ארבע ערים נבחרו לגמר תחרות הבירה הירוקה של אירופה 2015

הבירה הירוקה של אירופהבריסטול, בריסל, גלזגו ולובליאנה נבחרו כפיינליסטיות בתחרות לבחירת הבירה הירוקה של אירופה 2015. התואר "הבירה הירוקה של אירופה" מוענק מדי שנה על ידי הנציבות האירופית לעיר המציגה את הפעילות הסביבתית הרבה ביותר.

ארבע הערים נבחרו מתוך 8 ערים שעלו לשלב הקודם, ודורגו על פי התחומים: תרומה מקומית להתחממות הגלובלית, תחבורה מקומית, אזורים ירוקים עירוניים ושימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אוויר, זיהום רעש, ייצור וניהול אשפה, צריכת מים, טיפול בשפכים, ייזמות אקולוגית ותעסוקה מקיימת, ניהול הסביבה ואנרגיה.

בריסטול, בריסל, גלזגו ולובליאנה יציגו בהמשך את החזון שלהן, הפוטנציאל לשמש כמודל חיקוי לערים אחרות, ואת אסטרטגיית התקשורת שלהן לצוות השופטים ב-24 במאי. הזוכה בתואר תוכרז בצרפת, בתאריך ה-14 במאי, בבירה הירוקה הנוכחית של אירופה, ננט.

משנת 2010 עיר אירופאית אחת נבחרת בכל שנה כבירה הירוקה של אירופה. הפרס ניתן לעיר שמפגינה השיגים עקביים ברמה גבוהה בתחום הסביבה, עיר המחויבת למטרות שאפתניות להמשך שיפור ופיתוח בר קיימא, עיר היכולה לשמש דוגמה והשראה לערים אחרות. מטרת הפרס היא לעודד ערים לתת השראה אחת לשניה ולחלוק ידע, ובאותו הזמן להתחרות בינהן.

בשנת 2010 נבחרה שטוקהולם לבירה הירוקה הראשונה של אירופה. בשנת 2011 נבחרה המבורג, ובשנת 2012 ויטוריה גסטייז הספרדית שימשה כבירה הירוקה של אירופה, השנה, כאמור, ננט היא הבירה הירוקה, ובשנה הבאה, 2014 תהיה קופנהגן הבירה הירוקה של אירופה.

מאמרים קשורים: גלזגו זכתה במענק להפיכתה לעיר חכמה | איך הפכה עיר תעשייה הירוקה הירוקה של אירופה – ננט, צרפת | שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה נקייה | כלכלה מקומית = מטבע מקומי. בריסטול | תחרות הבירה הירוקה של אירופה

מודעות פרסומת

קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת ריו+20

פרויקט "תחזית קיימות לישראל 2030" החל באוקטובר 2010 כמיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה והמרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, וצפוי להסתיים במאי-יוני 2012.

היוזמה להכנת תחזית קיימות 2030 נולדה מתוך ראיית הצורך שהעתיד הסביבתי בישראל ייסלל על ידי מדיניות ציבורית מגובשת, שתגדיר חזון רצוי שאליו ניתן לשאוף, שתגדיר אסטרטגיות להתקדם לכיוון החזון, שתזהה את החסמים העומדים בדרך ותלמד כיצד להתמודד עם סיכונים ואיך לזהות ולנצל הזדמנויות.

"תחזית קיימות לישראל 2030" שמה לה למטרה להציב חזון קיימות לשנת 2030 שאליו ישראל צריכה לשאוף. זאת על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות בישראל להבין את המגמות הקיימות, לאתר את הפערים להגשמת החזון, ולהצביע על הנתיבים בהם עליהם לצעוד על מנת להגשימו.

השאיפה היא שתוצרי הפרויקט יהוו חלק מתהליך ההכנה לועידת הפסגה בריו 2012 ויאומצו על ידי הממשלה כמסגרת ארוכת טווח לשיתוף פעולה ולבניית קונצנזוס בין מגזרי בתחום הקיימוּת.

הודעת משרד החוץ לקראת ועידת ריו: השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יוביל משלחת ישראלית מקצועית גדולה לועידת האום הבינ"ל העוסקת בנושא הקיימות העולמית (20-22.6). במשלחת ישתתפו נציגים של משרדי הממשלה, הכנסת, השלטון המקומי, הקהילה העסקית, האקדמיה והחברה האזרחית. לישראל מומחיות וידע רב המוכר בעולם הרחב בנושאים הקשורים לקיימות כגון מים, חקלאות, ייצור מזון, ייעור, מדבור ועוד.

ביתן ישראלי יציג את הישגיה של ישראל במגוון תחומים כגון טכנולוגיה ירוקה, קידום נושא הקיימות בישראל וסיוע החוץ הישראלי. יתקיימו שני אירועי צד ישראלים, האחד בנושא חקלאות סביבתית ומיגור עוני והשני בנושא פתרונות למערכות מים עירוניות. קרן קיימת לישראל תנהל מרכז למידה בתחום הייעור והמים, ומומחים ישראליים ישתתפו בפאנלים בינלאומיים.

ועידת הקיימות העולמית שתתקיים בין ה-20 ל-22 ביוני בריו דה ז'ניירו שבברזיל, היא מפגש בינלאומי חשוב ומרכזי העוסק בנושאי סביבה ופיתוח, אליו יגיעו כ-130 מנהיגים וכ-50 אלף איש מרחבי העולם. הנושא העיקרי בו תעסוק ועידת ריו  יהיה "כלכלה ירוקה" למיגור עוני במדינות מתפתחות , בדגש על נושאי אנרגיה, מים, מזון, ערים, תעסוקה ירוקה, אוקיינוסים ואסונות. הועידה תידון גם בהערכות לעידן שלאחר 2015, שנת היעד לישום יעדי המילניום של האו"ם. כמו כן תידון שאלת מיסוד נושא פיתוח בר קיימא במערכת הבינלאומית.

ישראל מייחסת חשיבות רבה לנושא הקיימות בכלל ולועידה בינ"ל זו בפרט, ומבקשת להבליט את מעורבותה ותרומתה לעולם, ולהציג את פעילותה בנושא צמיחה ירוקה בישראל. צוות היגוי מקצועי בין משרדי הוקם על ידי המשרד להגנת הסביבה, האמון על נושא הקיימות בישראל, המרכז את תהליך ההיערכות הישראלי לקראת הועידה.

לישראל ניסיון מוכח ומומחיות בתחומים שונים הנוגעים לנושאי הועידה – בטחון מזון, חקלאות מקיימת (חקלאות ירוקה), ניהול מים, ייעור ומדבור ופועלת לתרום ממומחיותה זו לעולם – הן במסגרת סיוע החוץ (באמצעות מש"ב, סוכנות הסיוע הבינ"ל של מדינת ישראל) והן במסגרת קשרים כלכליים ומקצועיים עם מדינות אחרות והמערכת הבינלאומית.

עצרת האו"ם אימצה הצעת החלטה ישראלית בתחום של "טכנולוגיות חקלאיות לפיתוח" כדי לתת מענה הולם יותר לאתגרים הגלובליים הנגזרים ממשבר העוני והמזון העולמיים. בנוסף, לקראת הועידה, ישראל ארחה בשנה שעברה מפגש הכנה בינ"ל בארץ בנושא חקלאות ירוקה ופיתוח בר קיימא למיגור העוני והרעב בעולם בהשתתפות נציגים מ- 28 מדינות. תת מזכ"ל האו"ם שאה, שביקר בישראל במסגרת מפגש זה, ציין בנאומו ובמפגשים עם ההנהגה הישראלית, את המומחיות הישראלית ותרומתה לעולם בתחומים אלו וביקש שישראל תשתלב ותתרום לוועידה ולעולם מיכולותיה אלו.

מידע על פיתוח בר קיימא בישראל, המעורבות הישראלית בועידת ריו ותרומת ישראל לעולם בתחום הקיימות ניתן למצוא באתרים הבאים: דף מיוחד באתר המשרד להגנת הסביבה לנושא הועידה   סרטונים בנושא  סביבה ומים / אגף ארגונים בינ"ל במשה"ח    בדף הפייסבוק /אגף ארגונים בינ"ל במשה"ח    מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל , משרד החוץ פייסבוק   עמוד הפייסבוק בפורטוגזית המכיל מידע שוטף לקראת ובמהלך האירוע

מאמרים קשורים: יום הסביבה הבינלאומי | ועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי אקלים | וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020


תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה

אירופה היא חברה אורבנית, עם אתגרים סביבתיים רבים. האיחוד האירופי הכיר כבר מזמן בחשיבות של הרשויות המקומיות ובתפקידן בשיפור הסביבה ובמחויבות שלהן לנושא. פרס הבירה הירוקה של אירופה הוא יוזמה לקידום נושאים אלה.

משנת 2010 עיר אירופאית אחת נבחרת בכל שנה כבירה הירוקה של אירופה. הפרס ניתן לעיר שמפגינה השיגים עקביים ברמה גבוהה בתחום הסביבה, עיר המחויבת למטרות שאפתניות להמשך שיפור ופיתוח בר קיימא, עיר היכולה לשמש דוגמה והשראה לערים אחרות. מטרת הפרס היא לעודד ערים לתת השראה אחת לשניה ולחלוק ידע, ובאותו הזמן להתחרות בינהן.

בשנת 2010 נבחרה שטוקהולם לבירה הירוקה הראשונה של אירופה בזכות "צעדים יעילים וברורים לצמצום זיהום-רעשים. תכנית לסטנדרטים עבור מים נקיים יותר. מערכת חדשנית לטיפול באשפה. 95% מהאוכלוסייה מתגוררת במרחק של פחות מ-300 מטר ממרחבים ירוקים. ועוד"

בשנת 2011 נבחרה המבורג. "העיר בת ה-1.8 מיליון תושבים על נהר האלבה מתמודדת עם אתגרים שונים. עם זאת, העיר השנייה בגודלה בגרמניה משלבת גישה ומדיניות מחויבות ומימון הכרחי להתמודד עם אתגרים אלה.. באופן כולל, העיר הטמיעה והוציאה לפועל תכנון אסטרטגי לחזון "ירוק".

2012 ויטוריה-גסטייז (Vitoria-Gasteiz), נוסדה בשנת 1181, שנייה בגודלה לבילבאו בארץ הבסקים (ספרד), ומאכלסת 240,000 תושבים בעיר המכונה היהלום של צפון ספרד. "לעיר יש שטחים ירוקים ציבוריים בפרופורציה גבוהה ביחס לשטחה, המבטיחים כי כל האוכלוסיה חיה במרחק של עד 300 מטר משטחים ירוקים פתוחים. צעדים שונים נעשים כדי לעזור ולהגביר את המגוון הטבעי ואת המערכות האקולוגיות בעיר. לשטחים הירוקים יש גם שימושים חינוכיים כמו גנים קהילתיים. לעיר יש שאיפה לצמצום השימוש הביתי במים אל מתחת ל-100 ליטר לאדם ליום. כבר כיום הצטמצם השימוש באופן עיקבי בין 1999 ועד 2009…"

2013 ננט, צרפת – ממוקמת על נהר הלואר, קרוב לחוף האטלנטי, ננט היא פלא ירוק במערב צרפת. היא העיר השישית בגודלה בצרפת, והאזור המטרופוליני שלה מאכלס 600,000 תושבים. ב-2004 הכתיר אותה המגזין טיים ‘the most liveable city in Europe’ ובשנת 2013 היא תהיה הבירה הירוקה של אירופה. "ב-10 השנים האחרונות, ננט פיתחה מדיניות למערכת תחבורה מקיימת עם דגש על תחבורה ציבורית ואופניים. הפיתוח המרכז העיר מתוכנן לצמצם שימוש במכוניות ולהציע להולכי רגל את התנאים האופטימליים. העיר הייתה הראשונה בצרפת לשלב מחדש חשמליות. מאמץ זה ימשיך בשנים הבאות תוך השקעה בחשמליות חדשות, שירות אוטובוסים איכותי, ותשתיות לאופניים."

19 ערים מ-14 מדינות התמודדו על התואר לשנת 2014. 3 הערים שעלו לגמר ומתמודדות על התואר הן: בריסטול בריטניה, קופנהגן דנמרק ופרנקפורט גרמניה. העיר הזוכה תוכרז ב-8 ביוני לאחר 90 דקות של פרזנטציה בפני חבר השופטים אודות ההצעה לשנת 2014.

מאמרים קשורים: השכונות הירוקות של שטוקהולם | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | הלסינקי- בירת העיצוב ועיר ירוקה | העיר הירוקה ביותר באירופה | ננט- עיר עם כסף וירטואלי


העולם נערך לוועידת האקלים בריו דה ז'ניירו

לוגו מלא ריו+2020 שנה לאחר ועידת האקלים ההיסטורית בריו דה ז'ניירו, יתכנסו שוב אומות העולם ביוני, וינסו לגבש עסקה להתמודדות עם התחממות כדוה"א.

בחודש יוני יגיעו לריו משלחות מכל העולם לכנס Rio+20, שיתרכז בנושא פיתוח בר קיימא ויציין, 20 שנה לוועידת כדור הארץ שנערכה בריו ונחשבת לאחד מאבני הדרך החשובים ביותר בהתפתחות הדיון בנושא הסביבתי ופיתוח בר קיימא. בדוח שהוציאה  KPMG לקראת הוועידה ניתן לראות איך ההשפעה של יבשת אסיה, ובמיוחד סין והודו, על השימוש הגלובלי במשאבים כדי להבין איך ההשפעה של היבשת הזו הופכת לקריטית.

רבים סוברים כי חלק משמעותי ממערכת הלחצים על הכדור הינו הגידול באוכלוסין, אבל לא כך הוא. הבעיה האמיתית, הינה צמיחתו המהירה של מעמד בינוני חדש שמבקש לחיות בסגנון חיים מערבי ומגדיל בשל כך את הלחצים על המערכות האקולוגית בין אם על ידי רכישת מכוניות חדשות או אימוץ דפוסי אכילה חדשים (יותר בשר ופחות ירקות).
לפי ה-OECD גודלו של מעמד הביניים בעולם צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד אנשים כיום ל-3.2 מיליארד ב-2020, ול-4.9 מיליארד ב-2030. כמעט כל הגידול הזה, אמור להתרחש באסיה.

כשמסתכלים על המשאבים השונים, נוטים הרבה פעמים לחשוב שהבעיה העיקרית הינה בתחום האנרגיה, אולם, מים הוא משאב הרבה יותר קריטי כרגע. לא רק מבחינת מספר האנשים שחיים באזורים שמים הינו משאב שהאספקה שלו מוגבלת או ייקרת המציאות – כרגע מדובר ב-4 מיליארד אנשים, אלא גם מבחינת הפערים הצפויים בין הביקוש והאספקה של מים.

הנושאים הללו, גם אם עדיין אינם זוכים למקום הראוי להם בסדר העדיפויות התאגידי, נמצאים על סדר היום של החברות וגם מקבלים ביטוי הולך וגדל בשטח. אפשר לראות חברות מכל המגזרים האפשריים ומכל קצווי העולם שלוקחות את הנושאים הללו ברצינות, הרי שעדיין מספיק היה לראות את רשימת המשתתפים בכדי להבין שאצל רוב רובן של החברות המשתתפות בכנס האסימון כבר נפל.

הלוגו לכנס, תוכנן על ידי יחידת העיצוב גרפי של האו"ם במחלקת ההסברה בניו יורק. הלוגו מציג את שלושת המרכיבים של פיתוח בר קיימא – הון חברתי, צמיחה כלכלית והגנה על הסביבה, מחוברים בצורה של כדור הארץ. שלושת הצבעים מתמזגים, מה שמעיד על קשרי הגומלין בין המרכיבים השונים. המילים "ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא" אשר מופיעות תחת הלוגו, יחד עם השם הלא רשמי של האירוע, "ריו+20". הלוגו זמין בשש השפות הרשמיות של האומות המאוחדות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית, סינית, ופורטוגזית.

באופן אישי, הייתי מצפה ללוגו יותר מקצועי, חדשני ומעורר השראה עבור כנס בסדר גודל כזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים, מיתוג פסגת מדינות ה-BRICS בהודו, העיר המקיימת הראשונה בעולם,


הסיכון היחיד הוא שתרצה להישאר. קולומביה – מיתוג מדינה

קולומביה זה תשוקה- מיתוג קולומביה

קולומביה זה תשוקה- מיתוג קולומביה

בעשרים השנים האחרונות, אמריקה הלטינית עברה שינויים מבניים רבים במרדף אחר צמיחה כלכלית בחיפוש אחר הנוסחה לצמיחה כלכלית. באזור זה, הדאגה של ממשלות רבות ומגזרים עסקיים התרכז באופן בלעדי בצורך לשמור על הביטחון של המשקיעים ולהקטין את גורמי הסיכון במדינה שלהם כדי להתחרות, איכשהו בזירה הבינלאומית.

בעוד לאינטגרציה האזורית עדיין יש דרך ארוכה לעבור, במדינות מסוימות הבינו עד כמה חשוב הוא לבנות סביבה סוציו אקונומית חיובית מבפנים החוצה והחלו באסטרטגיה של מיתוג המדינה, לא רק כדי למשוך השקעות זרות ישירות, אלא גם במטרה לקדם את הפעילות היזמית, והכי חשוב, לשלב את האזרחים ולערבם בחזון משותף לצמיחה.

המקרה הקולומביאני משקף את החזון של חברה העובדת יחד כדי לבנות את הבסיס לדורות הבאים. בשנת 2008, ממשלת קולומביה החלה את התכנית האסטרטגיה לסיוע למדינה (CAS) התכנית נתמכה על ידי הבנק העולמי דרך IBRD. על פי הבנק העולמי: "כלכלת קולומביה התאוששה מכמעט קיפאון בשנת 2002 והשיגה שיעור צמיחה של כ- 6.6 בשנת 2007."

המפתח לפיתוח אסטרטגיית מיתוג בר קיימא טמון בחינוך האוכלוסייה בכל הרמות, בקידום שיתוף האזרח, בניית סביבה חיובית לאנשים לשנות עמדות עם חזון ברור של עצמם הזדמנויות שלה.

"קולומביה: הסיכון היחיד הוא שתרצה להישאר". ידועה בעולם כמטה לקבוצות גרילה ויצרני סמים, החלה קולומביה באסטרטגיה מבריקה למיתוג מחדש בשנת 2007 כדי לשנות את התפיסה הבינלאומית של המדינה עם הקמפיין: "קולומביה: הסיכון היחיד הוא שתרצה להישאר". איך הם הגיעו לזה?

המטרות:

  • לשנות את התפיסה השלילית של קולומביה בעולם
  • לקדם את המדינה כיעד מועדף להשקעות במסחר, ותיירות
  • לכוון להשקעות זרות ספציפית
  • לקדם את המותגים הקולומביאנים ברחבי העולם

ערכי המותג: 

  • ההצלחה של אסטרטגיית המיתוג מבוסס על האסוציאציות הרגשיות שנוצרו סביב שלושה אלמנטים: סביבה בטוחה, פיתוח בר קיימא, ויצירתיות
  • להתאהב באנשים ובתרבות
  • מערכת יחסים ארוכת טווח: אתה תרצה להישאר, אם לא לכל החיים, ללא ספק זמן רב יותר משתכננת
  • בטיחות: הממשלה עשתה הרבה כדי לשפר את הביטחון בערים הגדולות ובאתרי התיירות
  • טבע: הנוף הירוק, מערכות אקולוגיות בתוליות המשקפים פיתוח בר קיימא במגזר החקלאי
  • צבעים: בהיר ותוסס כמו התשוקה של העם לאמנות ויצירה

זהות המותג ודימוי: "קולומביה היא תשוקה". עם הצגת מסר המפתח כסיסמה, קולומביה מעצבת את הדרך שבה המדינה נתפשת, הן בזירה הפנימית והן בעולם, מהאנשים, לאיכות המוצרים והשירותים, האטרקטיביות שלה בתרבות, תיירות, והזדמנויות להשקעות. ממשלת קולומביה הציגה את הלוגו החדש המשותף לכל משרדי הממשלה, מהלך המכוון במידה רבה לקידום הדימוי הלאומי של המדינה בקהילה הבינלאומית.

בניית המודעות למותג: רעיון יצירתי לשינוי התפיסה השלילית של קולומביה בעולם.

למשרד התיירות תפקיד חשוב בעיצוב ופיתוח הקמפיין הזה. האתרים הרשמיים של התיירות של קולומביה www.turismocolombia.com  www.visitcolombia.com, הפכו אותם למקור ראשון למידע לתיירים אזוריים ובינלאומיים ולאנשי עסקים.
ממקומי לעולמי: חואן ולדז קפה דה קולומביה 

זהות וסמלים
התאחדות יצרני הקפה הקולומביאני יצרו ומתחזקים סביב האדם חואן ולדז – איכר אייקוני עם פרד על רקע ההר, מערכת של אסוציאציות המייצגות את מותג הקפה הקולומביאני והוא מרמז על הבטחה בעלת ערך ללקוח בכל פעם שאתה קונה אותו. בשנת 2008, לקח הארגון את אסטרטגיית המותג שלהם לשלב הבא על ידי החדרת מותג ייחודי בכל המוצרים שלהם: "קפה דה קולומביה". הקפה הקולומביאני היה המוצר הראשון שלא מיוצר באירופה וקיבל את האישורים: Protected Designation of Origin (PDO) Protected Geographical Indication.

הלוגו המשולש, עם הסימן המסחרי והתווית "קפה דה קולומביה" – מבטיח את האותנטיות של המוצר, וממצב אותו כאחד הטובים בעולם. חואן ולדז, ממשיך את האסטרטגיית הבינלאומית למינוף על סמך איכות ועל אסטרטגיית המיתוג הלאומי.

קולומביה היא דוגמה מצוינת של איך מנהלים היטב אסטרטגיית מיתוג מדינה ומה המיתוג יכול לעשות למען המבקרים בה ועבור האזרחים. מדינות אחרות באמריקה הלטינית בונות את הדימוי הנכון על ידי בינאום מותגים מקומיים כמו "גאטו", היקב הצ'יליאני, "Havaianas" מברזיל, ו"קורונה" ו"בימבו" ממקסיקו, וזו רק רשימה חלקית.

בהמשך, גם בוגוטה, בירת קולמביה עברה תהליך מיתוג תחת הסיסמה: BOGOTA IS MORE (+) על ידי Misty Wells & Zea חברת מיתוג מבוגוטה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.


מסדאר, איחוד האמירויות, העיר המקיימת הראשונה בעולם – התכנון והמיתוג

העיר המקיימת הראשונה בעולם, הממוקמת באיחוד האמירויות הערביות, שבנייתה אמורה להסתיים 2020-2025 נקראת Masdar אשר בערבית פירושו "המקור".
שבע עשרה קילומטרים מאבו דאבי, מסדאר העיר המוקמת ביוזמת הממשלה ובעיצוב של Laboratory for Visionary Architecture LAVA. העיר תבנה בשבעה שלבים. שישה בניינים של השלב הראשון הושלמו בחודש אוקטובר 2010, אך השלמת השלב הראשון הושעה עד 2015. כמה אלמנטים מהעיצוב הזוכה:

  • אפס פליטת פחמן, אפס פסולת
  • מופעל כולו על ידי מקורות אנרגיה מתחדשים
  • "חמניות" מטריות המשמשות לתווך את הטמפרטורות
  • חיפויי קירות המתאימים את עצמם לטמפרטורות המשתנות
  • גינות גג
  • חזיתות בנינים המסתגלים ומתאימים את עצמם ללכוד אור השמש
  • אחסון מים תת קרקעי
  • מלון חמישה כוכבים מקיים, כיכר מרכזית, מרכז קונגרסים, קומפלקס בידור, חנויות

מסדאר תאכלס 40,000 תושבים, 50.000 נוסעים, ומעל 1.500 חברות. העיר תתפרס על 6 קילומטרים רבועים, בעלות משוערת של 18.7 מיליארד דולר. מכוניות או כלי רכב אישיים לא יורשו בתוך העיר, מה  שיאפשר הליכה, בשבילים צרים וקרירים ללא זיהום. מטריות ה"חמניה" ייצרו צל, יישקפו את שמש המדבר, ויאגרו חום במהלך היום. בלילה, המטריות ייסגרו, ישחררו את החום שאוחסן במהלך היום ויפנו מקום לקניות, לינה ומסעדות, ואפילו למטה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת IRENA.
האם זו באמת תחילת מגמת של פיתוח בר קיימא, או פרויקט יקר מדי ולא מציאותית מכדי להצליח? לא משנה מה התשובה שתהיה, העיר הראשונה בעולם נטולת הפחמן היא דוגמה לחדשנות וחשיבה קדימה בתכנון שיכול לשנות את העולם.

מיתוג העיר: בעוד התכנון העירוני מצטייר כפורץ דרך וחדשני, מיתוג העיר Masdar שבוצע ע"י חברת fit הבריטית, לא ניחן במעוף או חזון מיוחד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סקר איכות החיים בערים ברחבי העולם | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | שדה התעופה הבינלאומי בעמאן, ירדן | קטאר- אירועי ספורט בשירות מיתוג המדינה | איך יראו הערים בעתיד


רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו

רשת של ערים יצירתיות, העובדות יחד למען משימה משותפת של מגוון תרבותי ושל פיתוח עירוני בר קיימא. הערים החברות ברשת מוכרות בזכות:

  • "מרכזים יצירתיים" לקידום פיתוח חברתי כלכלי ותרבותי בעולם המפותח וכן בעולם המתפתח באמצעות תעשיות יצירתיות.
  • "אשכולות חברתיים תרבותיים" חיבור קהילות מגוונות חברתית ותרבותית, ליצירת סביבה עירונית בריאה.

מטרת הרשת לפתח שיתוף פעולה בינלאומי בין הערים ולעודדן להנהיג שותפויות פיתוח העולה בקנה אחד עם סדר העדיפויות העולמי של אונסק"ו של "פיתוח ותרבות "ו"-פיתוח בר קיימא".
ברגע בו עיר ממונה לרשת, היא יכולה לחלוק את החוויות וליצור הזדמנויות חדשות עם ערים אחרות על פלטפורמה גלובלית, בעיקר עבור פעילויות בהתבסס על רעיונות יצירתיים של כלכלה יצירתית ותיירות יצירתית  (PDF). ברשת חברות כיום 29 ערים מכל העולם, ב-7 תחומי יצירה:

מצגת זאת דורשת JavaScript.