דרך חדשה להתפתחות ערים בבתי הסירות באמסטרדם שהופכים לחממת יזמות

חממת קלינטק על בתי סירות באמסטרדם 3לסביבת העבודה שלנו יש השפעה בדוקה על היצירתיות ואיכות התוצרים. רוב בני האדם עובדים בבנייני משרדים אפורים וחסרי השראה, אבל באמסטרדם מתוכנן מתחם המיועד ליזמים חברתיים ויצירתיים בתוך בתי סירות שבתעלות המזוהמות שבצפון העיר. De Ceuvel הוא פרויקט בהתהוות, הממוקם באזור מוכה זיהום שהושכר מעיריית אמסטרדם ל-10 שנים. הפרויקט החל כתחרות לתכנן מחדש של אזור תעשייה לשעבר, כשהצוות האחראי על הפרויקט שנבחר קרא לדמיין את "הפיתוח העירוני המיוחד והמקיים ביותר באירופה". אז מה מיוחד בו?

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

לקרוא את ההמשך »


גרץ – עיר העיצוב של אונסק"ו

לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו יש מכנה משותף אחד: מורשת תרבותית משמעותית, סצינה יצירתית מגוונת וחיה, ומחוייבות לשימוש בפוטנציאל של ענף זה עבור פיתוח החברה והכלכלה באזור.

גרץ הצטרפה לרשת זו, יחד עם ברלין, בואנוס איירס, קובה, מונטיראול, נגויה, סיינט אטיין, שנזן, שנגחאי וסיאול. גרץ פועלת להפוך את היצירתיות לאלמנט מרכזי של פיתוח עירוני ארוך טווח.

עיר עיצוב של אונסק"ו הוא תואר ללא הגבלת זמן לעיר, המכיר לא רק בעיצוב הקיים בגרץ, אלא גם כרוך באחריות להטמיע עיצוב בחיי היומיום. גרץ תישאר עיר העיצוב ובכך היא מצטרפת לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו. במסגרת רשת זו גרץ יכולה לחלוק מניסיונה ולייצר הזדמנויות חברתיות וכלכליות לפיתוח העיר.

התואר מביא עימו הזדמנות לעיר ותושביה, ומקדם את פרסום העיר והסצינה הקריאייטיבית שבה. הפוטנציאל היצירתי והפיתוח הכלכלי זיכו את גרץ בהכרה בין לאומית שעוד תתפתח. תיירות, מסחר וגסטרונומיה יהנו מצמיחה, איכות החיים תשתפר, כהוכחה לתפקיד של גרץ כעיר אטרקטיבית וחכמה.

ההצטרפות לרשת הערים היצירתיות מחזקת את התפקיד של היצירתיות בגרץ וסטיריה. 17,000 משרות ביותר מ-4,800 חברות בתחומים היצירתיים מביאים לעיר יותר ממיליארד אירו מדי שנה, סטיריה היא אחד האזורים המובילים באירופה בתחומים אלה.

לכבוד קבלת התואר השיקה גרץ אתר ייעודי לנושא, שבאופן שתואם את תכניו, המבוססים בעיקר על תמונות וסרטונים, בנוי בסגנון "פינטרסטי" (pinterest), המבוסס על ויזואליות ללא היררכיה, ומינימום טקסט.

מאמרים קשורים: רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו | גרץ נבחרה לרשת הערים של אונסק"ו: וולף אולינס מדבר על מיתוג מדינות | בירת התרבות של אירופה | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית ל-2012 | עיצוב העתיד של ניו יורק


הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים

שדות תעופה הם הרבה יותר ממקום לתפוס טיסה, לקיים פגישה עסקית בין טיסות, או לעשות קניות בדיוטי-פרי. הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או אזור יכולים לבצע. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים, וזה כולל מלונאות, בידור, מסחר, כנסים, תערוכות עסקיות, בנייני משרדים ועוד.

הקשר ההדוק בין שדות תעופה ופיתוח אזורי התברר כבר בכמה מחקרים. מחקר סטטיסטי של הכלכלן ריצ'רד גרין מצא קשר בין הנוסעים בשדות התעופה למספר תושבי העיר לבין צמיחת תעסוקה. מחקר אחר של הכלכלן יאן ברוקנר מצביע גם על קשר הדוק בין נוסעי חברות התעופה ותעסוקה אזורית, ומצא כי 10% צמיחה בתנועת טסים בעיר מייצר 1% צמיחה בתעסוקה אזורית. עוד מצא, כי שדות תעופה ושירותים לחברות תעופה תורם יותר ידע ועסקים מבוססי שירות מחברות תעשייתיות. המחקר מסכם: "הממצאים מאשרים את התפיסה הרווחת כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית".

שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר.

ריצ'רד פלורידה ושרלוט מלנדר מה- Martin Prosperity Institute בטורונטו התבוננו באופן חדש על הקשר בין שדות תעופה ופיתוח כלכלי. מלנדר ביצעה ניתוח המשווה פעילות שדות תעופה לאינדיקטורים של פיתוח אזורי – תפוקה כלכלית, הכנסה ומשכורות, תעשיות הייטק ורמת חדשנות, רמת הון אנושי וריכוז ידע, מקצועי ויצירתי.

לשדות תעופה יש השפעה גדולה יותר על פיתוח כלכלי ע"י הנעת אנשים מאשר ע"י הנעת סחורות. גם למספר הטסים וגם למספר הטיסות קשורים לתפוקה הכלכלית, משכורות והכנסה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הנ"ל לבין תנועת מטענים וסחורות. שדות תעופה גם קשורים באופן הדוק עם מאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות ועוד יותר עם ריכוז של תעשיות הייטק. שוב, לא נמצא קשר בין פקטורים אלה לכמות המטען שעברה בשדות התעופה.

התפקיד של שדות התעופה בהעברת אנשים נעשה ברור יותר כאשר הם בדקו את הפעילות של שדות התעופה ביחס לנפש. מספר הנוסעים בשדות התעופה ביחס לנפש קשור עם תפוקה כלכלית, משכורות והכנסה, כמו גם עם מספר מסיימי האוניברסיטאות ועם ריכוז תעשיות הייטק. לעומת זאת, למספר הטיסות ביחס לנפש לא היה קשר משמעותי עם הכנסה, משכורות או תפוקה כלכלית והייתה קשורה באופן שלילי עם תעשיית הייטק, הון אנושי ויצירתיות. מטען ביחס לנפש היה קשור באופן מובהק רק עם תפוקה כלכלית לנפש.

מלנדר השתמשה בניתוח רב משתנים לנסות להבין את ההשפעה של פעילות שדות תעופה לצד פקטורים אחרים על הכלכלה האזורית והפיתוח הכלכלי. היא הסתכלה בתחילה על אילו פקטורים קשורים עם ערים שיש להם שדות תעופה. גודל האוכלוסייה, כמובן, וכן הטמפרטורה הממוצעת בעיר וגם על גודל הקהילה האמנותית והתרבותית. במילים אחרות, שדות תעופה נמצאים במקומות יותר גדולים, חמים ויצירתיים.

בשלב הבא היא בדקה את ההשפעה של שדה תעופה על הפיתוח הכלכלי. היא השתמשה בתפוקה כלכלית לנפש, המדד הסטנדרטי ליצרנות אזורית, בתור המשתנה התלוי, והכלילה את פעילות שדה התעופה לצד ההון האנושי, רמת האבטלה, תעשיות ההייטק ורמת האמנותיות והיצירתיות, ועוד משתנים שונים. היא השתמשה במספר נוסעים לנפש למדידת פעילות שדה התעופה כדי לבחון את ההשפעה של פעילות אנשים הקשורה לשדות תעופה על היצרנות האזורית.

היא מצאה כי פעילות של שדה תעופה קשורה באופן הדוק לשגשוג האזור ויצרנותו. עוד גילתה כי רמות ההון האנושי, רמות האבטלה ורמות האמנותיות והתרבות קשורים באופן הדוק עם היצרנות של האזור, בעוד גודל האזור ותעשיית הייטק אינם. נראה כי שזה לא הגודל שמשפיע על הרמת היצרנות האזורית אלא דברים שהגודל מסייע לעיר לגייס – כמו שדות תעופה, רמות גבוהות יותר של הון אנושי ואמנותיות ותרבותיות. זה לא הנעת סחורות או מטען, אלא היכולת להניע אנשים שאכפת להם.

ב-26 בדצמבר 2011 יצאה הודעה דרמטית ממשרדו של שר התחבורה ישראל כץ. "שר התחבורה הניח היום על שולחן הממשלה המלצה להקים את שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים שבנגב. בכך אימץ השר כץ את המלצות צוות ההיגוי הבין-משרדי שמונה על ידו". השר כץ הסביר בהודעה כי הקמת שדה תעופה בנבטים תביא לתנופת פיתוח גדולה בנגב, תגדיל את היצע העבודה ומעגל התעסוקה ותמשוך לאזור אוכלוסייה איכותית – שתגרום לפריחה כלכלית וחברתית.

בכך צירף עצמו כץ אל קבוצת לחץ גדולה שפועלת ללא לאות למען הקמת השדה בנבטים. הקבוצה כוללת בין היתר את השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, מטה מאבק אקטיבי בראשותו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שבו חברים כ-30 ראשי רשויות מהצפון, מהמרכז ומהדרום, אנשי חיל האוויר לשעבר וטייסי אל על, קבוצות של צעירים מאזור הדרום וציבור הולך וגדל של אזרחים הסבורים שאין צודק, חברתי והגיוני יותר מלהרחיב את שדה התעופה הצבאי בדרום לכדי שדה אזרחי בינלאומי.

יוזמה אחרת, בשם נתב"ג 2020 מנסה לקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי בים מול חופי ראשון לציון.

מאמרים קשורים: נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה עמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב אוקראינה


IBM מכריזה על הערים הזוכות ב- 2012 Smarter Cities Challenge לשיפור החיים בעיר

33 ערים מרחבי העולם זכו במענק במסגרת 2012 Smarter Cities Challenge של חברת יבמ. התכנית התלת שנתית שהושקה ב-2011 וכוללת 100 ערים ומענק של 50 מיליון דולר, היא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים. עבור השנה השנייה של התכנית, ערים מרחבי העולם התחרו על האפשרות לזכות במוחות ובטכנולוגיה של יבמ, והן הציעו פרויקטים מרתקים ותחומי התמקדות עבור מומחי יבמ, כגון:

  • פיתוח כוח עבודה ופיתוח כלכלי – משיכת כוח עבודה מגוון ותעשיות
  • תחבורה – שילוב רכבות, אוטובוסים, אופנים, מכוניות והולכי רגל
  • קיימות – מדידת מרחקי נסיעות באופן מדויק יותר לצמצום הזיהום
  • חינוך – הטמעת מידע לצורך זיהוי ההשקעות הטובות ביותר לשיפור מערכת החינוך
  • תכנון עירוני – החייאה ושיקום שכונות ישנות.

הערים שזכו הן: אקרה (גאנה), אחמדאבאד (הודו), אטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב), ברמינגהם (בריטניה), בוסטון (מסצ'וסטס, ארה"ב), צ'אונגג'ו (קוריאה), צ'ונבורי (תאילנד), קורטיבה (ברזיל), דה נאנג (ויאטנם), דורטמונד (גרמניה), דורהאם (צ. קרוליינה, ארה"ב), איינדהובן (הולנד), ג'רלדטון (אוסטרליה), יוסטון (טקסס, ארה"ב), אישינומאקי (יפן), ג'אקסונוויל (פלורידה, ארה"ב), ג'ורונג לייק דיסטריקט (סינגפור), לואיסוויל (קנטאקי, ארה"ב), מלאגה (ספרד), מדליין (קולומביה), ניו טאיפיי סיטי (טאיוואן), נאנג'ינג (סין), ניירובי (קניה), אומהה (נברסקה, ארה"ב), אוטווה (אונטריו, קנדה), פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), פונה (הודו), רבאט (מרוקו), רוסאריו (ארגנטינה), סירקוסה (איטליה), סארי (קולומביה הבריטית, קנדה), טשוואנה (דרום אפריקה), טולוקה (מקסיקו).

 יבמ תספק לכל אחת מהערים הזוכות אתר אינטרנט במסגרת cityforward עם מומחי מדיניות ציבורית. תושבים, נבחרי ציבור ומתכנני ערים יוכלו להשתמש באתר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ערים מחפשות פתרונות לשיפור, כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים,

 


מיתוג Bespoke Metropolis, פולין

מיתוג Bespoke Metropolis, לוגו

מיתוג Bespoke Metropolis, לוגו

יוזמת ה-BESPOKE נולדה בזמן עבודה על הופעה משותפת ביריד הבינלאומי להשקעות MIPIM 2011, שהתקיים בקאן. מטרת היוזמה היא לקדם צמיחה השקעות ופיתוח באזור המטרופולין.

הערים גדנסק וסופוט המייצגות יחד את ה- Tri-city metropolis משתתפות ביריד כבר שנים . ה- Tri-city metropolis כולל את הערים גדנסק, סופוט וגדיניה הסמוכות זו לזו במפרץ גדנסק, על חוף הים הבלטי בצפון פולין ומאכלסות יותר ממיליון תושבים. באופן טבעי במהלך השנים משקיעים ומפתחים מהאזור חברו לקבוצה.

שלוש הערים יחד עם המשקיעים חולקים חזון למטרופוליס של BESPOKE. השותפים בפרויקט הם ערי ה- Tri-city metropolis – העיר גדנסק, סופוט, וגדיניה וכן פרוסק גדנסקי – מרכז תעשייה, שירותים, מסחר, חינוך ותרבות, יאנג סיטי – פרויקט התחדשות מהגדולים באירופה, גרנרי איילנד – פרויקט חוף בגדנסק, יורו סטייל – חברת פיתוח, אוליביה ביזנס סנטר – מרכז העסקים והמשרדים הגדול בצפון פולין .

את המיתוג ביצעה חברת: studio-a-propos

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג המוזיאון הלאומי בוורשה, פולין מתכוננת למשחקי יורו 2012, מדד העירם החברתיות


העיר הירוקה בעולם: חלק ד' – אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

תהליך העיור באפריקה הוא המהיר בעולם, ועדיין רובה כפרית. בשני עשורים האחרונים מספר תושבי הערים יותר מהכפיל את עצמו ועומד על 40% מהאוכלוסייה באפריקה. בעשור הקרוב יהיו באפריקה יותר תושבי ערים מבכל יבשת אחרת, מלבד אסיה.

הגידול יהיה חזק במיוחד בדרום הסהרה. לאגוס (ניגריה) וקינשאסה (קונגו) הן כיום הערים המדורגות 18 ו-29 מבחינת גודל האוכלוסייה בעולם, ובשנת 2025 הן יהיו במקומות 11 ו-12, כשהן יעקפו את העיר המאוכלסת ביותר באפריקה כיום – קהיר. מבחינת אחוזי גדילה, הערים הבינוניות באפריקה יגדלו אף יותר ב-10 עד 15 השנים הקרובות כשהאוכלוסייה בדאר א-סאלם וניירובי תוכפל, ובאדיס אבבה היא תגדל ב-60%.

גידול בהיקף כזה יהיה קשה להתמודדות אפילו לערים בעלות הממשל הטוב ביותר, אולם ערי אפריקה סובלות לעיתים קרובות מגידול לא מתוכנן, ולערי אפריקה יש את היחס הגבוה ביותר של גידול עירוני בהתיישבות לא רשמית. התשתיות נמתחות עד קצה גבול יכולתן, עם צורך דחוף לאספקה סדירה של חשמל ומים, ושירותים כגון פינוי אשפה וניקיון. מצב ערי אפריקה הוא כזה, שעל פי דיווחים של האו"ם על מצב הערים "אף ממשלה אפריקאית יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהגידול המהיר והמתמיד בערים, וערים חייבות להיות מקודמות לראש סדרי העדיפויות של מדיניות ציבורית".

בעוד ממשלת אפריקה מתמודדות עם כל כך הרבה אתגרים דחופים – מבריאות וביטחון ועד תעסוקה וחוסר שוויון – רבים תוהים האם ימצאו המשאבים והזמן להקדיש לפרויקטים של שיפור הערים.

מדד זה בדק 15 ערים מרכזיות באפריקה. אף לא אחת מהערים שנבדקו דורגה בדירוג הגבוה ביותר "הרבה מעל הממוצע", מה שמצביע שאפילו לערים עם הביצועים הטובים ביותר באפריקה יש מקום לשיפור. 3 משש הערים שדורגו "מעל הממוצע" הן מדרום אפריקה – קייפטאון, דרבן ויוהנסבורג. לשלושתן רמות פליטת פחמן גבוהות, בעיקר משום שהן מתבססות על ייצור חשמל מפחם, עם זאת הן מפצות על כך במדיניות סביבתית מתמידה וחזקה. קייפטאון לדוגמה, בנתה תכנית פעולה יסודית לאנרגיה והתמודדות עם שינויי אקלים, יש לה תכנית לפיתוח עירוני ושמירה על מרחבים ירוקים. דרבן ויוהנסבורג גם מחזיקות במדיניות סביבתית חזקה. באופן כללי, דרום אפריקה עם הכלכלה החזקה שלה מסוגלת להתמודד עם רוב הבעיות ודומה למדינה מערבית.

ערי צפון אפריקה מדורגות כמעט ברמה של ערי דרום אפריקה, אבל הן חזקות באופן אחר. מבחינת מדיניות הן חלשות יותר,, עם זאת, ביחס לגישה לשירותים הן מציגות ביצועים טובים יותר. שתי הערים הצפון אפריקאיות שהשיגו ציון "מעל הממוצע" – קזבלנקה וטוניס, מאד חזקות בגישה לחשמל, מים וניקיון. טוניס לדוגמה, השקיעה רבות ברכבת קלה ורכבות פרבריות. קזבלנקה בולטת בשירותים בסיסיים כמו אספקת חשמל, מים, אשפה וניקיון שהופרטו.

אף עיר מדרום לסהרה, מלבד אקרה (גאנה), לא דורגה גבוה יותר מ"ממוצע" בדירוג הכללי. דאר א-סאלם (טנזניה) ומפוטו (מוזמביק) אף דורגו "הרבה מתחת לממוצע". הן מתמודדות עם בעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות שהן ברמה אחרת מאלה של ערי צפון אפריקה. לדאר א-סאלם יש אתגרים סביבתיים עצומים בעיקר בתחום האשפה והניקיון. בעיר אין מערכת איסוף אשפה סדירה ותושבים רבים פשוט שורפים את הזבל שלהם, ולמרות שליותר ממחצית מהאוכלוסייה יש גישה לשירותי ניקיון בסיסיים, רק כ-7% מהבתים מחוברים לביוב. בעיות אלה רווחות בערים שמדרום לסהרה. במדינות דרום הסהרה נהוגה הגישה המכונה "האג'נדה החומה" שמתרכזת בבריאות ובצמצום העוני, להבדיל מ"האג'נדה הירוקה" שמחפשת לשפר את קיימות של מערכות אקולוגיות.

ב-15 הערים שנבדקו חיים עד 40% מהתושבים בצורות התיישבות לא פורמליות, אבל הטווח נע בין כ-15% בקזבלנקה ועד 70% במפוטו. קיים קשר חזק בין המיקום במדד לבין אחוז התושבים החיים בצורות התיישבות לא פורמליות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר באסיה, העיר הירוקה ביותר בצפון אמריקה, העיר הירוקה ביותר באמריקה הלטינית, פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה, סומליה- שדות הנפט, מיפוי שמורות הטבע של אפריקה