עצמאות למדינת תל אביב: האם הגיע הזמן לשקול את זה ברצינות?

דגל תל אביבהמושג "מדינת תל אביב" נולד כביטוי של ביקורת על אורח החיים במרכז התרבות והכלכלה הישראלית, אבל טומן בחובו משמעויות עמוקות בהרבה, המבטאות אורח חיים ותפקוד עירוני הדומה יותר לערים הגלובליות המובילות בעולם, מאשר לביצה הפוליטית המזרח תיכונית. "מדינת תל אביב" היא, לכאורה, מקום משוחרר מפוליטיקה פנימית או דאגות לאומיות, המרוכזת בהתפתחות כלכליות וסוגיות תרבותיות, משוחררת מבעיות תקציביות, ובעיקר, משאירה מאחור מדינה שלמה הנאבקת בקשיי קיום כלכליים ודילמות פוליטיות.

המצב של תל אביב דומה מאד לערים רבות בעולם. הכלכלה העולמית התרכזה בעשורים האחרונים בערים המרכזיות, ומשקלן היחסי בכלכלה של מדינותיהן הפך חסר פרופורציה לגודלן הפיזי או לגודל אוכלוסייתן.

יש מדינות שזיהו את המגמה, תוך הבנה כי יש לתת יותר עצמאות לערים לנהל את עצמן, על מנת לאפשר להן לצמוח בכלכלה הגלובלית המהירה, ובתחרות בין הערים בעולם. העצמאות הניתנת לערים אלה משחררת אותן מתהליכים איטיים שמאפיינים התנהלות של ממשלות, ומאפשרת להן להגיב במהירות ובמקצועיות לשינויים ולהתפתחות הכלכלה הגלובלית.

בריטניה השיקה יוזמה נרחבת להעניק לכמה מעריה הגדולות יותר עוצמה בניהול גורלן הכלכלי. לשש מעריה הגדולות של בריטניה – ברמינגהם, בריסטול, לידס, נוטינגהם ושפילד – הוענקה אוטונומיה גדולה יותר לגבי הכלכלה והתשתית שלהן. עצמאות זו כבר ניתנה לליברפול ומנצ'סטר.

ערים מהוות באופן גובר והולך יחידת מפתח אורגנית של הכלכלה העולמית, וההכרה בכך הגיעה אל מקבלי ההחלטות בממשלה הבריטית. סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג ציין כי ערים "משמשות כתחנות הכוח של אנגליה, כך שזה רק הגיוני שהערים יחליטו עבור עצמן כיצד לחזק את הכלכלה המקומית שלהן". מדיניות המדרבנת חדשנות, יצרנות ופיתוח כלכלי היא אפקטיבית יותר ברמה המקומית מאשר ברמת המדינה. ראשי ערים נמצאים בקשר הדוק יותר עם הכלכלות המקומיות, והם לעיתים קרובות פרגמטיים יותר, ופחות מונעי אידיאולוגיה מחברי ממשלה.

צעדי חקיקה חדשים שמאפשרים לעריה הגדולות של יפן ליצור ממשלות עירוניות חדשות אושרו על ידי הפרלמנט היפני. החקיקה החדשה תאפשר לערים כמו אוסקה ויוקוהמה להתארגן מחדש משנת 2015 בצורה של ישויות חדשות לפי מודל הממשל של טוקיו.

את המצב הזה, של היחס בין הערים המרכזיות למדינותיהן, היה מי שתיאר, בהתייחסו ללונדון, כ"עיר מדרגה ראשונה, שצמודה לה מדינה מדרגה שנייה". לונדון היא ללא ספק אחת מבירות העולם, אולם אנשים החיים בחלקים אחרים של בריטניה מרגישים בעולם אחר. לונדון עברה מיתון בשנים האחרונות. אולם הוא לא נמשך זמן רב. כלכלת העיר צמחה בין השנים 2007 ל-2011 ב-12.5%, פי 2 מבשאר המדינה, ושוק הנדל"ן בקושי עצר לרגע. מחקר עדכני מעריך כי ערך הנדל"ן בלונדון עלה ב-15% מאז החל המשבר הכלכלי, ועשרת הרבעים המובילים של לונדון שווים, במונחי נדל"ן, יותר מאלה של ווילס, סקוטלנד וצפון אירלנד ביחד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה פרסמה כי לונדוני ממוצע תורם 70% יותר לכלכלה הבריטית מאזרח שאינו לונדוני, והוא גם מקבל פחות מהמדינה.

בחזרה לכותרת המאמר, ואם נשקול אותה לעומק, מיד תצוץ דילמה מהותית: מה זה "תל אביב"? האם תל אביב היא העיר בגבולותיה המוניציפליים, או שמדובר במטרופולין גוש דן, אליו מתייחסים בעולם כ"תל אביב" והכולל את רמת גן, גבעתיים, בני ברק, הרצליה, חולון, בת ים ועוד?

זוהי שאלה מהותית מכיוון שריבוי הרשויות מהווה מכשול לצמיחה, לפיתוח ולהתקדמות המרכז הכלכלי של ישראל, ואם נוסיף על כך את השלטון הריכוזי, השומר בידיו סמכויות שבמקומות אחרים בעולם כבר מזמן הועברו לערים, נגלה כי ישראל מעכבת את צמיחת המרכז הכלכלי שלה במו ידיה.

הניסיונות לאחד רשויות ולהעניק יתר עצמאות לערים בישראל נמשכים כבר עשורים, אולם ללא תוצאות משמעותיות. ככול שהמדינה תמשיך ותתעכב בביצוע שינויים נחוצים אלה, היא תמשיך לעכב את צמיחתו של מטרופולין תל אביב ואת כלכלת ישראל כולה. מכאן, שאולי עצמאות לתל אביב היא חזון רחוק ואפילו דמיוני, אולם הקמת מטרופולין מאוחד עם יותר עצמאות הוא בהחלט אפשרי, ובעיקר נחוץ.

מאמרים קשורים: חזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | הערים העצמאיות של יפן | בבריסטול כלכלה מקומית = מטבע מקומי | איך יראו הערים ב-2050? | "עיר עולם"- מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?

מודעות פרסומת

תל אופן, יום כיפור, אסטרטגיה עירונית וממשל ריכוזי – הכל קשור

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת. לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. (ויקיפדיה)

יום כיפור בישראל החילונית, פיתח לאורך השנים מסורות אזרחיות ייחודיות, שנטעו תוכן חילוני ביום שמקורו באמונה דתית שאינה רלוונטית יותר לחלקים גדולים באוכלוסייה. היציאה אל המרחב הציבורי הפנוי ממכוניות, הרחובות הריקים והבטוחים, השקט, המפגש החברתי והנסיעה על אופניים ללא חשש מדריסה, הפכו את היום הנורא לחגיגה חילונית, שהצליחה למצוא ייעוד ליום המיוחד הזה, במינימום פגיעה בציבור הדתי. התפתחות זו של יום כיפור החילוני, מנע למעשה עימות בין הציבור הדתי והחילוני, ובאופן קסם אפשר את המשך קיום המסורות השונות זו לצד זו. יום כיפור, לפיכך, הוא דווקא דוגמה לאופן בו ציבורים שונים יכולים לקיים מסורות שונות, זו לצד זו, לטובת כולם, ולפי ראות עיניהם.

השנה החליטה עיריית תל אביב כי תאפשר השכרת אופניים משירות תל אופן לפני כניסת החג והחזרתם בצאתו ללא עלות נוספת, עבור מנויי השרות. העירייה פעלה באופן שעוקב במדויק אחר ההתפתחות הטבעית של המסורת החילונית, כשהיא מאפשרת לחילוניים בעיר להעביר את יום כיפור כראות עיניהם, וזאת מבלי שתאלץ את עובדי השירות לעבוד ולחלל את החג. בחירה חופשית אישית, ושירות עירוני המאפשר אותה, ולא כופה אותה.

חזון העיר תל אביב מורכב מ-4 עקרונות בסיסיים: מרכז כלכלי ותרבותישמירה וחיזוק העיר כמרכז כלכלי ותרבותי מטרופוליני וארצי, תוך הפניית המשאבים לשיפור איכות החיים העירוניים. עיר לכל תושביהעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים, המאופיינת בחינוך איכותי, בשוויון הזדמנויות, בפלורליזם ובלכידות קהילתית. ממשל עם הפנים לאזרח– מתייעל ומשתף, בעל מידה רבה של עצמאות בניהול ענייני העיר הפנימיים, תוך שיתוף פעולה עם רשויות שכנות. עירייה ממוקדת לקוח – שיתוף והשתתפות תושבים – עיר עצמאית – שיתוף פעולה מטרופוליני. סביבה עירונית אטרקטיביתפיתוח סביבה עירונית אטרקטיבית – עיר פתוחה להתחדשות ובו בזמן משמרת את מורשתה האדריכלית-תכנונית, פועלת לצמצום מטרדים סביבתיים ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית, יעילה ובת-קיימא.

מכאן שההחלטה של עיריית תל אביב שומרת על האסטרטגיה של העיר, על אופיה, על עצמאותה ועל רצון תושביה, ולא פלא שלא נשמעה ביקורת מצד תושבי העיר על ההחלטה, אלא רק ברכות. אז מה לשר התחבורה ולזה? הצהרתו של שר התחבורה ישראל כץ כי "הפעלת פרויקט תל-אופן ביום כיפור מהווה פגיעה בסמל המקודש ביותר של מדינת ישראל: מדובר בחציית קו אדום ובשבירה של כל המוסכמות…" משקפת את הבעייתיות הקשה של מבנה הממשל המאד ריכוזי בישראל.

משרד התחבורה אינו שותף לפרויקט לא בתכנון ולא במימון, אבל הוא  שולח את ידיו הארוכות בכל עת שהוא חפץ, ואף מחלק לעצמו מחמאות לא ראויות. רמת הריכוזיות של הממשל בישראל כמעט ואינו מאפשר לעיריות לעשות דבר ללא אישור משרדי הממשלה, שלמעשה חונקים את הערים מלהתפתח באופן עצמאי. ההצהרה הפופוליסטית של שר התחבורה משקפת את המדיניות הממשלתית המתמשכת (לאורך דורות) של התערבות רק מתי שניתן להפיק ממנה רווח פוליטי, ואוזלת יד כאשר מדובר בעשייה ממשית (ראו מקרה הרכבת התחתית, והתחבורה הציבורית בכלל).

המאבק המתמשך בין עיריות וממשלות על מתן יתר עצמאות לעיריות לנהל את עצמן, מלווה את ההיסטוריה לכל אורכה. יחסי הכוחות בין ערים ומדינות עוברים שינויים גדולים בעשורים האחרונים. עליית כוחן של הערים המרכזיות בכלכלה ובפוליטיקה הבינלאומית והמקומית, ההכרה בכוחן כקטרים רבי עוצמה לפיתוח אזורי, והמורכבות הגדלה והולכת של ניהולן, מוביל למגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם, בה מדינות מעניקות יותר ויותר עצמאות לערים לנהל את עצמן.

במדינות שונות הערים המרכזיות ביותר כבר זוכות למעמד ייחודי ועצמאי מזה זמן, ומדינותיהן הכירו בצורך לשחרר אותן מהשלטון המרכזי, בכדי לאפשר להן התפתחות מהירה. והמגמה הזו הולכת ומתרחבת. בשני פוסטים קודמים הצגתי את התהליך המעניק יתר עצמאות לערים גדולות בבריטניה וביפן.

מאמרים קשורים: עליית הערים העצמאיות- יפן | החזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | באיזו עיר יש את שירות האופניים הטוב ביותר? | איך האופניים משנים את העיר | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים


עליית הערים העצמאיות. עכשיו גם ביפן

יחסי הכוחות בין ערים ומדינות עוברים שינויים גדולים בעשורים האחרונים. עליית כוחן של הערים המרכזיות  בכלכלה ובפוליטיקה הבינלאומית והמקומית, ההכרה בכוחן כקטרים רבי עוצמה לפיתוח אזורי, והמורכבות הגדלה והולכת של ניהולן, מוביל למגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם, בה מדינות מעניקות יותר ויותר עצמאות לערים לנהל את עצמן.

במדינות שונות הערים המרכזיות ביותר כבר זוכות למעמד ייחודי ועצמאי מזה זמן, אולם לרוב מדובר רק בערי הבירה, אלה שטיפסו למעמד בינלאומי גבוה, התפתחו למגה ערים, ומדינותיהן הכירו בצורך לשחרר אותן מהשלטון המרכזי, בכדי לאפשר להן התפתחות מהירה. אבל המגמה הזו הולכת ומתרחבת. בפוסט קודם הצגתי את התהליך של מתן יתר עצמאות ניהולית לערים בבריטניה, וכעת ביפן מאמצים את אותה גישה.

לוגו העיר אוסקה, יפן

לוגו העיר אוסקה, יפן

צעדי חקיקה חדשים שמאפשרים לעריה הגדולות של יפן ליצור ממשלות עירוניות חדשות אושרו על ידי הפרלמנט היפני. החקיקה החדשה תאפשר לערים כמו אוסקה ויוקוהמה להתארגן מחדש משנת 2015 בצורה של ישויות חדשות לפי מודל הממשל של טוקיו. הרפורמה נתמכה על ידי כל המפלגות המרכזיות בפרלמנט היפני, והגיעו בעקבות דרישה של ראש עיריית אוסקה.

החוק החדש מאפשר לאוסקה ו-9 ערים מרכזיות אחרות ביפן, שלהן אוכלוסייה הגדולה מ-2 מיליון תושבים להציג מבנה חדש לאחר משאל בקרב תושביהן. 9 הערים הן סאפורו, סייטמה, צ'יבה, יוקוהמה, קווסקי, נגויה, קיוטו, סאקי וקובה. ערים אחרות יכלו בעתיד גם כן להציג מבנה חדש אם אוכלוסייתן תגיע ל-2 מיליון תושבים.

ראש עיריית אוסקה מקווה להציג את המבנה החדש והמיוחד לעיר עד 2015. הרפורמה אמורה לבטל את העיר אוסקה ו-24 הרבעים האדמיניסטרטיביים שלה, ולהחליפם ב-8 או 9 "רבעים מיוחדים", כשלכל אחד מהם תהיה אוכלוסייה של בין 300,000 ל-500,000 תושבים. הרבעים המיוחדים יהיו אחראיים על שירותים מוניציפליים וחברתיים, בעוד ממשלת אוסקה תהיה אחראית על תכנון אסטרטגי ושירותי חירום. לכל רובע יהיה ראש עיר משלה ואסיפה, תכנית זו מבוססת על המבנה של ממשלת העיר טוקיו ו-23 הרבעים שבה.

מאמרים קשורים: החזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | מה זה "עיר עולם" – "global city"? טוקיו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | המגדל הגבוה בעולם נחנך בטוקיו | האפליקציה שתשנה את התדמית של יפן