פארק חכם שהוא יצירת אמנות שמפחיתה רעש וזיהום משדה התעופה. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

עבור מי שחי בקרבת שדה תעופה, רעש המטוסים אינו רק מטריד, אלא קשור למחלות לב שעשויות אפילו להוביל למוות. ככול שערים מתפשטות והתעונה האווירית גוברת, כך יותר ויותר אנשים נאלצים לחיות לאורך נתיבי טיסה. סוג חדש של פארק מנסה להתמודד עם המטרד על ידי תכנון המפריע לגלי הקול.

בשדה התעופה סכיפול באמסרדם, אחד ממרכזי התעופה העמוסים בעולם, תוכנן שדה המשתרע לצד מסלולי הנחיתה עם תבנית בנויה הסופגת את רעש המראת המטוסים, ומפחיתה אותו בכחצי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

המבורג קוברת אוטוסטרדה מתחת לפארק ומחברת מחדש את העיר החצויה

פארק במקום כביש מהיר בהמבורג 3 3

כאשר נבנתה לראשונה אוטוסטרדת a7 בהמבורג, היא חצתה את העיר לשניים. כעת מספר שכונות מנותקות מתחילות להתחבר שוב, בעוד העיר מתחילה בפרויקט הקמת 3 פארקים חדשים שיקברו תחתם את האוטובאן. בניית הפרויקט תחל השנה וצפויה להסתיים עד 2022.

לקרוא את ההמשך »


סיטילאב מציג: רעיונות שהצליחו לשפר ערים בעולם (כולל אחד מישראל)

חקלאות עירונית במונטריאול

חקלאות עירונית במונטריאול

השבוע יתכנסו בלוס אנג'לס יותר מ-300 ראשי ערים, מומחים אורבניים, מתכנני ערים, כותבים, אנשי טכנולוגיה, כלכלנים ומעצבים לאירוע השני של "CityLab: Urban Solutions to Global Challenges.". לקראת האירוע המארגנים משתפים חלק מהרעיונות שיוצגו בכנס ושהמשתתפים כבר ניסו, כל אחד בעירו, והצליחו להביא שינוי, במטרה לחלוק ניסיון ושיטות עבודה, ולעודד יוזמות דומות בערים נוספות.

בכנס שיארך בתאריכים 28-30 לחודש צפויים לדבר, בין השאר, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג ובעלי תפקידים (כולל אמנדה ברדן) מקרן בלומברג אחת מנותנות החסות לאירוע, בריאן צ'סקי מייסד ומנכ"ל airbnb, ראש עיריית מונטריאול, פיטר אייגן מייסד Transparency International, ריצ'רד פלורידה, סאשה הסלמייר מנכ"ל CityMart, גיאורגיו קמיניס ראש עיריית אתונה, ראשי העיריות פירנצה, סנטה מוניקה, ניו אורלינס, מיניאפוליס, לוס אנג'לס, פיטסבורג, אטלנטה, אוקלנד, ברצלונה, ועוד רבים אחרים.

לקרוא את ההמשך »


קל, זריז וזול: השינוי הדרמטי בתכנון העירוני

פיטסבורג מרקט סקוור

פיטסבורג מרקט סקוור

בעבר, תכנון עירוני ותכנון מחדש של ערים נחשב לצעד גדול, המלווה בתכניות גדולות. אבל בשנים האחרונות ערים בכל העולם ממציאות את עצמן מחדש דרך מנטרה חדשה: "קל, זריז וזול". זוהי מגמה חדשה של תכנון עירוני המכונה באנגלית placemaking, שאינו מתרכז יותר בארכיטקטורה או פרויקטים ציבוריים גדולים, אלא בלהבטיח שהמרחבים העירוניים באמת יתפקדו לטובת התושבים.

לקרוא את ההמשך »


פארקים עירוניים: קטנים, זמניים, מודולריים וניידים

פארק על גלגלים. באקו

פארק על גלגלים. באקו

כאשר אנו מדמיינים פארקים, אנו חושבים בדרך כלל על שטחים גדולים מלאים בעצים, עם שבילים להליכה או רכיבה חוצים אותם, ומקומות ישיבה מוצלים המציעים פינה שקטה וקרירה בעיר. אבל בערים רבות אין שטחים פנויים לפארקים כאלה, ועדיין שטחים ירוקים כאלה הם חיוניים לכל עיר.

לקרוא את ההמשך »


הפרויקט השנוי במחלוקת ששינה לחלוטין את בוסטון, קבר אוטוסטרדה ויצר פארק בלב העיר

 

בוסטון 15פארק רוז קנדי במרכז בוסטון הוקם על השטח שנוצר מפרויקט ה-Big Dig, מגה פרויקט שניתב מחדש את האוטוסטרדה שחצתה את העיר (בדומה לנתיבי איילון), וכלל קירוי האוטוסטרדה והטמנתה מתחת לעיר.

בוסטון לפני הביג דיג

בוסטון לפני הביג דיג

כמו כל עיר גדולה, בוסטון סבלה מבעיות תנועה חמורות, והאוטוסטרדה המוגבהת שחצתה את העיר, והוקמה בשנת 1959, הייתה לאחד הכבישים העמוסים ביותר בארה"ב, כשבתחילת שנות ה-90 נסעו בה כ-200,000 מכוניות מדי יום. מעבר לעומס, ולזיהום האוויר שהביאה עימה האוטוסטרדה, היא גם חצתה את העיר והגבילה את ההתפתחות הכלכלית שלה. הביג דיג תוכנן להחליף את האוטוסטרדה המוגבהת בת ה6 נתיבים בדרך מהירה, תת קרקעית, בת 8-10 נתיבים.

פרויקט ה"ביג דיג" (החפירה הגדולה) היה פרויקט הכבישים היקר בתולדות ארה"ב, וסבל מתקציבים שהתנפחו, עיכובים בלוחות הזמנים, דליפות, תקלות תכנון, האשמות על ביצוע כושל ושימוש בחומרים לא מתאימים, פיטורין ואפילו מוות אחד. אבל הפרויקט הזה שינה את פניה של בוסטון מן הקצה אל הקצה.

פארק רוז קנדי המשתרע לאורך כ-2.5 ק"מ היא אחד מהשלבים האחרונים של פרויקט הביג דיג שקבר את כביש 93 הבינעירוני: יצירה מרהיבה של פארקים ושטחים ציבוריים, בלב המרכז הצפוף של העיר בוסטון, שנולד מתוך אחד הפרויקטים הכי שנויים במחלוקת בארה"ב. הפארק נקרא על שמה של רוז פיצ'גרלד קנדי, האם המטריארכלית ש משפחת קנדי, שנולדה בשכונה בקרבת מקום.

הפרויקט הגרנדיוזי, והקמת הפארק גם הובילו לפיתוח דרך חדשה לניהול פרויקט ייחודי זה, כשבהסכמה בין מדינת מסצ'וסטס, עיריית בוסטון ומשפחת קנדי, הוקמה ב-2004 עמותה לשימור שתנהל את הפארק, וב-2009 היא החלה בעבודתה. העמותה חוכרת את השטח מסוכנות התחבורה של המדינה והיא אחראית על האחזקה, גינון, תכנית ואיסוף כספים, בעוד המדינה מחויבת להקצות מחצית מהתקציב השנתי. בין 2004 ו-2008 העמותה גייסה 20 מיליון דולר.

זהו שיתוף פעולה יוצא דופן הכולל לא רק את העירייה והעמותה העובדות יחד, אלא גם את סוכנות התחבורה של מסצ'וסטס MassDOT, המספקת חלק מהמימון לפארק. העיר אינה מקצה שום מימון, למרות שהיא כמובן תומכת בפרויקט באופן נלהב.

העמותה היא הראשונה מסוגה בבוסטון והיא הכרחית במידה מסוימת להצלחת הפארק, משום שסוכנות התחבורה של מסצ'וסטס הוקמה רק ב-2009 ואין לה את הניסיון הנדרש בניהול פארקים. קיימות גם קבוצות חברים, וכן אזור שיפור עסקים שהוקם רק לפני שנתיים, אבל זהו פרויקט ראשון מסוג זה בעיר, בו עמותה פרטית מנהלת פארק ציבורי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הקמת השותפות החדשה, דווקא בתקופת מיתון, ובהמשך להיסטוריה העגומה של פרויקט הביג דיג, הביאה איתה אתגרים לא פשוטים. העירייה אימצה את העמותה במידה מסוימת, שהצליחה מאד בגיוס כספים ומשיכת משתמשים לפארק בעזרת תכניות נרחבות. באופנים שונים, העיר מתאמצת ללמוד איך השותפות הזו תעבוד, בעיקר כשהסוכנות שהקרקע בבעלותה לא עוסקת כלל בפארקים.

פארק רוז קנדי הוא הרבה יותר מפארק שכונתי. מכיוון והוא הוקם על קרקע משותפת ולא של העירייה, הוא מעשה פארק של המדינה, וחוצה שתי שכונות, אזור משרדים ומסחר ואזור תיירותי. לעמותה המנהלת יש מגוון סוגים של קהל שאליהם עליה לפנות ולאזן בין הצרכים השונים והשימושים בפארק.

בדומה לפרויקט ה- High Line בניו יורק (פארק שהוקם על נתיב מוגבה ששימש בעבר רכבת עירונית), שהצלחתו הביאה לעלייה במחירי הנדלן ופיתוח לאורכו, לפארק רוז קנדי יש את הפוטנציאל להביא להתפתחות דומה בבוסטון, וכבר כיום השפעת הפארק על התפתחות העיר ניכרת.

בוסטון מסתמנת מזה כמה שנים כאחת הערים החדשניות בעולם, שממציאה מחדש שוב ושוב את אופני ניהול ופיתוח העיר, ומתן שירות לתושבים. עירייה על גלגלים, ניסויים לקידום תחבורה ציבורית, ניסויים בניהול עיר הם חלק מהיוזמות שהעיר מקדמת כדי להתמודד עם הצרכים המתפתחים של ניהול עיר במאה ה-21. מעבר לכך בוסטון מדורגת 6 ברשימת הערים הירוקות ביותר בצפון אמריקה, שלישית מבין ערי ארה"ב באיכות החיים, ולאחרונה אף דורגה כעיר החדשנית בעולם במחקר מעמיק במיוחד.

מאמרים קשורים: הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה כבר קיימת. כעת צריך רק לבנות פארק מעל נתיבי איילון | הערים החדשניות בעולם | הפיכת מרחבים ציבוריים נטושים לפארקים | מיתוג פרויקט ה-high line ניו יורק | איך הוסיפה לעצמה טורונטו שטחים ירוקים


מיתוג פרויקט ה- High Line, ניו יורק. השראה לערים בכל העולם

לוגו The High Line

לוגו The High Line

בשנת 2000 ניסה רוברט האמונד לעצור את עיריית ניו יורק מלהרוס את מסילת הרכבת התעשייתית הישנה שנקראה The High Line. הוא הקים קבוצה שנקראה "החברים של ההייליין" והם ביקשו מפאולה סשר מחברת פנטגראם לעצב עבורם לוגו, ניירת וכרטיסי ביקור, כדי להראות רשמיים. הם רצו להפוך את מסילת הרכבת הישנה, שיצאה משימוש, לפארק.

פאולה סשר מספרת בי לא היה לה מושג היכן המקום נמצא, ולמרות שהאמונד נראה לה אדם הגיוני, היא לא האמינה כי הוא יצליח להניע את העירייה מתכניתה. עם זאת, היא רצתה את הפרויקט, וחשבה לעצמה: H, מסילת רכבת, ירוק, כמה זמן זה כבר יכול לקחת…? זה לקח שעה, ועוד 11 שנה.

להאמונד לא היה כל ניסיון בתכנון עירוני והוא גם לא היה מקושר למחלקת הפארקים של העירייה. הוא עבד עם חבר, ג'ושואה דיוויד, שהיה כתב במגזין, וגם לו לא היה כל ניסיון בתחומים אלה. השאר זה כבר היסטוריה, כשהחלק השני של הפרויקט נפתח לאחרונה – הפארק על מסילת הרכבת הישנה שנפתח ב-2008 הוא המקום בו הכי הרבה תיירים מבקרים בניו יורק, המקום הפופולרי בניו יורק לדייטים, והוא הפך למודל לחיקוי להחייאת מרחבים ציבוריים נטושים או לא שמישים, בכל העולם: שיקגו, לונדון ואדינברו, ועוד. המחסור בשטחים בערים גדולות, והצלחת הפרויקט הוביל לשורה ארוכה של מיזמים נוספים המנסים לנצל מחדש שטחים עירוניים שאינם בשימוש כמו פארק תת קרקעי בתחנת חשמליות שאינה פועלת, שדות חקלאיים על גגות בניינים, פארקים על גגות וכיוצא בזה. בניו יורק מונחות כמה הצעות מעניינות נוספות הכוללות תעלות וטיילת על המים, שלא קיימות כרגע בעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: התכנית שתביא לניו יורק תעלות וטיילת | האם ארכיטקטים יצליחו לייצר שכונה חדשה של גורדי שחקים בניו יורק? | השכונה המחוברת של ניו יורק | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים | פארק תת קרקעי בניו יורק