מה עושה עיר למעולה? תושבים עונים במחקר חדש

מה עושה עיר מעולה

מחקר חדש שבוצע על ידי חברת התכנון והעיצוב Sasaki Associates שאל 1000 תושבי ערים בסן פרנסיסקו, שיקגו, אוסטין, ניו יורק, בוסטון ווושינגטון מה הם אוהבים במיוחד בעיר שלהם. הממצאים, המקיפים אספקטים מגוונים של החיים העירוניים, מציעים תובנות מרתקות עבור מתכנני ערים, אדריכלי נוף, וארכיטקטים.

תושבי הערים שהשתתפו במחקר מסכימים על מספר נושאים: הם רוצים אוכל מעולה, הם אוהבים חזית למים, והם מעריכים ארכיטקטורה היסטורית. תפקיד המתכננים הוא להבין מה אנשים רוצים, ולאזן רצונות אלה עם התמונה הרחבה – מציאות כלכלית, צרכים תרבותיים, דאגות סביבתיות, והזדמנויות עיצוב – ולעזור בצורה המיטבית לעצב חוויה עירונית מספקת ומקיימת יותר.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

פארקים עירוניים: קטנים, זמניים, מודולריים וניידים

פארק על גלגלים. באקו

פארק על גלגלים. באקו

כאשר אנו מדמיינים פארקים, אנו חושבים בדרך כלל על שטחים גדולים מלאים בעצים, עם שבילים להליכה או רכיבה חוצים אותם, ומקומות ישיבה מוצלים המציעים פינה שקטה וקרירה בעיר. אבל בערים רבות אין שטחים פנויים לפארקים כאלה, ועדיין שטחים ירוקים כאלה הם חיוניים לכל עיר.

לקרוא את ההמשך »


העיר החדשה בה הכל נמצא במרחק הליכה קצרה

העיר בה הכל במרחק הליכה. סין

העיר בה הכל במרחק הליכה. סין

סין מתפתחת במהירות עצומה, ומצמיחה ערים חדשות בקצב מסחרר, במטרה לענות על התנועה העצומה של האוכלוסייה מהכפרים אל הערים. פרויקט חדש, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Adrian Smith and Gordon Gill, שתכנן גם את מסדאר, העיר המקיימת הראשונה בעולם, וגם את מגדל הקינגדום בג'דה, ערב הסעודית, מציע עיר חדשה בגודל 1.3 קמ"ר, שתהיה לגמרי מקיימת, סבירה במחיר, ונקייה ממכוניות. תכנון העיר מנסה להתגבר על אחת הבעיות הקשות ביותר בערים הסיניות הצומחות, והיא התשתית התחבורתית שקורסת תחת העומס ההולך וגדל.

תכנית האב, שתוכננה עבור 80,000 תושבים, תבנה סביב מרכז תחבורה עצום במרכזה, כשכל היעדים בעיר יהיו נגישים במרחק 15 דקות הליכה, מה שעשוי הפוך את העיר הזו – Great City – לעיר הראשונה בעולם המיועדת להולכי רגל בלבד.

לפני שתוכננה העיר, משרד האדריכלים איתר את המיקום האידיאלי עבור העיר הירוקה. הם מצאו אזור מחוץ לעיר צ'נגדו, המופרד באופן טבעי על ידי יערות, עמקים, וגופי מים שיכולים להיות משולבים בתכנון העיר. המתכננים חילקו את האזור ל-15 אזורים, כשהם מותירים 15% מהשטח עבור פארקים ושטחים ירוקים, 60% לבנייה, ושאר ה-25% עבור כבישים ומדרכות.

באשר למאפיינים הסביבתיים, העיר בהחלט מתכוונת להתאים לשם שניתן לה, כשהיא, על פי התכנון, תשתמש ב-48% פחות אנרגיה, ו-58% פחות מים מעיר "רגילה" בגודל דומה. בנוסף, העיר תשתמש ב"מאגרי אנרגיה עונתיים", שיאגרו את חום הקיץ וימירו אותו לאנרגיית חימום בחורף. המפתח להצלחה הסביבתית של Great City, אינו טמון רק בפאנלים סולריים ובפארקים, אלא גם בתכנון העירוני שלה. המרחק בין כל מיקום בעיר ההיפר צפופה לכ מיקום אחר יהיה רק 15 דקות הליכה, או פחות. תכנון זה מבטל את הצורך במכוניות, גם משום שהעיר בנוייה סביב מרכז תחבורה גדול המחבר אותה עם צ'נגדו והאזורים סביב תוך דקות. השטח הירוק הסובב את העיר והמשמש כחיץ יהיה עמוס בשבילי הליכה ומסלולי אופניים שירשתו את השטחים הירוקים ואת העיר כולה.

הפרויקט אמור להסתיים עד שנת 2021, ויאכלס 30,000 משפחות, או 80,000 תושבים בסך הכל. העיר מציגה קונספט לפיו חיים בצפיפות גבוהה אין משמעו סביבה מזוהמת ומנותקת מהטבע, אומרים במשרד האדריכלים, כל דבר בתוך הסביבה הבנויה של העיר נלקח בחשבון באופן שיחזק את איכות החיים של התושבים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין | מסדאר- העיר המקיימת הראשונה בעולם | איך ערים נלחמות במכונית הפרטית | מבט מהחלל על צמיחת הערים בעולם | איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני


זיהום רעש בערים – עד כמה הוא מזיק לבריאותנו?

רעש נמצא סביבנו, בעיקר בערים, כל הזמן, והוא הולך ומחמיר. הצמיחה הבלתי פוסקת בעומס על כבישים, רכבות, ותנועה אווירית הם במיוחד מקור לדאגה, על פי מחקר שניהלו ליסה גויינס ולואיס הגלר, שציינו כי "באופן שהוא אנלוגי לעישון פאסיבי, רעש מיד שנייה הוא זיהום המיוצר על ידי אחרים. הוא מושט עלינו ללא הסכמתנו, לרוב נגד רצוננו, ולעיתים, ובמקומות ועוצמות שעליהן אין לנו שליטה". החוקרים ציינו 7 השפעות שיש לרעש על הציבור:

  1. ליקויי שמיעה
  2. הפרעה לתקשורת
  3. הפרעות שינה
  4. הפרעות בלב וכלי דם
  5. הפרעות במצבים נפשיים
  6. ליקויים בביצוע משימות
  7. התנהגות חברתית שלילית ותגובות שליליות

בשנות ה-70, כשלרשות הגנת הסביבה האמריקאית הייתה תכנית לשליטה ברעש, הרשות קבעה כי עוצמת הרעש הממוצעת באזורי מגורים צריכה להיות מתחת ל-55 דציבלים (הרעש הנמוך שמיצר מזגן או מדיח כלים). עבור חללים פנימיים הרעש נקבע ל-45 דציבלים.

שני החוקרים ציינו כי מספיק רעש של 30 דציבלים כדי להפריע לשינה. הפרעות בלב וכלי דם מתחילים להראות אחרי חשיפה לרעש של 65 דציבלים. רמות רעש של 80 דציבלים ומעלה "מקושרים הן עם עלייה בהתנהגות תוקפנית והן בירידה בהתנהגויות של עזרה לזולת." בהתאם למשך החשיפה, ליקויי שמיעה יכולים להופיע בסביבות 85 דציבלים, המקביל לרעש של משאית כבדה בכביש סואן.

בהתייחס לזיהום הרעש מתנועת כלי רכב, כדאי לבחון את שלושת התמונות הבאות. כל אחת מהן מציגה את אזור ראסל סקוור בלונדון. הראשונה היא תמונה רגילה מתוך Google Earth. ראסל סקוור נמצא במרכז (ריבוע של פארק), והגג הכחלחל הוא הבריטיש מוזיאום.

התמונה השנייה היא מפה של ממשלת בריטניה המציגה רמות רעש  של רחובות וכבישים. האזור הסגול מסמל רעש ממוצע (יום ולילה) ברמה של מעל 75 דציבלים. האזורים הירוקים מציגים רעש של מתחת ל-55 דציבלים, בעיקר חצרות וגנים. הצבעים האחרים הם אזורי ביניים. ניתן לראות כיצד ראסל סקוור בעצמה מחולקת לאזור שקט ואזור רועש, בהתאם לקרבה לכבישים. באופן כללי ניתן לומר כי רמות הרעש יורדות בתוך אזורים ירוקים ופארקים, מה שמדגיש שוב את חשיבות הטבע העירוני, והתרומה שלו גם בהפחתת רעשים.

המפה השלישית מראה את האזור בלילה. היא רגועה בסך הכל, ורק בשעות אלה רמות הרעש יורדות אל מתחת ל-50 דציבלים (בירוק). דבר זה מרמז כי אילו היה מיפוי של רמות הרעש במשך היום בנפרד, התוצאות היו חמורות הרבה יותר מאשר המפה המראה את רמת הרעש הממוצעת ביממה.

אז החדשות הטובות הן שגם בערים גדולות כמו לונדון, בהן יש פארקים ושטחים ירוקים רבים, ניתן למצוא מקומות שקטים, אבל לצורך כך יש להתרחק מרחובות ראשיים. זו לא הפתעה גדולה, אב לתושבי ניו יורק, לדוגמה, אינם כה ברי מזל כמו הלונדונים. ברציפי הרכבת התחתית בניו יורק נמדדה רמת רעש של עד 108 דציבלים, ורעש של 112 דציבלים ממכוניות.

במקרה הטוב, רעש יכול להיות מטרד, אבל למטרד זה יכולות להיות השפעות משמעותיות. "ניסוי" טבעי נערך בגרמניה, שעזר להבין את הבעיה, שרעש מפריע לגם ללמידה, כשבמינכן נסגר שדה התעופה הישן, ונפתח אחר, חדש, מרוחק מהעיר. בדיקות נערכו בקרב תלמידי כיתות ג' וד' לפני ואחרי השינוי, והראו שתלמידים הלומדים בקרבת שדה התעופה הישן השיגו ציונים נמוכים יותר במבדקי זיכרון וקריאה, אבל תוצאותיהם השתפרו לאחר סגירת שדה התעופה, ואילו אלו שלמדו בקרבת שדה התעופה החדש, חווה ירידה בלימודים לאחר פתיחתו. רעש החודר לכיתות עשוי להפריע לתלמידים לשמוע את המורה, כמובן, אבל בדיקות דם בילדי מינכן חשפו מכניזם ביולוגי לפיו רעש גורם לרמות אדרנלין גבוהות וכולסטרול, ומוביל למצב הקרוי "מתח הורמוני".

על פי מחקרים, יותר מ-100 מיליון אמריקאים חשופים באופן קבע  לרמות רעש העולות על ה-55 דיציבלים המומלצים. אבל לא כל רעש הוא דומה בהשפעתו. מומחים אקוסטיים מנסים כל העת למצוא דרכים לטפל ברעש האורבני על ידי הקלת רעשים מסויימים (כמו תנועה) והדגשת רעשים נעימים יותר (כמו ציוץ ציפורים). הרעיון המרכזי מאחורי המאמץ הוא לא הטכנולוגיה, אלא ההכרה שלא כל הרעשים זהים, ולא כולם גורמים נזק. במרחבים ציבוריים מזרקות משמשות בדיוק לשם כך. כאשר אנו נמצאים ליד מזרקה, אנו תופשים את הסביבה כפחות רועשת מאשר היא באמת.

בישראל, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות איכות הסביבה של עיריית תל אביב סיים את עבודת המיפוי לאזורים חשופים לרעש מתנועת כלי רכב ורכבות בתל אביב. תוצאות המיפוי מראות כי חזיתות הבתים הנמצאים באזורים הסמוכים לכבישים עמוסים חשופות לרעש שמפלסו עולה על 70 דציבלים.​

רעש תל אביב, יום

רעש תל אביב, יום

מאמרים קשורים: מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה | איך טיול בפארק משפר את המוח | הקשר בין תיירים, טלפון סלולרי ומתח נפשי | האם העיר משאירה אותך רווק? | איפה אתה מרגיש הכי מאושר?


תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו

צמיחת התנועה למען המידע החופשי לימדה דור שלם של תושבי ערים שיש להם את הזכות לבחון את פעולות הממשל המקומי, לזהות בעיות ולעזור לפתור אותן. בעולם הדיגיטלי, המשמעות של הדבר הוא היחסים בין עיריות ותושבים שהשתנו מאד בשנים האחרונות. אבל מה קורה כשתושבים רוצים להשפיע גם על המרחב הפיזי של העיר, ועל המרחב הציבורי בו? הנה כמה דוגמאות לכך:

סן פרנסיסקו החליטה לשדרג את הרחובות שלה ואת המרחבים הציבוריים על בסיס המלצות התושבים. פרוייקט ה-Better Streets של סן פרנסיסקו הוא יוזמה שאפתנית במונחים של עיצוב מרחבים ציבוריים וכן של שילוב התושבים במהלך. בפוסט קודם הצגתי את כיבוש המדרכות בסן פרנסיסקו והפיכתם לפארקים קטנים, אבל המגמה מתרחבת.

העירייה השיקה אתר חדש שיעזור לתושבי העיר לנצל את משאבי העיר ולתכנן את הרחובות בשכונותיהם ולהוסיף להם מקומות חנייה, חנייה לאופניים, צמחייה, אמנות, מדרכות משופרות, תשתיות ירוקות, ואפילו רשיונות לאירועים ללא מכוניות. האתר הוקם בשיתוף חברת התחבורה העירונית, אגף התכנון בעירייה, אגף העבודות הציבוריות והועדה לשירותים ציבוריים.

ג'ואנה לינסגן מאגף התכנון אמרה: "לפני הקמת האתר, המידע הזה לא היה זמין. לעבור את התהליך, מישהו היה צריך ליצור קשר עם מחלקות שונות בעירייה. אנשים אולי חושבים שאין להם את היכולת לעשות זאת, אבל אם הם רוצים, הם יכולים לבקש חנייה, להוסיף מתקני חניית אופניים או להוסיף צמחייה לשכונה שלהם, לפני העסק שלהם, ואנחנו מנסים לתת להם את כל המידע כדי לעשות זאת". הגישה הקלה לרשיונות מקלה את התהליך של פתיחת ירידי רחוב, ועוד אירועים קטנים, ללא מכוניות כמו Sunday Streets, שקיבל אתר ייחודי, ושגרסה שלו התפתחה בערים שונות.

Park(ing) Day היא יוזמה נוספת שאומצה בסן פרנסיסקו, והיא מתקיימת בערים רבות סביב העולם, ועוזרת לאנשים לדמיין מחדש מה ניתן לעשות את מקומות החנייה בעיר, והפיכתם לפארקים, מגרשי משחקים, בתי קפה זמניים וכל דבר אחר ממה שתוכננו מלכתחילה.

המגמה המתפתחת משקפת תפיסות חדשות ומתפתחות ביחסים שבין עיריות לתושבי הערים, שלפיהן העירייה יכולה להיעזר בתושבים בתכנון העירוני באופן הרבה יותר משמעותי משנעשה בעבר, ולא להתייחס אליהם כנתינים הסרים למרות העירייה, ואילו התושבים, בהיתנן להם ההזדמנות והאמצעים הופכים להיות פעילים ומעורבים הרבה יותר, במה שקורה בעיר או בשכונה שלהם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: למה הרחובות שייכים למכוניות ולא לאנשים? | אם אפשר לשלם עבור חנייה לפני הבית, למה אי אפשר לשלם כדי לשתול שם עץ? | איך כיכרות תורמות או מזיקות לדמוקרטיה? | מלון שהוא כל השכונה | עיר ללא מכוניות, כל יום ראשון בבוגוטה


המדריך לקופנהגן (שנת 2025)

מדריכים יכולים להיות כלי עזר שימושיים לתיירים, במיוחד עבור אלו המעוניינים לצלול עמוק אל תוך מקום בזמן קצר. בדרך כלל, הם מספרים לקוראים על העיר ואילו אתרים היא מציעה. אבל לא המדריך החדש לקופנהגן, אשר מציע מבט על העיר שעדיין לא קיימת. "המדריך לקופנהגן 2025" הוא ספרון הדרכה לעיר העתידית, ומתבסס על תכניות קיימות ושנמצאות בעבודה וסדרה של רעיונות שעשויים, אם יישומו, לעצב עתיד טוב יותר.

המדריך הופק ע"י Sustainia, יוזמה עם מראה עתידני לערים מקיימות המונעת ע"י צוות חשיבה סקנדינבי, בשיתוף עם חברות בינלאומיות וקרנות כמו מייקרוסופט, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, קנולל, איקאה ועוד. הוא מלא בהדמיות נוצות של אזורים חדשים, פארקים ואפילו זוג מגדלים בהם אופניים יוכלו לרכב על גבי גשר בגובה 70 מטר מעל הים.

זהו הראשון בסדרת מדריכים החוזים את ערי המחר. המדריכים נכתבים על בסיס סדרה של קווים מנחים של Sustainia, כמו "כל התושבים יחיו במרחק 5-10 דקות הליכה מאזורים ירוקים", "אזורים אטרקטיביים בין ביניינים מזמינים אזרחים ליצור אינטראקציה", ו-"מנהיגי העיר צריכים להכיר בקיימות כמנוע לחדשנות, יצירתיות ושגשוג".

"אנחנו לא נהיה סתם עיר שהיא יותר מקיימת" אמר מאיק וויקינג מ- Sustainia. "אנחנו גם נראה עיר שיותר כייף בה והיא יותר נוחה, בריאה וחכמה, ועיר עם איכות חיים טובה יותר". עד 2025,קופנהגן צפויה להיות נטולת פליטת פחמן, על פי התכנית שפורסמה לאחרונה ע"י הממשלה. המדריך חוזה שצעדים מקיימים נוספים ייושמו עד 2025. המדריך גם קורא למקומיים להתמקד על בניית המוניטין של העיר בנושא האופניים ע"י הרחבת רשת שבילי האופניים בעוד כ-100 ק"מ, שילוש השימוש בתחבורה ציבורית, להנגיש יותר מקו המים עבור נופש ומגורים, עבור 100,000 התושבים שיצטרפו לעיר עד 2025.

החזון הזה לקופנהגן 2025 הוא בהחלט מבט אופטימי, על כל הפרויקטים הטובים שאכן ייבנו כמתוכנן. לא ברור כמה כל השיפורים האלה יעלו, וכמה רצון קיים כדי להגשימם. יש אין סוף תכניות לעתיד הערים, והמון הצעות להפכן למקומות מקיימים יותר. במובנים רבים, מדריך זה הוא רק עוד אחד מהם. אבל הוא גם יותר אפקטיבי, משום שהוא מציג את התחזית לעיר במקום להתבכיין על כמה צריך עוד לעשות.

עבור תייר ב-2012, מדריך זה אולי לא יהיה הדבר הכי שימושי לביקור בן כמה ימים בעיר. אבל עבור אלו המעוניינים לקחת חלק בשיפור העיר ואיכות החיים בה, המדריך לעיר העתיד סולל את הדרך ולמה צריך להעשות.

מאמרים קשורים: תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | הערים החכמות בעולם | העיר הירוקה ביותר באירופה | איכות החיים הטובה ביותר