דירוג הערים הצומחות ביותר בארה"ב

nycבארצות הברית יש 9 ערים שאוכלוסייתן עולה על מיליון תושבים. ניו יורק, עם יותר מ-8 מיליון, היא העיר הגדולה במדינה, בהפרש ניכר. בלוס אנג'לס, העיר השנייה בגודלה, חיים כמעט 4 מיליון איש, ובשיקגו וביוסטון חיים יותר משני מיליון איש. בין הערים האחרות בהן חיים מעל מיליון תושבים נמצאות פילדלפיה, פיניקס וסן-דייגו. סן אנטוניו עקפה את דאלאס והפכה לעיר השמינית בגודלה במדינה. וושינגטון הבירה, היא העיר ה-24 בגודלה בארה"ב, ואף כי היא נמצאת בצמיחה, חיים בה רק 632,323 תושבים. אלו הם חלק מממצאי סקר שנערך על ידי משרד מפקד האוכלוסין של ארה"ב ב-2012.

ערי ארה"ב הגדולות גדלו משמעותית בין השנים 2000 ו-2012. בשנת 2012 כמעט 78 מיליון אמריקאים חיו ב-200 הערים הגדולות בארה"ב, לעומת 71 מיליון, 12 שנים מוקדם יותר. אולם במונחים יחסיים אחוז החיים בערים אלו ירד מעט מ-24.8% ב-2003 ל24.6% כיום. באותה תקופה אוכלוסיית ארה"ב גדלה מ-293.6 מיליון ל-315.9 מיליון.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ערי המדע המובילות בעולם. מי מייצרת ידע, ומי צורכת אותו?

מדע וטכנולוגיה הן מנועים מרכזיים לצמיחה כלכלית, מחקר חדש שפורסם ב-Nature מדרג את הערים המובילות במחקרים בפיזיקה ברחבי העולם. המחקר עקב אחר "דפוסי ציטוט" של פרסומים אמריקאים בתחום הפיזיקה בין השנים 1960 ועד 2009, ויצר "רשת גלוקאלית של ציטוטים" המקיפה יותר מ-2,000 ערים בעולם. המידע שימש לזיהוי הערים המייצרות ידע ואלו הצורכות אותו.

יצירת וצריכת ידע מדעי ב1990 וב-2009 בעולם

יצירת וצריכת ידע מדעי ב1990 וב-2009 בעולם

ממצאי המחקר מצביעים על כך שערי ארה"ב איבדו את מעמדן כמרכזים למחקר פיזיקלי. בשנות ה-60, ארה"ב הייתה אחראית ל-85.6% מהפרסומים בפיזיקה, ואילו בעשור האחרון היא ירדה לרמה של 36.7%. המפות מתוך המחקר מציגות את הגאוגרפיה המשתנה של הפקת מחקרי פיזיקה וצריכתם לאורך חצי המאה האחרונה. ערים המייצרות ידע מסומנות באדום, ואלו הצורכות אותו בכחול. "ידע בפיזיקה היה מרוכז במספר מצומצם של ערים בחוף המזרחי והמערבי של ארה"ב, ובמספר אזורים של בריטניה וצפון אירופה. ב-2009 התמונה שונה לחלוטין, עם ערים יצרניות רבות במרכז ודרום ארה"ב, אירופה ויפן" מציין המחקר.

הערים המובילות בייצור ובצריכת ידע ב-1990 וב-2009

הערים המובילות בייצור ובצריכת ידע ב-1990 וב-2009

ההתפזרות הגאוגרפית הזו התרחשה הן בארה"ב והן באירופה. בארה"ב ייצור הידע עבר מהאזורים האורבניים הגדולים של החוף המזרחי והמערבי לפיזור גאוגרפי נרחב יותר הכולל מרכזים במידווסט ובדרום. תנועה דומה התרחשה באירופה, מבריטניה ומדינות צפון אירופה לכיוון ספרד, איטליה וצרפת. תנועה משמעותית היא העלייה של הערים המרכזיות בסין כצרכניות גדולות של ידע בעשור האחרון, אבל מגמה זו אינה נכונה במדינות ה- BRICS  האחרות. המחקר מצא כי ערים ברוסיה ובהודו "צרכו פחות ב-2009 מאשר ב-1990".

הערים המובילות בעולם לידע מדעי

הערים המובילות בעולם לידע מדעי

הטבלה מהמחקר מציגה את הערים המרכזיות לפיזיקה כל 5 שנים, בין 1990 ועד 2009. למרות הירידה הכללית של ארה"ב, מרכזים עירוניים בחוף המזרחי והמערבי נותרו המובילים בתקופה זו. לארה"ב היו 17 מתוך 20 הערים המובילות בשנת 2009, ו-14 בשנת 2009. מספר ערים בארה"ב כמו בוסטון, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ניו יורק, ניו הייבן, פילדלפיה, לאמונט, שיקגו, רוצ'סטר וקולומבוס מדורגות בקביעות בין 20 המובילות. ניו יורק, באופן מעניין, נעלמה מרשימת 20 המובילות בשנת 2009.

מחוץ לארה"ב, טוקיו, לונדון ואוקספורד, פריז ואורסיי, ורומא משתלבות בין 20 הערים המובילות בעולם ב-2009.  בעוד המדע הופך להיות מפוזר יותר גלובלית, הייצור של הידע נותר מרוכז מאד. המרכזים המובילים בעולם נותרו זהים בשלושת העשורים האחרונים, בעוד ערי סין צמחו להיות צרכניות של ידע מדעי, ומעניין יהיה לראות אם הן גם יתחילו לייצר ידע כזה.

מרכזים מדעיים גדולים צריכים לא רק אוניברסיטאות מעולות ומעבדות, הם זקוקים לסביבה רחבה יותר של כשרון ופתיחות למגוון היכול למשוך כישרונות מובילים מרחבי העולם. מסיבה זו נראה כי לא יתרחש שינוי משמעותי בערים המובילות בעשורים הקרובים. המדע כיום קשור יותר לצמיחה כלכלית מאי פעם. מרכזי מחקר אוניברסיטאיים כיום מתפקדים גם כמרכזי ידע כלכליים, וקיום מרכז מדעי גדול הוא כשלעצמו מקור לחדשנות וצמיחה כלכלית. דבר זה צפוי להוביל יתר התרכזות של חדשנות ופיתוח כלכלי גם בעתיד, ויגביר את הפער בין המרכזים המדעיים לאלו שאינם.

מאמרים קשורים: הערים החדשניות ביותר בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | הערים התחרותיות ביותר בעולם | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק | מהו "הקריאייטיב קלאס" ומדוע כל הערים מחזרות אחריו?


עיר ללא אלימות: אולי הפתרון נמצא בכלל בעצים

עיר ללא אלימות לוגובניסיונות להתמודד עם בעיות הפשיעה, משטרות נוטות להעדיף הגברת נוכחות משטרתית, הצבת מצלמות ושימוש באמצעים טכנולוגיים אחרים. לעומתם חוקרי חברה רואים בפשיעה בעיה עמוקה יותר, חברתית, הקשורה לתכנון עיר, ועל פי תכנית "עיר ללא אלימות": "המפתח להתמודדות יעילה עם אלימות ועבריינות היא ראייה הוליסטית ויצירת רצפים של תחומי פעילות (אכיפה, הגנה, חינוך, טיפול, מניעה והסברה), מסגרות ארגוניות (משרדי ממשלה, רשות מקומית, ארגונים בתוך הרשות) והתמודדות עם מחוללים (אישיים, בין-אישיים, תרבותיים, דמוגרפיים וכו'). אבל יש גישה נוספת, ולפיה הפתרון נמצא בעצים.

קיים ויכוח עתיק באשר לשאלה האם צמחיה מעודדת או מפחיתה פשיעה. יש הטוענים כי פושעים נעזרים בצמחיה לצורך מסתור, אולם מחקר שנערך בפילדלפיה גילה ממצאים שונים: המחקר מספק עדות ברורה לגבי הקישור בין חוסר בצמחייה לבין פשיעה כמו תקיפה, שוד ופריצה. בפילדלפיה פשעים אלה מתרחשים במספרים גדולים יותר באזורים מעוטים צמחייה, קשר שלא יכול להיות מוסבר על ידי עוני או המיקום במרכז העיר או רמת צפיפות האזור.

אנשים ועצים מפחיתים אלימותבמילים פשוטות, ככול שהאזור הוא ירוק יותר, תתקיים בו פחות פשיעה (למעט גניבה, שאינה מושפעת מצמחיה). הסיבה לכך היא, כנראה, שאזורים ירוקים יותר מעודדים את התושבים לבלות זמן רב יותר בחוץ, ונוכחות האנשים במרחב הציבורי מצמצמת פשיעה. הדבר יעיל במיוחד לצימצום פשיעה כאשר אנשים צעירים וזקנים מתערבבים במרחב הציבורי. מעבר לכך, לנוכחות הצמחייה יש השפעה מרפאית. הצמחייה מצמצמת עייפות נפשית ואת הסימפטומים הקשורים אליה, כמו עצבנות ודחפים בלתי נשלטים. אמנם המחקר נערך רק לאורך שנה אחת בפילדלפיה, אולם מחקר דומה שנערך חצי שנה מוקדם יותר בבולטימור העלה מסקנות דומות.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה | האפליקציה שתביא לך שקט בלב העיר הסואנת | כמה באמת שווה כל עץ בעיר? | הפארק התת קרקעי של ניו יורק


קרן בלומברג הכריזה על הזוכים בתחרות הערים. 5 מיליון דולר יוענקו לזוכים

קרן בלומברגמיצירת דלק מזבל ועד חיזוי התנהגות עירונית על בסיס שירות 911 ומזג האוויר, הזוכים בתחרות ראשי הערים של קרן בלומברג מנסים לשנות את החיים בערי ארה"ב. בשנה שעברה השיקה קרן בלומברג תחרות שמשכה 305 רעיונות מערים ברחבי ארה"ב שמטרתם מציאת פתרונות חדשניים לבעיות עימן מתמודדות ערים. בנובמבר, התפרסמו 20 הרעיונות שעלו לשלב הגמר. וכעת הוכרזו חמשת הזוכים, כולל הזוכה הראשי (פרובידנס) שיזכה ב-5 מיליון דולר כדי ליישם את הצעתו. ארבעת הזוכים האחרים יזכו במיליון דולר כל אחד.

פרובידנס, רוד איינד – PROVIDENCE TALKS

מחקר שנערך ב-1995 מצא שילדים החיים על קצבת סעד שומעים שליש פחות מילים לשעה מאשר ילדים אחרים. עד גיל 4, ילדים אלה שומעים 32 מיליון מילים פחות, מהילדים האחרים. ההבדל הזה ידוע השם "פער מילים" (word gap), והוא זוהה כסיבה מהותית לסיבה שילדים בעלי רקע עני מתחילים את חייהם בפיגור חינוכי. התכנית של פרובידנס מתמודדת עם הבעיה על ידי הקלטת מה שהילדים שומעים במסגרת היומיום, באמצעות מכשיר נסתר בבגדיהם, ואז מציעה הדרכה מיוחדת על בסיס מה שהם הפסידו.

שיקגו – SMARTDATA PLATFORM

פלטפורמת הקוד הפתוח לניתוח וניבוי של שיקגו תציע איתור תבניות בזמן אמת על ידי ניתוח סוגים שונים של מידע, כולל שירותי הטלפון של 911 (משטרה) ו-311 (מרכז תלונות עירוני), מזג אוויר, ומהירות ומיקום רכבות. חלק מהמערכת כבר הוקם, מה שאפשר לעירייה לאסוף מידע ולגלות, למשל, שכאשר יש הפסקת חשמל בעיר, הסבירות להעלמות פחי זבל, עולה.

יוסטון – ONE BIN FOR ALL

במקום לסמוך על התושבים שימחזרו את האשפה שלהם, ביוסטון רוצים לשלוח את כולה למפעל מיון. כדי לעשות זאת הם יצרו את ה"פח אחד להכל". התכנית יכולה להעלות את היקף המיחזור העומד כיום על 14%, לכדי 75%. ראש עיריית יוסטון אמר כי הוא מאמין שהטכנולוגיה יכולה לעשות עבודה טובה יותר בהפרדת אשפה, וכי הוא פועל ליצירת שיתוף פעולה ציבורי פרטי כדי לבנות מערכת הפרדה הייטקית.

פילדלפיה – SOCIAL ENTERPRISE PARTNERSHIP

העיר פילדלפיה מתכוונת לערוך רפורמה בדרך בה היא מעניקה שרותים, על ידי פתחית תהליך המכרזים ליזמים וחדשנים חברתיים. התקווה היא ליצור שותפות שתפתח פתרונות אפקטיביים יותר לאתגרי העיר.

סנטה מוניקה – WELLBEING PROJECT

הרעיון של סנטה מוניקה הוא אופן מדידה אלטרנטיבי של הצלחה עירונית- מדד העוקב לא רק אחר מדדים כלכליים, אלא גם בריאות, חינוך, ועד כמה אנשים חשים מחוברים חברתית לקהילות שלהם. העיר מתכננת להשקיע במחקר שימשך שנתיים. "אנחנו יודעים שחיים טובים ניתנים למדידה, ומה שניתן למדוד ניתן גם לנהל" נכתב בהצעה. "אנחנו נחבור לטובי הכלכלנים, חוקרי התנהגות והפסיכולוגים העובדים בתחומי איכות החיים כדי לפתח מדד לאיכות חיים".

מאמרים קשורים: תחרות בלומברג לערים שיפתרו בעיות מהותיות | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות יבמ לשיפור החיים בעיר | 8 רעיונות שזכו בפרסי The City 2.0 | הזוכים בתחרות RegioStars


שמונה רעיונות שזכו בפרסי The City 2.0: תחבורה, מיחזור, רעש, הטרדות, בריאות, מרחב ציבורי ועוד

the city 2.0אוכלוסיית העולם מתרחבת ותגיע ל- 10 מיליארד איש ב-50 השנים הקרובות, תושבי הערים ניצבים בפני הזדמנויות שטרם היו לבניית מרכזי ערים תוססים, צודקים ומכילים יותר. מכיוון וערים מונעות על ידי תושביהן, ותושבים הם המאפשרים שינויים, TED הגיבה לשינויים המהירים בנוף העירוני ומעניקה את פרס TED. שמונת הסרטים להלן, ששוחררו השבוע ב-TED2013  וב-TEDActive 2013, מציגים את הזוכים מרחבי העולם בפרויקט City 2.0, ודרכם ניתן לראות כיצד תושבים מהשורה מניעים שינויים גדולים:

שקט בשיתוף ציבור

הקושי למצוא מקום שקט בעיר ולהרגע הוביל את ג'ייסון סוויני והצוות שלו לפתח אפליקציה המאתרת מקומות שקטים בעיר בעזרת המכשירים ש המשתמשים. פוסט נפרד על האפליקציה Stereopublic 

מעצבים את שיקגו

ביולי פרסמתי פוסט על פרויקט פיתוח האפליקציה הטובה בעולם לתחבורה ציבורית בשיקגו הנקרא Designing Chicago, בו הציבור נקרא להשתתף ולעצב את האפליקציה. המטרה המרכזית היא לייצר אפליקציה שתיקח את תכנון הנסיעה אל רמה חדשה, ושתכיל אפשרויות שמשתמשים יוכלו להשתמש בהם תוך כדי תגובות ובאופן הוליסטי. אם אתה צריך כוס קפה בדרך לפגישה, האפליקציה תארגן את זה. אם שכחת שהאוטובוס עמוס בגלל משחק כדורגל, האפליקציה תזכיר לך. צריך לתכנן מסלול הכולל מעלית או מדרגות נעות משום שאתה עם עגלת תינוק? גם את זה האפליקציה תפתור.

!Hollaback – מלחמה בהטרדות

אמילי מאי ו-!Hollaback משתמשים בטכנולוגיה כדי לעזור להלחם בהטרדות ברחוב. הטרדות כאלה לעיתים נחשבות בנורמה תרבותית או חברתית במקומות מסויימים, אבל מאי משתמשת בטכנולוגיה של מיקור ההמון, או שיתוף ההמון, ובמדיות חברתיות כדי לשנות את האופן שבו אנו חושבים לגבי  אלימות והטרדות מסוג זה.

אבודים בלאהור

שלושה שותפים המכורים למפות ולטכנולוגיה מתכוונים להשתמש בפרס בן ה-10,000$ בו זכו כדי להפוך לגיבורים של כל אלה שהלכו לאיבוד בלאהור. הם לוקחים את העיר אלאמה לקבל, אחד המקומות הצפופים והמאוכלסים ביותר בלאהור, ומשתמשים בה כדוגמה. השילוט שהם יציבו יתאימו לסטנדרטים בינלאומיים ויכללו שמות רחובות באנגלית ובשפת האורדו. בנוסף להתקנת השילוט החדש, הם יעסיקו גם צוות של מומחים בתשלום ומתנדבים כדי לתחזק את השילוט בזמן הניסוי, ולתעד את הפרויקט.

מיפוי סניטרי

פייסל כוהאן ממשיך בעבודת המיפוי בפקיסטן, במטרה לשפר את רמת התברואה ולמנוע התפשטות הכולרה, הנגרמת בעיקר בשל שתיית מים או אכילת מזון נגוע בחיידק. הוא ממפה את המקומות בהם עשויים להימצא גורמי המחלה כדי לעזור למוכרי מזון ומים להתרחק מהם.

שעשועים ממוחזרים

לאמן והפעיל הקהילתי רוגנזו ברונו טוסינגווירה מאוגנדה היה רעיון דמיוני לגבי האופן בו ניתן לשלב ולעודד ילדים בארץ מולדתו – על ידי משחק. הוא הפך למשתתף הראשון שזכה ב-2012 בפרס City 2.0, לאחר שהציע להפוך אלפי בקבוקי פלסטיק לפארק שעשועים בו ילדים בגדלים בשכונות עוני יכולים לשחק וללמוד.

לדמיין מחדש מפגש קהילתי

ההכרה מחדש בכוח הבלתי ניתן להחלפה של מקומות התאספות במרחב הציבורי, הארגון שאינו למטרות רווח Next American City, בפילדלפיה פועל להפוך את המטה שלו למעבדת לימוד מקומית, גלריית אמנות ולמקום מפגש ודיון קהילתי.

וויקיהאוס. בניין בקוד פתוח

תחת ההשראה של "ליצר משהו שיאפשר ל-99% מאנשים לעשות את הערים מתאימות ל- 99% מהאנשים" המעצבים אלסטייר פרווין וניק לרודיאקונו התכוונו לחקור יישומים מעשיים לפילוסופיה שלהם לתנועת עיצוב דמוקרטית יותר. הם יצרו שרטוטים המאפשרים לכל אדם לבנות מבנה בעזרת עיצוב בקוד פתוח וחומרים מקומיים. מאז שהפרויקט הושק 5 אבות טיפוס כבר הורכבו היכולים לשמש כמרכזים קהילתיים בשכונות עוני.

מאמרים קשורים: 6 פרויקטים אורבניים שנולדו בקיקסטרטר | 22 ערים מנסות את העתיד | 4 סרטים, 4 ערים – על החיים בערי הענק | המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד |  איך יראו הערים ב-2050? הנה כמה תשובות


מיתוג "בקוד פתוח" – פילדלפיה

מיתוג פילדלפיה העיר פילדלפיה מושכת מדי שנה 38.5 מיליון מבקרים (העיר ה-13 הכי מתויירת בארה"ב), יש בה ומסביבה 101 קולג'ים ואוניברסיטאות, והרדיוס של 300 ק"מ סביבה מייצר תמ"ג השווה לזה של הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. פילדלפיה ממוקמת בין הערים ניו יורק ווושינגטון. זו אחת הערים המובילות בארה"ב, ונמצאת במרחק נסיעה יומית מ-40% מאוכלוסיית ארה"ב.

משרד התיירות והכנסים של העיר, האחראי על קידום התיירות לעיר והמשווק העיקרי למרכז הכנסים של פנסילבניה שם למטרה לייצר תנופה כלכלית וצמיחה במקומות עבודה על ידי הגדלת מספר המלונות והכנסותיהם, כמו גם למשוך מגוון גדול יותר של תיירים, מארה"ב ומהעולם. לצורך כך הציגה העיר לאחרונה את המותג החדש שעוצב על ידי חברת J2 Design Partnership, ובהתבסס על האסטרטגיה של חברת  Ex;it המקומיות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המיתוג מבוסס על 3 האותיות המשמשות כקוד הבינלאומי לשדה התעופה ותחנת הרכבת המרכזית של העיר, בדומה לקיצורים המוכרים NYC, ATL, ומחליף את הקיצור שהיה בשימוש עד כה – Philly, מתוך מטרה למצב את העיר כיעד לתיירות, עסקים ולימודים, וכחלק מהמגמה הגוברת במדיות החברתיות להשתמש בקיצורים. הסיסמה שנבחרה ללוות את הלוגו החדש היא: "פילדלפיה, עיר רנסאנס מודרנית"

המיתוג מוגדר כמיתוג "קוד פתוח" וכחלק מהתהליך הוקם אתר "קוד פתוח" המכיל חומרים שיווקיים המיועדים להפיץ את הנארטיב שפילדלפיה מספרת על עצמה. כל אחד מוזמן להשתמש בחומרים אלה בדרכו.

חברת האסטרטגיה ערכה ראיונות עם יותר מ-200 בעלי עניין בחיפוש אחר המסר שיגדיר את העיר. ממצאי המחקר העלו את הערכים הבאים: חופש, דמוקרטיה ואמריקה, חדשנות וחינוך, רוח יצירתית, ספורט ופעילות חוץ, חיי רחוב תוססים, ונגישה וידידותית, ועל בסיסם הופק סרטון הוידאו:

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לארה"ב | מיתוג דאלאס – הגודל בהחלט קובע | דירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב | מיתוג התיירות לאטלנטיק סיטי | ספורט כאסטרטגיה לצמיחה ומיתוג – אינדיאנפוליס


תחרות בלומברג לערים טובות יותר. נבחרו 20 הפיינליסטים

בחודש יוני הושקה התחרות של קרן הפילנטרופיה בלומברג לערים שיפתרו בעיות מהותיות.

ערים עשויות להיות בעמדה הטובה ביותר להוביל פתרונות לבעיות גלובליות: הן גדולות מספיק כדי לעודד חדשנות, ובאותו זמן זריזות מספיק על מנת להטמיען. ראש עיריית ניו יורק, המנהל גם קרן פילנטרופית על שמו, מקציב יותר מ-9 מיליון דולר בפרסים עבור ערים שיביאו את הרעיונות הטובים ביותר לשיפור חייהם של תושביהן.

התחרות, הפתוחה לכל הערים עם 30,000 תושבים ויותר, מבקשת מערים לבוא עם רעיון שישפר את ניהול העיר והאוכלוסייה ע"י התמודדות עם בעיות חברתיות וכלכליות, שיפור השירות עבור עסקים ותושבים, חיזוק האחריות וההתמודדות עם הציבור, או שיפור עבודת העירייה באיכות, מהירות או עלות.

20 הפרויקטים שעלו לגמר יוצגו ב- Bloomberg Ideas Camp – כנס בן יומיים שמטרתו לעזור לערים לשפר את ההצעות. אחר כך יהיה אימון אינדיבידואלי, ולבסוף הזוכים יוכרזו באביב 2013. הפרס הגדול יהיה 5 מיליון דולר לפרויקט הטוב ביותר, ועוד 4 פרויקטים יזכו במיליון דולר כל אחד. להלן כמה מההצעות:

שיקגו תפתח פלטפורמת מידע פתוח המזהה בזמן אמת דפוסים ותספק תמונה עבור מקבלי החלטות תוך שימוש במידע הנאסף לכל מחלקות העירייה. זו תהיה המערכת הראשונה שתקיים זיהוי דפוסים בזמן אמת עם מידע רב משתנים בהיקף גדול – השיג חלוצי בתחום למידת המערכות. המערכת תאפשר למנהיגים לקבל החלטות חכמות ומהירות יותר, ותוביל לשיפור דרמטי בשירותי העירייה ובאיכות החיים בשכונות.

סינסנטי תצמצם את תמותת התינוקות בחצי באמצעות רשת שאין לה תקדים של התערבות מוקדמת, חינוך וטיפול קהילתי שיגיע ל-100% מהאימהות בעיר. היא תקים מערכת מעקב אחר תינוקות שתנטר כל לידה חדשה. היא תשנה באופן בסיסי את הגישה של נשים הרות לטיפול רפואי.

יוסטון תבטל הפרדת פסולת בבתים פרטיים ותשיג רמה גבוהה של ניצול מחדש לאשפה באמצעות טכנולוגיות ומערכות חדשות. על ידי פיתוח המתקן הראשון בארה"ב הפרדת וניצול מחדש של פסולת, יוסטון תשפר את הבריאות ואיכות החיים של תושביה, תנצל יותר אשפה מוצקה מכל עיר אחרת, תשפר את איכות האוויר, תחסוך כסף, תשנה את הדרך בה אנשים חושבים על חומרים, תצמצם הפקה של חומרים חדשים, ותשפיע על ערים אחרות לאמץ שינוי זה. יוסטון תפנה עד 75% מהאשפה, בהתבסס על טכנולוגיה, לא על כוח אדם.

אינדיאנפוליס תיצור 30,000 מקומות איכותיים בבתי ספר על ידי שיתוף בין בתי ספר פרטיים וציבוריים. להשגת המטרה, היא תעבור עם קבוצות קהילתיות מגוונות כדי לזהות את המאפיינים המוכחים של בתי ספר מצליחים. ההשפעה הכוללת תוביל לחינך ברמה גבוהה ללא תקדים עבור תלמידים ומשפחות, גישה למורים ומנהלים, תמיכה למשפחות ולבתי ספר, ואחריות להשגת תוצאות.

נוקסוויל תייצר מודל עיסקי ייחודי הכולל את כל מעגל המזון בעיר על ידי חיבור אדמה, משרות חקלאות, מתקני עיבוד, שינוע מזון, מכירות וייצור קומפוסט, ותקשר 3 מרכיבי מפתח: הסבת שטחים פנויים לייצור מזון, שיתוף פעולה עם מתקנים קיימים לביסוס מטבחים מורשים לעיבוד מזון, וביסוס מכניזם חוקתי שיאפשר מודל עיסקי של אספקת מזון לאלו הזקוקים לו ועבור מוסדות מקומיים.

מילווקי תפתח את HOME GR/OWN, רעיון מהפכני וחדשני המועדד תושבים וארגונים קהילתיים להפוך נכסים מעוקלים לנכסים קהילתיים שישפרו את בריאות הציבור, יחיו מחדש את השכונות, ויציתו הזדמנויות עסקיות. בבעלות העירר כמעט 4,000 נכסים פנויים ובתים מעוקלים ותפנה חלק ניכר מהם לשימושים יצירתיים, כולל חקלאות עירונית

פילדלפיה תפתח פרויקט שיחולל מהפכה באופן בו העיר מתמודדת עם אתגרים עירוניים ותשיג שינוי משמעותי. הפרויקט שיקרא (Philadelphia Social Enterprise Partnership (PSEP משנה את האופן בו העיר מקיימת אינטראקציה עם המגזר הפרטי על ידי העסקת יזמים בחיפוש פתרונות לאתגרים חברתיים. עם העיר כשותף פעיל, אספקת מידע ומשוב בזמן התהליך, הרעיון מספק מודל חדש של פתרון בעיות עירוניות.

פיניקס תיצור את "community-driven 'smart-energy districts' שתשפר את השכונות, מצמצם את אי החום העירוני, ותמקסם את גיוון מקורות האנרגיה- במטרה להפוך את פיניקס לעיר החכמה ביותר מבחינה אנרגטית בעולם. העיר, בשיתוף עם כוח משימה של תושבים המוכוונים לחדשנות ויעילות ו-15 ועדות תכנון מקומיות, ייצרו 15 אזורים מותאמים ב-15 גרעינים עירוניים. כל אזור יזהה את מאפייניו הייחודיים והאתגרים תוך השגת מטרות כלל עירוניות שייצור רשת של אפשרויות אנרגיה חכמות כגון גגות קרירים, רשתות חכמות, אנרגיה יעילה, אנרגיה מתחדשת, שינוי ייעוד לנכסים ריקים, פיתוח קודים, חינוך, התאמה לאקלים, עצים וצל, הפיכת אשפה לאנרגיה, חקלאות עירונית, תחבורה ירוקה, ועוד.

אתר התחרות

מאמרים קשורים: בלומברג משיק תחרות לערים שיפתרו בעיות מהותיות | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | 21 ערים בעולם מחפשות פתרונות – הזוכים | תחרות ibm לשיפור החיים בעיר | כנס ריו לחדשנות בערים