10 הנושאים החשובים ביותר שעומדים בפני הערים, ע"פ ראשי הערים.

דוח מצב הערים 2016

דוח מצב הערים 2016

בעוד ממשלות עסוקות במשברים פוליטיים, מאבקי תדמית ועלבונות בין מדינות, ראשי ערים מתרכזים יותר בשיפור רמת החיים של התושבים והשגת יעדים ממשיים בקהילותהם. ערים הן המקום בו אנשים מתרכזים כדי לחיות, לעבוד ולבלות, וראשי ערים צריכים לסתום בורות בכסישים, לספק שירותים לאנשים, ולהצמיח את הכלכלה.

ערים הן המקום בו הטוב שבמדינה מתרכז – רעיונות חדשניים, יזמות ודינמיות חברתית נובטים, מוטמעים וצומחים לטובת הכל. מהערים המרכזיות ועד לערים הקטנות ביותר, העתיד מעוצב על ידי החושבים והעושים במרכזי הערים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג המדינות היצירתיות בעולם, ואיך זה מתיישב עם מיתוג ישראל כמדינה יצירתית?

המדינות היצירתיות בעולם

מיתוג ישראל מכריז כי ישראל היא מדינה יצירתית, והמיתוג כולו סובב סביב הסלוגן creative energy . אנחנו לא המדינה היחידה שמנסה לנכס לעצמה תואר זה, אבל מה זה בכלל אומר להיות מדינה יצירתית? כיצד מגדירים יצירתיות? ואיך מודדים יצירתיות?

מחקר חדש של Martin Prosperity Institute שבאוניברסיטת טורונטו, תחת השם מדד היצירתיות העולמי 2015, מציג מודל חדש של פיתוח כלכלי המבוסס על שלושה T שהם: Talent, technology, tolerance – כישרון, טכנולוגיה וסובלנות, ומדרג 139 מדינות על פי מדדים אלה.

לקרוא את ההמשך »


מטרופולין: 82 רשויות באזור מונטריאול מתחילות לחשוב ולפעול כאחת

מטרופולין מונטריאול

מטרופולין מונטריאול

אתר האינטרנט המקדם את מונטריאול, העיר השנייה בגודלה בקנדה, מכריז כי "מטרופולין מונטריאול הוא בהחלט מקום מעולה לגור בו". העסקים המקומיים והקבוצות הפוליטיות שמאחורי האתר משווקים לא רק את העיר מונטריאול עצמה, או את פרבריה, אלא את כל האיזורי האורבני המכונה Grand Montréal.

לא תמיד זה היה המצב, ולמקומיים המושג מונטריאול הגדולה אינו תמיד ברור לגמרי. לעיר מונטריאול שבלב האזור, עם מגדלי המשרדים והשכונות הצפופות שנבנו לפי המודל האירופי, אין הרבה במשותף עם הפרפרים המפוזרים והפרוסים המבטאים סגנון חיים תלוי רכב לפי המודל האמריקאי. בעבר, מנהיגים מקומיים לא הצליחו לייצר שיתוף פעולה ולהניע פרויקטים משותפים, כמו לדוגמה, גיוס מימון לבניית תחבורה מתאימה בין הפרברים לשדה התעופה מירבל (שכבר נסגר ונהרס).

לקרוא את ההמשך »


הסיפור של מיתוג גרמניה: "ארץ של רעיונות"

לוגו גרמניה ארץ של רעיונותמיתוג מדינות הוא חדש הן למפתחי כלכלה והן לאנשי מקצוע בתחום התקשורת. תחום מיתוג המדינות התפתח כשילוב בינתחומי הכולל יחסים בינלאומיים, מדיניות חוץ, תכנון עירוני, פסיכולוגיה חברתית ושיווק עיסקי, והחל להופיע בין השנים 1980 ו-2000.

צמיחת טכנולוגיות התקשורת והמידע (ICT ) עיצבו מחדש את הפיתוח הכלכלי ואת הפרדיגמות להשקעות, ובעזרת הטכנולוגיות החדשות, עסקים ואנשי מקצוע יכלו לאתר כל מקום בו ניתן לעשות עסקים, ובשוק המונע על ידי השקעות חוץ, המקום (העיר/ המדינה) החל לקבל חשיבות.

עם פרדיגמת השקעות חדשה זו, מדינות מתחילות לדמיין מחדש את מדיניות החוץ שלהן ואת אסטרטגיות הפיתוח הכלכלי, ומחפשות דרכים חדשניות למתג את מדינותיהן. גרמניה הצליחה מאד ליישם אסטרטגיית מיתוג מדינה, ובניית דיפלומטיה ציבורית ויחסי מסחר במיוחד עם סין.

בקמפיין שנמשך שלוש שנים, "גרמניה – ארץ של רעיונות", גרמניה מיתגה את עצמה כמקום של מגוון תרבותי, כלכלי, מדעי וחברתי בערי סין. הקמפיין ראוי לבחינה מכיוון והוא מכיר בכך שלצורך פיתוח יחסי מסחר טובים והשקעות, יש צורך בבניית תפישה חיובית כלפי המדינה בקרב קהל היעד. גם גרמניה וגם סין מוכרות בזכות המקצוענות ההנדסית והחדשנות בתעשיות אוטומטיות, כך שזה רק הגיוני שגרמניה תטפח את המותג שלה ויחסי המסחר עם הכלכלה הצומחת של סין.

אסטרטגיית מותג אשר מתיישרת טוב יותר עם המשקיעים מביאה לתוצאות טובות יותר. "גרמניה – ארץ של רעיונות" מדבר ישירות אל המשקיעים שגרמניה מנסה למשוך. דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים של בלומברג דירג את גרמניה במקום החמישי ב-2012, עליה ממקום 6 בשנה הקודמת, מדד מותגי המדינות של CBI מציב את גרמניה במקום ה-7 בעולם, עליה מהמקום ה-11 ב-2011, דוח תחרותיות המדינות של הפורום הכלכלי העולמי מדרג את גרמניה במקום ה-6 (ללא שינוי), והברומטר לחדשנות עולמית מדרג את גרמניה שנייה בעולם.

מיתוג מדינה המתיישר עם סחר, דיפלומטיה ויחסי חוץ הוא התייחסות חדשה עבור מפתחי כלכלה ומנהיגים פוליטיים, אבל הוא הכרח כדי לאפשר לכלכלות לפרוח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את השם "גרמניה – ארץ של רעיונות" המציא נשיא גרמניה לשעבר הורסט קוהלר בשנת 2004, ואמר: "אני רואה בזה סקרנות והתנסות. כאומץ, יצירתיות ושאיפה לחדש, מבלי לבטל את הישן, בכל תחומי החיים". מאז, המותג ביסס עצמו בציבור, עם דימויי הפרחים המקושרים אליו. הפרחים הם הסמלים של ארץ האפשרויות, והשימוש בהם נעשה בפרויקטים שונים.

מיתוג גרמניה נוצר על הבסיס של מטרה מכוונת מיתוג מדינה ותכנית תקשורת. הוא עוזר להגביר את הנראות של איכויות המדינה, המשיכה שלה, ואת היצירתיות של אנשיה כך שגרמניה יכולה להמשיך ולהתמודד עם האתגרים של הגלובליזציה, ומתבססת על 4 מרכיבים עיקריים: כלכלה, חברה, תרבות ומדע.

המיצוב של גרמניה כמקום דורש מגוון צעדים היוצרים זהות פנימית וחיצונית, ומעבירה דימוי אמין של המקום. המיצוב מבוסס על שלושה אבני יסוד: פרויקטים לדוגמה, המרצת תחרות ועל רשתות מוסמכות. באופן זה, המותג נתפש כרשת ניטרלית ופלטפורמת תקשורת המביאה יחד שחקנים מהכלכלה והפוליטיקה אל רשת אחת עם מטרה משותפת, מציגה את החדשנות שלהם בפרויקטים ובתחרויות, ומעודדת הטמעה.

מאמרים קשורים: מיתוג ושיווק אזורי הייטק בגרמניה | "תוצרת גרמניה" בעידן הגלובליזציה | מיתוג יחסי ברזיל גרמניה | דוח תחרותיות המדינות | מדד מותגי המדינות- המדינות המובילות


מהו ה"קריאייטיב קלאס"? מדוע כל הערים מחזרות אחריו? ומה ההעדפות שלו?

מגווןמגוון אוכלוסייה, היוצרת אינטראקציה, וקהילה המאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה

מגוון אוכלוסייה, היוצרת אינטראקציה, וקהילה המאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה

הקריאייטיב קלאס, או המעמד היצירתי, הוא מונח סוציולוגי שנטבע על ידי ריצ'רד פלורידה, חוקר חברה וכלכלה מוביל, ומזוהה ככוח המוביל וההכרחי לפיתוח כלכלי בעידן העירוני הפוסט תעשייתי. פלורידה מעריך מעמד זה בארה"ב בכ-40 מיליון עובדים, 30% מכוח העבודה בארה"ב, ומחלק את המעמד לשתי קבוצות עיקריות: הליבה ה"סופר יצירתית" הכוללת 12% מכוח העבודה בארה"ב וכוללת טווח רחב של עיסוקים ממדע, הנדסה, חינוך, מחשבים, מחקר, יחד עם אמנויות, עיצוב ומדיה. קבוצה זו נחשבת ליצירתית, חדשנית ויצרנית של מוצרים מסחריים וסחורות לצריכה. הקבוצה השנייה המכונה "אנשי מקצוע" כוללת מועסקים בתחומים מבוססי ידע וכוללת את המועסקים בתחומי הבריאות, עסקים והון, משפטים וחינוך.

במחקר שפרסם פלורידה בשנת 2002 חזה כי מעמד זה יהיה הכוח המניע לצמיחה של הכלכלה, וכי יגדל ב-10 מיליון משרות בעשור הבא, מה שיביא אותו, כיום, להיקף של 40% מכוח העבודה בארה"ב. מעבר לכך, קיום המעמד מקושר לפיתוח דמוקרטי יציב, ולערכים פוליטיים כמו יעילות ממשל, שלטון החוק וחופש.

מאז נטבע המושג, מעמד זה הפך למושא החיזורים של ערים ומדינות סביב העולם, מתוך התפישה כי המקומות שיצליחו למשוך אנשים אלה אליהם, יזכו בצמיחה כלכלית מוגברת, שתלווה ברעיונות חדשים וחדשניים ותעשיית הייטק. למרות שלמעשה המעמד הזה קיים כבר מאות שנים, התפישה הנ"ל מאופיינת בכך שבעידן הגלובליזציה וכלכלת המידע הנוכחיים, המעמד הוא הכרחי לכלכלה הגלובלית ולהתמודדות בתחרות הבינלאומית העזה בין ערים ומדינות. המעמד המקביל באירופה מוערך בסדר גודל דומה לזה שבארה"ב.

ערים רבות מתמודדות עם השאלות: מדוע אנשים בכלל, ובני המעמד היצירתי בפרט, הנהנים מאפשרויות בחירה רבות, בוחרים להתגורר במקום מסוים? מה מושך אותם למקומות מסוימים ולא לאחרים? כלכלנים וחוקרים חברה בחנו בעבר שאלות אלה, לגבי אופן בחירת מקום המגורים והעיסוק, אולם לרוב התעלמו מהאופן בו אנשים מקבלים החלטות. ריצ'רד פלורידה, שהתחבט בשאלות אלה במשך שנים, ביצע מחקר עם מכון גאלופ באמצע שנות ה-2000, והתשובות שהתקבלו חזרו על עצמן שוב ושוב.

המקום עצמו, כך התברר, היה הפקטור המרכזי בבחירה. עד כדי כך שפלורידה טבע מונח נוסף – "איכות המקום" (quality of place) שיסכם זאת. הוא השתמש במונח בניגוד לשימוש הרווח של המונח "איכות חיים" כדי לכסות טווח ייחודי של מאפיינים המגדירים מקום והופכים אותו לאטרקטיבי. בהמשך התפתח המושג "נכסים מקומיים" (Territorial Assets) שהפך לאות T הרביעית בארבעת ה-T המגדירים צמיחה כלכלית, יחד עם טכנולוגיה, כישרון וסובלנות (Technology, Talent, Tolerance). על איכות המקום ניתן לחשוב כשילוב בין 3 מימדי מפתח:

  • מה יש שם? הצירוף של הסביבה הבנויה והסביבה הטבעית, כמקום ממריץ, מושך לחיים יצירתיים.
  • מי נמצא שם? מגוון אוכלוסייה, אתני, לאומי, דתי, ובעל העדפות מיניות שונות, היוצרים אינטראקציה ומספקים עדות ברורה כי הקהילה מאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה.
  • מה קורה? חיי רחוב תוססים, תרבות בתי קפה, אמנויות ומוזיקה. הנוכחות הנראית של אנשים העוסקים בפעילות חוץ, היוצרים יחד הרבה פעילויות, מרגשות ויצירתיות.

איכות המקום ניתנת להגדרה כשילוב של סדרת חוויות. רבות, כמו אלה המוצעות על ידי "הסצנה ברמת הרחוב" (עוד מושג שטבע פלורידה street-level scene), הן דינמיות ומציעות השתתפות. ניתן להיות יותר מצופה, הפעילות מציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה. אולם, בעוד חוויות הרחוב הן שם כדי להימצא על ידי מי שמעוניין בכך, ניתן גם לפרוש הביתה או למקום שקט יותר, ולהרגע בפארק עירוני או אפילו לצאת מהעיר.

סצנה ברמת הרחוב. פעילות המציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה

סצנה ברמת הרחוב. פעילות המציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה

האנשים היצירתיים נהנים משילוב של השפעות. הם רוצים לשמוע סוגי מוזיקה חדשים ולנסות סוגי אוכל אחרים. הם רוצים לפגוש ולהתרועע עם אנשים השונים מהם, להחליף רעיונות ולהתווכח על נושאים. המעגל החברתי של אדם עשוי שלא להיות מגוון דייו, אולם המעמד היצירתי רוצה גיוון בכל מקום. אותנטיות היא מפתח. מקום המאופיין ברשתות מסחריות, רשתות מסעדות, ורשתות של מועדונים נתפש כלא אותנטי. לא רק שמקומות אלו נראים זהים בכל מקום, הם גם מציעים חוויה זהה בכל מקום. רבים מבני המעמד היצירתי גם מעוניינים להיות מעורבים בעיצוב קהילותיהם ואיכות המקום בו הם חיים.

איכות של מקום אינה נוצרת מאליה או באופן אוטומטי. זהו תהליך מתמשך ודינמי המערב מספר פנים של הקהילה. כמו דברים טובים אחרים, לא תמיד הכל טוב ומצליח. מה שנראה כמו התחדשות עירונית מצד אחד, נראה כמו ג'נטריפיקציה לאחרים. עליית מחירי דיור מלווים לרוב עם שינויים בהרכב האוכלוסייה. אלו בעיות רציניות הדורשות התייחסות רצינית.

מקום אטרקטיבי אינו חייב להיות עיר גדולה, אולם הוא חייב להיות מגוון ומכיל שפע של תרבות ורעיונות, ומקום בו אנשים מבחוץ יכולים במהירות להפוך למקומיים, וכל אחד ימצא בו מקום לעצמו. אחד הנושאים הזוכים להתעלמות בהקשר זה, הוא איכות המקום בהקשר של רווקים/ות ואפשרויות המפגש וההכירות. בארה"ב רק 48% מבתי האב כיום כוללים זוגות נשואים, ולכן אנשים רבים זקוקים לאפשרויות מפגש והכירות. תפישה רווחת מייחסת חשיבות עליונה למקומות העבודה, אולם המחקר שערך פלורידה, ומחקרים שבאו בעקבותיו גילו כי 3 איכויות מרכזיות מושכות אנשים למקומות: ההיצע החברתי, כמו אירועי בידור ומקומות להכיר, פתיחות לאנשים חדשים ועד כמה המקום אסתטי.

המבקרים של פלורידה טוענים כי המיקוד באיכות המקום, ובעיקר נושא הסצינה האמנותית והמגוון, הם מגמה חולפת, ומצביעים על מקומות כמו סיליקון ואלי ואחרים, כמוכיחים כי אנשים העוסקים בייטק מעדיפים פרברים מסורתיים. אולם כל המקומות הללו ממוקמים בתוך מטרופולינים גדולים, שהם מהמגוונים ביותר בעולם. במקביל ניכרת תנועה מתגברת והולכת של מעבר חברות טכנולוגיה אל מרכזי הערים, מה שתומך בתפישה של פלורידה.

איכות של מקום מגדירה את ההצלחה של הקהילה וכוללת את איך שהיא נראית, התרבות, והאוכלוסייה, יחד עם כל שאר הדברים שכל אחד רוצה במקום בו הוא גר. כמובן שמקומות עבודה, בתי ספר וביטחון חשובים גם כן, אולם מי שמצמצם את ההתמקדות לאחרונים, מציע הצעה דלה מדי וחסרת השראה לתושבים, שאינה יוצרת תחושה של חיבור למקום, ומקום המעשיר את תושביו.

ריצ'רד פלורידה מדבר על הקריאייטיב קלאס

מאמרים קשורים: תעשיית ההייטק חוזרת לעיר | ריצ'רד פלורידה – המהפכה הטכנולוגית העירונית | צפיפות וחדשנות בערים הגדולות | הערים היצירתיות בעולם | הערים החדשניות בעולם


הקרב העולמי בין שדות תעופה, ואיך הוא משפיע על כלכלות של מדינות

קוונטס - חברת התעופה האוסטרלית

קוונטס – חברת התעופה האוסטרלית

בסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" הידוע של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי.

להודעה הלקונית והנשמעת כשינוי טכני בלבד, יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לסינגפור ככלל. בטווח הקצר, צ'נגי תחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה. צ'נגי הוא שדה התעופה ה-7 העמוס ביותר בעולם, וכנראה יישאר כזה, ובמקביל, סינגפור איירליינס רכשה לאחרונה 10% מחברת התעופה וירג'ין אוסטרליה, כך שצפוי קרב מר בין המתחרות.

שדה התעופה דובאיבסינגפור עולה חשש להשפעה גדולה יותר על הכלכלה המקומית. עם זאת, צריך לזכור כי צ'נגי מטפל ב-47 מיליון נוסעים בשנה, ויש להתייחס לביטול תחנת העצירה בפרספקטיבה מתאימה. קוונטס תמשיך לקיים טיסות מסינגפור, ותמשיך להשתמש בה כיעד מרכזי. אולם האתגר עימו תתמודד עתה קוונטס הוא האופן בו היא תשווק מעתה את "קו הקנגרו". מנהלי התיירות בדובאי וחברת אמירייטס כבר הכריזו על תכנית להשיק קמפיין חדש לקדם את האמירויות כיעד תיירות גלובלי, שיושק באפריל תחת השם Hello Dubai 2013, כל זאת במקביל להערכה עי בשנת 2015 שדה התעופה העמוס בעולם יהיה בדובאי. דובאי מתייחסת לשדות התעופה ולתנועה האווירית כיעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה, לצורך קידום המדינה על הבמה הבינלאומית, למשיכת השקעות ותיירות אליה.

לתנועה אווירית ולשדות תעופה יש השפעה עצומה על הערים הסמוכות אליהן. שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר (פוסט על הקשר בין שדות תעופה ושגשוג הערים). גם התפקיד המסורתי של שדות תעופה הולך ומשתנה, שדות תעופה מסביב לעולם ממציאים מחדש את המושג שדה תעופה, כמקום בו אנשים רוצים לבלות יותר זמן, כיעדים מרגיעים הכוללים ברכות, מגרשי גולף ובתי קולנוע, במקום המקום המוכר שבו עוברים חיפוש במזוודות לפני העלייה למטוס (שדות התעופה של העתיד).

שדה התעופה היתרובשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?). אולם היתרו עומד בפני מלחמת הישרדות מול מרכזי תעופה אחרים ביבשת, בעוד מרכזי תעופה חדשים עולים בדובאי ובאיסטנבול. לשני שדות תעופה אלה יש תכניות מאסיביות להתרחבות, כשבלונדון נאבקים מול התנגדויות להוספת מסלולי נחיתה, ודיון נוקב לגבי נפח שדות התעופה. התחרות העזה ביותר של היתרו מגיעה משדה התעופה סחיפול של אמסטרדם, ובבריטניה דורשים כי יאפשרו לסקטור התעופה לעשות את מה שלא עשתה תעשיית הספנות בעבר, ולהתמודד חזיתית עם התחרות החוזרת מצד הולנד.

מרכזי התעופה החדשים צפויים להסיט תנועה מאירופה, ולהגביר את התחרות בין היתרו לונדון, סחיפול אמסטרדם, פרנקפורט, שארל דה גול פריז ומדריד. מספר מרכזי התעופה הגדולים באירופה צפויים עם הזמן להצטמצם מחמישה כיום לשלושה, כשהתנועה האווירית למרחקים ארוכים תעבור בשדות התעופה העולים במקומות אסטרטגיים יותר, כמו המזרח התיכון.

הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012. לאחרונה הציגה איסטנבול תכנית לבניית שדה התעופה הגדול בעולם, בעלות של 5.6 מיליארד דולר, שיכלול 6 מסלולים על שלטח של 77 מיליון מ"ר, ויוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים מדי שנה, 60 מיליון יותר משדה התעופה אטלנטה, שהוא העמוס ביותר בעולם כיום.

שדה התעופה המתוכנן יבנה ב-4 שלבים, כשהראשון יושלם ב-2017, ויטפל ב-90 מיליון נוסעים. בטורקיה ברור כי יש צורך בשדה תעופה חדש שיעזור לכלכלה הצומחת ולהתמודדות של איסטנבול על אירוח האולימפיאדה ב-2020 מול הערים טוקיו ומדריד. שדה התעופה החדש גם יאפשר לחברת התעופה הטורקית להתרחב עוד יותר. כבר כיום יש לחברה 216 יעדי טיסה, כשרק ל-5 חברות אחרות בעולם יש מספר גדול יותר.

שדה התעופה סאו פאולובעוד איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, בברזיל אירוע הענק יתקיים כבר ב-2016, ועוד לפני כן, המדינה תארח את גביע העולם בכדורגל ב-2014. שדה התעופה של סאו פאולו עובר כעת את ההרחבה הגדולה ביותר זה 3 עשורים, ולמעשה מאז נפתח ב-1985 לא עבר שיפורים משמעותיים והוא אינו מותאם לכמות הנוסעים העוברים בו. השדה בסאו פאולו הוא העמוס ביותר בדרום אמריקה עם כ-32.6 מיליון נוסעים בשנה, והוא צפוי לקבל 45 מיליון נוסעים בזמן גביע העולם.

שדה התעופה אטלנטהשדה התעופה העמוס בעולם הוא עדיין אטלנטה ארה"ב, שמספר הנוסעים בו ב-2012 עלה ב-3.1 מיליון והגיע ל-95.5 מיליון נוסעים בשנה. השדה הוא העמוס ביותר בעולם הן במונחים של נוסעים והן של סחורות, אף כי היקף הסחורות שעברו בו ירד השנה ב-2.5%, המשקף את הצטמצמות הכלכלה העולמית.

מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות תעופה – לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת | שדות התעופה ש העתיד הם יותר ממקום לנחות בו | שדה התעופה בלונדון שיצוף על המים | שוק התעופה הצומח בעולם הוא בקזחסטן


22 ערים מנסות את העתיד

ערים מנסות את העתידאחרי הצלחת התחרות ב-2012, שמשכה 1,519 הגשות מ-70 מדינות, Citymart שוב מחפשת לחלק פרסים לרעיונות חדשים עבור ערים, שמטרתם "לנסות את העתיד". 22 הערים מרחבי העולם ששוב מחפשות רעיונות חדשניים הן: לאבורג, ברצלונה, בוסטון, כריסצ'רץ', איינדהובן, פוקוהומה, ל'הופיטלט, לאגוס, לאוואסה, לונדון, מרינגה, מקסיקו סיטי, אולו, פריז, ריו דה ז'ניירו, רוסריו, סן פרנסיסקו, סנט קוגאט, שפילד, טקומה, טרסה ויורק.

ערים אלה הציבו אתגרים בתחומים כמו ניידות, פיתוח כלכלי, הכללה חברתית, בריאות, ניהול עיר, תאורה, אנרגיה, תרבות, ממשל בעתיד וחיים מקיימים. חברות, יזמים, ממציאים, מכוני מחקר, ארגונים ומומחים מוזמנים לקחת חלק בהגשת הצעות היכולות לפתור אתגרים אלו.

ערים מנסות את העתיד 2

ראשי ערים סביב העולם עוקבים אחר התחרות, וראש עיריית ברצלונה, חבייר טריאס, אמר: "זוהי הזדמנות נהדרת לזהות ולחלוק פתרונות לאתגרים העולמיים עמם ערים מתמודדות. כל עיר היא עולם ומלואו, ואנו חיים בעולם עירוני, משום כך זה כל כך חשוב לזהות את הבעיות המשותפות, הדורשות פתרונות משותפים".

ראש עיריית סן פרנסיסקו, אד לי, מקווה שהתרבות בעירו תרוויח מהתכנית: "סן פרנסיסקו, כבירת החדשנות העולמית, תאפשר חילופי רעיונות ותעזור לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים עירוניים משותפים כול תחבורה, סביבה ובריאות, שיבנו עולם טוב יותר".

ניתן לראות את 22 הערים המשתתפות ואת האתגרים עימם הן רוצות להתמודד באתר. כנס בן 3 ימים יערך במאי 2013 ויפגיש מנהיגי ערים ומציעי פתרונות בסן פרנסיסקו, לדון באתגרים ולהציע את הרעיונות, במטרה להניע את הטמעתם. אם יש לך רעיון, ניתן להגישו כאן.

22 ערים מנסות את העתיד

מאמרים קשורים: 21 ערים מחפשות פתרונות – הוברזו הזוכים | תחרות יבמ לשיפור החיים בעיר | בלומברג מכריז על תחרות כספית לערים שיפתרו בעיות מהותיות | יוזמה גלובלית של האום לקידום יחסי ערים וסביבה | כנס ריו לחדשנות בערים