנו לעירייה בבקשה להפוך את הרחוב למדרחוב בימי שישי. חוות דעת של מומחי תנועה קבעה כי אין כל מניעה לעשות זאת.

פרויקט "קצה השדרה" – בעתיד הקרוב יהפוך הקצה של שדרות רוטשילד לכיכר עירונית מרשימה (פיאצה), אשר מתחתיה יוקם חניון תת קרקעי גדול. בדומה לכיכר "הבימה", כיכר זה תהווה בעתיד מוקד משיכה ולמעשה תהווה שער הכניסה לשכונת נווה צדק ולחוף הים מצד אחד ויציאה לתחילתם של שדרות רוטשילד מצד שני.

מאמרים קשורים: 5 דברים שעושים עיר לידידותית להולכי רגל | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | איך תראה תל אביב ב-2025 | מה עושה ערים לרומנטיות | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב


איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים?

פלורנטין: התכניות החדשות של העירייה יוסיפו מאות יחידות דיור למערב פלורנטין, בעיקר סביב ציר שלבים. בנוסף, כבר עכשיו מוקמים ארבעה מבני יוקרה אליפטיים בעיצובו של אילן פיבקו ברחוב אברבנאל פינת מעון. במקביל, אושרה החלטה להקים שני מקבצי בניינים נוספים על קו התפר שבין אברבנאל לאילת וברחוב החרש פינת האמן. וזאת רק ההתחלה.

נווה צדק: הייתם מצפים שיניחו למתחם התחנה אחרי מתיחת הפנים המסיבית שהוא עבר, אבל לא. במקום החניון הענק שלצדו, וגם דרומה לכיוון רחוב אילת, מתכננים בעירייה בנייה של רצף בניינים נמוכים יחסית ובהם מאות יחידות דיור, שאמורים לדמות שכונה שמרגישה כמו נוה צדק, ממש מטר מנוה צדק. גם בתוך השכונה מתכננים לבנות עוד. לכל המודאגים: החניה הצמודה למתחם התחנה תעבור אל מתחת לקרקע, וממילא חניה אף פעם לא היתה הצד החזק של השכונה הזאת.

צפון העיר: על 3,000 דונם לאורך רצועת חוף של חמישה קילומטרים, הופקדה בשנה האחרונה תוכנית 3700. רובע חדש שיוקם בה עתיד להכפיל את שטחה של תל אביב, ולהפוך את נהר הירקון למרכז (לפחות הגיאוגרפי) של העיר.

לכתבה המלאה ב"העיר"

מאמרים קשורים: תכנית המתאר תל אביב 5000 | איך תראה תל אביב ב-2025? | שדרות רוטשילד יסגרו לתנועה | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב | מתחם סומייל ובניין עיריית תל אביב החדש