מי בסביבה? בניין המשרדים הירוק בעולם, פארק עצי פרי, וחקלאות עירונית

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין ה-Bullitt Center בסיאטל הוא בניין המשרדים הירוק בעולם והיעיל ביותר מבחינה אנרגטית. הבניין בן ה-6 קומות אינו כולל טכנולוגיות שטרם נראו, אלא שהוא משלב טכנולוגיות קיימות ושיטות רבות ליצירת מבנה שהוא תצוגה של עיצוב ירוק ומודל לחיקוי. המטרה של Bullitt Center היא לשנות את הדרך בה מבנים מעוצבים, לבנות ולנהל כדי לשפר ביצועים סביבתיים לטווח ארוך ולקדם הטמעה רחבה של יעילות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות בנייה ירוקות אחרות.

מה שמיוחד בבניין הוא שהוא מנסה לעשות הכל באותו הזמן: יצור 100% מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פאנלים סולריים, כל המים לבניין יסופקו ממי גשמים שיאספו, תאורה טבעית, מערכת קומפוסטינג, מערכת של בארות גיאותרמיים לחימום, ושלד עשוי עץ.

פארק עצי בלוס אנג'לס

פארק עצי בלוס אנג'לס

איך בדיוק עצי פרי למאכל משנים את הסביבה העירונית? Fallen Fruit שהוא ארגון שיתופי בלוס אנג'לס משתמש בפירות כדרך לחשיבה על בניית קהילה וסביבה אורבנית. הם החלו למכור את ריבות הפירות שלהם, ופרסמו את מפת הפירות בחינם בשכונה. כעת הם פותחים את פארק עצי הפרי למאכל הראשון בלוס אנג'לס, שיכלול 27 עצי פרי, מאפרסקים ועד תמרים, 8 סוגי גפנים מקומיים ועשבי מאכל – שכולם יהיו לשימוש הקהילה בחינם.

הרעיון הוא פשוט, אולם בבחינה מעמיקה, הוא משנה דינמיקה בפארק. במקום קניית פירות, אנשים יכולים לבוא עם ילדהם, לעבוד וללמד אותם מאיפה מגיע האוכל. המבקרים גם נעשים מודעים יותר למעבר העונות ולמזג האוויר. גידול עצי פרי בעיר היא מגמה מתפתחת גם בוונקובר, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של חקלאות עירונית, שתופסת תאוצה בכל העולם, מספר דוגמאות לכך: ברלין, ניו יורק, טוקיו, והנה עוד דוגמה, מסינגפור:

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

העיר מדינה סינגפור היא אחת המדינות העירוניות בעולם, ובשל כך היא מייבאת יותר מ-90% מהמזון שלה למרות היותה ממוקמת באזור טרופי, והחשיבות של ירקות במטבח האקלקטי המקומי. שיתוף פעולה חדש בין הממשלה וחברת הנדסה מתכוון להחזיר את ייצור המזון לעיר, על ידי התקנת חממות וורטיקליות בעיר, שיתופעלו על ידי חברת בשם Sky Greens.

מה שעושה את הפרויקט הזה לייחודי, הוא העיצוב: בתוך החממה, מגדלי אלומיניום בגובה 9 מטר תומכים מדפים של ירקות, המסתובבים באיטיות כל לחלק את החשיפה לאור באופן שווה, טכנולוגיה שהם מכנים  "A-Go-Gro". מערכת הידראולית אוספת את מי הגשמים, ועושה בהם שימוש להנעת המערכת, כך שהיא זקוקה למעט מאד אנרגיה.

גם בסין חקלאות עירונית מתפתחת. בבייג'ינג, לדוגמה, יש כ-233 מיליון מטרים רבועים של גגות פנויים, וגינות על גגות מתחיל להסתמן כתנועה חדשה של הבורגנות. הסרט "אגדה של שני גגות" מספר על שני אנשים, בשתי ערים, ושתי חוות עירוניות. הוא צולם בבייג'ינג והונג קונג על ידי דניאל קליין ומירה פיין, ומציג זווית אישית לסיפור החקלאות העירונית בסין:

מאמרים קשורים: חקלאות עירונית אינה רק תחביב, זו תעשייה היכולה לשנות את איכות חיינו | הפארק החברתי האורגני של ברלין | סאו פאולו- מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק | בתי הספר האקולוגיים של עזה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה

מודעות פרסומת

העיר החדשה בה הכל נמצא במרחק הליכה קצרה

העיר בה הכל במרחק הליכה. סין

העיר בה הכל במרחק הליכה. סין

סין מתפתחת במהירות עצומה, ומצמיחה ערים חדשות בקצב מסחרר, במטרה לענות על התנועה העצומה של האוכלוסייה מהכפרים אל הערים. פרויקט חדש, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Adrian Smith and Gordon Gill, שתכנן גם את מסדאר, העיר המקיימת הראשונה בעולם, וגם את מגדל הקינגדום בג'דה, ערב הסעודית, מציע עיר חדשה בגודל 1.3 קמ"ר, שתהיה לגמרי מקיימת, סבירה במחיר, ונקייה ממכוניות. תכנון העיר מנסה להתגבר על אחת הבעיות הקשות ביותר בערים הסיניות הצומחות, והיא התשתית התחבורתית שקורסת תחת העומס ההולך וגדל.

תכנית האב, שתוכננה עבור 80,000 תושבים, תבנה סביב מרכז תחבורה עצום במרכזה, כשכל היעדים בעיר יהיו נגישים במרחק 15 דקות הליכה, מה שעשוי הפוך את העיר הזו – Great City – לעיר הראשונה בעולם המיועדת להולכי רגל בלבד.

לפני שתוכננה העיר, משרד האדריכלים איתר את המיקום האידיאלי עבור העיר הירוקה. הם מצאו אזור מחוץ לעיר צ'נגדו, המופרד באופן טבעי על ידי יערות, עמקים, וגופי מים שיכולים להיות משולבים בתכנון העיר. המתכננים חילקו את האזור ל-15 אזורים, כשהם מותירים 15% מהשטח עבור פארקים ושטחים ירוקים, 60% לבנייה, ושאר ה-25% עבור כבישים ומדרכות.

באשר למאפיינים הסביבתיים, העיר בהחלט מתכוונת להתאים לשם שניתן לה, כשהיא, על פי התכנון, תשתמש ב-48% פחות אנרגיה, ו-58% פחות מים מעיר "רגילה" בגודל דומה. בנוסף, העיר תשתמש ב"מאגרי אנרגיה עונתיים", שיאגרו את חום הקיץ וימירו אותו לאנרגיית חימום בחורף. המפתח להצלחה הסביבתית של Great City, אינו טמון רק בפאנלים סולריים ובפארקים, אלא גם בתכנון העירוני שלה. המרחק בין כל מיקום בעיר ההיפר צפופה לכ מיקום אחר יהיה רק 15 דקות הליכה, או פחות. תכנון זה מבטל את הצורך במכוניות, גם משום שהעיר בנוייה סביב מרכז תחבורה גדול המחבר אותה עם צ'נגדו והאזורים סביב תוך דקות. השטח הירוק הסובב את העיר והמשמש כחיץ יהיה עמוס בשבילי הליכה ומסלולי אופניים שירשתו את השטחים הירוקים ואת העיר כולה.

הפרויקט אמור להסתיים עד שנת 2021, ויאכלס 30,000 משפחות, או 80,000 תושבים בסך הכל. העיר מציגה קונספט לפיו חיים בצפיפות גבוהה אין משמעו סביבה מזוהמת ומנותקת מהטבע, אומרים במשרד האדריכלים, כל דבר בתוך הסביבה הבנויה של העיר נלקח בחשבון באופן שיחזק את איכות החיים של התושבים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין | מסדאר- העיר המקיימת הראשונה בעולם | איך ערים נלחמות במכונית הפרטית | מבט מהחלל על צמיחת הערים בעולם | איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני


הקריסטל: המרכז הראשון בעולם לשיפור הידע על קיימות ועיר חכמה, וראיונות עם מומחים בתחום

קריסטל לונדוןהקריסטל, יוזמה לערים מקיימות וחכמות של חברת סימנס, נפתח בלונדון, ומציע את התערוכה הגדולה בעולם בנושא קיימות וערים. מרכז הלימוד יאחד מקבלי החלטות בערים, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ארכיטקטים ומומחי תשתית, כמו גם מבקרים מכל העולם, חברי קהילות וילדי בית ספר וילמד על האופן בו אנו חיים כיום בערים ועל הדרכים לעשותן טובות יותר במונחים של איזון סביבתי, כלכלה ואיכות חיים. נושא זה הוא חשוב יותר מתמיד, עם ערים ברחבי העולם המתפתחות לממדי אוכלוסייה, שבחלקן הוא גדול יותר מזה משל מדינות כמו אוסטרליה, צ'ילה וישראל. מספר האנשים החיים במרכזי הערים גדל ללא הפסקה בקצב של מיליון איש בשבוע.

הבניין המיוחד של הקריסטל ממוקם ברויאל ויקטוריה דוקס, מרכז אזור היזמות הירוק החדש של לונדון. הרעיון של המרכז הונע על ידי החזון לעולם עירוני רב פנים, והמבנה דמוי הקריסטל בא לשקף רעיון זה של פנים רבות ומורכבות החיים העירוניים. מבחינת לונדון, יש לקריסטל משמעות היסטורית ותרבותית, כשהוא שואב השראה מה"קריסטל פאלאס", אשר בשנת 1851 הימם את המבקרים בתערוכת החדשנות והטכנולוגיה שנערכה בו בשיא המהפכה התעשייתית, והוא נבנה משלד ענק של פלדה וזכוכית – פלא הנדסי באותה תקופה.

כיום הקריסטל לוקח את השם לשיא חדש, ומסמל את תחילתו של עידן חדש של קיימות. הבניין עצמו תוכנן להיות אחד הבניינים הידידותיים ביותר סביבה בעולם, ושואף לדירוגים הגבוהים ביותר של LEED ו- BREEAM (תקני הבנייה ירוקה המחמירים בעולם). פאנלים סולריים וחום מבטן האדמה מספקים את האנרגיה למבנה, ומבטלים בכך את הצורך בשריפת דלקים. והוא אף מאחסן אנרגיה בעצמו. הבניין גם קולט מי גשמים, מטפל בביוב שהוא מייצר, ועיצוב הבניין, כולל הזכוכיות, מספקים בידוד ברמה גבוהה ביותר ועוזרים ליעילות האנרגטית שלו. בנוסף לכל אלה, יש בבניין תחנת טעינה למכוניות חשמליות.

מופע ההקרנה על הבניין בטקס הפתיחה:

להלן כמה מומחים שהגיעו לטקס הפתיחה ומדברים על חלק מהנושאים בהם המרכז עוסק. ריצ'רק רוסן, נשיא Urban Land Institute נשאל מדוע לא משתמשים יותר ב"לכידת ערך קרקע" כדרך לממן השקעות בתשתיות?

פאולו וג'יאונה, כותב בכיר ב- UN-Habitat Guide for city leaders נשאל מהי הצפיפות האידיאלית עבור עיר, כדי שתהיה מקיימת?

מפו פרנקלין אטו, ראש עיריית יוהנסבורג נשאל עד כמה זה חשוב לערב את תושבי עירו בתכנון העיר?

חואן קרלוס, ראש UN-Habitat נשאל מהם האלמנטים החשובים לתכנון עירוני טוב המאה ה-21?

הולגר דלקמן, מנכ"ל Embarq/WRI, נשאל כיצד תכנון עירוני משפיע על תבניות התחבורה שלנו?

הארכיטקט דניאל ליבסקינד נשאל איך מערבים את הקהילה המקומית כאשר מפתחים פרויקטים אדריכליים?

מאמרים קשורים: איך יראו הערים ב-2050- הנה כמה תשובות | הערים החכמות באות- יוזמה גלובלית של האו"ם | מערכת ההפעלה לערים חכמות של IBM | העיר המקיימת הראשונה בעולם- מסדאר | העיר החכמה הראשונה


בשורת רכב העתיד העירוני של נאס"א יוצאת מתל אביב

מצגת זאת דורשת JavaScript.

SkyTran היא מערכת תחבורה חדשה, שהוצגה לראשונה על ידי הממציא דגלס מלוויצ'י בשנת 1990, ולאחר קבלת מענק פיתוח של מיליון דולר ממשרד התחבורה האמריקאי בשנת 2004, פותחה על ידי חברת Unimodal Inc. המערכת מורכבת מרכבים דמויי קפסולות, מיועדים לשני נוסעים, ותלויים ממסילה מוגבהת, עליה הם נעים באמצעות הגבהה מגנטית פסיבית, ומגיעים למהירות של מעל 200 קמ"ש. עלות המערכת מוערכת בפי 5-10 יותר זולה מכל מערכת רכבת קלה, והיא אפילו מייצרת אנרגיה בעצמה באמצעות פאנלים סולריים, אנרגיה המוזרמת ישירות למערכת.

אחרי יותר משני עשורים מהצגת הרעיון המקורי, החברה משתפת פעולה כעת עם נאס"א, לבחינת והמשך פיתוח המערכת, שכלל הקמת מערכת ניסיונית בפארק המחקר של נאס"א, והשבוע פורסם כי מערכת ניסיונית ראשונה בעולם תוצב בנמל תל אביב, ותחבר את חניון רידינג עם הנמל, תכלול מסלול ניסיוני קצר של 3-4 קילומטרים, ותהיה פעילה תוך כשנה וחצי. המערכת זוכה להתעניינות רבה מכל העולם, ונציגים ממלזיה, אינדונזיה, הודו, בולגריה וברזיל כבר הביעו עניין במערכת, וכולם מחכים לראות את תוצאות מערכת הניסיון.

יש לציין כי המערכת אינה מערכת היכולה להחליף תחבורה ציבורית, בהיותה מיועדת להנעת שני נוסעים בלבד בכל תא. היא אינה מערכת הסעת המונים, ולכן ההשוואה במחיר אל מערכת רכבת קלה או רכבת תחתית אינה הולמת. המערכת הוצעה בעבר לערים שונות, ביניהן דטרויט וסן פרנסיסקו, אולם כאמור, המערכת הניסיונית הראשונה תוקם בתל אביב.

ג'רי סנדרס, מנכ"ל SkyTran מספר על המערכת:

כתבה על המערכת בחדשות ערוץ 2

מאמרים קשורים: הרכבת הקלה בתל אביב | קטנועים חשמליים להשכרה בסן פרנסיסקו | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר | שדה התעופה של לונדון שיצוף על המים | שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה ירוקה


באזורים ללא חשמל, יכולה עכשיו להיות תאורה. זהו תנאי לפיתוח מקומי

1.6 מיליארד איש ברחבי העולם חיים מחוץ לרשתות החשמל, וחייהם עוצרים עם רדת החשכה. הפעילות הופכת למסוכנת, נסיעות כרוכות בסכנה, ופעילות פנאי של אחרי העבודה היא בגדר חלום. כשחלק ניכר מהאנושות זקוקה לתאורה הרחק מרשתות החשמל, אין מדובר ביצירת פתרון נישתי או מקומי, אלא בפתרון בעל אופי גלובלי.

הפתרון מגיע בצורת תאורת לד סולרית מחברת פיליפס, שפיתחה את ה-SolarGen2 system בכדי לתת מענה לבעיה. המערכת מספקת פתרון יעיל ומקיים על ידי שימוש בפאנלים סולריים האוגרים את אנרגיית השמש ביום, ומשתמשת בו בלילה. המערכת גם מתוכננת כך שתספק תאורה רק כאשר יש הכרח אמיתי, וחוסכת כך באנרגיה. המערכת גם שומרת את היסטוריית הפעילות שלה ומסוגלת להנמיך את עוצמת האור ולחזקו בהתאם. במערכת קיבלה את האישור המחמיר של תאורת כבישים באירופה, ופיזור האור שלה מתפרס למרחק 50 מטר, כלומר, צריך פחות עמודי תאורה.

תאורה היא הבסיס לתכנון עירוני, משמשת להגברת הביטחון ומאפשרת יותר שעות פעילות (מה שלנו נראה כמובן מאליו). במדינות מתפתחות, הגידול במספר שעות הפעילות ביממה היא חיונית משום שתעשייה, עסקים ושירותים יכולים לפעול יותר שעות, וכן לימודים, פעילויות פנאי וקהילה מתאפשרים למשך שעות רבות יותר. כל אלה מביאים להרחבת הפעילות הכלכלית ולפיתוחה.

הוידאו שהפיקה חברת פיליפס מציג את ההשפעה החיובית שיש למערכת על קהילות שאינן מקושרות לרשתות החשמל

מאמרים קשורים: האם התאורה היא המפתח להצלחת ערים? | הקיוסק הסולרי הראשון נפתח באתיופיה | הברזיות בהולנד שיביאו מי שתייה לאפריקה | תחנת טעינה מונעת רוח, למכוניות חשמליות | התמרורים שטוענים את המכשירים שלנו


עיצוב אסלאמי מסורתי פותר בעיות סביבתיות של מגדלים באבו דאבי

עיצוב אסלאמי מסורתי למגדלי אל באחר באבו דאבי

עיצוב אסלאמי מסורתי למגדלי אל באחר באבו דאבי

חברת האדריכלים aedas עומדת לסיים את בניית מגדלי "אל בחאר" (al bahar towers) עבור מועצת ההשקעות של אבו דאבי, הכוללים את מערכת ההצללה האינטראקטיבית הגדולה והמתקדמת בעולם. שני המגדלים בני ה-29 קומות זהים בעיצובם, שהתבסס על עקרונות העיצוב האסלאמי המשתמש בצורות גיאומטריות. המגדלים המעוצבים בצורת צילינדרים מאפשרים שימוש מרבי בשטח רצפה, ומציעים חשיפה לנוף מכל הכיוונים. עם זאת, דבר זה גם חושף את הבניין לקרני השמש ולחום הכבד, המהווים בעיה משמעותית באקלים המקומי.

על ידי שימוש בעקרונות העיצוביים של ה"משרבייה", פרגודי העץ המשמשים להפרדת חללים והסתרה בעולם המוסלמי, ותוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, עוצבה עבור הבניינים מעטפת חיצונית המורכבת מסוככים בצורת משושים הניתנים להגדלה והקטנה. כל אחד מ-1000 הפאנלים מחובר למערכת הפעלה המאפשרת לו לתפקד בתגובה למיקום השמש, ולצמצם את החשיפה לחום ואור השמש עד 50%, תוך שינוי עיצוב הבניין, על פי עקרונות הסגנון האסלאמי המקומי. המעטפת החכמה, יחד עם פאנלים סולריים לחימום מים, ופאנלים פוטו וולטאיים על גג המבנה, מצמצמים את הצורך בתאורה וקירור מלאכותי, ומורידים את רמת פליטת הפחמן של הבניינים ב-1750 טון בשנה.

עיצוב הבניינים זכה בפרס 2012 Tall Building Innovation Award מטעם the Council on Tall Buildings and Urban Habitat

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: המטרו של אבו דאבי יוצא לדרך | העיר המיועדת לנשים בלבד | מיתוג איחוד האמירויות הערביות | מסדאר – העיר המקיימת הראשונה בעולם | נווה מדבר עירוני- מנמה, בחריין


"גזלן" העתיד: הקיוסק הסולרי הראשון בעולם נפתח באתיופיה

הקיוסק הסולרי הראשון שעוצב ע"י חברת graft architects הוא קומפקטי, ומתפקד כיחידה כלכלית עצמאית, עם פאנלים סולריים המאפשרים לו לספק אנרגיה זולה, מוצרים, כלים שירותים.

כ-16% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים ללא חשמל, והקיוסק הסולרי מנסה לתת מענה לקהילות אלה. תושבי אזורים אלה נאלצים כיום להשתמש בפתרונות כגון מנורות נפט לתאורה בבתים.

הקיוסק הסולרי עוצב כערכה המורכבת מחלקים, הוא קל משקל, ונועד להיות מורכב בקלות בכל מקום, וניתן לשינוע בקלות אפילו לאזורים ללא גישה לרכב, אפילו על גבי חמורים. החלקים החשמליים מעוצבים להיות עמידים במיוחד, בעוד שאר חלקי הקיוסק מיוצרים מחומרים מקומיים- במבוק, עץ, אבן, מתכת, וחלקים ממוחזרים. לשם יציבות, המבנה מעוגן באמצעות יתדות.

הקיוסק מגיע בקונפיגורציות, גדלים וצורות שונות, כשהקיוסקים הגדולים מייצרים מספיק חשמל גם עבור תקשורת טלפונית. תקשורת כזו דורשת בדרך כלל רשת צפופה של מגדלי תקשורת, ומאמצים הנעשים לספק להם מקורות כוח באמצעות גנרטורים יקרים של דיזל הוכחו כבעייתיים. כתוצאה מכך, ספקי תקשורת רבים כבר מגלים עניין בקיוסקים הסולריים.

למודל הבסיסי ביותר יש את היכולת להתרחב ולהתאים עצמו, ויכול לספק מספיק אנרגיה סולרית לתאורה, טלפונים ניידים וטעינת מצברי מכוניות, מחשב ומקרר סולרי. הוא מתאים עצמו לכל מיני סוגי משתמשים בשוק המקומי. בהקשר ה"מקומי", מטרת המוצר הוא לספק הכשרה ועבודה למקומיים, ללמד איך להפעיל את היחידות, לתחזק אותן, תוך כדי לימוד של איך לנהל עסקים מקיימים.

בהסתמך על התנאים המקומיים בו הקיוסק מותקן, הקיוסק הסולרי יכול לשמש את התושבים לאספקת שירותים כגון אינטרנט, טלוויזיה ומוסיקה, ולתפקד כנקודת מכירה לפנסים סולריים, מערכות סולריות ביתיות, כרטיסים לטלפונים ניידים ומוצרים אחרים האופייניים לקיוסקים. ניתן אפילו לחבר מספר יחידות של קיוסקים יחד.

יוזמת הקיוסק הסולרי מבקשת לעבוד עם שותפים עיסקיים, עסקים ועמותות בכדי לספק לאזורים אלה את צרכיהם, בתקווה לצמיחה כלכלית, המרצת הקהילות המקומיות ושיפור הנגישות לחינוך. הקיוסק הראשון הוקם באתיופיה, בקרבת אגם לנגאנו, ביולי 2012.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: עם שיעור הצמיחה הכלכלית השלישית בעולם, אתיופיה מתחילה לכוון גבוה | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | ביתנים דיגיטליים להחייאת המרחב הציבורי. קריית גת | בתי הספר האקולוגיים של רצועת עזה | תמרורים שטוענים את המכשירים שלנו