עשר הערים שמובילות את הדרך לקיימות עירונית, וזכו על כך בפרס

פרס מנהיגות אקלימית לעריםערים הן המעבדות בהן הרעיונות החדשניים ביותר להישרדות בעתיד נבחנים. 10 ערים אלה, מניו יורק לטוקיו ועד בוגוטה, זכו לאחרונה בפרס City Climate Leadership עבור פעולותיהן. למעט מספר יוצאי דופן, נראה כי ממשלות אינן מתכוונות הרבה בעניין שינויי האקלים ובעיות סביבה אחרות. ממשלות הן גדולות מדי, אטיות מדי, ובמקרים רבים, אינן מעוניינות להכיר בבעיות אלה. במהלך חצי המאה האחרונה, התברר יותר ויותר, כי דווקא ערים הן שמובילות את הדרך, וכי להן יש את הסיכוי הטוב ביותר בהנעת שינוי שישפר את סיכויי הישרדותנו מול הצטמצמות המשאבים ועליית פני הים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

יפן מקדמת ערים חכמות, ומשתפת מידע לקידום המאמץ העולמי

יפן- עיר חכמהמאז רעידת האדמה ההרסנית והצונמי שפקדו את יפן בשנת 2011, המדינה שמה בראש סדר העדיפויות שלה, את בניית ערים חכמות ומקיימות, אולם התנועה לכיוון ערים חכמות ביפן החלה עוד קודם לכן.

ערים חכמות הן סוג חדש של ערים המציעות צמיחה מקיימת ומעוצבות לעידוד כלכלה בריאה המצמצמת את הנטל על הסביבה תוך שיפור איכות החיים. יפן החלה לתמוך בפרויקטים של ערים  חכמות מאז 2010 כחלק מהניסוי לדור הבא של האנרגיה והמערכת החברתית ביוקהמה, טויוטה, עיר המדע קייהנה וקיטקיושו. היוזמה, שהובלה על ידי משרד האנרגיה, המסחר והתעשייה היפני, משלב טכנולוגיות ותשתיות התומכות בצמיחה מקיימת ומקדמות אורח חיים כלכלי בריא. הצהרת הכוונות של היוזמה:

"מספר גדול של פרויקטים ניסיוניים מיושמים כעת ברחבי העולם במטרה למצוא את המודל לערים חכמות. כל אחד מפרויקטים אלה הוא שונה, כשחלק מתרכזים באנרגיה ואחרים מתרכזים בסביבה. עם זאת, המטרה המרכזית צריכה להיות בחינת אורח החיים של התושבים, שבסופו של דבר יקבעו איזו צורה יקבלו הערים. ערים חכמות אינן דבר אליו יש להתייחס רק על ידי ממשלות ותאגידים ואז להציגו לתושבים. הציבור חייב גם כן להיות מעורב באופן אקטיבי ולשתף את רעיונותיו ולעזור ביצירת בערים על ידי שיתוף ידע וחכמה. זהו למעשה הרעיון של ערים חכמות."

keyvisual_kitakyushu_en

מחקר במרכז יוקהומה מתקיים בשישה בניינים מסחריים. העיר טויוטה וקייהנה לומדות מהן הדרכים הטובות ביותר לשלב רכבים חשמליים ברשת החשמל, וקיטקיושו בוחנת גישות תמחור דינמיות לחשמל לתושבים. הניסויים במקומות אלה ימשכו במהלך 2014. דוגמה נוספת היא העיר החכמה בפוג'סוואה, המשתמשת בטכנולוגיות של פנסוניק שיכולות לספק פתרונות לפיתוח עירוני חכם, ובכוונתו לשכפל גישה זו למקומות נוספים.

יפן משתפת את תוצאות הניסויים בפורטל העיר החכמה של יפן, עם מטרה לעזור למתכנני ערים בעולם להאיץ או לשפר את מאמציהם. האתר נגיש באנגלית, יפנית וסינית.

keyvisual_toyota_en

מאמרים קשורים: עליית הערים העצמאיות- עכשיו גם ביפן | המגדל הגבוה בעולם- טוקיו | האפליקציה שתשנה את התדמית של יפן | גלזגו זכתה במימון ממשלתי להפיכתה לעיר חכמה | עיר חכמה- מה זה? ואיך להתחיל?


העיר החדשה בה הכל נמצא במרחק הליכה קצרה

העיר בה הכל במרחק הליכה. סין

העיר בה הכל במרחק הליכה. סין

סין מתפתחת במהירות עצומה, ומצמיחה ערים חדשות בקצב מסחרר, במטרה לענות על התנועה העצומה של האוכלוסייה מהכפרים אל הערים. פרויקט חדש, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים Adrian Smith and Gordon Gill, שתכנן גם את מסדאר, העיר המקיימת הראשונה בעולם, וגם את מגדל הקינגדום בג'דה, ערב הסעודית, מציע עיר חדשה בגודל 1.3 קמ"ר, שתהיה לגמרי מקיימת, סבירה במחיר, ונקייה ממכוניות. תכנון העיר מנסה להתגבר על אחת הבעיות הקשות ביותר בערים הסיניות הצומחות, והיא התשתית התחבורתית שקורסת תחת העומס ההולך וגדל.

תכנית האב, שתוכננה עבור 80,000 תושבים, תבנה סביב מרכז תחבורה עצום במרכזה, כשכל היעדים בעיר יהיו נגישים במרחק 15 דקות הליכה, מה שעשוי הפוך את העיר הזו – Great City – לעיר הראשונה בעולם המיועדת להולכי רגל בלבד.

לפני שתוכננה העיר, משרד האדריכלים איתר את המיקום האידיאלי עבור העיר הירוקה. הם מצאו אזור מחוץ לעיר צ'נגדו, המופרד באופן טבעי על ידי יערות, עמקים, וגופי מים שיכולים להיות משולבים בתכנון העיר. המתכננים חילקו את האזור ל-15 אזורים, כשהם מותירים 15% מהשטח עבור פארקים ושטחים ירוקים, 60% לבנייה, ושאר ה-25% עבור כבישים ומדרכות.

באשר למאפיינים הסביבתיים, העיר בהחלט מתכוונת להתאים לשם שניתן לה, כשהיא, על פי התכנון, תשתמש ב-48% פחות אנרגיה, ו-58% פחות מים מעיר "רגילה" בגודל דומה. בנוסף, העיר תשתמש ב"מאגרי אנרגיה עונתיים", שיאגרו את חום הקיץ וימירו אותו לאנרגיית חימום בחורף. המפתח להצלחה הסביבתית של Great City, אינו טמון רק בפאנלים סולריים ובפארקים, אלא גם בתכנון העירוני שלה. המרחק בין כל מיקום בעיר ההיפר צפופה לכ מיקום אחר יהיה רק 15 דקות הליכה, או פחות. תכנון זה מבטל את הצורך במכוניות, גם משום שהעיר בנוייה סביב מרכז תחבורה גדול המחבר אותה עם צ'נגדו והאזורים סביב תוך דקות. השטח הירוק הסובב את העיר והמשמש כחיץ יהיה עמוס בשבילי הליכה ומסלולי אופניים שירשתו את השטחים הירוקים ואת העיר כולה.

הפרויקט אמור להסתיים עד שנת 2021, ויאכלס 30,000 משפחות, או 80,000 תושבים בסך הכל. העיר מציגה קונספט לפיו חיים בצפיפות גבוהה אין משמעו סביבה מזוהמת ומנותקת מהטבע, אומרים במשרד האדריכלים, כל דבר בתוך הסביבה הבנויה של העיר נלקח בחשבון באופן שיחזק את איכות החיים של התושבים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין | מסדאר- העיר המקיימת הראשונה בעולם | איך ערים נלחמות במכונית הפרטית | מבט מהחלל על צמיחת הערים בעולם | איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני


איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


הקריסטל: המרכז הראשון בעולם לשיפור הידע על קיימות ועיר חכמה, וראיונות עם מומחים בתחום

קריסטל לונדוןהקריסטל, יוזמה לערים מקיימות וחכמות של חברת סימנס, נפתח בלונדון, ומציע את התערוכה הגדולה בעולם בנושא קיימות וערים. מרכז הלימוד יאחד מקבלי החלטות בערים, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ארכיטקטים ומומחי תשתית, כמו גם מבקרים מכל העולם, חברי קהילות וילדי בית ספר וילמד על האופן בו אנו חיים כיום בערים ועל הדרכים לעשותן טובות יותר במונחים של איזון סביבתי, כלכלה ואיכות חיים. נושא זה הוא חשוב יותר מתמיד, עם ערים ברחבי העולם המתפתחות לממדי אוכלוסייה, שבחלקן הוא גדול יותר מזה משל מדינות כמו אוסטרליה, צ'ילה וישראל. מספר האנשים החיים במרכזי הערים גדל ללא הפסקה בקצב של מיליון איש בשבוע.

הבניין המיוחד של הקריסטל ממוקם ברויאל ויקטוריה דוקס, מרכז אזור היזמות הירוק החדש של לונדון. הרעיון של המרכז הונע על ידי החזון לעולם עירוני רב פנים, והמבנה דמוי הקריסטל בא לשקף רעיון זה של פנים רבות ומורכבות החיים העירוניים. מבחינת לונדון, יש לקריסטל משמעות היסטורית ותרבותית, כשהוא שואב השראה מה"קריסטל פאלאס", אשר בשנת 1851 הימם את המבקרים בתערוכת החדשנות והטכנולוגיה שנערכה בו בשיא המהפכה התעשייתית, והוא נבנה משלד ענק של פלדה וזכוכית – פלא הנדסי באותה תקופה.

כיום הקריסטל לוקח את השם לשיא חדש, ומסמל את תחילתו של עידן חדש של קיימות. הבניין עצמו תוכנן להיות אחד הבניינים הידידותיים ביותר סביבה בעולם, ושואף לדירוגים הגבוהים ביותר של LEED ו- BREEAM (תקני הבנייה ירוקה המחמירים בעולם). פאנלים סולריים וחום מבטן האדמה מספקים את האנרגיה למבנה, ומבטלים בכך את הצורך בשריפת דלקים. והוא אף מאחסן אנרגיה בעצמו. הבניין גם קולט מי גשמים, מטפל בביוב שהוא מייצר, ועיצוב הבניין, כולל הזכוכיות, מספקים בידוד ברמה גבוהה ביותר ועוזרים ליעילות האנרגטית שלו. בנוסף לכל אלה, יש בבניין תחנת טעינה למכוניות חשמליות.

מופע ההקרנה על הבניין בטקס הפתיחה:

להלן כמה מומחים שהגיעו לטקס הפתיחה ומדברים על חלק מהנושאים בהם המרכז עוסק. ריצ'רק רוסן, נשיא Urban Land Institute נשאל מדוע לא משתמשים יותר ב"לכידת ערך קרקע" כדרך לממן השקעות בתשתיות?

פאולו וג'יאונה, כותב בכיר ב- UN-Habitat Guide for city leaders נשאל מהי הצפיפות האידיאלית עבור עיר, כדי שתהיה מקיימת?

מפו פרנקלין אטו, ראש עיריית יוהנסבורג נשאל עד כמה זה חשוב לערב את תושבי עירו בתכנון העיר?

חואן קרלוס, ראש UN-Habitat נשאל מהם האלמנטים החשובים לתכנון עירוני טוב המאה ה-21?

הולגר דלקמן, מנכ"ל Embarq/WRI, נשאל כיצד תכנון עירוני משפיע על תבניות התחבורה שלנו?

הארכיטקט דניאל ליבסקינד נשאל איך מערבים את הקהילה המקומית כאשר מפתחים פרויקטים אדריכליים?

מאמרים קשורים: איך יראו הערים ב-2050- הנה כמה תשובות | הערים החכמות באות- יוזמה גלובלית של האו"ם | מערכת ההפעלה לערים חכמות של IBM | העיר המקיימת הראשונה בעולם- מסדאר | העיר החכמה הראשונה


המדריך לקופנהגן (שנת 2025)

מדריכים יכולים להיות כלי עזר שימושיים לתיירים, במיוחד עבור אלו המעוניינים לצלול עמוק אל תוך מקום בזמן קצר. בדרך כלל, הם מספרים לקוראים על העיר ואילו אתרים היא מציעה. אבל לא המדריך החדש לקופנהגן, אשר מציע מבט על העיר שעדיין לא קיימת. "המדריך לקופנהגן 2025" הוא ספרון הדרכה לעיר העתידית, ומתבסס על תכניות קיימות ושנמצאות בעבודה וסדרה של רעיונות שעשויים, אם יישומו, לעצב עתיד טוב יותר.

המדריך הופק ע"י Sustainia, יוזמה עם מראה עתידני לערים מקיימות המונעת ע"י צוות חשיבה סקנדינבי, בשיתוף עם חברות בינלאומיות וקרנות כמו מייקרוסופט, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, קנולל, איקאה ועוד. הוא מלא בהדמיות נוצות של אזורים חדשים, פארקים ואפילו זוג מגדלים בהם אופניים יוכלו לרכב על גבי גשר בגובה 70 מטר מעל הים.

זהו הראשון בסדרת מדריכים החוזים את ערי המחר. המדריכים נכתבים על בסיס סדרה של קווים מנחים של Sustainia, כמו "כל התושבים יחיו במרחק 5-10 דקות הליכה מאזורים ירוקים", "אזורים אטרקטיביים בין ביניינים מזמינים אזרחים ליצור אינטראקציה", ו-"מנהיגי העיר צריכים להכיר בקיימות כמנוע לחדשנות, יצירתיות ושגשוג".

"אנחנו לא נהיה סתם עיר שהיא יותר מקיימת" אמר מאיק וויקינג מ- Sustainia. "אנחנו גם נראה עיר שיותר כייף בה והיא יותר נוחה, בריאה וחכמה, ועיר עם איכות חיים טובה יותר". עד 2025,קופנהגן צפויה להיות נטולת פליטת פחמן, על פי התכנית שפורסמה לאחרונה ע"י הממשלה. המדריך חוזה שצעדים מקיימים נוספים ייושמו עד 2025. המדריך גם קורא למקומיים להתמקד על בניית המוניטין של העיר בנושא האופניים ע"י הרחבת רשת שבילי האופניים בעוד כ-100 ק"מ, שילוש השימוש בתחבורה ציבורית, להנגיש יותר מקו המים עבור נופש ומגורים, עבור 100,000 התושבים שיצטרפו לעיר עד 2025.

החזון הזה לקופנהגן 2025 הוא בהחלט מבט אופטימי, על כל הפרויקטים הטובים שאכן ייבנו כמתוכנן. לא ברור כמה כל השיפורים האלה יעלו, וכמה רצון קיים כדי להגשימם. יש אין סוף תכניות לעתיד הערים, והמון הצעות להפכן למקומות מקיימים יותר. במובנים רבים, מדריך זה הוא רק עוד אחד מהם. אבל הוא גם יותר אפקטיבי, משום שהוא מציג את התחזית לעיר במקום להתבכיין על כמה צריך עוד לעשות.

עבור תייר ב-2012, מדריך זה אולי לא יהיה הדבר הכי שימושי לביקור בן כמה ימים בעיר. אבל עבור אלו המעוניינים לקחת חלק בשיפור העיר ואיכות החיים בה, המדריך לעיר העתיד סולל את הדרך ולמה צריך להעשות.

מאמרים קשורים: תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | הערים החכמות בעולם | העיר הירוקה ביותר באירופה | איכות החיים הטובה ביותר


השכונות הירוקות של שטוקהולם – חזון עיר מקיימת

ערי סקנדינביה הן מובילות עולמיות בקיימות ואיכות סביבה. גם פינלנד וגם שבדיה השלימו לאחרונה בהצלחה פיתוח אזורים עירוניים ירוקים. שטוקהולם נבחרה בשנת 2010 ל"בירה הירוקה של אירופה" ומהווה דוגמה לעיר המתקדמת במהירות לקראת היותה עיר מקיימת. אבל לא רק שטוקהולם, גם ערים אחרות בשבדיה כמו מאלמו (Malmö), בורלנגה (Borlänge) וליקופינג (Linköping) מספקות פתרונות ירוקים המשנים באופן מהותי את איכות החיים והסביבה.

Stockholm Royal Seaport הוא אזור המגורים המתהווה לחוף אגם מלארן. הכוונה העיקרית של הפיתוח היא לאכלס את מספר התושבים הגדל בעיר בשכונה מקיימת, המשלבת איכות סביבה עם חיוניות כלכלית וחברתית. בעוד תושבים חדשים כבר עוברים לחלק הצפוני של הפרויקט, הפרויקט כולו אמור להסתיים ב-2025, ויספק 10,000 דירות ו-30,000 מקומות עבודה. הפרויקט משלב את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום בקרת האקלים, כמו רשת אנרגיה חכמה שמטרתה לצמצם שימוש באנרגיה וייעול ניהול האשפה.

רשת התחבורה תתבסס על טראם משופר ואוטובוסים מונעים בביו-דלק, וכמובן רשת של נתיבי אופניים שתאפשר לתושבים להגיע למרכז העיר תוך 10 דקות. המתכננים לא רק מטמיעים אלמנטים של קיימות אלא מספקים קשר אמיתי של הפרויקט אל הטבע. דירות רבות יהנו מנוף אל הפארק, והגישה אל שטחים ירוקים פתוחים ומים תהיה מהירה וקלה. הפיתוח מחדש של הנמל גם יחדש וישפר את תנועת המעבורות והשיט.

כשהפרויקט יושלם, הוא יקרב את שטוקהולם אל היעד של עיר מקיימת עם אפס שימוש בדלקים מזהמים, יעד שהוגדר ל-2050. הקרבה של הפרויקט למרכז העיר ומרכזי הקניות הגדולים יעזרו לחיוניות הכלכלית והחברתית של האזור. החזון של הפרויקט הוא למשוך אליו מגוון של חברות בין לאומיות ועובדים מקצועיים מסקטורים שונים, כגון עיסוקים הקשורים לנמל ועד שירותים פיננסיים, מדיה, סטרטאפים ופעילויות תרבותיות. עיריית שטוקהולם מצאה דרך לשלב קיימות סביבתית וכלכלית ע"י פיתוח וקידום טכנולוגיות ירוקות מתקדמות. מלבד יצירת מרכז עסקי, האזור גם יהווה מוקד משיכה למגזרי אוכלוסייה שונים וקבוצות גילאים שונות על ידי קיום אירועים תרבותיים לאמנות ומחול, כמו גם מגוון  שירותים כמו בתי קפה ומסעדות ועד בתי קולנוע וחדרי כושר.

Hammarby Sjöstad  השכונה הירוקה הגדולה ביותר בשטוקהולם – השכונה על חוף אגם סג'ו (Sjö) תושלם עד שנת 2015 ותאכלס 25,000 תושבים. הפרויקט יכלול ניקוי השטחים המזוהמים והפיכת האזור למרחב מגורים ירוק וידידותי.

פרויקט זה משך מומחי סביבה מכל העולם כדי לבחון את הדרכים ששימשו לפיתוח האזור. הפרויקט עושה שימוש באנרגיות מתחדשות, אשר יספקו חצי מתצרוכת האנרגיה של האזור. מערכת מיחזור מיוחדת, הקרויה Hammarby Model, תורמת לשילוב האנרגיה, אשפה וביוב בבתים ובמשרדים, לדוגמה, בצד אחד של מערכת המיחזור, אשפה דליקה מומרת לחשמל וחימום אזורי, בעוד פאנלים סולריים ותאים פוטו-ולטנים המוטמעים על גגות וקירות הבניינים יהפכו אנרגיה סולרית לחשמל.

צמצום השימוש במכוניות הוא גם מרכיב חשוב בשכונה הירוקה. כדי להתמודד עם הזיהום של המכוניות, משולבת בפרויקט מערכת רכבת קלה וכן קאר-פול שיעודד את התושבים לפתרונות תחבורה אלטרנטיביים. אורח חיים בריא ומגוון מקודם גם כן ע"י מתן אפשרות לפעילויות ספורטיביות והשתתפות באירועים תרבותיים. מתקני ספורט כוללים אפילו מסלול סלאלום סקי. חלקים נרחבים בפרויקט יוחדו לשטחים ציבוריים פתוחים, כולל יער אלונים, פארק עם מזחי עץ, ועוד פארקים גדולים.

באמצעות השילוב של פיתוח אורבני המקדם את כל המאפיינים של קיימות עירונית ושימוש הטכנולוגיות חדישות, המצמצמות פליטות פחמן, האזור הירוק של סטוקהולם הפך לדוגמה מוצלחת לפיתוח עירוני מקיים.

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר – אירופה | הלסינקי – בירת העיצוב ועיר ירוקה | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | וונקובר – העיר הירוקה בעולם עד 2020 | איך טורונטו הוסיפה שטחים ירוקים