אסיה שולטת ברשימת 100 הערים עם הכי הרבה מבקרים, ודובאי משיגה את היעד והופכת לנמל התעופה העמוס בעולם

הונג קונג

יותר מחצי מרשימת 100 הערים עם הכי הרבה מבקרים הן ערים באסיה, על פי מידע שמפרסם ה- Euromonitor International. שלוש הערים הונג קונג, סינגפור ובנגקוק מובילות את הרשימה ל-2013, והובילו אותה גם ב-2013.

הדו"ח שהתפרסם השבוע מדרג את 100 הערים המובילות במספר המבקרים (ששהו לפחות לילה אחד), ומשקף את העוצמה הכלכלית שלהן, וכן את החשיבות של המרכזים העירוניים בתיירות הגלובלית, הן העיסקית והן התיירות למטרת נופש. למעשה, ערים אלה יחד צמחו בקצב של 5.4% בשנת 2013, גבוה יותר מהממוצע העולמי שעמד על 4.8%.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים. האקונומיסט

דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים

למרות כל השיח על השווקים המתעוררים, הכלכלות המפותחות בצפון אמריקה, מערב אירופה ואסיה ממשיכות להיות המקומות הטובים ביותר עבור עסקים, על פי מחקר של מחלקת המידע של האקונומיסט. סינגפור ממשיכה לשמור על מקומה, והיא היעד הידידותי ביותר למשקיעים גם בשנים 2014 ועד 2018. שווייץ והונג קונג גם כן שומרות על מקומותיהן (2,3).

לקרוא את ההמשך »


איך עושים עיר מעולה? דוח מקינזי להתפתחות הערים

איך לעשות עיר מעולהעד שנת 2030, 60% מאוכלוסיית העולם תחייה בערים. משמעות הדבר היא אפשרויות עצומות לצמיחת הכלכלה, אם הערים ינהלו את התרחבותם בחכמה. חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מציעה את הדרכים לעשות זאת.

מה עושה עיר מעולה? זוהי שאלה חשובה משום שעד 2030, 5 מיליארד איש, 60% מאוכלוסיית העולם, יחיו בערים, לעומת 3.6 מיליארד כיום, ויזניקו את צמיחת הכלכלה העולמית. מנהיגים במדינות המתפתחות חייבים להתמודד עם העיור ברמה שטרם הייתה, בעוד המדינות המפותחות נאבקות בתשתיות מזדקנות ובתקציבים מוגבלים. כולם נלחמים כדי להבטיח או לשמר את התחרותיות של עריהם ואת איכות החיים של תושביהן. כולם מודעים למורשת הסביבתית שעליהם להשאיר אם הם נכשלים בניסיון למצוא דרכים מקיימות יותר ויעילות יותר לניהול הערים.

לקרוא את ההמשך »


ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש


מיתוג פלורידה: אקלים מושלם לעסקים

מיתוג פלורידה לעסקים

מיתוג פלורידה לעסקים

מושל פלורידה, ריק סקוט,  ו-(Enterprise Florida (EFI חשפו את המותג הראשון לעסקים בפלורידה. המותג משקף את בסיס העסקים של המדינה, את כוחה הכלכלי, את היכולות והמשאבים שעושים אותה מתאימה לעסקים. המותג מספק, מעבר ללוגו והסיסמה, קישור שיאפשר לכל הארגונים לפיתוח כלכלי לעבוד יחד כדי להציג את פלורידה כיעד מועדף לעסקים.

מושל פלורידה אמר: "בכל יום אנו משוחחים עם מנכ"לי חברות בכל העולם ואומרים להם שפלורידה היא המקום הטוב ביותר לעסקים. שיעור האבטלה אצלנו הוא הנמוך זה 4 שנים, יצרנו קרוב ל-200,000 מקומות עבודה בסקטור הפרטי תוך שנתיים, ומערכת החינוך שלנו זינקה לעשיריה הראשונה בארה"ב. אנחנו פועלים באופן אגרסיבי כדי להביא עסקים לפלורידה, כדי שלמשפחות כאן תהינה יותר הזדמנויות להגשים את החלום האמריקאי, ועם מותג עסקים חדשני זה אנו ממשיכים להביא יותר הזדמנויות למדינת השמש".

הסיסמה Florida. The Perfect Climate for Business, בעל המשמעות הכפולה, הוא מרכיב מהותי במיתוג, ומתייחס למזג האוויר הנוח במדינה ולאקלים העסקים בה, הכולל אי תשלום מס הכנסה אישי, פלטפורמה לסחר בינלאומי, כוח עבודה מהטובים בארה"ב, תשתית תחבורתית מתקדמת והכרה בהיותה יעד עסקי מוביל. המותג פותח על בסיס מחקר מקיף שכלל סקרים, ראיונות, קבוצות מיקוד וסיורים, ועלות הקמפיין כולו 4.5 מיליון דולר.

פלורידה היא אחת המדינות המובילות בארה"ב בכל קנה מידה- גודל הכלכלה, מיומנות כוח העבודה, הגיוון של הכלכלה, מדיניות המיסוי. מבחינת תיירות המדינה דורגה במקום השני בדירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב, והגיעו אליה 87.3 מיליון תיירים ב-2012, כשמקדימה אותה רק קליפורניה, ואחריה מדורגת ניו יורק. העיר היא השער הראשי לשווקי דרום אמריקה, מדורגת שנייה בארה"ב בתחומי התעופה והחלל ושלישית בהייטק ועסקים.

המאמצים להמריץ את הכלכלה בפלורידה ואת סביבת הייזמות זכו לתנופה רבה לאחרונה כאשר Endeavor, הארגון הבינלאומי ללא מטרות רווח אשר בוחר, מדריך ותומך במיזמים בעלי השפעה רחבה, הכריז כי הוא מקים את הנציגות הראשונה שלו במיאמי. הארגון צפוי להביא נדבך חשוב לסביבה הייזמית משום שהארגון מתמקד בחברות בשלב המוקדם, ואשר נמצאות לפני שלב ההתרחבות.

מחר, ה-13 לפברואר, מתקיים בעיר ארוע ה- Start-Up City: Miami, המרכז ייזמים מובילים ומומחי טכנולוגיה מלונדון, ניו יורק, קליפורניה ועוד, במיאמי ליום של דיונים באשר לקידום האקוסיסטם החדשני בעיר.  בשנים האחרונות מיאמי חוותה נחשול של מיזמים ויוזמות, ולאחר עשור של עיור מהיר וצמיחה, העיר מתכוונת למצב את עצמה כאחד המרכזים העולמיים לייזמות, הייטק ועסקים.

מאמרים קשורים: דירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב | הערים הטובות ביותר לעסקים | המדינות הטובות ביותר לעסקים | הברומטר לחדשנות עולמית | איפה צומח הייטק בעולם?


ערים והזדמנויות: איזו עיר מציעה את התנאים הטובים ביותר לעסקים וחברה? ואיזו עיר תציע אותם בעתיד?

לונדון מטפסת 4 מקומות מהשנה שעברה, אבל ניו יורק עוקפת אותה בנקודה אחת, והיא העיר שמציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים כיום, על פי דירוג "ערים של הזדמנות" (‘Cities of Opportunity’), אולם הדוח של חברת Price Waterhouse Coopers PWC מגלה כי בעוד ניו יורק מציגה ביצועים טובים בכל אחת מעשר הקטגוריות, היא אינה ראשונה בשום קטגוריה. פריז עולה בארבעה מקומות לדירוג במקום הרביעי, ובייג'ינג ושנגחאי מטפסות לחמישייה המובילה בקטגוריית העוצמה הכלכלית. בסך הכל, חמש הערים המובילות הן: ניו יורק, לונדון, טורונטו, פריז ושטוקהולם.

גם בדוח החמישי של ערים של הזדמנות, נבדקו שוב הביצועים החברתיים והכלכליים של 27 הערים המובילות בעולם, ערים המוגדרות כבירות של פיננסים, מסחר ותרבות. הדוח השנה גם צופה אל שנת 2025 בכדי לנבא תעסוקה, ייצור ותבניות של אוכלוסייה, כמו גם תרחישים שעשויים להתרחש בעתיד.

דירוג הערים והקטגוריות

דירוג הערים והקטגוריות

המובילות לפי קטגוריות הן: חדשנות – שטוקהולם, טכנולוגיה – סיאול, תחבורה ותשתיות – סינגפור, בריאות, ביטחון ובטיחות – שטוקהולם, קיימות – סידני, עוצמה כלכלית – ביג'ינג, עסקים – סינגפור, חיות – פריז, עיר מקושרת גלובלית – לונדון.

הדירוג הכללי: 1. ניו יורק 2. לונדון 3. טורונטו 4. פריז 5. שטוקהולם 6. סן פרנסיסקו 7. סינגפור 8. הונג קונג 9. שיקגו 10. טוקיו 11. סידני 12. ברלין 13. לוס אנג'לס 14. סיאול 15. מדריד 16. מילאנו 17. בייג'ינג 18. קואלה לומפור 19. שנגחאי 20. מוסקבה 21. מקסיקו סיטי 22. אבו דאבי 23. בואנוס איירס 24. איסטנבול 25. יוהנסבורג 26. סאו פאולו 27. מומבאי

דירוג הערים, הקטגוריות וציון כללי

דירוג הערים, הקטגוריות וציון כללי

לגבי העתיד, קובע הדוח, כי 19 מיליון תושבים חדשים יתווספו ל-27 ערים אלו עד שנת 2025, ו-13.7 מיליון מקומות עבודה. האוכלוסייה והתעסוקה ישטפו ערים כמו בייג'ינג, שנגחאי, מומבאי, איסטנבול וסאו פאולו, והרבה פחות בערים ה"בוגרות". אולם ריכוז העושר משקף יחסים הפוכים. בערים המתפתחות, רק שנגחאי צפויה להגיע לרמת ייצור פר עובד המקבילה לזו של הערים הבוגרות כמו לונדון, טוקיו, הונג קונג וסינגפור. ערי ארה"ב, כמו גם פריז, שטוקהולם, סידני וטורונטו, כולם נותרות הרבה לפני הערים המתפתחות במונחים של עושר. ערים בוגרות משמרות את כוח הקנייה, ואת דרישת הצרכנים והחברות, המניעים כלכלות עולות. למעשה, אינטרסים חד צדדיים דומים יאחדו ערים מתפתחות ובוגרות בצורך הדדי.

הדוח מעלה שאלות לעתיד ועונה על תרחישים העשויים להשפיע על התפתחות הערים:

אם הצלחת הערים תתבסס על ידע, טכנולוגיה וקישוריות, הערים הבוגרות, בעיקר לונדון, אבל גם פריז, ניו יורק וטוקיו, ירוויחו יותר מכולן. זאת בהתבסס על ההשכלה האיכותית, הרישות העיסקי והתשתיות.

אם איכות החיים תניע את כלכלת הערים ועסקים ואנשי מקצוע יעברו לערים עם איכות החיים הטובה ביותר, לונדון, סידני, סינגפור ופריז ירוויחו יותר מכולן.

אם המהפכה התעשייתית/אינפורמטיבית תנוע בכיוון שהיא מראה ואבטלה בתחום הטכנולוגיה תתפשט לרמות גבוהות, כל הערים יסבלו מאובדן מקומות עבודה וייצור, והערים שיסבלו יותר הן אלו עם הצמיחה המדשדשת מול התפוצצות האוכלוסייה. ערים מתפתחות יהיו הגרועות בכל המדדים, כשבייג'ינג, שנגחאי וסאו פאולו יאבדו מיליוני מקומות עבודה, וערים כמו לונדון או טוקיו יסבלו פחות.

מאמרים קשורים: איך יראו הערים בשנת 2050? | הערים הטובות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות ביותר | הערים היקרות בעולם, וכמה שווה בהן השכר


דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים

קנדה מדורגת מס '1 ברשימת המדינות הטובות ביותר עבור עסקים של פורבס לשנת 2011. בעוד ארצות הברית משותקת על ידי פחדים של מיתון ואירופה נאבקת עם בעיות החוב, כלכלת קנדה נראית יותר טוב והיא הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם. קנדה עקפה את המשבר הבנקאי שהציק בארה"ב ובאירופה. בנקים קנדיים יצאו מן המהומה הודות לשיטות השמרניות שלהם בתחום ההלוואות.

פורבס מדרג את המדינות הטובות ביותר לעסקים על ידי בחינת 11 גורמים שונים עבור 134 מדינות: זכויות קניין, חדשנות, טכנולוגיה, מסים, שחיתות, חופש (מסחר, אישי, כספי) הביורוקרטיה, וההגנה על משקיעים בשוק המניות.

דנמרק ירדה מהמקום הראשון בשנת 2010 למקום החמישי. שוק המניות של דנמרק נפל ב-14% והציג את הביצועים הגרועים ביותר בין כל 10 המדינות המובילות. ארבע מדינות נוספות באירופה בין 20 הראשונות של השנה שעברה ירדו גם כן בדירוג, פינלנד ירדה ל-13, הולנד ל-15, גרמניה ל-21 ואיסלנד למקום 23. ארה"ב מדורגת מס' 10, ירידה ממקום '9 בשנת 2010. הכלכלה הגדולה בעולם ממשיכה להיות אחת הכי חדשניות, ומדורגת שישית במספר פטנטים לנפש בין המדינות (שוודיה המדורגת שביעית בסך הכול מדורגת ראשונה בחדשנות).

הרשימה:

1. קנדה, חברת שפע היי טק, תעשייה, קנדה דומה לארה"ב במערכת מכוונת שוק כלכלי, דפוסי הייצור, ורמת החיים.

2. ניו זילנד, במהלך 20 השנים האחרונות הפכה מכלכלה אגררית התלויה בשוק הבריטי לכלכלה, מתועשת יותר, שוק חופשי היכולה להתחרות באופן גלובלי.

3. הונג קונג, כלכלת שוק חופשי תלויה מאוד בסחר הבינלאומי ובפיננסים.

4. אירלנד, קטנה, מודרנית, כלכלה תלויה בסחר.

5. דנמרק, כלכלת שוק מודרנית לחלוטין כולל מגזר ההיי טק לחקלאות, תעשייה למופת עם חברות מובילות בעולם בתחום התרופות, המשלוח הימי ואנרגיה מתחדשת, וכן תלות גבוהה בסחר חוץ.

6. סינגפור, שוק חופשי מפותח ומצליח. נהנית מסביבה פתוחה וללא שחיתות, מחירים יציבים, ותוצר לנפש גבוה.

7. שוודיה, בעזרת שלום וניטרליות במשך כל המאה ה -20, שוודיה השיגה תקן מעורר קנאה של חיים תחת מערכת מעורבת של קפיטליזם של הייטק והטבות רווחה נרחבות.

8. נורווגיה, מעוז הקפיטליזם המשגשג של רווחה, שמציעה שילוב של פעילות שוק חופשי והתערבות ממשלתית.

9. בריטניה, כוח מוביל במסחר ומרכז פיננסי, היא הכלכלה השלישית בגודלה באירופה אחרי גרמניה וצרפת.

10. ארה"ב, הכלכלה הגדולה והחזקה ביותר מבחינה טכנולוגית בעולם, עם תמ"ג לנפש של 47,200$.

11. אוסטרליה, שפע ומגוון של משאבי טבע המושכים רמות גבוהות של השקעות זרות כולל עתודות נרחבות של פחם, עפרות ברזל, נחושת, זהב, גז טבעי, אורניום, ומקורות אנרגיה מתחדשים.

12. בלגיה, כלכלה מודרנית, פתוחה, פרטית, על בסיס מיקום גיאוגרפי מרכזי, רשת תחבורה מפותחת, ובסיס תעשייתי ומסחרי מגוון.

13. פינלנד, מתועשת מאוד, שוק חופשי במידה רבה, כלכלה עם תפוקה לנפש בערך זה של אוסטריה, בלגיה, הולנד ושוודיה.

14. שוויץ, כלכלת שלום, שוק משגשג ומודרני, אבטלה נמוכה, כוח עבודה מיומן מאוד, תוצר לנפש מהגבוהים בעולם.

15. הולנד, יחסים תעשייתיים יציבים, אבטלה ואינפלציה מתונה, עודף ניכר בחשבון השוטף, וכן תפקיד חשוב כמרכז תחבורה אירופי.

16. אסטוניה, ב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי, עם כלכלה מודרנית המבוססת על השוק ואחת מרמות ההכנסה הגבוהות לנפש במרכז אירופה ואזור הים הבלטי.

17. לוקסמבורג, קטנה, יציבה, הכנסה גבוהה למשק, נהנית מקרבת צרפת, בלגיה וגרמניה, מציגה לאורך שנים צמיחה איתנה, אינפלציה נמוכה, ואבטלה נמוכה.

18. צרפת, בעיצומו של מעבר מכלכלה עם התערבות ממשלתית נרחבת לכלכלה המסתמכת יותר על מנגנוני השוק.

19. מאוריציוס, מהקמתה ב-1968, התפתחה מתוך הכנסה נמוכה וכלכלה חקלאית לכלכלה מבוססת והכנסה בינונית מגוונת עם גידול תעשייתי, כלכלי, ותיירותי.

20. ישראל, כלכלת שוק מתקדמת מבחינה טכנולוגית. תלויה ביבוא של נפט גולמי דגנים, חומרי גלם וציוד צבאי. למרות משאבי הטבע המוגבלים, ישראל פיתחה באינטנסיביות מגזרים חקלאיים ותעשייתיים שלה ב-20 השנים האחרונות.

21. גרמניה, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם במונחי שווי כוח הקנייה של אירופה הגדולה ביותר, יצואנית מובילה של כלי רכב, מכונות, כימיקלים, וציוד לבית והיתרונות של כוח עבודה מיומן.

22. פורטוגל, הפכה מגוונת יותר ויותר, כלכלה מבוססת שירותים מאז שהצטרפה לקהילה האירופית.

23. איסלנד, כלכלה סקנדינבית המשלבת מבנה קפיטליסטי עם עקרונות השוק החופשי ומערכת רווחה מקיפה.

24. צ'ילה, כלכלת שוק המאופיינת ברמה גבוהה של סחר חוץ ומוניטין של מוסדות פיננסיים חזקים.

25. סלובניה, הצטרפה ב-2004 לאיחוד האירופי והפכה להיות מודל של הצלחה כלכלי וליציבות באזור.

מאמרים קשורים: שוק המניות הישראלי הוא ראשון בין המדינות המתפתחות, מדד עוצמת מותגי המדינות, דירוג המדינות העשירות בעולם