המגה שדה תעופה של מקסיקו סיטי ייצר לעצמו את כל האנרגיה והמים.

שדה התעופה מקסיקו סיטי

שדה התעופה מקסיקו סיטי

בכל העולם ערים מתחרות בינהן על בניית שדות תעופה במאמץ לחזק תיירות ונסיעות ולשדרג את המותג. דובאי כבר השיקה את שדה התעופה הגדול בעולם, איסטנבול מתכוונת לעקוף אותה, לונדון מתכננת מרכז תעופה עצום וחדש, ואפילו עמאן פתחה שדה חדש בשנה שעברה. המצטרפת האחרונה לתחרות היא מקסיקו סיטי, עם תכנית לשדה תעופה עצום וחדש, שיהיה גם "המקיים ביותר בעולם".

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הנסיעה באופניים עולה קומה! לונדון תבנה רשת גשרים לאופניים מעל רחובות העיר, אבל בנתיים העיר עוברת משבר חמור

רשת נתיבי אופניים מעל רחובות לונדון

רשת נתיבי אופניים מעל רחובות לונדון

התכנית לבניית רשת מסלולי אופניים מעל רחובות העיר לונדון מתקדמת שלב נוסף ומובאת להתייעצות בעירייה. רשת נתיבי האופניים המכונה SkyCycle , תהיה באורך כולל של 219 ק"מ, כשהשלב הראשון המוצע, ממזרח לונדון לרחוב ליברפול במרכז העיר יעלה 200 מיליון ליש"ט.

לקרוא את ההמשך »


חצי שנה מפתיחתו: איך נראה שדה התעופה בעמאן? ואיזה שדה מוצע למכירה במחיר הזדמנות?

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

במרץ 2013 נפתח שדה התעופה החדש בעמאן, אחד משדות התעופה המעניינים והמרשימים ביותר שנפתחו לאחרונה. כבר בשנת 2000 השדה המרכזי של ירדן לא עמד בגידול השנתי בתנועה (7%), ובין 2007 ל-2012 חווה השדה גידול של 60% במספר הנוסעים ל-6.2 מיליון נוסעים בשנה, מה שהוביל את הממשלה הירדנית להזמין את הסקטור הפרטי להשתתף בהרחבה ובשיפוץ השדה, ובניית טרמינל חדש. ההחלטה הייתה חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

לקרוא את ההמשך »


נפתח שדה התעופה החדש בעמאן: האם הוא ימצב את ירדן כצומת תעופה עולמית?

שדה התעופה בעמאן, ירדןהיום נפתח רשמית שדה התעופה הבינלאומי החדש על Queen Alia בעמאן, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים הבריטי פוסטר אנד פרטנרס. השדה החדש מתוכנן באופן מודולרי שיאפשר לו להתרחב במהלך 25 השנים הבאות, בקצב של 6% לשנה, ולהגדיל את התנועה העוברת בו מ-3.5 מיליון נוסעים עד ל-12 מיליון בשנת 2030.

שדות התעופה במזרח התיכון הפכו בשנים האחרונות למרכזי תעופה בינלאומיים, וצמתי החלפת טיסות בין אירופה והמזרח, כאשר את ההובלה נוטלת דובאי, שהציבה את היעד של הפיכתה לצומת אווירית כיעד אסטרטגי לפיתוח המדינה, ושדה התעופה שלה צפוי להיות העמוס בעולם עד שנת 2015. עיר אחרת שהופכת לצומת אווירית כזו היא איסטנבול, שמתכננת שדה תעופה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, ויהפוך את העיר לצומת אווירית חשובה. הקרב העולמי בין שדות התעופה משפיע ישירות על כלכלת המדינות, ולשדות התעופה עצמם יש השפעה עצומה על שגשוג הערים בעוד בעולם מתפתח דגם עיר ה"אירוטרופוליס" – ערים ששדות התעופה שלהן הוא מרכיב מרכזי בפיתוח הכלכלי שלהן.

בניסיון להשתלב במגמה זו, בניית השדה החדש בעמאן היא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית בירדן, והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון. הבחירה במשרד האדריכלים המפורסם, הבטיח תכנון יוצא דופן שמפנה את הזרקורים אל הפינה הנשכחת במזרח התיכון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כדי להתמודד עם האקלים של עמאן, המתאפיין בתנודות קיצוניות בין יום ללילה, המבנה בנוי ברובו מבטון, המאפשר שליטה פסיבית על החום. חופת גג המבנה העשוי פספס של כיפות בטון נמוכות, המרחיבות את ההצללות על המבנה. הכיפות יוצאות מעמודים תומכים, ואור היום שוטף את החללים הפנימיים דרך מרווחים במפגש שבין הכיפות.

העיצוב מתבסס על צורות איסלמיות מסורתיות ומשתמש בכיפות המסורתיות עם גג שחור, המרמז על אוהלי הבדואים. יש גם התייחסות למסורת האירוח הירדנית, לקבלת הפנים רבת המשתתפים שהנוסע זוכה לה ביציאתו מהטרמינל (בדומה לישראל) על ידי רחבת קבלת פנים רחבה במיוחד, שיוצרת ככר גדולה עם הרבה מקומות ישיבה ועצים, שאנשים יכולים להתכנס בה כדי להיפרד או לקבל נוסע.

עוד על עיצוב שדה התעופה בעמאן בפוסט שפורסם בינואר לפני שנה.

מאמרים קשורים: אירוטרופוליס- עתיד הערים תלוי בשדות התעופה | הקרב העולמי בין שדות התעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלות | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת ודובאי מהמרת | עמאן – הסיליקון ואדי של העולם הערבי | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ולוגו העיר


אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן

מי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.

קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.

טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.

אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.

רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.

לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.

לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.

מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.

בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.

שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.

את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.

מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה


גורדי השחקים החדשים שיעטרו ערים בעולם

העיר מומבאי בהודו עומדת להתחדש בגורד שחקים חדש ויפיפה שיקרא מגדל נמסטה. הבניין עוצב על ידי Atkins Design Studio ואמור להפוך למבנה אייקוני, שיסמל את הכלכלה והתרבות החדשה של הודו. הבניין שיתנשא לגובה 62 קומות, כמעט 300 מטר, נמצא כעת בבנייה, ויכלול מלון, שטחי משרדים ושטחי מסחר.

הברכה המסורתית ההודית "נמסטה", הנאמרת תוך  הצמדת כפות הידיים, היא ההשראה לעיצוב הבניין. משמעות המילה נמסטה בסנסקריט משמעה "אני קד לך", ויש לה משמעות רוחנית של ביטול האגו האישי בנוכחות האחר.

על פי רעיון זה, שני אגפי הבניין צמודים יחד, כמו ידיים המברכות את העיר מומבאי. הבניין אמור להוות את הסמל האולטימטיבי של הכנסת אורחים וקבלתם. מעבר לכל הסימבוליות, המאפיינים החיצוניים של הבניין כוללים תבניות הודיות המשולבות בחזיתות הבניין.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מגדל פארק אווניו 425, ניו יורק

מגדל פארק אווניו 425, ניו יורק

חברת האדריכלים הבריטית פוסטר אנד פרטנרס שכמה מעבודותיה כבר הוצגו כאן (שדה התעופה של עמאן, מרכז קאן סטיר באסטנה, קזחסטן), ומוכרת בעולם כאחד המשרדים המובילים, שתכנן גם את בניין העירייה החדש בלונדון, והיה אחראי לשיפוץ ולהרחבה של בניין הרייכסטאג בברלין, זכה בתחרות בינלאומית לתכנון גורד שחקים חדש בניו יורק.

גורד השחקים שיתנשא לגובה של כ-210 מטר, יחליף בניין בן 32 קומות בפארק אווניו 425, ויהיה בניין המשרדים הראשון שמוקם בשדרה ב-50 השנים האחרונות. המגדל יחולק ל-3 חלקים בגבהים שונים, כשכל אחד מהם יתחם במרפסת. עיצוב הבניין מוגדר כ"אסרטיבי". הבנייה תחל בשנת 2015, ומתוכנן להיפתח ב-2017.

ומ"סטארכיטקט" אחד לשני: הארכיטקט פרנק גרי (מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, הבניין הרוקד בפראג, ועוד) ואיל ההון דיוויד מירוויש חשפו את התכנית להחייאת התרבות והאמנות במרכז טורונטו. אזור הבידור עוצב מחדש ויכלול 3 מגדלים מפוסלים ואייקוניים, שיתנשאו ל-80 ו-85 קומות. יהיה זה הפרויקט הראשון שגרי יקים בעיר הולדתו.

במסגרת הפרויקט להחייאת האזור, יהרסו מבני מגורים קיימים וישוקמו מבני תרבות באזור. ארכיטקט פרנק גרי אמר: "זה מאד מיוחד עבורי לעבוד בטורונטו בה נולדתי ולהיות מעורב בשכונה בה גדלתי. זה במיוחד מעניין כי הפרויקט כולל אמנויות. זה תמיד בעל משמעות עבורי. בפרויקט זה רציתי ליצור בניינים שהם שכנים טובים לבניינים מסביב ושמכבדים את ההיסטוריה העשירה והמגוונת של האזור. רציתי גם ליצור מקומות טובים עבור האנשים שגרים או מבקרים בבניינים. לדיוויד יש חזון מרגש ואני מאושר להיות חלק ממנו."

כל אחד מהמגדלים נראה כמו סדרה של קופסאות מסובבות זו על גבי זו, והמגיבות לשפת המקום ולהיסטוריה של האזור, ויהיו התוספת המשמעותית ביותר לקו הרקיע של טורונטו. הפרויקט גם יאכלס הרחבה לאוניברסיטת OCAD  שתכלול גלריות, סטודיואים, חדרי סמינרים, אולם הרצאות ועוד.

מאמרים קשורים: הבניין הגבוה באירופה- שארד, לונדון | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק | כמה גבוה אפשר לבנות? וכמה נמוך..? | המגדל הגבוה בעולם- טוקיו


מדינה חדשה, בירה חדשה, בעיות חדשות – דרום סודן

העיר ג'ובה משמשת כבר שנים רבות כמרכז התרבותי והפוליטי בדרום סודן, אז זה היה רק הגיוני שהיא תיבחר לשמש כעיר הבירה למדינה החדשה דרום סודן. אבל העיר הצפופה והבלתי מאורגנת גרמה למנהיגי המדינה הצעירה לחפש מקומות אחרים שישמשו כעיר הבירה, אולם משלא נמצא פתרון כזה, הם החליטו פשוט לבנות עיר חדשה, מאפס.

עיר הבירה החדשה של דרום סודן - הדמיה

עיר הבירה החדשה של דרום סודן – הדמיה

במיקום הקרוב למרכז הגיאוגרפי של המדינה, אזור הנקרא רמסייל (Ramciel) נבחר כאתר לבניית העיר החדשה, ופרויקט בניית העיר נמסר לחברה הממשלתית לבנייה של דרום קוריאה, ועלותה מוערכת ב-940 מיליון דולר.

940 מיליון דולר נשמע כמו הרבה כסף, אבל יחסית לערים אחרות בעולם מדובר בפרוטות. עלות בניית העיר המקיימת New Songdo City שתוכננה ע"י משרד האדריכלים הבריטי פוסטר אנד פרטנרס בדרום קוריאה מוערכת ב-30 מילארד דולר. עלות בניית מסדאר, העיר המקיימת הנבנית ממאפס באבו דאבי, שגם היא מתוכננת ע"י אותו משרד אדריכלים, תגיע ל-20 מיליארד דולר.

בניית עיר בירה חדשה משמעה לעזוב מאחור את הישן, דבר שרבים מחברי הממשלה מייחלים לו. העיר ג'ובה מוגבלת מבחינת התשתית, ואוכלוסייתה גדלה במהירות. בין השנים 2005 ל-2010 אוכלוסיית העיר הוכפלה, והגיעה ל-500,000. חילוקי דעות ומאבקים בין קבוצות אתניות שונות במדינה לא איפשרו לממשלה להרחיב את הגבולות המוניציפיליים של העיר, שקטנה מלהכיל את האוכלוסייה הגדלה.

עיר הבירה החדשה של דרום סודן - הדמיה

עיר הבירה החדשה של דרום סודן – הדמיה

לממשלה, שרצתה להימנע מכאב הראש של רכישת אדמות, העברת אוכלוסיות משטחים ומיקומם מחדש, עזיבת ג'ובה נראתה כפתרון קל, מה גם שדו"ח על העברת הבירה גם האיר את העובדה שתכנון מחדש ובניה מחדש של ג'ובה תהיה יקרה בהרבה מאשר להתחיל מאפס.

הבירה החדשה של דרום סודן מייצגת הבטחה לאומה החדשה. הממשלה קוראת ל"יצירה של עיר מודרנית ומתוכננת ל-200 שנה עם גמישות מירבית לספוג כל גידול באוכלוסייה ומתקדמת טכנולוגית" וההדמיות מציגות עיר המזכירה את וושינגטון, ארה"ב. אבל בניית עיר מאפס הינו מאמץ בעייתי עם השלכות ארוכות טווח הניכרות בערים כאלה שנבנו בעבר- מברזיליה, בירת ברזיל, לערי ענק בסין שנבנו בין לילה. התכניות הראשוניות של העיר החדשה מציגות העיר מתפשטת לרוחב, כביכול מודרנית, מוכוונת מכוניות – בדיוק סוג העיר של המאה העשרים, שמתכננים כיום מחפשים לה חלופות.

סוג זה של עיר חדשה ומתוכננת לא קיימת רק בהצעה לעיר הבירה החדשה בדרום סודן. קיימות גם תכניות לבניית עיר פיתוח חדשה במדינה שרשת הכבישים בה יהיו בצורת קרנף, ג'ירף ואפילו אננס.

מאמרים קשורים: מסדאר – עיר מקיימת הנבנית מהיסוד | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | אפריקה זה באופנה- מיתוג היבשת | מיתוג קניה