אתגר "יום הערים" הבינלאומי, הזוכים והרעיונות שכל עיר צריכה לאמץ

יום הערים הבינלאומי

יום שישי ה-31 באוקטובר הוכרז על ידי UN-Habitat כיום הערים הבינלאומי שמזמין מדינות, מערכות האו"ם, ארגונים בינלאומיים, וכל בעלי העניין לקדם את העיסוק בעיור העולמי הגובר, חיזוק שיתופי פעולה והתמודדות על האתגרים שבעיור ותרומה לפיתוח עירוני מקיים בערים סביב העולם. האירוע, המתקיים לראשונה מתארח בשנגחאי, אולם הפעילויות הקשורות בו מתרחשות בכל העולם.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית?

עבור אלו האחראים על חשיפת שווקים חדשים שמות כמו סוראט, פושהן ופורטו אלגרה אולי לא אומרים הרבה, אבל בכל אחת מ- 3 ערים אלו, חיים כ-4 מיליון תושבים. סוראט במערב הודו אחראית לחמישית מכלל ייצור הטקסטיל בהודו, פושהן היא העיר ה-17 בגודלה בסין במונחי תמ"ג, ופורטו אלגרה היא הבירה של המדינה הרביעית בגודלה בברזיל, ריו גרנדה דו סול.

ערים בגודל בינוני, שרובן אינן מוכרות מחוץ למדינתם, יהיו המקום ממנו הגל הבא של הצמיחה יבוא, על פי דוח של חברת מקנזי על ערים ועליית מעמד הצריכה. ההזדמנות העירונית היא עצומה. מעמדות הצרכנים בעולם יצמחו מכ-1.2 מיליארד ב-1990 לכ-4.2 מיליארד ב-2025 – ו-1.2 מיליארד מתוכם יחיו בכ-440 ערים בגודל בינוני בשווקים המתעוררים.

הצרכנים העירוניים יוכלו להוציא עוד 20 טריליון דולר לשנה עד 2025. מעבר לכך יהיו עוד 10 טרילין דולר בהשקעות שינבעו מהצרכים של אוכלוסיית הערים הצומחות. עם העלייה במגוון המוצרים, היקף השינוע יצטרך להגיב כך שסחורות יוכלו להיות מסופקות לצרכנים, וזה אומר נמלים רבים וגדולים יותר. נפח הנמלים יצטרך לצמוח פי 2.5 מהרמה הנוכחית. ערים יאלצו להקים משטחי אחסון בהיקף של כ-85% מכל המבנים למגורים ועסקים הקיימים כיום, עד שנת 2025. הדרישה לאספקת מים בערים יטפס ב-40%.

עיור אינה רק מילה פופולרית שמרגשת כלכלנים ומתכנני ערים. היא המקור הגדול ביותר לצמיחה עולמית בהיסטוריה ומתרחשת בחוסר ודאות גבוה ובאקלים כלכלי משתנה. אם נשווה את המתרחש כיום עם המהפכה התעשייתית שהחלה בבריטניה במאה ה-18, לקח לבריטניה כמעט 150 שנה כדי להכפיל את הייצור הכלכלי. בארה"ב, לקח 50 שנה להכפיל את התמ"ג. אבל מאה אחת מאוחר יותר, כשסין והודו הפכו תעשייתיות, הן הכפילו את התמ"ג שלהן ב-12 וב-16 שנה, בהתאמה. ובעוד בריטניה וארה"ב החלו את התיעוש שלהן עם אוכלוסייה של כ-10 מיליון, בסין ובהודו חיים כמיליאד איש. בקצרה, שתי הכלכלות המתפתחות המובילות מתפתחות במהירות של כפי 10 מהמהפכה התעשייתית, ובהיקף של פי 100.

צמיחת כמה מהשווקים העירוניים יתפשט אל מעבר למדינות שלהן, וזו הסיבה שערים חשובות כל כך, כשמדובר באסטרטגיה. אם אתה משווק מוצר מסויים, במהלך 10 השנים הבאות, יותר מהמוצרים שלך ימכרו בעיר בודדת כמו סאו פאולו מאשר בצרפת כולה, או מלזיה. 3 הערים הבאות למכירת המוצר הן ביג'ינג, ריו דה ז'ניירו ושנגחאי.

אם אתה משווק מוצר רפואי המתאים למבוגרים, הערים הצומחות במהירות הגבוהה ביותר הן שנגחאי ובייג'ינג, רק שתי ערים בכלכלות המפותחות, טוקיו ואוסקה, נמצאות בעשירייה הראשונה לצמחיה בקטגוריה זו, הוכחה שהזדקנות האוכלוסייה אינה תופעה הייחודית לכלכלות המפותחות. בקצה השני של סקאלת הגילאים, ייתכן ותשווק מזון לתינוקות. במקרה כזה עליך לבחון מקומות בהם נולדים הרבה ילדים בבתים עם הכנסה מספיקה לרכוש את המוצר שלך. בחינת העלייה במספר הילדים במשפחות עם הכנסה מתאימה, מגלה כי חצי מהערים בעשירייה הראשונה נמצאות באפריקה. לגוס, המגה עיר של ניגריה, עם אוכלוסייה של יותר מ-10 מיליון, היא הראשונה ברשימה.

20 הערים הצומחות ביותר עד 2025במידה ואתה בתחום המים או הבנייה, אתה צריך לדעת ששתי הערים בהן הדרישה למים תעלה באופן החד ביותר נמצאות בהודו: מומבאי ודלהי. בנייה מסחרית של נדל"ן תמשיך להיות מובלת על ידי ניו יורק, ואחריה בייג'ינג ושנגחאי, ואח"כ לוס אנג'לס וטוקיו. למרות הצמיחה העצומה בבנייה בעולם המתפתח, ערים מבוססות בכלכלות מפותחות הן עדיין שחקנים חשובים.

כאשר בוחנים את השווקים העירוניים המבטיחים, יש לקחת בחשבון את צמיחת העיר, כמו גם נתונים דמוגרפיים ומגמות בהכנסה לנפש. במקומות בהם נתונים אלה צומחים יחד, אלו הן הערים המבטיחות ביותר.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות ביותר בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | החזרה אל הפוליס- העיר העצמאית | האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה?


העיר הירוקה ביותר: חלק ב' – אמריקה הלטינית

העיר הירוקה ביותר אמריקה הלטינית

העיר הירוקה ביותר אמריקה הלטינית

האתגרים בשטחים הפתוחים של אמריקה הלטינית כגון כריתת היערות באמזונס, לרוב מקבלים את רוב תשומת הלב של המדיה העולמית, ארגוני איכות סביבה ואחרים. למרות שנושאים אלה חשובים בהחלט, דאגות של קיימות אורבנית כמו תחבורה, מדיניות שימשו בקרקע, טיפול בפסולת ואיכות אוויר הם יותר דחופים לרוב תושבי אמריקה הלטינית, פשוט מפני ש-81% מהאוכלוסייה כבר חיה בערים. על פי המחלקה לאוכלוסייה באו"ם, אמריקה הלטינית היא האזור האורבני ביותר בעולם המתפתח, והוא כבר מעוייר יותר מחלק מהאזורים בעולם המפותח. עד 2030 צפויות ערי אמריקה הלטינית לאכלס 86% מהאוכלוסייה בחלק זה של העולם, בדומה למערב אירופה.

לעלייה המהירה בגודל האוכלוסייה בערים הייתה השפעה כלכלית, פוליטית וחברתית, וכמון שגם סביבתית. לחץ עצום על תשתיות קיימות עם השפעות על בנייה, תחבורה ציבורית, רשת כבישים, גישה ואיכות מים, איסוף אשפה וניקיון. במדד זה נבחנו 17 ערים מרכזיות באמריקה הלטינית במגוון נושאים.

קורטיבה, מובילה בתחום הקיימות באזור. מקום ההמצאה של ה-(bus rapid transit (BRT והרחוב המרכזי הראשון בברזיל להולכי רגל בלבד, קורטיבה היא העיר היחידה במדד המדורגת "מעל הממוצע" בדירוג המסכם. העיר השיגה דירוג זה בשתי קטגוריות נפרדות, איכות אוויר ופסולת, ודורגה מעל הממוצע ב-5 קטגוריות אחרות.

חמש משש הערים שדורגו בדירוג הכללי מעל הממוצע או הרבה מעל הממוצע הן מברזיל – בלו הוריזונטה, ברזיליה, קורטיבה, ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו. למרות שלערים אלה יש מקורות אנרגיה המופקת ממים, שנותנים להן דירוג גבוה בתחום האנרגיה ופליטת דו תחמוצת הפחמן, על פני השטח אין להן חוזקות ייחודיות אחרות. עם זאת לכל הערים הברזילאיות יש מדיניות סביבתית חזקה. לסאו פאולו לדוגמה יש את אחת התכניות החזקות ביותר בעולם להתמודדות עם שינויי אקלים, בלו הוריזונטה בולטת במדיניות הבניה אקולוגית, מים ואיכות אוויר, בעוד ריו דה ז'ניירו בולטת במדיניות האנרגיה הנקייה שלה.

התוצאות של ברזיל לא מפתיעות, הדאגה של ברזיל לגבי מדיניות מקיימת החלה כבר לפני שנים. ב-1988 החוקה הברזילאית העניקה לעיריות את הכוח "להגן על הסביבה ולהילחם בזיהום מכל סוג", וגם "לקדם… את שיפור הדיור ותנאי ניקיון בסיסיים". ב1991 ריו דה ז'ניירו אירחה את ועידת האקלים הראשונה והמדינה הקימה את המשרד לאיכות הסביבה. מאז נושאי איכות סביבה קיבלו יותר ויותר קדימות במדיניות הערים הברזילאיות.

תוצאה מפתיעה מהדירוג הכללי היא חוסר הקשר בין תפקוד סביבתי לבין ההכנסות כלכליות של הערים, לעומת אירופה ואסיה שם הקשר חזק מאד. חלק מהתשובות לכך נמצאות באופן שבו ערים הגיבו לעלייה המהירה באוכלוסייה והתרחבות הערים. המטרופולין של מקסיקו סיטי לדוגמה גדל מ-11 מיליון תושבים ל-18 מיליון בין השנים 1975 ועד 2000. בדומה, סאו פאולו גדלה בין 1970 ל-1990 בכמעט 90% מ-8.1 מיליון תושבים ל-15.4 מיליון. גם ערים בגודל בינוני חוו שינויים מהותיים שכאלה. כתוצאה מכך, פקידים יכלו רק להגיב ולנסות לעקוב אחר השינויים. אפילו בערים העשירות יותר, הם נטו לתקן את מה שדחוף רק כשהיה לחץ פוליטי חזק לפתרון, במקום לעסוק בפעילות מעמיקה או תכנון קדימה. סוג זה של מתן פתרונות מידיים פירושו התעלמות מאזורים מסוימים.

במבט לעתיד, האתגרים הסביבתיים של ערי אמריקה הלטינית רק יגדלו. מומחים חוזים שערים, ובמיוחד הערים הבינוניות ימשיכו לגדול באוכלוסייה ושטח. התשתיות יסבלו לחץ גדל והולץ מאוכלוסייה גדולה יותר, השפעות שינויי האקלים כמו שיטפונות, בצורות וסערות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- צפון אמריקה, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, כנס ריו לחדשנות בערים, האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה, מיתוג קולומביה, הקרנבל בברזיל- אירוע שמיתג מדינה, מיתוג פרו, הערים המסוכנות בעולם